העלים נושרים מן העצים, מזג האויר משתנה תדיר ולטבע מראות וצבעים ייחודיים - עונת הסתיו הגיעה! לפניכם ספרים איתם אפשר לחגוג את התחדשות הטבע והתופעות הייחודיות לעונה זו.
תוכלו להתבונן באיורים ולשוחח על הקושי והתגמול שבנתינה: כיצד נראה הארנב כאשר הוא נותן מרצונו זרעים? ומהי הבעת פניו כשהרוח "לוקחת" אותם ממנו? איך לדעתכם מרגישים כשמישהו חולק איתנו משהו שחשוב לו? האם יש משהו שקשה לכם לחלוק עם אחרים?
בהשראת הסיפור תוכלו להכין יחד שקיות של אהבה, ולמלא אותן בכל דבר שהוא משמח בעיניכם: עוגיות שאפיתם יחד, כרטיסי ברכה שצבעתם, ואפילו זרעים שליקטתם מפירות או צמחים. כעת אפשר לצאת למסע של נתינה ולהפתיע אנשים אהובים.
תוכלו לדמיין יחד את שביל הנתינה שלכם: האם הוא ארוך או קצר? מפותל או ישר? אילו צבעים תבחרו לשביל שלכם? תוכלו לצייר את השביל בעזרת קיסמי אוזניים טבולים בצבע, להתחקות אחר הנקודות באיורים, וליצור שלל פרחים צבעוניים "בבלגן נפלא".
אפשר לצאת לטיול בסביבת הבית ולבחון את השינויים הסביבתיים שמביא מזג האוויר. אולי פורחים פרחים? אולי נושרים עלים? אפשר לבחור מקום אחד, להצטלם בו לאורך עונות השנה המתחלפות, ולבחון דרך התמונה את השינויים שחלים בטבע.
הספר הראשון לשנה זו עוסק בנתינה ובחמלה, ועובר דרך החיבור לטבע בשביל אל הלב.
כשארנב חולק את הזרעים עם הציפור, עם השבלול ועם הקיפוד, הוא עושה זאת מחמלה ומרצון טוב, אך כשהרוח מעיפה את הזרעים הוא חווה תסכול גדול, זאת לא הייתה הבחירה שלו. ילדות וילדים רבים יוכלו להזדהות עם תחושותיו של ארנב ועם תגובותיו למצב של חוסר שליטה.
הסיפור מזמין את הקוראים לבחון שאלות של שיתוף ונתינה – "מתי אני בוחר לשתף?" "מה קשה לי יותר לחלוק?" – ולגלות ביחד עם ארנב את הקסם שבנתינה, את היכולת שלה לשמח את המקבל ואת הנותן גם יחד. הפריחה הססגונית שמגיעה בעקבות נדיבות ליבו של ארנב הקשרים המשפחתיים החזקים והחיבור לטבע, מעשירים את הממד הערכי והרגשי בסיפור.
בקטע שבו הרוח מפזרת את הזרעים תוכלו לעצור ולשאול: "מה לדעתכם יקרה לזרעים שעפים ברוח?"
שאלת שחזור
בקטע שבו הארנב מספר כי הכניס את הידיים לשני הכיסים, תוכלו לעצור ולשאול: "אתם זוכרים מה יש לו באחד הכיסים (חור)?" "מה לדעתכם יקרה?"
שאלות שיסייעו לוודא את הבנת הסיפור
מדוע ארנב חשש שאימא שלו תהיה עצובה?
מדוע אימא שמחה, ולא הייתה עצובה?
מה גרם לפרחים לפרוח בשביל?
למה התכוון ארנב כשאמר "שום דבר לא התבזבז או נאבד?"
במפגש חוזר עם הספר תוכלו לשאול שאלות שיסייעו להיזכר בעלילה, תוך כדי התבוננות באיורים
מה עשה ארנב עם הזרעים שנותרו לאחר שהרוח חטפה את השקיק וחלק מהזרעים?
מדוע הזרעים לא נשמרו בכיס?
שיח רגשי דרך איורים תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשאול: "מהי הבעת פניו של ארנב כשהוא חולק עם החיות זרעים?" "איך לדעתכם הוא מרגיש?" "איך לדעתכם הרגישו הקיפוד, הציפור והשבלול כשקיבלו את הזרעים?" "מהי הבעת פניו של ארנב כשהרוח מעיפה לו את הזרעים?" "ובסוף הסיפור, כשהוא מגלה שהשביל פורח?"
גם אפשר לחזור ולהתבונן באיור שבו ארנב ואימו יוצאים אל השביל עם בוא האביב, ולחשוב מה אומרים השכנים לארנב ולאימו.
מהסיפור אלינו
ילדות וילדים שונים זה מזה ביכולת לחלוק ולשתף. שיח על נתינה ונדיבות יכול לסייע לילדים לבחון מתי הנתינה מגיעה ממקור פנימי ומשמחת אותם, ומתי היא נכפית עליהם מבחוץ. כך ניתן לתת תוקף לתחושות הקושי הנלוות לעיתים לנתינה, להטמיע את הערך שבה, לטפח אמפתיה ולחזק את הקשרים בקבוצה. בקבוצות קטנות, לאחר ההתייחסות למחשבות ולרגשות של הדמויות, תוכלו לשאול שאלות הנוגעות לילדים: "האם יש משהו שאתם אוהבים לשתף עם אחרים?" "איך אתם מרגישים כשחבר חולק אתכם צעצוע שחשוב לו?" "קרה לכם שלא רציתם לחלוק?" "אם אנחנו לא מעוניינים לתת או לחלוק – מה נוכל להגיד?"
קריאה בקבוצות קטנות
במפגשים חוזרים עם הספר כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות, כדי שהילדים יוכלו לעקוב אחר האיורים, להבין טוב יותר את המתרחש, לשוחח ולשאול שאלות, וכך להעצים את חוויית הקריאה.
יוזמות של נתינה לקהילה ולסביבה יכולות לחזק את הערך העצמי ולהעצים את תחושת השייכות. בעקבות הסיפור כדאי להתייעץ עם הילדים ולשאול מה הם היו רוצים לעשות למען הקהילה. תוכלו למשל לשתול ולהקים יחד גינת ירק בסביבת הגן ולשתף את התוצרים עם השכנים. אפשר להכין ולקשט כרטיסי ברכה משמחים ולחלק במוסדות קהילתיים כמו בית אבות או עמותה קרובה, לאסוף צעצועים עבור ילדים אחרים, בקיצור – כל יוזמה שתעלה על דעתכם ותרחיב את ליבכם.
להשראה: הסרטון "חלומות מתגשמים" במרחב הפדגוגי גני ילדים.
עוקבים מהזרע אל הצמח
בעזרת קטניות (כמו חומוס או עדשים), צמר גפן לח וקופסאות שקופות שאינן סגורות, תוכלו להנביט זרעים, להמחיש את מושג הזמן, ולעקוב אחר התהליך מדי יום במשך שבועיים ולראות – מה קורה לזרע? האם הוא השתנה?
להרחבה: השידור לילדים במרחב הפדגוגי גינה במטבח- זרעים ונבטים
הזרעים שנבטו לאורך השביל היו זרעי פרחים. בעקבות הסיפור תוכלו להרחיב את הידע, לחקור יחד ולהתוודע לזרעים שנמצאים במזון שאנו אוכלים, ואשר נבדלים זה מזה בגודל, בצבע ובמאפיינים נוספים.
תוכלו לבחון זרעים של פירות וירקות, למשש אותם, לנסות לחלץ אותם עם הידיים, לטעום זרעים שניתן לאכול לאחר בישול, כמו חומוס או עדשים, להריח ולמולל זרעים יבשים מצמחים שונים ועוד.
בסיפורים ושירים נוכל לפגוש זרעים מיוחדים, דמיוניים. אפשר להשמיע לילדים את השיר "זרעים של מסטיק", שכתבה לאה נאור והלחין נחום היימן, בביצוע דליה פרידלנד וילדי קיבוץ בית אלפא.
לאחר מכן ניתן להזמין אותם להציע הצעות לזרעים דמיוניים משלהם. אפשר בהמשך להציע להם ליצור ממגוון חומרים את הזרעים הדמיוניים והפרחים או העצים שנבטו מהם.
מתוך הספר עולים ידע, מיומנויות וערכים ברוח הגן העתידי, שאפשר לפתח שיח ופעילויות בהשראתם.
יֶדַע
מודעות פונולוגית,חריזה הסיפור כתוב בחרוזים, דבר שמאפשר לילדים להשתתף בקריאה, במיוחד בקריאות החוזרות, ואף לשחזר את הכתוב בעת עיון עצמאי בספר.
ידע בין תחומי, מזרע לצמח העלילה חושפת את הילדים לקסם של התפתחות הזרע, שדורשת תנאים מתאימים לנביטה, אדמה, מים וזמן.
מְיֻמָּנוּיוֹת
כישורים חברתיים, נדיבות ארנב רוצה מאוד להגיע הביתה ולשתול את הזרעים עם אימא, אך כשהוא נוכח במצוקתם של אחרים, מתעוררים בו רגשות חמלה ואמפתיה, והוא דוחה את טובתו ומסייע להם.
אוריינות מדעית
היעזרות בידע מדעי בנוגע להתפתחות הזרע תסייע להסביר את הקשר בין הזרעים שעפו מהכיס לפרחו פרחים.
עֲרָכִים
צדק חברתי וערבות הדדית ההתנהלות של ארנב בתחילת הסיפור משקפת ערכים של אכפתיות וחשיבה על הזולת. הדבר מתחדד לנוכח הרגישות לצרכים הייחודים של מי שנזקק לעזרת הארנב, למשל של השבלול שנמצא באמצע השביל ועלול להידרס.
כבוד האדם והמשפחה הארנב הקטן מקבל את שקיק הזרעים מסבתו, ומחליט לחלוק את החוויה עם אימו: "אזרע אותם עם אימא בגינה".
ערכים סביבתיים, פליאה מהטבע באיור ניתן להבחין בפליאה של ארנב מהמחזה שנגלה אליו: השביל הזרוע פרחים. כמו כן מהתנהגותו של ארנב ניתן ללמוד על חמלה, דאגה ועזרה לבעלי חיים שזקוקים לכך.
אפשר לאסוף עלים, ואפשר לאסוף גם צדפים, אבנים, מפיות, גולות, בובות ואפילו… מילים. האם גם לכם, ההורים, יש אוספים כאלה או היו לכם בעבר? תוכלו לספר על כך לילדיכם ולהזמין אותם להתבונן בסביבה, לחשוב מה עוד אפשר לאסוף ולצאת לדרך כדי לבנות אוסף חדש ומשותף!
קופסת פח, קומקום, ארגז או קופסת נעליים – כל אחד מאלה יכול להיות בית לחפצים אהובים. את כלי האחסון שתבחרו תוכלו לקשט בגזירי עיתון, בכפתורים, בעלים, בצדפים, בחול צבעוני או בכל חומר מתאים אחר שתמצאו בבית או בחוץ. סיימתם? הכלי מוכן? זה הזמן למלא אותו באוצרות
עלה אחד דומה לנוצה, אבן אחת מזכירה ביצה, ואיזו צורה יש לאצטרובל? תוכלו לאסוף עלים, אבנים, אצטרובלים או כל דבר אחר שיש בסביבה, ו… לשחק: כל אחת ואחד בתורם שולפים פריט אחד והמשתתפים האחרים צריכים לומר לְמָה הוא דומה.
מה נמצא בסביבה שלכם? – כדאי לצאת החוצה ולהתבונן בסביבה במבט רענן: אילו בעלי חיים תפגשו? אילו צבעים יש לעלים ואילו צורות? מה קורה בשמיים, ומה על פני האדמה? אפשר ליצור שביל הליכה משלכם, ללכת בו מדי פעם ולבחון מה נשאר כשהיה ומה התחדש.
הטרמה לסיפור – תוכלו לשאול את הילדות והילדים: האם אתם אוספים דבר-מה? האם הייתם רוצים שיהיה לכם אוסף?
במהלך הקראת הסיפור כדאי לעצור לפני פתיחת הארגז ולשאול: מה יש בארגז, לדעתכם? למה אתם חושבים שזה מה שיש בו?
בעקבות הסיפור תוכלו לשאול:
למה, לדעתכם, הילדים לא ניסו לראות מה יש בקופסה?
מה, לדעתכם, יעשו יוליה וחבריה ביום הבא?
תוכלו לשאול: האם הייתם רוצים להצטרף ליוליה ולחבריה? מדוע?
מה הייתם רוצים לבדוק בעצמכם ואיפה?
האם גם אתם רוצים לאסוף משהו? מה?
אפשר לקיים "קבוצות סקרנות" סביב נושאים שחשובים לילדים ולילדות: לחקור את הנושא במרחבי החיים המתאימים, לערוך תצפיות, לאסוף פריטים ולהציג את הנושא לפני ילדי וילדות הגן.
תוכלו לעודד את הילדות והילדים ליצור אוסף בעצמם או בקבוצה.
כל קבוצה או יחידים יחליטו:
מה לאסוף, במה לאחסן את האוסף, איך להציג את האוסף ולפני מי. ניתן להציג את האוספים בתערוכה שמיועדת לילדי הגן ולבני המשפחה ולבחור כיצד לסדר את הפריטים השונים: לפי הסוג, הגודל, הצבע או הצורה.
איזו צורה יש לאבן? מה מזכיר העלה? לְמה דומה הצדף? מה אפשר ליצור מאיצטרובל?
כדאי להראות לילדים ולילדות יצירות אומנות שנוצרו בהשראת חפצים, כמו אלו של חנוך פיבן, ולהציע להם ליצור בעצמם יצירות בהשראת עלים, אבנים, חול ופריטי טבע נוספים.
חשוב לשוחח עם הילדים על איסוף פריטי טבע מבלי לפגוע בצמחייה: איסוף פרטים שנשרו ונמצאים על הקרקע והחזרתם אל הטבע במידת האפשר.
הסיפור מזמין לצאת אל הטבע ולחקור את החי ואת הצומח בעזרת זכוכית מגדלת והרבה סקרנות:
חקר של חיות שהילדות והילדים יבחרו להכיר: מדוע בחרתם בהם? איך הם נראים? איך הם נעים ממקום למקום? מה הם אוכלים? מה הם הקולות שהם משמיעים? מה מפחיד אותם? מה מיוחד בהם?
אם נבחרות ציפורים, ניתן להכין בֵּית האכלה לציפורים שיסייע בצפייה ובחקר.
חצר הגן יכולה לזמן כר נפלא להתבוננות בבעלי חיים, בצמחים ובטבע כולו, לפליאה מהם ולחקר שלהם. רצוי לספק לילדים כלֵי חקר ותיעוד
חקר עלים – אילו עלים צומחים על סוגים שונים של עצים? מה הם הצבעים של העלים שראיתם? אילו צורות יש להם? מדוע ישנן צורות שונות?
לאחר פעילות חקר אישית או קבוצתית כדאי לאפשר לילדים ולילדות להציג את מה שלמדו לפני החברים, להעלות שאלות נוספות שמעניינות אותם, לחשוב על מקורות מידע ולהיעזר בהם ולהציע פעילויות בטבע מעניינות.
תוכלו לשאול: למה, לדעתכם, יוליה וחבריה החליטו להמתין, ולא להסתכל באוסף? מה אתם הייתם עושים במקומם: מחכים או מסתכלים? קרה לכם שהייתם צריכים להמתין למשהו? איך הרגשתם? מתי קשה להמתין, ומתי ההמתנה מהנה?
תוכלו לעודד את ילדי הגן להתנסות בפעילויות שמחייבות סבלנות והמתנה, כמו לחכות בתור, להנביט זרעים, לבשל או ליצור יצירה בשלבים. בעקבות הפעילויות כדאי לשוחח ולבחון בקבוצות קטנות את החוויה ולתת לגיטימציה לתחושות ולמחשבות שונות שמתעוררת בעקבות הַמְתָנָה.
כדאי לשבת בנחת, לעיין באיורים הרכים ולזהות את כל הדרכים שבהן עוזר הדוב לחבריו. אפשר לבקש מילדיכם לספר לכם את הסיפור על פי רצף האיורים. תוכלו לשאול את ילדיכם, מה לדעתם רצה הדוב לספר לחבריו, או להמציא סיפור אחר של הדוב ולצייר אותו יחד.
הדוב הוא חבר טוב, שמזהה מה חבריו צריכים ועוזר להם. תוכלו להיזכר יחד כיצד עזרתם זה לזה במהלך היום. אפשר לבחור בן משפחה, שכן או חבר מהגן ולחשוב יחד לְמה הם זקוקים ואיך אפשר לסייע להם.
הדוב הופך את החוויה שעבר לסיפור שהוא מספר לחבריו. תוכלו להכין יחד ספרון "היום שהיה" ולצייר בו דברים שקרו לכם במהלך היום. את הספרון אפשר לקרוא יחד לפני השינה.
הגיעה שעת השינה וילדיכם מבקשים לקרוא ולספר עוד ועוד? אפשר להציב ליד המיטה קופסה או סלסילה קטנה ולהכניס לתוכה כמה ספרים אהובים שבחרתם יחד, כדי שילדיכם יוכלו לעיין בהם לבד אחרי שנפרדתם. מדי פעם כדאי לעבור על הסלסילה ולרענן את המבחר שבתוכה.
תוכלו לצאת יחד לטיול בשכונה, לאסוף עלי שלכת צבעוניים שנשרו מהעצים ולהכין מהם הדפסי עלים: מניחים נייר מעל עלה ועוברים עליו בצבעי פנדה בגווני השלכת. קשטו את הבית בהדפסי העלים.
לילדים רבים יש בובה או דוב מיוחד בבית שהוא רק שלהם. אפשר לבקש מהילדים להביא איתם את הדובי לקראת ההצגה של הסיפור, ולספר את הסיפור לילדים יחד עם הדובון הפרטי שלהם. הילדים יכולים לעלעל בין דפי הספר ואפילו לספר אותו לדובון שלהם בעצמם.
בואו נספר סיפור יחד! בחרו עם הילדים: שם+ חפץ, למשל: יוסי+ קומקום: כותרת הסיפור המשותף שלנו תהיה "הקומקום של יוסי". כעת כל אחד מהילדים בתורו יאמר מילה אחת בלבד. הסיפור יבנה לאט לאט, מילד לילד. כאשר מותר לומר רק מילה אחת נולדים סיפורים משעשעים ולא צפויים.
תוכלו להכין עם כל ילד ספרון "הסיפור שלי", מחברת אישית בה יתווספו לאורך השנה סיפורים מהחיים ומהדמיון של כל אחד ואחת. בסוף השנה כל ילד יקבל ספר משלו, עם סיפורים שהוא שיתף וצייר במהלך השנה.
הסתיו הישראלי קצר, אך הוא כבר כאן: עם שינויי מזג אוויר, ריח של גשם, ושעות האור המתקצרות. כדאי לפתוח חלון לרוח הסתווית, להזכיר את צבעי הסתיו ולהבחין בשינויים שחלו בסביבה. . בעקבות הסיפור תוכלו לעופף כמו ציפורים נודדות, לנוע עם הילדים בקלילות כעלי השלכת הנושרים או לצעוד כדובים כבדים ו"לשכב לישון" על השטיח של הגן.
הדוב ישן במערה, החולד מתכרבל במחילה. אך איפה מתחממים חתולי רחוב? בעזרת ארגז ריק ובדים ישנים תוכלו להכין יחד עם הילדים מחסה לחתולי רחוב, אליו הם יוכלו להיכנס בימי גשם ובלילות קרים.
כדאי לערוך פתיחת ספרייה חגיגית עם המשפחות. הילדים יכולים להמחיז את הסיפור בפני ההורים, אפשר לחלק את המשפחות לקבוצות בהם קוראים ספרים (כדאי לבקש מההורים להביא מהבית ספר אהוב, לחלוק עם אחרים), מספרים סיפורים, מכינים סימניות, יוצרים יחד כריכות לספרוני "הסיפור שלי" (מתואר בהצעה למעלה) ועוד. אפילו לערוך טקס רשמי של פתיחת הספרייה בגן ולהזמין את אחת המשפחות לגזור סרט. והכיבוד? עוגה בצורת ספר, כמובן! רעיונות נוספים לפתיחת ספריית פיג'מה באתר כאן.
"לקטנטנים הרי יש המון יתרונות": כדאי לקרוא יחד את תחילת הסיפור ולציין את היתרונות בלהיות ענן קטן. בהמשך אפשר שוחח עם התלמידים על הגודל שלהם ולמנות דברים שרק ילדים קטנים יכולים לעשות.
אפשר להתייחס ליחסי תלמידים גדולים וקטנים בבית הספר שלכם: אלו טקסים ואירועים מתאימים לכלל ציבור בית הספר, ואלו מותאמים לשכבה הצעירה? האם יש חצר מיוחדת לכיתות הנמוכות, או שעות הפסקה נפרדות? האם נעשים מאמצים כדי ליצור קשרים אישיים בין גדולים וקטנים כגון חונכות, אירוח תלמידי הכיתות הגבוהות בהווי הכיתה או קיום פעילויות משותפות? האם קיימים קשרים בין תלמידי כיתות א' לבין הגנים הצמודים, שם התלמידים יכולים להרגיש "גדולים"? אולי בעקבות הסיפור התלמידים יציעו יוזמות לשינויים, אותם ניתן להציע להנהלת בית הספר?
"ענונת", "תלתלונת", "פצפונת": ענונת אוהבת את כינויי החיבה שלה. אפשר לדבר עם ילדי הכיתה על הסיומת שמשמעותה "קטן" ולהיזכר יחד במילים דומות. ניתן גם לשוחח על שמות חיבה. האם לתלמידי הכיתה כינויי חיבה? האם כל שם חיבה הוא חיובי? האם יש שמות מיוחדים שרק בן משפחה או חבר טוב קורא להם בהם?
למרות היתרונות בלהיות קטן והיחס החיובי של חבריה, ענונת רצתה יותר. תוכלו לשוחח יחד על שאיפות ורצונות: מה היו הילדים רוצים לעשות, שהם עוד לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות אך עדיין לא יכולים בגלל הגיל או הגודל? כדאי לשתף גם את ההורים. ניתן לבקש מכל צמד הורה-ילד לרשום שאיפה אישית של הילד ולצייר אותה. ציורי השאיפות יכולות לקשט את קירות הכי־ תה, כאשר את חלקן אולי ניתן כבר להגשים!
כשענונת הביטה לכיוון הקול "קוה-קוה" וראתה את השלולית היבשה, היא הבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם הילדים: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר להזכיר דוגמאות מחיי הכיתה ולחלוק חוויות בהן עזרתם לאחר, או עזרו לכם, בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם הילדים: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם, מי נהנה ממנו? בעקבות הסיפור אפשר לקרוא יחד ולערוך תצוגה של עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם.
הילדים יכולים להכין כלי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את החלק העליון שלו. ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח בכניסה או בחצר בית הספר, או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון הכיתה. הילדים יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק, למדוד כמויות ולבדוק כמה זמן לוקח לו להתמלא. כשהמכל מלא ילדי הכיתה יכולים להחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
על אף היתרונות שבלהיות קטן ולמרות היחס החיובי של חבריה, רצתה ענונת יותר. תוכלו לשוחח על שאיפות ורצונות: איזה דבר היו ילדיכם רוצים לעשות ועדיין לא ניסו? האם יש דברים שהיו רוצים לעשות, אך הם עדיין לא יכולים לעשות בגלל גילם או גודלם? אפשר לערוך רשימה של שאיפות. אולי כבר ניתן להגשים כמה מהן!
כשענונת שומעת את הקול "קווה-קווה" ורואה את השלולית היבשה, היא מבינה מה עליה לעשות. תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם אנחנו תמיד יודעים כיצד לעזור למישהו? אפשר לחלוק חוויות של עזרה שהגשתם לאחֵר או של עזרת אחרים לכם בדיוק במידה ובזמן הנכונים.
כדאי לשים לב לכינויים של העננים הגדולים וליחסם לענונת. הם לא מקניטים אותה, הם מקבלים אותה כפי שהיא ומחבבים אותה. בעקבות הסיפור אפשר לשוחח עם ילדיכם על כינויים, על יחסים בין גדולים לקטנים ועל הרצון לעשות דברים "כמו גדולים".
האם אתם אוהבים את הגשם? בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח עם ילדיכם: האם הם אוהבים את הגשם? למה? מי זקוק לגשם? מי נהנה ממנו? האם אתם מכירים עוד סיפורים, שירים ואגדות בנושא הגשם? תוכלו להתכרבל יחד בפינה חמה של הבית ולספר סיפורי גשם.
אפשר להכין יחד כלִי לאיסוף מי גשם. חותכים בקבוק פלסטיק ומסירים את חלקו העליון (היזהרו שלא להיחתך מהשוליים החדים!). ממקמים את הבקבוק הריק בשטח פתוח מחוץ לבית או תולים אותו עם חוט ברזל מחוץ לחלון. כמה זמן לוקח לו להתמלא? ילדיכם יכולים לעקוב אחר הצטברות המים בבקבוק ולהחליט כיצד להשתמש במים שהצטברו.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
השביל 
יוליה אוספת עלים 
הסיפור הטוב של דוב 
ענונת 
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
יְצִירָה
לָצֵאת הַחוּצָה
שֵׁמַע
כְּלָלִי
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
הַמְחָשָׁה
