כִּשּׁוּרֵי חַיִּים
אמפתיה
אמפתיה היא היכולת להבין את רגשות האחר. ספרים בנושא אמפתיה יכולים לסייע בפיתוח שיח רגשי ובהבנת סיטואציות חברתיות בעיניים מכילות, ויש בהם כדי לעורר השראה ממעשים המבטאים רגישות והבנה את האחר. לפניכם ספרים שונים על אמפתיה שיסייעו לכם לפתוח שער נוסף אל עולמם הרגשי של הילדים והילדות.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
טיפ לקריאה: חזרה והצטרפות
בספרים רבים יש חזרות ופרטים חדשים נוספים בהדרגה. בספר זה, בכל פעם דמות אחרת אוספת את הבצלים, והאישה חוזרת ואומרת "תודה". החזרתיות נותנת לפעוטות הרגשת ביטחון ומאפשרת להם לעזור "לספר" את הסיפור ולקחת חלק פעיל בו. תוכלו להדגיש את המשפטים החוזרים בקריאה, להשתהות מעט לפני שדמות חדשה מצטרפת ולהזמין את הפעוטות להשתתף.
עזרה בדרך
הגשת עזרה לאחרים, גם בדברים הקטנים ביותר, תורמת לפיתוח אמפתיה ורגישות. תוכלו לשוחח על כך בעקבות הספר – איך הרגישה האישה כשנפלו הבצלים מן הסל שלה? איך היא הרגישה כשעזרו לה? עזרתם פעם למישהו? עזרו לכם?
בצלים רבותיי, בצלים
כמה בצלים מופיעים בכל עמוד בספר? תוכלו לחפש ולמנות אותם יחד. אחרי כן תוכלו למלא סל או שקית ולבדוק כמה בצלים נכנסים בלי ליפול. ואם אין בצלים בבית? החליפו אותם בתפוחים, בכדורים או בכל פריט מתאים אחר.
מגלגלים מלמעלה למטה
באיורי הספר מופיעים מקומות שונים בעיר ההררית חיפה וממחישים את הנפילה מלמעלה למטה. חפשו גם אתם מקומות בסביבתכם כמו גבעה או מדרגות ונסו לגלגל בהם כדורים מגבהים שונים. באיזה אופן מתגלגל הכדור? האם הוא קופץ? מהיר? איטי?
האזינו לשיר!
עם כמה סלים אפשר לעלות לאוטובוס? האזינו וגלו את התשובה בשיר "גברת עם סלים" מאת חיה שנהב, בביצוע אריק איינשטיין.
"זה היה רעיון טוב לתת לו להיכנס ראשון"
בעקבות הסיפור תוכלו לשוחח, לשתף ולשאול: מה מרגישים כשמחכים בתור? האם גם לנו קרה שהרגשנו שהתור שלנו דחוף יותר משל אחרים? כיצד לדעתכם כלבלב הרגיש כשהתחשבו בו? כיצד חשו קופיף ושאר הממתינים לאחר שוויתרו על תורם? נסו להיזכר יחד במקרה שהתחשבו בכם או שאתם התחשבתם באחר.
מי הבא בתור?
קופיף, ג'ירפה, פיל ותנינה מנסים למצוא עיקרון שיקבע את סדר התור. בהשראתם תוכלו לשחק משחק משעשע עם כל בני המשפחה שבו עליכם להסתדר בכל פעם לפי סדר אחר. כך למשל תוכלו להסתדר לפי סדר הגילים מהצעיר למבוגר או לפי צבע החולצה מהבהיר לכהה, ואולי לפי עד כמה אתם אוהבים גלידה. אפשר להמציא יחד מאפיינים שונים ומשעשעים ולבדוק – מי הבא בתור עכשיו?
ממתינים ונהנים
כיצד בסופו של דבר קופיף העביר את זמן ההמתנה? הוא שוחח עם אלו שהמתינו איתו, העלה רעיונות לסדר התור והכיר חברים חדשים. גם אתם יכולים לחשוב יחד ולהעלות רעיונות שיסייעו לכם להנעים את הזמן כשאתם מחכים למשהו. תוכלו להמציא שיר משעשע שאפשר לשיר במצבי המתנה, משחק תנועות עם האצבעות, ואפילו להכין עזרים שיסייעו לכם להעביר את הזמן – ספר, חוברת ציורים, חידות, כדור מחיץ. או כל רעיון משעשע אחר שיעלה על דעתכם.
מה לומדים מהמְתנה בתור?
הספר מציג לילדי הגן מצב מוכר מחיי היום-יום. כמו בסיפור, גם הם נאלצים להמתין בתור למגלשה בחצר, לרחיצת ידיים, להשתתפות בפעילות ועוד. הספר מאפשר לילדים להזדהות עם התסכול שחש קופיף כשגילה שהוא האחרון בתור, ולשאוב השראה מהאופן שבו הוא ושאר הממתינים התמודדו עם התסכול ופעלו. הם בחרו לא להתלהם, כפי שעלול לקרות במצבים כאלה, אלא לנהל שיח, וכך הבינו זה את זה ואף התחשבו בכלבלב וסייעו לו ברוחב לב.
תיאוריית התודעה (T.O.M) –
באמצעות הסיפור הילדים נחשפים למחשבות, לרגשות ולקונפליקטים של כמה דמויות. חשיפה זו מקדמת אצלם את ההבנה של נקודות מבט שונות, מסייעת להם לפתח אמפתיה, לזהות רגשות ולשפר את יכולותיהם בפתרון קונפליקטים תוך חוויה מהנה ומותאמת לגילם.
הקשר בין תור לראיית האחר – כשילדים ממתינים בתור, הם משפרים את יכולתם להמתין בסבלנות ולפנות מקום לזולת. כך מתקיימת הפנמה של גישה שונה מזו המוכרת להם מהשלבים הראשונים בילדותם. הילדים לומדים שיקבלו את מבוקשם, אבל לא תכף ומייד, אלא על פי כלל חיצוני מוסכם. הבנה זו פותחת פתח להתחשבות באחר ולראיית זכותו.
מה לומדים מהמתנה בתור?
שיח על רגשות וקונפליקטים שעשויים להתעורר כשממתינים בתור יכול לסייע לילדים להתמודד עם תסכול, להרחיב את יכולתם לדחות סיפוקים ולפתח את הבנתם החברתית והרגשית.
תוכלו לחזור ולקרוא בספר כדי לתמוך בילדים המתקשים להתמודד עם המתנה בתור וכדי לפתח אצלם אמפתיה והתחשבות.
על מה נשוחח בגן?
לאחר הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה:
מדוע קופיף חשב שתורו הגיע? מה הייתה הטעות שלו?
כיצד הגיב קופיף כשקיבל את המספר האחרון בתור? מה הוא הציע לעשות?
כיצד הגיבו שאר הממתינים? אילו רעיונות הם העלו? מה הם החליטו בסופו של דבר?
באיזה מקום בתור היה כלבלב? מה הייתה הבעיה של כלבלב? מדוע שאר הממתינים ויתרו לו על תורם? כיצד הם הרגישו לאחר שהתחשבו בו?
המתנה בתור – איך הרגיש קופיף כשהבין שהוא האחרון בתור?
קופיף ניסה להבין איך מחליטים מהו סדר הנכנסים. מה דעתכם על הרעיונות שהציע? מהו הכלל שקובע את סדר התור"
מהסיפור אלינו – באילו מצבים בגן אנחנו נאלצים להמתין בתור?
גם אתם, כמו קופיף, הייתם פעם אחרונים בתור? איך הרגשתם?
מה אפשר לעשות כשמחכים בתור? מה יכול לעזור, לדעתכם, להנעים את הזמן כאשר ממתינים בתור?
ראיית האחר – כדי לעודד את הילדים לשאוב השראה מהדמויות ולטפח אמפתיה ניתן לשאול:
מדוע החיות בסיפור ענו לד"ר צביה שהן רוצות להיכנס, אבל בכל זאת החליטו שכלבלב ייכנס לפניהן? מה אתם חושבים על המעשה שעשו?
קרה לכם שוויתרתם לחבר או שוויתרו לכם? איך הרגשתם?
באילו מקרים כדאי לוותר לחבר או לחברה?
לא להיות שמח זה מאוד עצוב – כלבלב מכשכש בזנב כשהוא שמח. תוכלו לשאול: איך אתם מראים שאתם שמחים?
איך אפשר לדעת שחבר שמח?
אילו דברים משמחים אתכם? ואילו מעציבים?
אילו דברים יכולים לשמח חברים?
"הבא בתור"
"אנחנו נכנסים לפי סדר המספרים. אתה מספר 10, ואני מספר 9. 10 בא אחרֵי 9, אז אתה אחרַיי."
גם אתם יכולים לנסות להסתדר לפי סדר מספרי. כדי שיהיה נוח לשחק, אפשר לחלק את הילדים לקבוצות של חמישה לכל היותר. הדביקו על חולצתו של כל ילד מדבקה עם הספרות 5-1. בקשו מהילדים להסתדר לפי סדר מספרי בלי לדבר.
בשיתוף עם הילדים ניתן להמציא עוד מאפיינים לקביעת הסדר, למשל מחולצה בהירה לחולצה כהה, מהנמוך ביותר לגבוה ביותר.
בונים יחד מרחב משחק
איפה ממתינים בתור? ננהל שיח עם הילדים על מרחבים נוספים שממתינים בהם בתור: סופרמרקט, בית מרקחת, מרפאה וטרינרית, מסעדה ועוד. נזמין את הילדים לבחור את אחת ההצעות ולהקים מרחב משחק הכולל גם כללים להמתנה בתור.
להשראה – בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי בפורטל גני ילדים.
ממציאים סיפור מהסיפור
ג'ירפה קיבלה את המספר 6 בתור, אך לא ידוע מי היו חמשת הממתינים שלפניה.
תוכלו לבקש מהילדים לדמיין ולהמציא יחד: אילו חיות חיכו לפני ג'ירפה? מדוע הן הגיעו למרפאה? אולי אריה שלא מצליח לשאוג? אולי ארנב עם כאב אוזניים?
ממציאים סיפור – ניתן להמציא תרחישים ומצבים כיד הדמיון לדמויות שהילדים המציאו – האם החיות הסתדרו ביניהן בתור? אולי גם הן התחשבו באחת מהן? אפשר לכתוב את הסיפור ולבקש מהילדים לאייר את מה שמעברלטקסט במגוון אופנים וחומרים, ואפשר להמשיך לדמיין ולהמציא דמויות חדשות ומשעשעות לסיפור בכל פעם שנאלצים להמתין בתור ארוך.
מעלים אירוע בימתי
בעקבות הפעילויות והעבודה עם הספר אפשר להמחיז את הסיפור. נזמין את הילדים להעלות אירוע בימתי חגיגי בהשראתו. כדאי לחשוב עם הילדים לאילו תלבושות ואביזרים יזדקקו ולהכין אותם, ולשאול אם ירצו להציג את הסיפור כמו שמתרחש בספר, או שאולי ירצו להוסיף התרחשויות ודמויות מקוריות. כדאי לאפשר לילדים לבחור תפקידים בהצגה וגם תפקידים נלווים, כמו תפאורנים, כרטיסנים וכו'.
להרחבה – הפרק "מסיפור להצגה או – תיאטרון-סיפור״ בתוכנית "להפוך לקשת – הבעה בגן הילדים בימי שגרה ובעיתות משבר"
יֶדַע בִּתְחוּמֵי דַּעַת שׁוֹנִים
שפה ואוריינות
הרחבת אוצר מילים. הסיפור כתוב בלשון קולחת תוך שילוב מילים מופשטות, פעלים ותיאורים לא שגרתיים וביטויים ממשלב גבוה. בין השאר, נמצא את הביטוי "הדהדה הקריאה", את הפעלים "הבהירה", "לחצצר", "לקפץ", ו"לכסוס" ותארים כמו "מכושכש" (תואר לזנב).
מסרים גלויים וסמויים בסיפור
עזרה לזולת, אמפתיה ואכפתיות.
ניצני אוריינות
המאיירת גפן רפאלי בחרה להוסיף באיור המרפאה שלטי פרסומת לטיפולים מגוונים בדרך מצחיקה ומבדרת. אפשר להפנות את תשומת ליבם של הילדים לכך ולשוחח על תפקידי השלטים והפרסומות.
ידע בין-תחומי מתמטיקה
מושג המספר – "המספר הסודר". הסיפור מלמד את הילדים בדרך חווייתית את המשמעות של המספר הסודר, המתייחס למקום העצם לעומת עצמים אחרים בסדרה.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מודעות והכוונה עצמית
הסיפור מציג סיטואציה שבה הדמויות מתמודדות עם קושי ונדרשות ליכולת ניהול עצמי וויסות עצמי.
מודעות חברתית
הכוונה ליכולת לפעול בסיטואציות חברתיות מתוך הבנת האחר.
הסיפור מגולל את ההתמודדות של הדמויות עם קונפליקט משותף, וכל אחת מהן מנסה לקדם את האינטרסים הפרטיים שלה. לבסוף הן דנות ומגיעות להחלטה שמסייעת לסדר הציבורי. כאשר מגיע כלבלב, כולן מתגייסות לסייע לו גם במחיר כיפוף הנהלים מתוך הבחנה בקושי המהותי שלו.
אוריינות גופנית ובריאותית
הכוונה ליכולת להבין, להעריך וליישם פעולות וידע הקשורים לבריאות גופנית ונפשית והקשרים בין כל אלה. הסיפור מסתיים בהבנת המסר שחשוב להתמודד עם קושי נפשי, שלעיתים עולה על הקושי הפיזי.
אוריינות מתמטית
הכוונה ליכולת להבין את תפקידה של המתמטיקה בעולם ואת ערכה.
באמצעות הסיפור הילדים לומדים את תפקידו של המספר הסודר כחלק מההתנהלות היומית.
חשיבה יצירתית
קופיף מגלה חשיבה יצירתית כאשר הוא מוצא דרך לסידור אחר של התור.
עֲרָכִים
ערכים חברתיים
הסיפור חושף את הילדים לערכים של סולידריות חברתית, התחשבות באחר וכיבוד נהלים מקובלים בחברה.
אהבת הספר וחדוות הקריאה
עלילת הסיפור המתרחשת במרפאה מאפשרת לילדים להזדהות עם המתרחש באופן המקביל להתרחשויות דומות העוברות עליהם.
האיורים בסיפור מקדמים את הבנת הטקסט ונותנים לו פרשנות נוספת, מה שיעודד את הילדים לשוב לסֵפר, לעיין בו ולגלות דברים חדשים בכל מפגש איתו.
תַּקְשִׁיבוּ רֶגַע
קראו במגזין שלנו מאמר על פירוק ובנייה מחדש ועל כוחה המרפא של הקשבה אמפתית בספר "הארנב הקשיב" מאת קורי דורפֵלד.
הצעות לפעילות מרחוק!
גם בימים לא רגילים, כאשר למידה מרחוק מתבקשת נוכח המציאות, אפשר ליהנות מספרי "ספריית פיג'מה"!
שלחו לילדים את הקישור להקלטת הסיפור בפודקאסט "ספריית פיג'מה קוראת לכם"
בעקבות ההאזנה בבית, תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
- טיילור מתנסה בבנייה רבת חלקים, שמתפרקת. בסוף הסיפור, טיילור נחוש בדעתו לבנות מבנה חדש ומרהיב יותר! תוכלו להציע לילדים לבנות בעצמם מבנה מפואר באמצעות חלקי משחק שיש להם בבית – לגו, קפלות או אביזרים שונים שימצאו. את התמונות שהילדים יצלמו וישלחו, אפשר לאגד לסרטון מקסים של בניות מהבית. הרחבה לפעילות ניתן לקרוא כאן.
- הסיפור מזמן שיח רגשי על הקשבה ועל התמודדות עם משברים. במפגש זום, תוכלו להקרין את ההצעות לשיחה שלנו בצורת משחק חלונות נפתחים, ולשוחח עם הילדים על תסכול ועל התמודדות איתו, ועל הקשבה וכיצד היא עוזרת. אפשר להשתמש בלוח זה.
- התלמידים אוהבים ליצור? תוכלו לשלוח לילדים סרטון זה, המלמד כיצד לצייר ארנב, ולבקש מהם להעלות את התוצרים ללוח שיתופי או למצגת שיתופית. בנוסף, במפגש זום משותף, תוכלו להקרין לילדים ולילדות סרטון שמראה כיצד להכין ארנב חמוד ונעים מחומרים שניתן למצוא בבית, ולהכין יחד, או לשלוח לילדים את הסרטון ולהזמין אותם ליצור את הארנב בבית, ולהעלות ללוח שיתופי או למצגת שיתופית.
צרו ארנב הקשבה!
פעילות נהדרת לאחר הקריאה – צרו איתנו ״ארנב הקשבה״, איתו תוכלו להצביע ולדבר ולהציג!
להסבר המלא, צפו בסרטון 📹
יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
טיפ לקריאה
האיורים הם חלק בלתי נפרד מהספר ומשלימים פרטים שלא תמיד כתובים בסיפור. למשל, הקוביות שאיתן בונה טיילור, שמופיעות באיור בלבד. אילו עוד פרטים גיליתם דרך האיורים? לפעמים, כדאי לנסות לקרוא סיפור "מחדש" דרך האיורים שבו, ולבדוק מה עוד אפשר לגלות בו.
כשהדברים מתפרקים
לפעמים, דברים שהשקענו בהם זמן ומחשבה מתפרקים או לא מצליחים לנו. אפשר לשוחח על כך ולשאול – קרה לכם פעם דבר דומה, כמו לטיילור? איך הרגשתם? כשאתם עצובים או מתוסכלים – מה עוזר לכם? לאילו מהחיות שבספר הייתם קוראים לעזרה?
תרגילי הקשבה
בעזרת תרגילי הקשבה אפשר לחדד את החושים ולשים לב לדברים חדשים: נסו לדבר כשאתם יושבים גב אל גב ולאחר מכן פנים אל מול פנים, ונסו לראות איך הרגשתם בכל אחת מהפעמים. תרגיל נוסף: עצמו עיניים למשך דקה, בשקט מוחלט, ונסו רק להקשיב לקולות סביב. בתום הזמן ספרו מה שמעתם.
חיות וחיקויים
איך נראית בת היענה כשהיא טומנת את ראשה בחול? מה עושה הפיל עם החדק שלו כשהוא נזכר? ואיך כועס הדוב? נסו לחקות כל אחת מהחיות שבספר לפי התנועה, הקול והפתרון שהיא מציעה.
ידע בתחום הדעת שפה ואוריינות
*הבנת העלילה
*עמידה על המסרים הגלויים והסמויים בסיפור – אומנם הסיפור מורכב ממשפטים קצרים ופשוטים, אך טומן בחובו מסרים וערכים שכדאי לעמוד עליהם ולהבהיר אותם במפגשים החוזרים עם הספר.
*מורפולוגיה – הסיפור חושף את הילדים למגוון הטיות של בניינים, דבר שמקדם את היכרותם עם תבניות שונות של פעלים ומאפשר הפנמה של דפוסים שפתיים. נפגוש את ההטיות האלה:
נדבר-לדבר-דיבר;
נצעק-לצעוק-צעק;
להיזכר-נזכר; נצחק-צחק;
נזרוק-לזרוק; נתחבא-להתחבא.
*ניצני קריאה – האיורים משולבים בין שורות הטקסט באופן שמאפשר קשר ישיר בין האירועים למלל. ילדים צעירים שטרם רכשו את מיומנות הקריאה יכולים להיעזר בכך כקביים שבעזרתם ינסו ואף יצליחו לספר את הסיפור באופן עצמאי.
יֶדע עולם
הסיפור חושף את הילדים למרכיבים מתוך סוגת המשל. הסופרת מאנישה את הדמויות ומייחסת להן תכונות המקובלות בסוגה זו.
מיומנויות
מיומנויות תוך-אישיות
הסיפור מזמן לילדים סיטואציה קרובה לעולמם שהם יכולים להזדהות איתה.
דרך ההתרחשות בסיפור הילדים מפתחים מוּדעות לנטיות שמובילות להתנהגות מסוימת מוכרת והכרה בהן.
הם מגלים דרכי התמודדות שונות עם לחץ הנובע מחוסר הצלחה ומאכזבה.
מיומנויות בין-אישיות
*מודעות חברתית – דרך התנהגותו של הארנב הילדים למדים על אמפתיה לאחר ועל גילוי הבנה למצוקה שלו.
הם לומדים לסייע באמצעות הקשבה, שהייה מכבדת ויצירת קִרבה ותמיכה בעדינות ובהתאמה לעומד מולם.
*התנהלות חברתית
אומנם הדמויות בסיפור אינן מצליחות לסייע לילד, אך הילדים בכל זאת למדים על התנהלות חברתית המבוססת על עזרה ועל אכפתיות.
ערכים
עזרה הדדית – הסיפור מציג לפני הילדים מערכות חברתיות המבוססות על אמון, על אכפתיות ועל רצון לסייע לאחר השרוי בצרה.
אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מאפשר הזדהות עם הגיבור המתמודד עם קשיים שהילדים יכולים להזדהות עימם. נוסף על כך האיורים של המאיירת, שהיא גם הסופרת, מצליחים להעביר את קשת הרגשות של הדמויות ולעורר גם אצל הקוראים הצעירים עניין וריגוש.
יכולת התמודדות וטיפוח הקשבה
בספר מוצגת התמודדות עם תסכול ועצב כאשר משהו נהרס או לא מסתדר כפי שתכנַנו, מצב המוכר לילדים מהגן או מהבית. הילדים יכולים להזדהות בקלות עם התחושה ולהרגיש שהם לא לבד בחוויה.
כפי שכל חיה בסיפור נותנת עצה משלה לטיילור, כך לכל ילד יש דרכי התמודדות משלו. בעזרת הספר אפשר לסייע לילדים להכיר טוב יותר את הדרכים שעוזרות להם להתמודד ואולי להיפתח לדרכים נוספות.
הארנב שבסיפור מציע לילד הקשבה. כאשר ילדים גדלים, הם מפתחים את היכולות החברתיות והרגשיות שלהם. היכולת להקשיב או לבקש הקשבה היא אחת מהן, ויש לה תפקיד חשוב בהתפתחות. הקשבה אמיתית מאפשרת טיפוח רגישות, מודעות לסביבה ואמפתיה.
קריאה בקבוצות קטנות, קול ותנועה
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחר העלילה והאיורים.
בספר מופיעות בזו אחר זו חיות שונות, ולכל אחת גישה ייחודית לפתרון הבעיה. אפשר להתאים את הקול ואת ההנגנה (אינטואיציה) לחיה.
כוחה של הקשבה
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מה טיילור בנה?"; "מה קרה למבנה שלו?"; "אילו חיות הוא פגש?; "מה הציעו החיות לטיילור?"; "מה עשה הארנב?"; "מה עשה טיילור לאחר שהארנב הקשיב לו?.
שיח רגשי – "איך טיילור הרגיש כשהכול התרסק?"; "איך האיורים עוזרים לנו להבין זאת?"; "למה, לדעתכם, לא היה לו חשק לעשות שום דבר עם אף אחד?"; "למה הוא לא קיבל את העצות שהחיות נתנו לו?"; "מה הציע הארנב לטיילור?"; "במה ההצעה שלו שונה מהצעותיהן של החיות האחרות?" "איך טיילור הרגיש כשהארנב ישב לידו והקשיב לו?"
שיח המקשר את העלילה לחיי הילדים – "קרה לכם פעם מקרה דומה למקרה של טיילור?" איך הרגשתם? מה רציתם לעשות כשזה קרה? מה עשיתם? מה עזר לכם? האם אחד מהרעיונות שהחיות הציעו לטיילור היה יכול לסייע לכם?"; "מה הכי עוזר לכם כשקשה לכם? במי אתם נעזרים? האם קרה לכם שעזרתם למישהו?"
הקשבה – "מה זה להקשיב?"; "איך אתם מרגישים כשמקשיבים לכם?"; "איך אתם מרגישים כשאתם מקשיבים לאחרים?"; "איך הקשבה יכולה לעזור?"; "למה קל להקשיב?"; "למה קשה להקשיב?"
בובות הקשבה
אפשר להכין בובות יד בצורת ארנב או חיה לבחירת הילדים. כל בובה תהיה "בובת הקשבה". הילדים יוכלו לעטות אותה בעצמם על היד ולספר לה איך הם מרגישים, או להזמין חבר לעטות את הבובה ולהקשיב.
רעיונות לאופן היצירה של הבובה תוכלו למצוא בעמוד הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
בנייה חופשית ותכנון ובנייה
טיילור, גיבור הסיפור, מתנסה בשני אופני בנייה. בפעם הראשונה הוא מוציא חלק אחר חלק מהארגז ומתחיל לבנות. זו בנייה חופשית שמסתכמת בתוצר מרהיב. בפעם השנייה, לעומת זאת, טיילור מתכנן את הבנייה. התכנון משתקף באיור שבו רישום לבן של מבנה. כדאי להתבונן עם הילדים באיורים ולגלות יחד את ההבדל בין שני האופנים.
בעזרת חומרים שונים, כמו כוסות קרטון, קוביות או מגנטים, אפשר להתנסות בבנייה בדרכים השונות. אפשר להציע לילדים מגוון חומרים לבנייה חופשית (כמתואר בתחילת הסיפור) ולשאול אותם: "תרצו לתכנן מראש את הבנייה?" (כמתואר בסוף הסיפור). אם כן, כדאי לתכנן יחד ולדון בפרטים השונים, למשל: "מה יהיה הגודל של מה שתבנו?"; "באילו חומרים תרצו לבנות?"; "באילו צבעים תרצו לבנות?"; "איך כדאי להתחיל כדי שמה שאתם בונים יהיה יציב?"; "האם אפשר לצייר את המבנה המתוכנן ורק אחר כך לבנות? אם כן, למה תזדקקו?".
אפשר לצלם את התוצרים לפני שמפרקים אותם ולתלות את התצלומים בגן או לשלוח אותם להורים.
השוואה בין טקסטים
בשירו "עמדתי לבד ובכיתי" המופיע בספרו "והילד הזה הוא אני", יהודה אטלס מתייחס לסיטואציה דומה. לאחר ההיכרות עם הספר "הארנב הקשיב", פיתוח שיח רגשי והעמקת ההבנה של המסרים הטמונים בסיפור אפשר להכיר לילדים את השיר, לשוחח עליו ולשאול: "איך, לדעתכם, השיר מתקשר לסיפור? "מה דומה ביניהם? במה הם שונים?". בהמשך אפשר לשאול אותם: "מה הדבר שאתם הכי רוצים כשאתם בוכים או עצובים?".
עָמַדְתִּי בַּצַּד וּבָכִיתִי
וְנָזְלוּ לִי דְּמָעוֹת
וְהַדָּבָר שֶׁהֲכִי רָצִיתִי:
שֶׁתַּפְסִיקוּ לִשְׁאֹל שְׁאֵלוֹת.
שֶׁלֹּא תִּשְׁאֲלוּ מָה קָרָה
וְלֹא אִם כּוֹאֵב לִי נוֹרָא
וְלֹא תַּגִּידוּ שֶׁזֶּה לֹא הָיָה קוֹרֶה
אִם בִּמְקוֹם לְהִתְרוֹצֵץ
הָיִיתִי יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא.
כִּי כְּשֶׁאֲנִי בּוֹכֶה לִפְעָמִים
וְאַתֶּם בֶּאֱמֶת רוֹצִים לַעֲזֹר –
רַק תְּחַבְּקוּ אוֹתִי בְּשֶׁקֶט
עַד שֶׁהַכֹּל יַעֲבֹר."
יהודה אטלס (מתוך הספר "והילד הזה הוא אני", הוצאת "כתר")
ייחוס תכונות אנושיות לבעלי חיים
הסופרת קורי דורפֵלד בחרה להאניש את בעלי החיים ולייחס להם תכונות המופיעות בדרך כלל במשלים ובביטויים. כך, למשל, הפיל מוצג כבעל זיכרון טוב – "זיכרון של פיל"; בת היענה מתחבאת – "לטמון את הראש כבת יענה", ועוד. במפגש חוזר עם הספר אפשר לחזור לתיאורים אלו עם הילדים. הרחבת ידע זה עשויה לסייע להם בעתיד במפגשים עם מְשלים.
הצלילה אל סוד הקסם של ספרי ילדים
אילו תפקידים ממלאים איורים בספרי ילדים? האם ייתכן שספר ילדים ייכתב בשפה נמוכה ובסלנג ובכל זאת ייחשב איכותי? מה עומד ביסוד ההזדהות של ילדים עם דמויות ספרותיות? לקריאת המאמר לחצו!
טיפ לקריאה
ספרים המתארים חוויות מוכרות מחיי הילדים הם הזדמנות להצצה לעולמם. בזמן הקריאה כדאי לשים לב מה תופס במיוחד את תשומת ליבם של הילדים, אילו שאלות הם שואלים, עם איזו דמות הם מזדהים. לפעמים דווקא הספר הוא זה שמאפשר לדבר יותר בקלות על דברים שקורים בחיים האמיתיים.
להצטרף למשחק
שוחחו עם הילדים ושאלו אותם: איך לדעתכם הרגיש ברט כששון הצטרף למשחק? האם גם לכם קרה ששיחקתם עם חבר או עם חברה וביקשו להצטרף אליכם? האם ביקשתם פעם להצטרף לילדים אחרים?
יצירה עם חברים
עם חברים טובים גם קופסה פשוטה יכולה להפוך לארמון, לספינה או לחללית. תוכלו להציע לילדים להזמין חבר אחד או יותר לזמן משותף של יצירה בקרטון. ואולי הם יגלו למה עוד יכול להפוך ארגז – עם קצת דמיון, מספריים, טושים ובעיקר עם הרבה ביחד.
פעם ברט, פעם שון ופעם ארצ'י
משחקי תיאטרון הם דרך נהדרת ללמוד על החוויה של האחר ולהביע תחושות ורגשות. תוכלו להציג את הסיפור בעל-פה, בעזרת בני משפחה שונים או עם בובות. בכל פעם התחלפו בתפקידים, וכך תזכו לחוות את הסיפור מעיניהן של הדמויות השונות.
ארגז יכול להיות הכל!
גלו בסרטון כיצד ארגז יכול להיות… הכל! ליצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ידע
שפה ואוריינות –
שימוש במילים לא שגרתיות או מופשטות: בַּסיפור, המציג סיטואציה מוכּרת ורלוונטית מחיי הילדים, משולבות מגוון מילים מופשטות. חלק מהן ניתנות להבנה מתוך הקֶשר לעלילה, וחלק מהן מיוצגות על ידי האיורים. דוגמאות למילים מופשטות בסיפור: "אומץ", "נועזים", "מעופים", "פטפוטים".
דוגמאות לפעלים לא שגרתיים בסיפור: "צופים", "רוטן", "מתעלם".
דוגמאות לתארים מיוחדים: "סגרירי", "זוהֵר", "ענק".
הבנת הטקסט ולשון הספר –
הבנת מסרים סמויים וגלויים: עלילת הסיפור קרובה לעולמם של הילדים, והסיטואציה המתוארת בו מוכּרת ורלוונטית. הילדים יכולים להזדהות עם הגיבורים וללמוד על קונפליקטים ועל התרתם. האיורים מסייעים לקוראים להבין את העלילה. קריאה חוזרת, התבוננות באיורים ושיח עליהם יאפשרו לילדים להעמיק את הבנת העלילה ולהשלים פערים בסיפור.
מיומנויות
קריאה בספר מאפשרת לילדים לפגוש גיבורים שהם יכולים להזדהות איתם ועם מה שקורה להם. באמצעות שיח רגשי ניתן לפתח אצלם מוּדעות לתהליכים פנימיים שעוברים עליהם והכרה בנטיותיהם ובמאפייניהם האישיים.
התנהלות חברתית – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת שבה החברים לא מוותרים על החבר הכועס והנוטש וממשיכים להציע לו להצטרף. הם קוראים לו לשתף פעולה ואף מכינים לו "הפתעה" שתקל עליו להצטרף.
חשיבה יצירתית – לאורך הסיפור כולו ניכרים החשיבה היצירתית והדמיון של הגיבורים. גם את הקונפליקט החברתי הם מצליחים לפתור ביצירתיות.
ערכים
ערכים חברתיים – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת המבוססת על ראיית האחר, על אמפתיה ועל התחשבות.
ערכים סביבתיים – הילדים בסיפור עושים שימוש חוזר בקרטון בדרך יצירתית ומהנה.
אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מותאם לילדים צעירים, רלוונטי, מאפשר הזדהות ומציג קושי ואתגר שמטופלים על ידי פתרון יצירתי. כל אלה מקדמים את אהבת הספר ומטפחים את חדוות הקריאה.
מהספר אל הגן – מצבים בחיים
הספר עוסק בתופעה נפוצה בחיי הילדים – קושי לוותר על משחק אישי עם חבר קרוב בעקבות הצטרפות חברים נוספים. ילדים צעירים מתנסים כל העת בשכלול מיומנויות חברתיות ועשויים להזדהות עם הסיפור.
הספר נותן תוקף לרגשות שונים, כמו קנאה, דחייה או בדידות, שעלולים להתעורר במקרים כאלה, ולצד זאת מציג אפשרות של שינוי חיובי בעקבות הרחבת מעגל החברים.
מרכיב רב-משמעות נוסף בספר הוא האמפתיה של החברים לרגשות הקשים של בֶּרְט, החשיבות שהם מייחסים לחברות עימו והדרך שלהם לצרף אותו ולא לוותר עליו.
כל אילו יכולים להיות הזדמנות מצוינת לשיח אורייני מורחב בגן שמתמקד ברגשות.
הטרמה, קריאה בקבוצות קטנות ועותק אישי
הטרמה – "הספר נקרא 'חברים הכי טובים'. למה הוא נקרא כך, לדעתכם? על מה יספר הספר?"
ניבוי – אפשר לעצור את הקריאה כאשר שון מצטרף למשחק ולהפנות את תשומת הלב של הילדים לאיור שבו ברט יושב בתוך הארגז תוך שהוא מפנה את גבו לחברים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?".
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
להצטרף לחברים
לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".
שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"
להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"
(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)
הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"
מְשחקים עם חברים חדשים
אפשר לשאול: "הייתם רוצים לשחק לפעמים עם חברים שאתם לא רגילים לשחק איתם?". אם הילדים ישיבו בחיוב, אפשר להמשיך ולשאול: "איך אנחנו יכולים לבקש מחבר או מחברה לשחק יחד?"; "האם אנחנו חייבים לקבל כל הזמנה למשחק?".
מומלץ לומר לילדים שאם בוחרים שלא לצרף מישהו למשחק או לא להצטרף לאחרים, כדאי לענות בדרך שלא תפגע בחבר או בחברה ולומר, למשל: "כרגע אני לא פנוי/פנויה."
כאשר נבחין בניצני חברויות חדשות בגן, אפשר להזמין את הילדים לספר על ההתנסות.
להרחבה:
"חברים" – מתוך החוברת "מילת היום בגן" – במרחב הפדגוגי גני ילדים
מילת היום – "חברים" – סרטון מאתר "הופ!"
מקֶצב של שניים לקצב של שלושה ויותר
בתחילת הסיפור ברט נהנה לנוע בקצב של שניים ובהמשך גם בקצב של שלושה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על פעילויות שמתאימות למקצב של שניים, למשל להתנדנד יחד בנדנדה עולה ויורדת, ולעומתן – על פעילויות שעושים בשלושה, למשל קפיצה בחבל, כאשר שניים אוחזים בחבל והשלישי קופץ. אפשר לנסות ולבדוק מה היתרון של פעילות שכוללת כמה ילדים על פעילות בזוג, למשל נגינה משותפת בכלֵי נגינה, ארגון הגן לאחר משחק, משחק מחבואים ועוד ועוד.
משחק מוזיקלי – תוכלו להזמין שני ילדים לתופף על הברכיים או במקלות הקשָה בקצב אחיד. בכל פעם הזמינו ילד או ילדה נוספים להצטרף תוך ניסיון לשמור על הקצב. אפשר גם לערוך תרגיל דומה בהליכה שבו מנסים לעקוב אחרי קול רקיעות הרגליים.
עבודה קבוצתית עם ארגזי קרטון
הילדים בסיפור משחקים בארגזי קרטון והופכים אותם לחללית, לספינה ועוד. זאת הזדמנות מצוינת לעיסוק בקרטון בדרכים יצירתיות. ניתן להזמין את הילדים להביא ארגזי קרטון ולייחד מרחב בגן ל"קרטונייה" לשֵם יצירה ומשחק. כדאי להתייעץ עם הילדים ולבדוק איך היו רוצים שהמרחב ייראה, לברר איתם לְמה הם זקוקים, מה יהיו הכללים במרחב וכו'.
להרחבה:
קרטונייה – מרחב יצרנות בגן, במרחב הפדגוגי גני ילדים.
טיפ לקריאה משפחתית
זהו ספר מיוחד הנוגע בעדינות בהתמודדות עם מצב גופני או רגשי מורכב של חבר. אנו מציעים לכם, ההורים, לקרוא את הספר לפני ההקראה המשותפת, כדי להתאים את הקריאה והשיחה לתוכן הייחודי של הסיפור, ולעולמו הייחודי של ילדכם.
"ומצאתי דרך"
חברו של דויד שם לב מיד כשמשהו משתנה בהתנהגותו. תוכלו לשוחח ולשתף: שמתם לב פעם שאדם קרוב ואהוב עליכם מתנהג שונה מהרגיל? מה עשיתם? מה דעתכם על מה שעשה החבר של דויד?
פרחים מנייר - מחווה ומילה טובה
הזמינו את ילדיכם להכין בהשראת הספר זר פרחים צבעוני שישמח את בני הבית. הציעו לילדים לגזור ולקשט פרחי נייר ולכתוב על כל אחד מהם מילה טובה על בן משפחה.
קופסת "למקרה הצורך"
מה יכול לנחם ולשמח אתכם בעת קושי? מילה טובה? ספר מרגש? ואולי צעצוע? תוכלו להכין קופסה ובה מאגר רעיונות למקרה הצורך: חפצים משמחים, מסרים מעודדים ומילים טובות.
מכתב של חיבוק
לילדכם יש חבר או בן משפחה שמתמודד עם מצב גופני או רגשי מורכב? תוכלו להציע לו לכתוב מכתב עידוד וחיזוק. השתמשו במילים מעודדות כמו: אני כאן בשבילך, אתה חזק, אנחנו חברים ואוהבים אותך. והוסיפו ציור משמח.
על חברוּת, ייחודיות ונקיטת יוזמה
זהו סיפור על חברות מיוחדת בין שני ילדים המסופר מנקודת מבטו של ילד. ניתן לחזור ולקרוא בסיפור כשתרצו לשוחח על משמעותה של חברות טובה.
כל אחד הוא מיוחד – לכל דמות בסיפור הייחוד והאתגר שלה: לדויד יש פרחים במקום שיער, המורה אלרגית לאבקנים, ובאיורים ניתן לראות ילדה בכיסא גלגלים וילדה אחרת שמרכיבה משקפי ראייה. גם בכיתה לכל תלמיד ותלמידה הייחודיוּת והאתגרים שלהם. אלה יכולים לבוא לידי ביטוי ברקע משפחתי שונה, באלרגיות, בקשיים רגשיים ועוד. הסיפור מאפשר לילדים להזדהות עם האחר, להכיר נקודות מבט שונות ולטפח אמפתיה. ניתן לקרוא יחד את הספר, להתבונן באיורים ולשוחח על הייחודיות של כל אחד ואחת, על שוני, על אתגר ועל התמודדות איתו.
נקיטת יוזמה והתגייסות לטובת חבר – כמו לדויד, לכולנו יש תקופות שבהן אנחנו לא במיטבנו. בסיפור חברו הטוב של דויד שם לב שדויד לא בטוב ומחפש דרך לעזור לו: הוא יוזם איך לעזור לדויד, וכך נותן השראה גם לשאר החברים בכיתה. בהשראת הסיפור תוכלו להקים מערך נקיטת יוזמות למען החברים: תוכלו לחשוב יחד על מצבים שונים שאפשר לשמח או לעזור בהם, לתכנן איך לעשות זאת ולחלק תפקידים. לדוגמה, תוכלו לעשות מחוָוה לחברה מהכיתה לרגל הולדת אח קטן או מחווה לחבר חולה שלא הגיע לבית הספר. יוזמות כאלה יחזקו את הקשרים בין הילדים, את הרגישות לאחר, את הראייה את האחר במצבים השונים ואת היכולת לתכנן ולשתף פעולה.
קוראים את הסיפור
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה להתבונן באיורים, לעקוב אחר המתרחש ולנהל שיח רגשי על הסיפור באווירת קִרבה, המעודדת פתיחות והקשבה.
משוחחים על הספר
לאחר הקריאה כדאי לשאול: "מי מספר לנו את הסיפור?"; "מה השתנה בהתנהגותו הרגילה של דויד?"; "ממה פחדו החברים כשדויד נותר רק עם הענפים?"; "באיזו דרך עזר החבר לדויד?"; "מה עשו שאר החברים בכיתה בעקבות דויד?"; "מדוע החבר המשיך לאסוף פרחי נייר גם אחרי שלדויד שוב צמחו פרחים על הראש?".
כדאי למקד את הילדים בחוויה רגשית שהם יכולים להזדהות איתה – "למה דויד פתאום חובש כובע?"; "כיצד לדעתכם דויד מרגיש כשהפרחים נושרים וכולם מתרחקים ממנו?"; "למה, לדעתכם, החבר לא פוחד להיפצע מענפיו של דויד, שלא כמו שאר הילדים?"; "מה דעתכם על מה שהחבר עושה למען דויד?"; "מדוע הילד מתעקש להישאר חבר של דויד?"
מהסיפור אלינו – אומנם הפרחים שעל ראשו הופכים את דויד לייחודי, אך כמוהו לכולם יש תקופות שבהן הם "פורחים" ותקופות שפחות. בקבוצות קטנות תוכלו לשאול: "קרה לכם שהתנהגתם שלא כהרגלכם?"; "קרה לכם שמצב הרוח שלכם השתנה?" מה גרם לכך? מה עזר לכם להתמודד?"; "שמתם לב פעם שחבר או חברה מתנהגים שלא כרגיל? מה עשיתם? מה, לדעתכם, כדאי לעשות במצב כזה?"; "חברו של דוד מצא דרך 'להחזיר לו את הצבעוניות'. באילו עוד דרכים ניתן לתמוך בחברים כשהם לא במיטבם?".
לראות את הטוב
חברו של דוד מתאר אותו כ"מתוק ועדין, בדיוק כמו עלי הכותרת של הפרחים על ראשו", מספר כמה הוא אהוב על כולם, וכמה הוא נהנה במחיצתו. בהשראתו תוכלו לעודד את התלמידים לראות את הטוב ולתאר את חבריהם לכיתה באופן חיובי.
תעביר את הפרח – בפעילות זו מתחלקים לשתי קבוצות ויושבים במעגל. כל מעגל מקבל פרח. על התלמידים להעביר את הפרח למי שיושב לימינם ולומר עליו מילה טובה. עם סיום הסבב עליהם להעביר את הפרח למי שיושב לשמאלם.
פרח לחבר – אפשר לצייר פרח או ליצור פרח באוריגמי. כל תלמיד יגריל שם של תלמיד אחר, יכתוב על הפרח שהכין תכונות של החבר שעלה בגורל ויעניק לו את הפרח.
פרחים לשעת צרה – תוכלו ליצור עם התלמידים קופסה ובה פרחים עם מילים טובות ומנחמות שהתלמידים יוכלו לשלוף בכל עת שירגישו צורך.
להחזיר את הצבעוניות
באמצעות התחקות אחר האיורים תוכלו ליצור בצבעי מים את ה"צבעוניוּת" שלכם על רקע לבן:
הילד עם הפרחים – ניתן לבקש מהתלמידים לצייר את הילד עם הפרחים כפי שהם מדמיינים אותו .
אני צבעוני – אפשר להדפיס תמונות של התלמידים ולשאול אותם מה היו רוצים שיצמח להם על הראש או יוסיף להם צבעוניות. סביב תמונתם אפשר ליצור כיד הדמיון.
רגשות בצבעים – תוכלו ליצור יצירה מופשטת וצבעונית, פעם בהשראת פריחה ועדינות ופעם בהשראת קוצניות ועגמומיות.
שיח רגשי
צפו בסרטון ותוכלו לקבל עוד מידע על שיח רגשי עם ילדים בעקבות ספרים.
טיפ לקריאה: מהספר אל החיים
ספרים יכולים לעזור בהתמודדות עם מצבים מאתגרים: פעוטות מזדהים עם הדמויות שבספרים וכתוצאה מכך לומדים על רגשות, התנהגויות ואתגרים שקיימים בספרים וגם בחייהם. במצבים דומים לאלה המוצגים שבספר, תוכלו להזכיר לפעוטות את גיבורי הספר ולהציע להם לשאוב השראה ולפעול באופן דומה: "אולי נצליח לזוז קצת על הספסל, ולפנות מקום לחבר כמו הדובים מהספר?"
מה קורה בסיפור?
תוכלו לשוחח עם הפעוטות על ההתרחשות שבספר – באיזו בעיה נתקלו הדובים? למה לא היה לדוב מקום לשבת? מה עשו הדובים האחרים? אפשר להתייחס גם לרגשות שעולים מהסיפור: כיצד הרגיש הדובון כשלא היה לו מקום? האם הוא היה שמח, עצוב או אולי מופתע או מבולבל?
קוראים באיורים
דרך האיורים אפשר ללמוד, לשחק וליהנות. תוכלו לחפש באיורים פרטים שונים בכל פעם – היכן הדובון הוורוד? איפה הדוב עם הנקודות? היכן הדוב הגדול והיכן הדוב הקטן?
אפשר להחליף תפקידים ולתת לפעוטות להזמין אתכם לחפש אחר פריטים באיור.
תנועה - כמו דוב
אפשר לדפדף בספר ולעצור בכל פעם בעמוד אחר, להתבונן בדובים ולנסות לחקות את תנועתם, צורת הישיבה והבעות הפנים שלהם, ממש כמו באיור.
קְרִיאָה בִּקְבוּצוֹת קְטַנּוֹת וְעֹתֶק אִישִׁי
את הספר כדאי להקריא בקבוצות קטנות ככל האפשר. לאחר מכן כדאי להעניק לכל פעוט את העותק האישי שלו ולאפשר לו לדפדף בספר, להבחין בפרטים המסתתרים באיורים ולהתיידד עם הספר.
הַפְתָּעָה בָּאַרְגָּז
לארגז מצורפות המחשות מנייר שבעזרתן תוכלו להציג את הסיפור. אפשר להמחיש אותו גם באמצעות בובות דובי וכיסאות קטנים וכמובן גם בעזרת הפעוטות עצמם.
שִׂיחָה וּמִפְגָּשׁ בַּמָּעוֹן
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצה הדוב הגדול?" / "למה הוא לא התיישב על כיסא?" / "מה עשו הדובים האחרים?" / "איך מצאו מקום גם לדוב הגדול?"
אפשר להזכיר את הניסיונות שעשו הדובים עד שמצאו פתרון.
לאחר מכן כדאי לעבור לשיח רגשי – "כיצד הרגיש הדוב הגדול כשראה שאין לו מקום?" / "איך הרגישו הדובים האחרים?" / "למה הדובים ניסו לעזור לדוב הגדול, הרי להם כבר היה מקום לשבת?"
אפשר לדבר עם הפעוטות על מצבים דומים: "גם לכם, כמו לדוב הגדול, היה מצב שלא מצאתם מקום? איך הרגשתם?" / "גם אתם, כמו הדובים, עזרתם פעם לחבר או חברה?" / "איך ההרגשה כשעוזרים לאחרים?" / "איך אנחנו, ילדי המעון, עוזרים לחברים?"
כדאי לכוון את הפעוטות ולתת להם דוגמאות: במעון משחקים יחד, חולקים בדברים.
אפשר גם להזכיר את הספר "שותפים" שחוּלק השנה.
בעיות של דובי – אפשר להזמין דובי למפגש הבוקר שבמהלכו יספר לפעוטות על כל מיני בעיות שנתקל בהן ושנדרש להתמודד איתן, והם יעזרו לו למצוא פתרון: "הידיים שלי קצרות וקשה לי להגיע אל המדף", "לא מצאתי עם מי לשחק בחצר", "החבר שלי הדובי הכחול עצוב, ואני לא יודע איך לשמח אותו. איך תוכלו לעזור לדובי?"
אֶמְפַּתְיָה וְשִׁתּוּף פְּעֻלָּה בְּחַיֵּי הַיּוֹם־יוֹם בַּמָּעוֹן
הסיפור מציג מצב הדומה למצבים שפעוטות נתקלים בהם יום־יום. תוכלו להזכיר: "זוכרים שלדוב הגדול לא היה מקום לשבת? אולי נחשוב יחד ונמצא פתרון כמו שהדובים מצאו?"
אפשר גם לעודד אמפתיה, וכשאחד הפעוטות מרגיש עצוב או מתוסכל, תוכלו לפנות אל שאר הפעוטות ולומר: "אולי הוא מרגיש עכשיו כמו שהדוב הרגיש כשלא היה לו מקום? איך נוכל לשמח אותו?"
מִשְׂחַק הַכִּסְאוֹת
תוכלו לשחק ב"משחק הכיסאות" באופן מותאם לגיל – סדרו כיסאות בשורה או בשתי שורות כך שיהיו מוצבים גב אל גב והשמיעו מוזיקה. עִצרו מדי פעם את המוזיקה ובקשו מהפעוטות למצוא מקום ישיבה וגם לעזור לחברים למצוא מקום ישיבה, כך שגם מי שכבר התיישב, יסייע לאחרים למצוא כיסא פנוי.
כשהפעוטות גדולים, אין צורך להוציא כיסא מהשורה, כלומר מספר הכיסאות זהה למספר המשתתפים.
מָה רוֹאִים בָּאִיּוּרִים
האיורים שבספר מוסיפים על הסיפור הכתוב: אפשר לראות את הבעות הפנים של הדובים ואת ניסיונותיהם למצוא פתרונות. כדאי לתת לפעוטות להתבונן באיורים בספר האישי שלהם וללמוד מה מסקרן אותם ועל מה הם מצביעים.
אם הפעוטות כבר מזהים צבעים, תוכלו לעסוק גם בנושא זה ולשאול: "היכן נמצא הדובי הוורוד?" / אילו עוד דברים ורודים יש לנו בגן?" / "מה יש לדובי הכחול על הגוף?" / לְמה עוד יש נקודות?"
פעילות דומה מופיעה בהצעות למשפחות ותעזור לחבר בין המעון ובין הבית.
האזינו לסיפור "יש לנו יום הולדת"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "יש לנו יום הולדת", מאת: רונית רוקאס | איורים: רותם טפלו | הוצאת: כנפיים וכתר (כיתות ב')
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
חלילית, חליל ואקורדיון – סלעית להב
מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️
קשרים
תוכלו לשוחח על אנשים מבוגרים שאתם מכירים או הכרתם בעבר: מי הם היו? מה היה הקשר שלכם איתם בעבר? מה אתם אוהבים לעשות יחד בהווה? אילו זיכרונות יש לכם, ההורים, מדמויות מבוגרות שליוו את ילדותכם?
"שלום, אדוני המלך"
אמירה מציעה לשחק במשחק ששיחקה פעם – גם אתם יכולים! איך משחקים? אחד המשתתפים הוא "המלך", והשאר הם "ילדיו" שבאים לפניו ואומרים: "שלום, אדוני המלך!" המלך עונה: "שלום ילדיי היקרים! איפה הייתם ומה עשיתם?" הילדים צריכים להסביר איפה היו ומה עשו, ללא מילים, בעזרת תנועות גוף והבעות פנים, והמלך צריך לנחש. אפשר ורצוי להתחלף בתפקידים.
סיבה למסיבה
עלמה מתכננת מסיבת קסמים עם מצנפת קסמים ושיקוי מופלא, ומזמינה קוסמים ומכשפות להצטרף. גם אתם יכולים לתכנן מסיבת קסמים… עם רעיונות קסומים משלכם. ואולי מסיבת מנוחה? מסיבת משחקים? או מסיבה בנושא אחר שאתם אוהבים?
קֶשֶׁר בֵּין יְלָדִים לִזְקֵנִים
"'איך קוראים לך?' עלמה שואלת. 'אל תפריעי לגברת,' אימא מנסה ללחוש."
ישנם ילדים שחשים חיבור טבעי לדמויות קשישות, מגלים סקרנות כלפיהם ונוטים "לאמץ" אותם אל ליבם. לעומתם, יש ילדים שמתקשים להתקרב אל דמות מבוגרת, השונה מהם בקצב, במראה ובאורחות החיים.
ברוב המקרים קשר בין ילדים לקשישים מרבה את רגעי האושר של שני הצדדים, מפיג את הבדידות שמלווה רבים מהקשישים ומעורר בהם התרגשות, שמחה, חיוניות ומשמעות; המבוגרים שמחים להעניק מהידע ומהניסיון שלהם ולשתף בזיכרונותיהם.
מפגש קבוע של ילד עם קשיש תורם להתפתחות הרגשית של הילד – הוא מפתח אמפתיה, הבנה רגשית ויכולת הקשבה, ותחושת המשמעות והביטחון שלו מתחזקת. כמו כן שני הדורות נוטים להשתהות ולא למהר ל"מטלה" היומית הבאה, וכך הם מרגישים בנוח זה בנוכחות זה.
להרחבה – תוכנית "דור לדור יביע אומר" של החמ"ד.
מה קורה כשקשישים וילדים נפגשים? – על תוכנית רחבה באוסטרליה למפגש משותף, אתר N12 .
"וְהָדַרְתָּ פְּנֵי זָקֵן" [ויקרא יט, לב] – יש הרבה מילים חלופיות ל"זקן". בתורה מופיעה רק המילה "זקן", מילה המקושרת לכבוד ולחוכמה.
הספר יכול להשתלב ככלי היכרות של התלמידות והתלמידים עם הזִקנה כחלק ממעגל החיים, עם משמעות הביטוי "והדרת פני זקן" ועם קִרבה לדור שיכול להעשיר ולהיות מאושר.
להרחבה – הביטוי "והדרת פני זקן" באתר מילוג.
בחירת פעילויות – מגוון הפעילויות המלוות את הספר נועדו לאפשר לך, המורה, לבחור את אלה המתאימות ביותר לך ולכיתה.
לִקְרֹא בַּכִּתָּה
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות שלכל תלמיד ותלמידה בהן עותק אישי. העותק האישי בסיפור זה חשוב במיוחד, שכן באמצעותו יתאפשר לילדים לעקוב אחר שתי העלילות המתרחשות בעת ובעונה אחת ולהבין את הסיפור טוב יותר בעזרת האיורים.
קריאה חוזרת – לאחר שקוראים את הסיפור לראשונה ברצף, כדאי לקרוא אותו שוב. הפעם אפשר לעצור בכל מקטע: הבית, הדרך, החנות והחגיגה, כדי להדגיש את חלוקת העלילה לשני עולמות: עולם הילדה ועולם האישה המבוגרת, ולהבין את ההקבלה בין הדמויות ואת השוני ביניהן. כדאי להשתהות על האיורים ולשאול: מה קורה אצל עלמה הילדה?; ומה קורה בינתיים אצל אמירה השכנה?.
עַל מָה נְדַבֵּר בַּכִּתָּה?
לאחר הקריאה ניתן לשאול שאלות הבנה – כיצד התכוננה עלמה ליום הולדתה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; איך התכוננה אמירה ליום ההולדת שלה?; עם מי היא תכננה לחגוג?; האם הן הכירו זו את זו לפני שנפגשו בחנות?; מה קרה בחנות?; כיצד הן חגגו את יום ההולדת בסופו של דבר?
שיח רגשי – תוכלו לשוחח עם תלמידי הכיתה על הרגשות בסיפור:
עלמה – מה גרם לעלמה לעזוב את חפציה בחנות ולהושיט עזרה לאמירה? מדוע, לדעתכם, עלמה חלקה יום מיוחד, יום הולדת, עם מישהי נוספת? כיצד, לדעתכם, היא הרגישה כשפגשה באמירה? שערו: כיצד היא הרגישה בעקבות המסיבה המשותפת?
אמירה – כיצד, לדעתכם, הרגישה אמירה בתחילת הסיפור? את מי היא שיתפה בכך שיש לה יום הולדת? כיצד היא הרגישה במהלך מסיבת יום ההולדת? מה, לדעתכם, כל אחת יכולה ללמד את האחרת, ומה שתיהן יכולות ללמוד זו מזו?
מהסיפור אל עולמם של הילדים – בקבוצות קטנות ניתן לשאול – כיצד הרגשתם כשעזרתם לאחרים? כיצד אתם מרגישים כשעוזרים לכם? האם יש לכם קשר עם אנשים מבוגרים? מי הם ומה הקשר שלכם אליהם? מה אתם עושים יחד? מתי אתם נפגשים?
שִׁלּוּב בַּקְּהִלָּה
תוכלו לגבש תוכנית בין־דורית ולשלב אזרחים ותיקים מהקהילה בפעילות – אפשר, למשל, ליזום מפגשים קבועים בכיתה עם סבים וסבתות ועם דמויות מבוגרות אחרות ובמהלכם לבקש מהם לספר סיפור, זיכרונות או חוויות מהילדות או ללמד תחום מעניין: תחביב, מקצוע ועוד. אפשר לארגן שעת סיפור משותפת או פעילות לשיתוף בזיכרונות ובחוויות. אפשר ליזום פעילות משותפת עם מועדון קשישים שנמצא בקרבת מקום או עם שכנים מסביבת בית הספר ולקרוא את הספר במהלכה.
מְחַבְּרִים אֶת הַפֶּרֶק הַבָּא
מה קרה אחרי חגיגת יום ההולדת המשותפת? – לאחר הקריאה ניתן לדמיין את הפרק הבא של הסיפור: מה דעתכם: האם הקשר בין עלמה לאמירה ימשיך? אילו דברים הן יעשו יחד? התלמידים יוכלו לבחור לשתף בתשובותיהם באמצעות חיבור, ציור או המְחזה.
"מִשְׂחָק שֶׁשִּׂחַקְתִּי פַּעַם"
אמירה מלמדת את הילדים החוגגים איתה משחק ששיחקה פעם. תוכלו לתת לילדים משימה ולבקש מהם "לראיין" דמות מבוגרת מוכרת ולשאול אותה: מה שיחקת פעם, בילדות? ושאלות נוספות כרצונם. כדאי שהתלמידים יצלמו או יקליטו את הריאיון וישתפו בו את הכיתה. ניתן לצאת לפעילות תנועה הכוללת "משחקים של פעם".
להצעות למשחקים – "להיות בתנועה: משחקים של פעם", באתר אפשרי בריא.
מערך למידה מרחוק!
גם בימים לא רגילים, שבהם נדרשת למידה מרחוק, אפשר ליהנות מספרי "ספריית פיג'מה"! לפניכן הצעה למערך פעילות מרחוק.
שלחו לילדים את הקישור להקלטה של הסיפור בפודקאסט "ספריית פיג'מה קוראת לכם".
- לעשות טוב לאחר: עלמה ואמירה משמחות זו את זו בהקשבה, בהיכרות ובהתייחסות. כל אחת נותנת משמחתה שלה כדי למלא את כוס השמחה של חברתה החדשה ביום הולדתה. תוכלו לעודד את ילדי הכיתה לשמח זה את זה גם כשנמצאים רחוק ואי אפשר להיפגש. אפשר לערוך הגרלת שמות, שבה כל ילד וילדה יקבלו שם של ילד או ילדה מהכיתה, שאותם יהיה עליהם לשמח בימים אלו. אפשר להציע להם לשלוח ציור, להקליט הודעה קולית או ליצור סרטון, וכך למלא את כוסות השמחה של כולם.
- האם אחד מתלמידי הכיתה חוגג יום הולדת בתקופה זו? אפשר לחגוג את יום ההולדת במפגש מקוון, מרחוק. שירים, משחקי חברה ומצגת תמונות – כל אלו יהפכו מקור לשמחה עבור אלו שבתקופה זו נמנע מהם לחגוג פנים מול פנים.
- בסיפור אמירה מלמדת את עלמה משחק שהיה אהוב עליה בילדותה. תוכלו להציע לילדים לשאול את הוריהם על משחקי הילדות שלהם, ואת הוראות המשחק להקליד למסמך שיתופי כגון google sheet, וממנו ליצור קובץ של "משחקים מפעם", שמשמחים גדולים וגם קטנים. ואולי כמה מהמשחקים אפשר לשחק גם באופן מקוון?
הצעות לפעילות מרחוק!
גם בימים לא רגילים, כאשר למידה מרחוק מתבקשת נוכח המציאות, אפשר ליהנות מספרי "ספריית פיג'מה"!
שלחו לילדים את הקישור לסיפור להאזנה בפודקאסט "ספריית פיג'מה קוראת לכם"
בעקבות ההאזנה בבית, תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
- במפגש זום קבוצתי או כיתתי תוכלו לשחק במשחק "מה קרה לי אתמול"…אמת או בדיה? מה קרה ומה לא? בכל פעם אחד הילדי יספר, והילדים האחרים בקבוצה יוכלו לסמן עם האצבעות איזה סיפור בעיניהם הוא הנכון, הראשון או השני.
- מה הסיפור של הילדים? שחר לומדת שכשהיא מספרת סיפור שקרה באמת, עדיף לדבוק בפרטים המדויקים, אך כשהיא ממציאה סיפור? הכל פתוח! תוכלו לשלוח לילדי הכיתה קובץ של קוביית סיפור מוכנה להדפסה ולהכנה. כדאי להדפיס לפחות שתי קוביות, כדי שהסיפור יהיה מעניין…תוכלו להציע לילדים לכתוב או להקליט את הסיפורים שהם ממציאים בעזרת הקוביות, ולפרסם אותם בלוח פדלט ייעודי שתיצרו, או במצגת שיתופית, כך שכולם ייהנו מהסיפורים אחד של השני!
הוראות למשחק וכל הקבצים להורדה נמצאים בקישור זה.
- הילדים אוהבים להמציא ולכתוב סיפורים? תוכלו להציע להם להעביר את סיפוריהם לדפוס בעזרת אחת מההצעות לכריכת ספרים בעמוד הפינטרסט שלנו. בקשו מהילדים שישלחו לכן את התוצאה בתמונה, כך שתוכלו לשתף את כל חברי הכיתה במפגש הזום, או בכל דרך אחרת שתמצאו לנכון.
אֲנִי "רַק" הַשּׁוֹמֵר? תודה לאדם משמעותי
הרצל אומר לכולם שהוא רק השומר, ולכן אם יש בעיה, הם יכולים לגשת אל חדר המורים, אבל בדומה לשחר, ילדים וילדות רבים מרגישים שמבחינתם דמות משמעותית היא כל דמות שאכפת לה מהם, ללא קשר לתפקידה הרשמי.
הַפנו את תשומת הלב של התלמידים לכך שליד הבּוּדקה של הרצל יש ספסל. שאלו: "מדוע יש שם ספסל?"; "האם שחר היא הילדה היחידה, לדעתכם, שבאה לשם ומשוחחת עם הרצל? מדוע אתם חושבים כך?".
לתת ולהכיר תודה – בהשראת הספר אפשר לעשות מחווה למישהו שהתלמידים והתלמידות רואים בו אדם משמעותי. אדם זה יכול להיות מצוות בית הספר, מהקהילה או מכל מקום אחר. כדאי לחשוב יחד על דמויות משמעותיות ועל המחווה הצנועה אך מחממת הלב שאפשר לעשות.
האזינו לסיפור "תשמעו סיפור"
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "תשמעו סיפור" מאת: שחר סיטנר, איורים: אסיה אייזנשטיין, הוצאת: ספרית פועלים (כיתות א').
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️
שיחה – מציאות או דמיון?
כיף לספר סיפורים וכיף לשמוע סיפורים, החוויה המשותפת גורמת לכולם להרגיש טוב יותר. שוחחו וחשבו יחד – מתי מתאים לספר ולהפליג בדמיון, ומתי דווקא עדיף לספר מה קרה מבלי להוסיף או לגרוע? עם מי יהיה לכם נעים ונוח להתייעץ במקרה של התלבטות?
משחק - מה קרה לי אתמול
מי זוכר מה קרה אתמול? האם תוכלו לתאר זאת בצורת סיפור? נצלו את ההזדמנות לשתף ולחלוק בחוויות. אפשר גם לשחק: אחד המשתתפים מספר סיפור והשאר צריכים לנסות ולגלות מה בסיפור קרה באמת ומה הוא פרי הדמיון.
כאן מקשיבים
כששחר רוצה לשתף או להתייעץ היא תמיד יכולה לשבת על הספסל של הרצל השומר ולמצוא אוזן קשובה. בחרו פינה בבית והכריזו עליה כפינה שבה תמיד אפשר לספר ולהקשיב. בכל עת שתצטרכו תוכלו לשבת בה, לשתף בסיפורים ולחלוק עצות.
תִּשְׁמְעוּ אוֹתִי
שחר רוצָה שיקשיבו לה – שחר אוהבת לספר סיפורים: בתחילה היא מספרת משהו שקרה באמת, וכשהיא רואה שמקשיבים לה, היא מתחילה לבדות מליבה סיפורים ולהגזים. שחר מתקשה להבדיל בין סיפור שקרה באמת לסיפור בדיוני וחוֹוָה בלבול ודחייה מצד החברים הכועסים. רק הרצל השומר גורם לה להרגיש טוב, בטוח ונוח לשתף. הוא מבין שספסל מזמין, כוס תה מתוק ועיניים טובות הם כל מה שילדים כמו שחר צריכים.
להתבטא ולהישמע – ילדים ממציאים סיפורים או מגזימים מסיבות שונות: רצון לחוש משמעותי ורצוי, רצון להשתעשע ולבחון את תגובות הסביבה, טשטוש ההבדל בין דמיון למציאות או משאלת לב ורצון לשינוי המציאות. לעיתים ילדים מגזימים כי הם חשים שכך עולה ערכם בעיני אחרים, או שכך הם מצליחים למשוך את תשומת הלב אליהם. לעיתים הם מגזימים כשהם רוצים למצוא דרכים להתמודדויות שונות במציאות או לזכות בנחמה ובעידוד כשהמציאות לא נעימה להם.
ביטוי ותמיכה – בדומה לשחר, ילדים צריכים להרגיש שמקשיבים להם, גם כשטוב להם וגם כשפחות, וזקוקים לסביבה תומכת ובטוחה כדי לשתף.
אפשר לקרוא לילדים את הספר כשאתם מרגישים צורך לסייע לתלמידים לבטא את עולמם הפנימי או לשכלל אצלם את היכולת להבחין מתי כדאי להפליג בדמיון, ומתי עדיף לספר מה באמת קרה.
תוכלו לשלב את הספר גם בפעילות שמטרתה ביטוי עצמי ופיתוח הדמיון: ציור, סיפור, מוזיקה, מלאכת יד או תנועה. קריאת הספר יכולה להיות גם כפעילות מטרימה לתהליך כתיבת סיפורים בכיתה.
פינת תמיכה – בהשראת הספסל של הרצל תוכלו להקים יחד בכיתה פינת עצה ותמיכה מזמינה להתייעצות ולשיתוף בקבוצות קטנות.
קוראים ביחד
כדאי לקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות כשלכל תלמיד ותלמידה עותק אישי המאפשר להם לעקוב אחר ההבעות של הדמויות באיורים ולהבין מה בסיפור מתרחש במציאות ומה בדמיון.
נקודת עצירה – במהלך הקריאה אפשר לעצור בנקודה שבה שחר מבקשת מהרצל פתרון, לִפנות אל התלמידים ולשאול אותם: "אולי יש לכם רעיון איך לעזור לשחר? מה הייתם אתם מציעים לה לעשות?".
איורים – כדאי להתבונן יחד באיורים ולבקש מהתלמידים לבחון אילו תֵיאורים מתארים את המציאות בחייה של שחר ושל הכיתה, ובאילו תיאורים משולבים מרכיבים מהדמיון.
הבנת הנקרא
לאחר הקריאה כדאי לשאול שאלות הבנה – כדאי לבחון אם התלמידים מבינים את הרצף הסיפורי, ואם הם מבינים את ההבדל בין סיפור דמיוני לסיפור שמתואר כמציאות אף שאינו כזה: "מה סיפרה שחר?"; "למה החברים התרגזו?"; "למה שחר נעלבה?"; "מה הציע הרצל לשחר?"; "מה השתנה בסיפורים של שחר בעקבות ההצעה של הרצל?".
כדאי להתעכב על ההצעה של הרצל ולשאול: "מה ההבדל בין 'תשמעו סיפור שקרה לי' ל'תשמעו סיפור'?"; "האם סיפור חייב לתאר את מה שקורה במציאות?".
מה הופך סיפור למעניין
גוזמאות ודמיון – בסיפור כתוב: "היא הרגישה שהילדים מקשיבים חזק יותר והוסיפה עוד פרטים מעניינים." זה המקום לשאול: "מה זה 'להגזים'?"; "למה לדעתכם שחר הגזימה?"; "גם אתם אוהבים להגזים לפעמים? תוכלו לתת דוגמה?".
סיפורים – שחר אוהבת להמציא סיפורים. כאן אפשר לשאול: "האם אתם אוהבים להמציא סיפורים או מעדיפים להקשיב לסיפורים?"; "אילו סיפורים אתם מעדיפים: סיפורים שקרו באמת או סיפורים דמיוניים?"
ניתן לשקול פעילות בקבוצות שבהן כל תלמיד ותלמידה ישתפו בסיפור אהוב.
כדאי להכיר להם מושגים כמו "מתח", "הפתעה", "גבוּרה", "הגזמה".
קָרָה אוֹ לֹא קָרָה?
בהשראת הסיפור תוכלו לשחק משחק שיאפשר לתלמידים לשתף בסיפורים מהמציאות ומהדמיון ולזהות תוך התייעצות קבוצתית אם הדברים המתוארים קרו או לא קרו במציאות.
איך משחקים?
כל משתתף בתורו אומר שני משפטים על עצמו – האחד אמת, והשני כוזב – והמשתתפים צריכים לנחש איזה מהתיאורים התרחש במציאות.
דוגמה: "פעם אכלתי כריך ריבה עם זיתים "לצד "פעם ביקרתי בבית שהיו לו אלף קומות."
לאחר הפעילות תוכלו לבקש מהתלמידים לכתוב סיפור דמיוני או מקרה כזה ולהוסיף איורים.
העשרה
להסבר על דמיון ומציאות אצל תלמידים ולרעיונות נוספים למשחקי דמיון:
הספר מר גוזמאי הבדאי, שחולק על ידי ספריית פיג'מה, המתאר את עלילותיו המוגזמות של מר גוזמאי.
טיפ לקריאה משפחתית
קריאה משותפת בספר יכולה לעורר בילדים מחשבות רגשות ותחושות: כמו הגוזל, הם יכולים לחוש קטנים ושבריריים; וכמו אפרת, הם עלולים להרגיש שלא מבינים אותם, או להיות נחושים להמשיך ולעשות את מה שנכון בעיניהם. כדאי לשבת יחד קרוב, וללוות את הקריאה במגע מלטף ומרגיע: המגע מקרב בין הילדים להורים ומחזק אצל הילדים את האמונה שיש מי שתומך בהם וקשוב לרגשות שהספר מעלה בהם.
שיחה: לגדול
קוטן בוטן גדל, ואפרת, שמגלה עצמאות ואחריות, גדלה גם היא. תוכלו לשוחח ולשאול את הילדים במה הם גדולים ואחראים יותר משהיו בעבר – האם, למשל, הם מטפלים בבעל חיים? מבצעים פעולות בעצמם? עוזרים בבית ולחברים? תמיד כדאי להזכיר לילדים תחומים שבהם אתם, ההורים, רואים שהם התפתחו וגדלו, וכך לתת לילדים הרגשה טובה ולחזק את תחושת הביטחון שלהם.
כשהלב נפתח ומתרחב
חמלה ואמפתיה – כמו בספר, החיים מזמנים לילדים הזדמנויות להבעת אמפתיה ולהענקת יחס חומל ; יכולות החשובות להתפתחותם החברתית והרגשית.
אחריות – הילדים גדלים ומתנסים בבית ובגן בלקיחת אחריות כמו בטיפול בבעלי חיים, טיפוח גינה, תורנויות ותפקידים, וכך הם חשים שהם גדולים, מסוגלים ובעלי ערך.
קוראים את הספר
הטרמה – לפני הקריאה כדאי לשאול את הילדים: מה ההבדל בין גוזל לציפור? ולהסביר שגוזל הוא כמו התינוק של הציפור. כשהוא נולד הוא עוד לא עצמאי והוא צריך שיאכילו אותו ושישמרו עליו.
תוכלו להראות תמונה של גוזל של ציפור דרור, הציפור שבסיפור.
כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד וילדה עותק משלהם, כך הם יוכלו לעקוב אחרי העלילה והאיורים.
היכרות עם מילות מפתח – בספר מופיעות מילים בעברית "גבוהה". אפשר לבחור מראש כמה מילים: "כדי סדק", "פת", "מכמיר", "מזלפת" ולשלב אותן בפעילות שמדגימה את משמעותן, בטרם הקריאה.
שימוש בתנועות גוף ומחוות ידיים יכול גם לעזור להבין מילים חדשות: במילה "מצטנף" תוכלו לכווץ את הגוף ולחבק אותו עם הידיים.
דיון ושיח רגשי
הבנת הרצף הסיפורי – תוכלו לשאול: מה עושה אפרת? איך היא מטפלת בקוטן בוטן? מה חשבו החברים והמשפחה שלה על כך שהיא מטפלת בו? מה קרה בסוף הסיפור? למה החתול מחכה?
הבעת דעה – למה לדעתכם אפרת החליטה לטפל בגוזל? מה דעתכם על ההחלטה שלה? למה המשפחה של אפרת חשבה שזה רעיון לא טוב? למה אבא התכוון כשאמר שלאפרת "יישבר הלב"? אם הגוזל היה יכול לדבר מה הוא היה אומר לדעתכם?
שיח רגשי המחבר לחייהם של הילדים – מה הרגישה לדעתכם אפרת כלפי הגוזל? איך הרגיש הגוזל כשאפרת טיפלה בו? האם טיפלתם פעם בבעל חיים בבובה או באח קטן? יש לכם בעל חיים בבית? איך הרגשתם כשטיפלתם בו? מה לדעתכם הרגישה אפרת כשהגוזל גזל והפך לעצמאי?
מטפלים בציפור – משחק סוציו דרמטי
עזרת בובה של ציפור או אפרוח אפשר להתנסות דרך במשחק סוציו-דרמטי המתאר טיפול ודאגה לבעל חיים.
אפשר "להאכיל", לעודד, לעקוב אחר הגדילה – ומה עוד?
להעשרה – אגודת צער בעלי חיים בישראל, האתר לילדים
מכירים ציפורים
בעקבות הספר אפשר ללמוד על ציפורים שונות שיש בסביבת הגן: תוכלו לצאת לצפות בציפורים ולהיעזר בתמונות ובמקורות מידע על מנת לאפיין את התכונות של כל ציפור. אפשר גם ללמוד על חלקי הציפור השונים ולחפש אותם באיורים שבספר.
להעשרה –
פינת ציפורים בחצר הגן
זיהוי ציפורים במראה ובקול, המרכז לטיפוח ציפורי הבר
כשמוצאים גוזל פצוע
כאשר מוצאים גוזל או חיה פצועה ישנם ארגונים שונים שיכולים לסייע בטיפול. במידה ויש עמותה או ארגון בעלי חיים בקרבת מקום אפשר לספר על כך לילדים ואף ליזום מפגש או ביקור.
להעשרה – מה עושים כשמוצאים גוזל נטוש מתוך אתר רשות הטבע והגנים
האזינו לסיפור "אליק בליק"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "אליק בליק", מאת: חיה שנהב | איורים: נעם נדב | הוצאת: עם עובד (קטנטנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
המְחזה והמחשה
תוכלו להציג את הסיפור בהשתתפות צוות המעון.
ניתן להמחיש את הדמויות שבסיפור וליצור אותן.
אפשר לבחור להציג חלק מהסיפור או לעשות הצגה בהמשכים.
חפשו בארגז הספרים, מחכה לכם המחשה של דמויות הסיפור! או הורידו קובץ המחשה שהכנו עבורכם עם דמויות הסיפור
מפגש ושיחה במעון
לפני קריאת הסיפור – מכירים את אליק בליק
תוכלו להראות לפעוטות את האיור של אליק בליק המופיע על הכריכה.
תוכלו להביא בובת קרטון של אליק בליק ולתת לפעוטות להתבונן בה מקרוב ולהתרשם מהגודל שלה.
קוראים יחד
בגלל אורכו של הסיפור כדאי לחלק אותו לשני חלקים:
חלק ראשון: מתחילת הסיפור ועד הכניסה של אליק בליק הביתה.
חלק שני: מארוחת הערב עם אליק בליק ועד הסוף.
כמובן, תוכלו לחלק את הסיפור לחלקים רבים יותר, לפי הבנתכם.
המחשה – במהלך ההקראה חשוב להמחיש את המושגים על ידי שימוש בגון קול מתאים, בתנועות ידיים וגוף ובהצבעה על האיורים.
דוגמאות:
שימוש בגון קול – קולות שונים לאבא, לאימא, ליעלי ולאליק בליק.
תנועות ידיים וגוף – פושטים ידיים לצדדים כדי לתאר דבר גדול ומקטינים את הרווח בין הידיים כדי לתאר דברים קטנים; פוסעים בצעדים גדולים וקטנים.
העשרה – השיר "אליק בליק בּוֹם"
גדול וקטן
סביב גיל שנתיים-שלוש מתפתחת אצל הפעוטות היכולת להבין את המושגים "גדול" ו"קטן".
כדאי לתרגל זאת עם הפעוטות בעזרת הדגמה:
פריטים לפי גודל – אוספים פריטים שיש במעון: בובות, נעליים, קוביות, כדורים ועוד, ומסדרים אותם לפי גודלם.
ניתן להראות לפעוטות "מטריושקה" – בובה גדולה שבתוכה עוד ועוד בובות יותר ויותר קטנות.
קטנים-קטנים – מביאים מְכל לפריטים קטנים-קטנים, מְכל לפריטים קטנים ומְכל לפריטים גדולים ומבקשים מהפעוטות למצוא בכיתה פריטים "קטנים- קטנים" ולהכניס אותם למְכל המתאים. מומלץ לצאת לחצר ולבחון גרגירי חול, נמלים או אבנים קטנטנות.
התנסות בחומרים – הפעוטות מכינים מפלסטלינה פריטים דומים, אך שונים בגודלם: כדור גדול, כדור קטן וכדור עוד יותר קטן.
אנחנו מארחים חברים
כדאי לאפשר לפעוטות להביא בובה אהובה מהבית ליום אירוח במעון, להכיר לה את הפינות השונות, להציג אותה לפני החברים במהלך המפגש, לשחק איתה באופן חופשי ולהשכיב אותה לישון לקראת מנוחת הצוהריים. ניתן לשחק בפינת הבובות במשחק דמיוני שבו מארחים את הבובה.
מה עושים יחד? אולי נותנים לה לאכול? אולי מסדרים בשבילה מיטה ומכסים אותה בשמיכה? ואולי מסיעים אותה באוטו בחזרה הביתה?
משוחחים
לכולנו קורים דברים לא נעימים – אך האם הם קורים רק לנו? תוכלו לשוחח על הרגשות שעולים כשקורה אירוע לא נעים, ולחשוב יחד מי יכול לעזור וכיצד אפשר לעודד זה את זה ואת עצמנו.
איורים מספרים
האיורים מספרים לנו ללא מילים מה קורה לחבריו של ווינסטון מבלי שזה מצליח לראות. בחרו איור אחד והתבוננו בו על אחד החברים של ווינסטון ספרו כאילו אתם החבר: מה הוא מרגיש? מה הוא חושב? ומה באיור משך את תשומת הלב שלכם?
מזל שזה קרה דווקא לי
כדאי לנסות ולהתבונן על חצי הכוס המלאה! בסוף כל יום שתפו את בני המשפחה בדבר טוב שקרה לכם – הורים וילדים כאחד.
מי מצחיק אותי? ומי מפתיע?
הביטו יחד באיורים וחפשו פרטים שמצחיקים אתכם – מה הצחיק כל אחד ואחת מכם? האם גיליתם פרטים שהפתיעו אתכם?
לקראת השנה החדשה
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" מתאר כלבלב שעסוק בעולמו ולא שם לב לחבריו ולקורות אותם. הספר מוענק לתלמידים בשלב המאתגר של מַעבר מהגן לבית הספר בתחילת כיתה א' ו להתמודד עם האתגר בהומור ובחמלה ולשאול: האם, כמו וינסטון, נעצים את תחושת הקושי, או שנדע לסגל לעצמנו דרכי התמודדות שיסייעו במעברים ובאתגרים? סיפורו של וינסטון מציע התמודדות באמצעות הומור וחיוך.
מפגש ושיחה
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
מי מספר את הסיפור? – הסיפור מסופר מנקודת מבטו של וינסטון, אך ניתן לספר אותו גם מנקודות המבט של הכלב אנג'י או של הכלב רקס. כדאי לבחור דמות מהסיפור ולדון עם התלמידים והתלמידות בשאלה מה קורה באיור מנקודת מבטה: מה היא מספרת? מה היא מרגישה?
מספרים בזוגות – לאחר ההדגמה יוכלו התלמידים לעבוד בזוגות, לבחור דמות נוספת, לספר מה היא חושבת ומרגישה ולהמחיז שיחה בין הדמות שבחרו לבין וינסטון.
התמודדות עם קושי או כאב – כדאי לברר: האם למישהו מהילדים או מהילדות נכנס פעם קוץ? איך הייתה ההרגשה שלהם? האם גם הם הרגישו הכי מסכנים, כמו וינסטון?
כיצד התמודדתם? תוכלו לבקש מהילדות ומהילדים שיביאו דוגמאות לקושי שהתמודדו איתו ויספרו מי עזר להם.
אומנות הקריקטורה
מהי קריקטורה? מדוע האיורים שבסיפור נחשבים קריקטוריסטיים?
מדוע הקריקטורה מתאימה לספר זה?
איזה איור מצחיק אתכם במיוחד?
כדאי להתנסות בציור קריקטורה של בובה, כלב, חיה או עיפרון.
אפשר להציע לחפש בספרייה הכיתתית או הביתית עוד ספרים המאוירים באופן דומה, לעיין בהם ולהציג קריקטורות שדיברו אל לב הילדות והילדים.
העשרה – מידע על קריקטורה
משחקים: קרה לי משהו טוב
התלמידים הולכים בכיתה לצלילי השיר "שני חברים יצאו לדרך". המורה מפסיקה את המנגינה באקראי, וכל אחד מספר למי שמולו על משהו טוב שקרה לו לאחרונה. כשהמנגינה מתחדשת, כולם ממשיכים ללכת עד להפסקה נוספת במנגינה.
לאחר מכן אפשר ליצור לוח קיר שכותרתו "משהו טוב שקרה לי", שבו הילדים והילדות כותבים ומציירים משהו טוב שקרה להם.
ממחיזים: מה קרה אצל הווטרינר?
בעמוד האחרון של הספר מתואר חדר ההמתנה של הווטרינר שבו כל הדמויות יושבות יחדיו. כדאי להתחלק לקבוצות ולבקש מכל קבוצה להמחיז רגע בחדר ההמתנה. לדוגמה:
שיחה בין שתיים מהחיות – מה קרה לי ומה קרה לך?
שכנוע – כל חיה מנסה לשכנע את הווטרינר להכניס את חברתה ראשונה.
וינסטון מאזין וחושב – וינסטון יושב בחדר ההמתנה, פוגש את חבריו ולפתע מגלה מה קרה לכל אחד. מה הוא אומר לעצמו?
קומיקס מעודד
תוכלו להכין לוח קומיקס עם מילים מעודדות ועם ציורי עידוד שהכינו התלמידים והתלמידות.
כדאי לעודד את ילדות וילדי הכיתה לאייר כלבים ברוח הספר ולהצמיד להם בועות דיבור עם מילים מעודדות.
הכנת ספר "כמו" – אפשר לבחור חיה אחרת שאירע לה דבר-מה ולספר עליה ועל החיות שהיא פוגשת בדרך. את הסיפור יש לכתוב ולאייר ברוח הספר.
פינה בכיתה: באתי לעזרת חברים וחברות
תוכלו ליצור בכיתה פינה ובה דברים שיכולים לשמח ולעודד: ספרים, משחקים, תמונות – כל מה שיכול להעניק רגעים של עידוד ונחמה לתלמידים ולתלמידות הזקוקים לעזרה, לעידוד ולחֶברה.
כדאי לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות ולקבל מהם רעיונות נוספים.
נראוּת בכיתה – "שרשרת" ספרים
הספר "למה הכול קורה דווקא לי?" יוצב במרכז. מומלץ לשאול אילו ספרים נוספים יכולים להתחבר אליו ולעודד את הילדים והילדות להביא אותם ולהסביר את הקשר ביניהם, לדוגמה: סיפור על חיה פצועה, סיפור על וטרינר, סיפור נוסף שמאויר כקריקטורה.
קוראים באיורים
פתחו את הספר באופן מקרי והביטו יחד באיורים: למי מהדמויות אתם דומים? מאילו דמויות אתם שונים?
במה אתם דומים לדמות שבחרתם, ובמה אתם שונים ממנה? איזו דמות בספר כל אחד ואחת מכם הכי אוהבים?
שימו לב – בכל קריאה אפשר לשאול מחדש את השאלות. ייתכן, למשל, שהיום נרצה להיות לבד, ומחר נעדיף דווקא להיות בחבורה…
יצירה – אנחנו דומים וגם שונים
תוכלו להכין תמונה משפחתית שלכם יחד ולהוסיף לה את הדברים שבהם אתם דומים וגם שונים:
צלמו את עצמכם יחד או לחוד. אוהבי הציור יכולים לוותר על הצילום ולהכין דיוקן אישי. הדפיסו את התמונות, הדביקו על נייר עבה וצבעו את התצלומים. כעת תוכלו להוסיף ליצירה ציור או להדביק גזירי עיתון עם פרטים שמציגים את הדמיון ואת השוני ביניכם: האם אתם אוהבים לשחק באותו המשחק? תוכלו להוסיף אותו, או להוסיף את המשחקים השונים שכל אחד אוהב. האם אחד מכם מעדיף רעש והשני אוהב שקט? האם אתם מהירים או אטיים? האם אתם צוחקים מאותן בדיחות? מה עוד תוסיפו לתמונה המשפחתית?
משחק – מה רואים במראה?
“משחק המראה” הוא הזדמנות להביט זה בזה ובעצמנו, לזהות דמיון ושוני ולצחוק.
מהלך המשחק:
יושבים עם הילדים מול מראה, מתבוננים זה בזה ומחפשים דמיון ושוני:
האם צורת הגבות שלכם דומה לצורת הגבות של ילדכם?
האם לשתיכן יש נמשים? ואולי תלתלים?
מפרצפים – אחד יכול לעשות פרצוף מצחיק, והשני ינסה לחקות אותו. האם הצלחתם להצחיק זה את זה?
האם צחקתם מאותו הפרצוף או מפרצופים שונים?
זזים דומה – זזים שונה
רוצים לזוז? – לפניכם הצעה לפעילות תנועה עם תנועות דומות וגם שונות. בכל סבב אחד מבני המשפחה מניע את הגוף: מנופף ביד, קופץ, מסתובב או נוגע באוזניים. הבא בתור זז גם הוא: אם הוא אוהב את התנועה שהמציא השחקן שלפניו, הוא יזוז באופן דומה. ואם לא – הוא יבחר לעשות תנועה אחרת שהוא אוהב. מה גרם לכם הנאה – לחזור על תנועה או להמציא תנועה משלכם?
מפגש ושיחה בגן -
מה זה "שונה"? במה אני שונה מאחרים? יש שונות בסממנים חיצוניים, ויש שונות פנימית (מה אני אוהב/ת ומה את/ה?).
כיצד השוני והייחוד שבי תורמים לאחרים?
במה אני דומה לאחרים?
אילו כולם היו דומים, אז…
העולם מגוון ועשיר באנשים שונים מארצות שונות, בגבהים שונים, בצבעים שונים, דוברי שפות שונות ומקהילות שונות.
חֶברה בגן - בעקבות האיורים -
כדאי לבחור לכל מפגש מספר מצומצם של איורים שקשורים לחיי החברה העכשוויים בגן. כך הספר יכול ללוות את חיי החברה לאורך השנה, גם לאחר שהספרים האישיים הוענקו למשפחות.
המְחזה – אפשר לעבוד בהזדמנויות שונות עם קבוצה קטנה על איור מסוים ולהמחיז את האיורים של כל קבוצה לפני הגן כולו.
משחק הניחושים – מה מיוחד בי? -
משחק בקבוצות קטנות – בכל סבב ילד או ילדה בוחרים פרט שמייחד אותם, ועל שאר הקבוצה לנחש מה הפרט המיוחד, למשל: "אני נועלת נעליים, וכל שאר הילדים והילדות נועלים סנדלים."
יצירת ספר או מצגת עם הילדים
יצירת ספר או מצגת עם הילדים – "דומים ושונים בגן…" (שם הגן) – תוך שימוש בתצלומי ילדי הגן שממחיזים את השוני ואת הדמיון ביניהם (גם בתכונות)
העשרה
סרטון גננט: "שיח בעקבות הספר 'זבוב, זבוב, מה אתה יכול?'" – שיחה בקבוצה קטנה שעיקרה חיזוק תחושת היכולת של הילדים
שיר : חברים בכל מיני צבעים – מילים: חנה גולדברג, לחן: יוני רועה, ביצוע: מיקי קם, אתר הופ, ילדות ישראלית
יצירת אומנות: "אמבת" מאת הציירת עירית רבינוביץ' – התבוננות ביצירה: הדומה והשונה בין הדמויות מתוך סובלנות וקבלת השוני
קהילת הגן
משחק משפחתי –
קווה קווה "דומים וגם שונים"
בדף הספר באתר ספריית פיג'מה ובפינטרסט. כדאי להעביר לידיעת המשפחות!
אפשר להציע להורים לצרף תצלומים של בני המשפחה ולספר על נקודות הדמיון והשוני ביניהם על לוח שיתופי
כגון PADLET ולשתף את קהילת הגן.
בדיוק אותו דבר – דתיה בן דור – מתוך "פרפר נחמד"
בדיוק אותו דבר – דתיה בן דור – מתוך "פרפר נחמד"
לוח מצב רוח, קיפודים וקיפודות – הצעות לפעילות בגן
- נוכל להכין יחד לוח מצב רוח, שיסייע בפיתוח מיומנויות של מוּדָעוּת לרגשות שלנו ושל הסובבים אותנו: "מד מצב הרוח" יציג כמה מצבי רוח, לדוגמה "שמח/ה", "בסדר", "עצוב/ה", "כועס/ת". חץ מחובר בסיכה מתפצלת יורה על מצב הרוח הנוכחי. תוכלו למצוא דוגמה ללוח מצב רוח באתר education.com וכן בפינטרסט emotional activities children
- שיתוף הורים: לוח מצב רוח יכול לשמש כלי לשיתוף רגשות בחיק המשפחה.
מה רואים כשקיפודים?
- נשוחח על חוויותיה של טלי מתחת לשולחן: מה היא רואה ושומעת? איך היא מרגישה? מה קורה לגוף שלה?
- גם אנחנו נהיה קיפודים ונכיר את הגן שלנו מנקודת מבט חדשה, מתחת לשולחן.
- ניתן לצייר או לצלם את ה"נוף" מתחת לשולחן ולערוך שיחת שיתוף בחוויות כסיכום.
לפעמים אני עצוב, ולפעמים אני שמחה – פעילות רגשות
- כדאי לגזור פרצופים מעיתונים ולבקש מהילדים לשער מה הרגש שהדמות שמאחורי כל פרצוף מביעה.
- תוכלו לחבר יחד סיפור קצר על הדמות, על רגשותיה ועל האירועים שחוותה.
"כַּמַּיִם הַפָּנִים לַפָּנִים, כֵּן לֵב הָאָדָם לָאָדָם" (משלי כז, יט):
- בוחרים זוג ילדים ומבקשים מהם לעמוד זה מול זה במרכז החדר.
- כל ילד משנה בתורו את הבעת הפנים ומצרף לה תנועות גוף.
- בן הזוג מחקה את הבעת הפנים ואת התנועות כמעין "ראי" ומנחש מהו הרגש שבן הזוג מביע. לאחר מכן מתחלפים בתפקידים.
הקיפוד/ה שלי – הצעה ליצירה
אפשרויות היצירה רבות: האם תרצו להכין קיפוד ורוד? ואולי קיפודה כתומה? – התייעצו עם הילדות והילדים ואַפשרו להם ליצור מגוון יצירות. תוכלו למצוא הצעות ליצירה באתר פינטרסט תחת החיפוש "hedgehog craft preschool".
ילדות קיפודות, סבתא נמרה – הצעות לשיתוף משפחות
"טלי מתחת לשולחן" מתאר את מגוון התחושות והרגשות המתעוררים בנו בחיק המשפחה. הסיפור הוא הזדמנות לעסוק במשפחה הפרטית של כל ילד/ה ולשוחח בבית על הדמיון למשפחה של טלי ועל השוני ממנה: האם גם אצלנו ישנם ימים של כעס והתרחקות? של קִרבה והבנה?
השראה - שני תרנגולים מתחת לשולחן
סיפור "ההינדיק" שימש השראה לסיפור "טלי מתחת לשולחן":
"אני תרנגול," אמר בן המלך. "גם אני תרנגול," אמר החכם.
[…] ואמר החכם: "אתה חושב שאם אוכלים מאכלים טובים אז כבר אינך תרנגול?!
אפשר לאכול וגם להיות תרנגול." ואכלו.
[מתוך "ההנידיק", רבי נחמן מברסלב, גרסת אתר זושא]
מתכון לעוגת תפוחים של סבתא של טלי
המצרכים
2 ביצים טרופות
2 תפוחים, מקולפים וחתוכים לקוביות קטנות
2 כפות סוכר חום
כף אבקת קינמון
כוס קמח תופח (או כוס קמח רגיל וכפית אבקת אפיה)
2/3 כוס סוכר
חצי כוס שמן
קורט מלח
אופן ההכנה
מערבבים את קוביות התפוחים עם הקינמון והסוכר החום.
טורפים יחד את הביצים והסוכר הלבן ומוסיפים את שאר המצרכים.
מערבבים היטב את הבלילה.
אופים 30‑40 דקות בתנור מחומם ל-180מעלות עד שהעוגה מתייצבת ומזהיבה.
מגישים את העוגה חמה, ולצידה – כדור גלידת וניל.
לעיין באיורים
כדאי לעיין באיורים מקרוב. תוכלו להזמין את ילדיכם לבחור דמות ולספר את הסיפור מנקודת המבט שלה.
מה עשתה שירה
אפשר לשאול את ילדיכם מה עשתה שירה כשהיא הצטרפה לטלי מתחת לשולחן. אפשר גם לשתף זה את זה בשאלה מה עוזר לכל אחד מכם לצאת ממצבי כעס, עצב או עצבנות. תוכלו להיזכר בפעם שעזרתם למישהו ושיפרתם את מצב הרוח שלו.
לא תמיד קל לזהות את הרגשות של האחר
לא תמיד קל לזהות את הרגשות של האחר. תוכלו לעמוד עם ילדיכם מול המראה, כל אחד בתורו יעשה פרצוף מול המראה, והשני ינסה לנחש איזה רגש הוא מביע.
הצעות לשיחה בגן
- מתבוננים פנימה – איזו התנהגות מרגיזה אתכם, ומה יכול להרגיע אתכם?
- לשפוט ל"כַּף זְכוּת" – אפשר להפגיש את הילדים עם מצבים שונים מהספר או מחיי הגן ולדון איתם במה יחשבו על מצבים שונים, למשל: לו הייתם פוגשים בחתולה דוהרת על אופניים שעוקפת אתכם בדרך, מה הייתם חושבים על המעשה שלה? ולו אתם הייתם דוהרים על אופניים, מה היו חושבים עליכם?
משקפיים ורודים ומשקפיים שחורים
ניתן להכין מגלילי נייר משקפיים ורודים לראייה חיובית של המציאות ומשקפיים כהים לשיפוט שלילי שלה. מה רואים באמצעות המשקפיים הכהים? ואם מחליפים אותם לוורודים, כיצד אותם הדברים נראים?
להביט בעין טובה
כדאי להציג בפני הילדים תצלומים המתארים אירועים שונים שניתן לפרש ולשפוט בדרכים שונות, למשל: ילד שופך כוס מים או ילד מעיף כרית באוויר. בקשו מילדות וילדי הגן לתאר את המתרחש בתצלום בעין טובה.
אוריינות ושפה
הסיפור מזמן העשרה של השפה העברית באמצעות הביטויים "לדון לכף זכות" ו"עין טובה". בסיפור מילים קרובות במשמעותן, כמו: "רטן", "רגז", "כעס" ו"התרתח", וניתן להתעכב עליהן ועל משמעותן. תוכלו לערוך רשימת מילים נרדפות חיוביות ושליליות לתיאור הרגשתו של הברווז.
מסיבת מיץ פטל
בהשראת הדמויות בסיפור תוכלו לעשות בגן מסיבה משמחת לכל החברים. את המסיבה יתכננו ויעשו יחד הצוות החינוכי וילדי הגן.
שרים בעין טובה
תוכלו לשיר יחד שירים מעודדים וחיוביים לחיזוק האופטימיות והמבט הטוב על העולם, למשל: "הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד" ו"אחלה עולם" (מאת ג'ורג' וייס ובוב ת'יל, בתרגום מאור כהן ועלי מוהר).
כדאי לעצור במהלך הקריאה
כדאי לעצור במהלך הקריאה ולבקש מילדיכם לשער לאן לדעתם ממהרת החתולה? מדוע מר תיש חוסם את הדרך? האם השועלה תאכל לבד את כל פירות הפטל שהיא קטפה?
הביטו יחד באיורים
הביטו יחד באיורים: האם הבחנתם בגבות המיוחדות של הברווז והקיפוד? האם תוכלו לזהות מי כועס ונרגן ומי שמח ורגוע רק על פי הגבות שלו? תוכלו לשבת זה מול זה, כל אחד בתורו יכסה את פניו ויעשה פרצוף שמח, מופתע, כועס או עצוב כשרק הגבות שלו גלויות, והשני יצטרך לנחש מה הרגש המובע על פי מראה הגבות בלבד.
להכין תיאטרון אצבעות
ניתן להכין תיאטרון אצבעות בעזרת עפרונות איפור ואודם: על גב כף יד אחת מציירים קוצים, ומצדה השני, על האצבעות, מוסיפים אף ופה – והנה הקיפוד; בעזרת אודם הופכים את היד השנייה לברווז כשצובעים באדום את האגודל והאצבע – וזה המקור. מספרים את הסיפור באמצעות שתי הידיים. איזו יד שופטת מהר? איזו יד דנה לכף זכות?
תוכלו לשתף את ילדיכם בפעם שאתם, כמו הברווז בסיפור, מיהרתם להסיק מסקנות לגבי מעשים של אחרים. כאשר נתקלים באירוע לא נעים אפשר לנסות לאמץ את המבט "הקיפודי" ולחזור יחד על הצירוף "אולי, בכלל, למשל".
כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר
כדאי להציע לילדיכם לדפדף בספר. מה מחזיק אורן ביד כשהוא חוזר מהטיול עם אבא? אילו צעצועים הביאו הילדים לצב? אפשר לחפש את אורן באיורים לאורך הסיפור. מתי הוא נראה שמח ומתי עצוב? למה?
כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית
כדאי לצאת לטיול קצר בסביבת הבית. כל אחד בתורו יסתכל למעלה, למטה, ימינה ושמאלה ויודיע מה הוא רואה, למשל: ”אני רואה נמלה!” ”אני רואה אצטרובל!” האם אתם שמים לב לאותם הדברים?
האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת
האם ילדיכם יודעים מה כל חיה אוכלת? איפה היא גרה? כדאי לשוחח עם ילדיכם על היחס הראוי לבעלי חיים. חשבו יחד אילו חיות מתאימות להיות חיות מחמד ואיך מטפלים בהן. גם ילדים קטנים יכולים להשתתף בטיפול בחיית מחמד.
אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל
אפשר להכין שריון של צב מאצטרובל, צלחת חד־פעמית או גליל נייר. מצמידים אליהם ארבע רגליים וראש מקרטון, צובעים ומקבלים צב מחמד שאפשר לגדל בבית! עם הצב שיצרתם תוכלו להמחיז את הסיפור.
אולי אימא שלי תמצא אותו שוב
”אולי אימא שלי תמצא אותו שוב,” מקווה אורן בסוף הסיפור. תוכלו להמציא יחד המשך לסיפור. מה אתם חושבים, לאן חזר הצב? האם אורן פגש אותו שוב בטיול בחורשה? האם לדעתכם הצב זכר אותו? האם הם הפכו לחברים?
צב- צב, צא, צא ! הצב של אורן מסתתר בתוך השריון. גם הילדים יכולים להסתתר כמו צבים. הילדים שוכבים מקופלים על הרצפה בתנוחת עובר. מכסים אותם במטפחות ומזמינים אותם להוציא בהדרגה רגל, יד, להציץ עם הראש, וכד'. אפשר לדקלם יחד את השיר של דתיה בן דרור: "צב- צב, צא, צא!", מתוך הספר "דגדוגים – שירי משחק ראשונים". (גם הספר הזה מאויר על ידי אורה אייל! האם שמתם לב שהצב בו דומה לצב של אורן?)
איך זוחל הצב?
איך זוחל הצב? הצב איטי והליכתו מתונה. בעזרת תוף מרים אפשר לתרגל עם הילדים הליכה איטית ומהירה. כשהתוף מצלצל – הולכים במהירות בחדר. כשמקישים על התוף במקצב איטי – צועדים לאט, לאט, כמו צב. כך מתרגלים עם הילדים שליטה בגוף ומהירות תגובה, מיומנויות חשובות להתפתחות ילדים רכים.
לכל חיה יש בית
לכל חיה יש בית: איפה חי הצב? מה הוא אוכל? איפה הבית שלו? הספר מזמין למידה על בעלי חיים והמאפיינים שלהם. אפשר לשחק עם הילדים בתצרף (פאזל) של חיות ומקום מגוריהן. אפשר לאסוף חיות משחק שונות מפינות המעון. כדאי לשוחח על ההבדל בין חיות בר שאוהבות לחיות משוחררות בטבע, כמו הצב, לבין חיות מבויתות שאותן אפשר לגדל באהבה בבית.
יוצרים צב
יוצרים צב: תוכלו להכין עם הילדים צב קטן, שי שיצורף לחלוקת הספר. הילדים יכולים לקשט במדבקות או בצבעי גועש קערה חד פעמית קטנה. מוסיפים לה ראש, רגליים וזנב קטן מבריסטול ירוק או פונפונים. אפשר לעטר את הראש בעיניים זזות.
להציג לילדים את כריכת הספר
כדאי להציג לילדים את כריכת הספר ולשאול אותם: איזו חיה רואים בתמונה – ברווז או ארנב? האם כולם ראו אותה חיה? אפשר לבקש מהילדים לנסות להסביר לחבריהם כיצד לזהות את הברווז או הארנב. האם הצליחו לשכנע את חבריהם? אילו הייתם צריכים להכריע כקבוצה, מה הייתם קובעים: האם זה ברווז או ארנב? האם ההכרעה הקבוצתית חשובה או משמעותית?
אפשר לילדים לקרוא את הספר יחד בזוגות
כדאי לאפשר לילדים לקרוא את הספר יחד בזוגות, ללא התיווך שלך, ולהשתעשע בו. האם הספר הצחיק את הילדים? האם הוא הצחיק אותך?
מה מסתתר בקשקוש
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": הילדים מתחלקים לזוגות. כל אחד בתורו משרבט ציור מופשט, ועל המשתתף השני לזהות בתוך התמונה דמות או עצם מוּכּרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותם בצבע.
שיעור באיור - ברוז וארנב!
ברוז? ארנב? למדו לצייר גם ברוז וגם ארנב – יחד עם נעם נדב!
איך לצייר ברוז:
איך לצייר ארנב:
מגוון שיעורים באיור עם נעם נדב בעמוד היוטיוב שלנו, לצפייה לחצו >>
איך משכנעים מישהו להסתכל על המציאות דרך העיניים שלנו?
בסוף הסיפור מתחלפות נקודות המבט. מי שקודם לכן ראה ברווז מאמין עכשיו שזהו ארנב, ולהפך. אפשר לשוחח עם הילדים, להזכיר להם חוויות משותפות ולשתף אותך בניסיון החיים שלכם: האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר? איך משכנעים מישהו להסתכל על המציאות דרך העיניים שלנו?
ליצור צלליות ידיים בצורה של ארנב (או ברווז!)
אפשר ליצור צלליות ידיים בצורה של ארנב (או ברווז!): מחשיכים את החדר ומאירים קיר אחד בפנס או במנורת קריאה חזקה. ממקמים את הידיים ליד מקור האור ויוצרים באמצעות האצבעות צורה של חיה. האם ניתן לזהות את החיה לפי הצלליות שעל הקיר? האם זהו ארנב או ברווז? בהמשך תוכלו ליצור חיות נוספות בעזרת כפות הידיים.
לצאת החוצה ולהביט בשמיים: מה רואים בעננים?
בכריכה הפנימית של הספר מצוירים עננים. האם הילדים מזהים צורה של חיה בתוך העננים? אפשר לצאת החוצה ולהביט בשמיים: מה רואים בעננים?
איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים?
איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלו להציג לילדים תמונות של תעתועי ראייה או אשליות אופטיות, ולבקש מהם לספר מה הם רואים. שתי דוגמאות נודעות לתמונות "מבלבלות" הן תמונת האישה הזקנה והעלמה, והתמונה של כוס היין ושני הפרצופים.
תעתועי ראייה של חיות
הידעתם? סיפור הילדים "ברווז! ארנב!" מבוסס על תעתוע ראייה שצייר פסיכולוג אמריקני בשם ג'וסף ג'סטרו ב- 1899, ופרסם במאמר מדעי על הקשר בין המוח לבין ראייה. מאז פורסמו תמונות נוספות של ברווז-ארנב, כמו זו, וכן תעתועי ראייה של חיות אחרות כמו חמור-כלב ים, וברבור-סנאי .
איזו חיה ראיתם – ברווז או ארנב?
כשקראתם לראשונה את הספר, איזו חיה ראיתם – ברווז או ארנב? האם גם ילדיכם ראו את הדברים באותו אופן? האם הצלחתם בקלות לראות בכל פעם את בעל החיים באופן אחר? אילו הייתם צריכים להכריע, מה הייתם קובעים: האם זה ברווז או ארנב?
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך?
האם אפשר לראות משהו שאחרים אינם רואים, או שאינם מפרשים כמוך? אפשר לשחק "מה מסתתר בקשקוש": כל אחד בתורו מצייר ציור מופשט, ועל המשתתף השני לזהות בתוך התמונה דמות או עצם מוּכּרים, להוסיף פרטים חסרים ולצבוע אותם בצבע.
להציג לילדיכם תמונות של אשליות אופטיות
איך מרגישים כשהאחר אינו מצליח (או אינו מוכן) לראות את מה שאנחנו רואים? תוכלו להציג לילדיכם תמונות של אשליות אופטיות ולבקש מהם לספר מה הם רואים. שתי דוגמאות נודעות לתמונות "מבלבלות" הן תמונת האישה הזקנה והעלמה, והתמונה של כוס היין ושני הפרצופים (ניתן למוצאן באינטרנט אם תחפשו "תעתועי ראיה") – מה אתם רואים כשאתם מביטים בתמונות?
האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר?
בסוף הסיפור מתחלפות נקודות המבט. מי שקודם לכן ראה ברווז מאמין עכשיו שזהו ארנב, ולהפך. האם פעם שיניתם את דעתכם בעקבות זווית הראייה של האחר? איך משכנעים מישהו להסתכל על המציאות דרך העיניים שלנו?
ליצור צלליות ידיים בצורה של ארנב (או ברווז!)
אפשר ליצור צלליות ידיים בצורה של ארנב (או ברווז!): מחשיכים את החדר ומאירים קיר אחד בפנס או במנורת קריאה חזקה. ממקמים את הידיים ליד מקור האור ויוצרים באמצעות האצבעות צורה של חיה. האם ניתן לזהות את החיה לפי הצלליות שעל הקיר? האם זהו ארנב או ברווז? בהמשך תוכלו ליצור חיות נוספות בעזרת כפות הידיים.
מה רואים בעננים?
בכריכה הפנימית של הספר מצוירים עננים. האם זיהיתם צורה של חיה בתוך העננים? אפשר לצאת החוצה ולהביט בשמיים: מה רואים בעננים?
יחד עם הסייעת את יכולה להמחיז את הסיפור בפני הילדים, כאשר אחת משחקת את תפקיד משה והשנייה – הגדי. בהמשך אפשר להזמין את הילדים להתחפש ולהמחיז את העלילה. אפשר להרחיב את הסיפור ולכלול את כל העדר, ולהמציא שיחות בין העזים כאשר הם תוהים לאן רצו הגדי ומשה.
כדאי לקשר את העלילה עם דמותו של משה שהילדים
כדאי לקשר את העלילה עם דמותו של משה שהילדים בוודאי מכירים מהסיפור של ההגדה, יציאת בני ישראל ממצריים ומתן תורה בסיני. האם הילדים מכירים מדרשים נוספים אודות משה? כדאי להזכיר אותם בהקשר של הסיפור על משה והגדי. ניתן למצוא מדרש על משה ובנות יתרו באוגדן "סיפורים בעלי ערך" בהוצאת קרן תל"י. בקישור זה תוכלי לקרוא את המדריך למחנכת (החל מעמוד 49).
שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים
על-מנת לעודד את שילוב הסיפור במשחק הסוציו-דרמטי של הילדים, כדאי מאד לדאוג לאביזרים ותחפושות מתאימים, שיהיו זמינים בפינת הבית בגן. אפשר גם לקשט פינה בגן או בחצר בתפאורה ואביזרים של המדבר, ולדאוג לבובות, צעצועים וחפצים מתאימים לסיפור.
"לקרוא" את האיורים שצייר דני קרמן
הילדים יכולים "לקרוא" את האיורים שצייר דני קרמן ולספר את הסיפור במילים שלהם על-פי רצף התמונות. אפשר לבקש מהם לעקוב אחר מבע הפנים של משה ולשאול אותם למה לדעתם הוא לא ויתר על גדי אחד קטן, אף על פי שיש לו עדר גדול עם הרבה גדיים.
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים!
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים! כדאי להיזכר יחד בפעמים שבהן ילדי הגן סייעו אחד לשני או לחיות קטנות ולהבליט בפני כולם אפילו ניצנים של אמפתיה ועזרה לזולת. רצוי להדגיש כי גם "מעשים קטנים", שלכאורה אין בהם חשיבות רבה, יכולים להיות משמעותיים מאוד לצד הנזקק ומהווים דוגמה אישית לכל העדר.
לשוחח עם הילדים על החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'
תוכלי לשוחח עם הילדים על החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'. אם אינכם נמצאים באזור מדברי, אפשר לשאול את הילדים וההורים אם הם טיילו יחד במדבר ולבקש שיביאו לגן תמונות מהביקור ולספר עליו.
לשוחח על מהות העבודה של הרועה
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. תוכלו לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע למשה בהמשך להנהיג את בני ישראל, ולהיזכר ברועים-מנהיגים נוספים במסורת היהודית. לקראת ל"ג בעומר כדאי גם לקשר את הדמות של משה הרועה לרבי עקיבא.
לשחק משחקים כמו "תופסת"
משה מתקשה לרוץ אחר הגדי הקטן והזריז. בעקבות הסיפור אפשר לשחק משחקים כמו "תופסת", כאשר חלק מהילדים מחופשים למשה ואחרים משחקים את הגדי. כדאי ללוות את המשחק בקריאות של משה: "גדי קטן עצור, גדי קטן חזור!", בזמן שהגדי "רץ ואץ בכל הכוח".
הסיפור על משה והגדי מופיע במדרש
הסיפור על משה והגדי מופיע במדרש שמות רבה ב, ב
אמרו רבותינו: כשהיה משה רבנו עליו השלום רועה צאנו של יתרו במדבר,
ברח ממנו גדי ורץ אחריו עד שהגיע לחסית [מקום מחסה].
כיוון שהגיע לחסית, נזדמנה לו בריכה של מים ועמד הגדי לשתות.
כיוון שהגיע משה אצלו, אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני צמא, עייף אתה. הרכיבו על כתפו והיה מהלך.
אמר הקדוש ברוך הוא: יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם, כך, חייך! אתה תרעה צאני ישראל.
"לקרוא" את האיורים
ילדיכם יכולים "לקרוא" את האיורים ולספר לכם את הסיפור על-פי רצף התמונות. אפשר לעקוב אחר מבע הפנים של משה ולשאול אותם למה לדעתם הוא לא ויתר על גדי אחד קטן, אף על פי שיש לו עדר גדול עם הרבה גדיים.
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים!
גם ילדים צעירים יכולים להיות "גדולים" ואחראים! אפשר להיזכר יחד בפעמים שבהן ילדיכם סייעו לילדים אחרים או לחיות קטנות. כדאי להדגיש כי גם "מעשים קטנים", שלכאורה אין בהם חשיבות רבה, יכולים להיות משמעותיים מאוד לצד הנזקק ומהווים דוגמה אישית לכל העדר. לאחר השיחה אפשר לצייר יחד את אחד האירועים שבהם ילדיכם עזרו לאחרים.
החיים במדבר
הסיפור על משה והגדי מתרחש במדבר. האם ילדיכם מכירים את החיים במדבר, הצמחייה, בעלי-החיים, מקורות מים וכד'? האם פעם ביקרתם במדבר, האם אתם גרים באזור מדברי? תוכלו לצאת לטיול, ולהשוות את הנוף והאקלים עם זה של הסיפור.
לחפש את התמונה
אפשר לחפש את התמונה בספר שבה רואים את משה נושא את הגדי על כתפיו ולשאול את ילדיכם אם פעם הם היו עייפים כל כך עד שביקשו שירימו אותם. לעתים קרובות ילדים מבקשים שנישא אותם על כתפינו, אף שהם גדולים מספיק ללכת בכוחות עצמם. אפשר לשוחח על הפעמים שבהן הרמתם אותם והפעמים שהצליחו ללכת באופן עצמאי. בהמשך תוכלו לשחק יחד "שק קמח" ולהסתובב בתוך הבית כמו משה והגדי.
מנהיגים
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. תוכלו לשוחח על מהות העבודה של הרועה ועל התכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע למשה בהמשך להנהיג את בני ישראל, ולהיזכר ברועים-מנהיגים נוספים במסורת היהודית (למשל, דוד המלך ורבי עקיבא).
לשחק יחד "תופסת"
משה מתקשה לרוץ אחר הגדי הקטן והזריז. תוכלו לשחק יחד "תופסת". תחילה תוכלו להיות בתפקיד משה שקורא לגדי "גדי קטן עצור, גדי קטן חזור!", וילדיכם יהיו הגדי ש"רץ ואץ בכל הכוח". אחר כך החליפו תפקידים. מי רץ מהר יותר, אתם או ילדיכם?
סיפורים ומדרשים
אילו סיפורים ומדרשים על אודות משה ילדיכם מכירים? בעקבות הקריאה תוכלו לספר את סיפור יציאת מצרים והמסע של בני ישראל במדבר ולשוחח על דמותו של משה.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
שירו יחד
האם אתם מכירים את השיר "כל העולם כולו גשר צר מאד"? אפשר לשיר אותו ביחד. להאזנה לשיר >> לחצו
הדים לספר
הספר אגדת גשר חולק ל45,000 ילדים במסגרת ספריית פיג'מה לפני חמש שנים (בשנת הלימודים תשע"א) וקיבלנו עליו הדים חיוביים מאוד. אנחנו שמחים לתת הזדמנות לדור חדש של ילדים להכיר את הספר ולהנות מהפעילות סביבו. תוכלו להעזר בשפע הפעילויות והרעיונות שנמצאים באתר.
רעיונות לפיוס בגן
מריבות הן חלק מהמציאות. מה קורה אצלנו בגן? מתי אין שלום? באלו מקרים רצונות של ילדים שונים מתנגשים זה בזה? מה דרוש על מנת להיות אוהבי שלום? למי ניגשים כשצריך לערב "רודף שלום" בקונפליקט? מתי הגננת יכולה "לרדוף שלום" ולהשלים בין ילדים ומתי ילדים יכולים? נסו לבקש מהילדים לתת רעיונות לדרכים להביא לפיוס.
על גשרים ומגשרים
הפנו את תשומת הלב של הילדים לעובדה כי כל החומרים הנדרשים להקמת גשר (קרשים, מסמרים) היו במחסן של מתן לפני שהגיע אליהו – אך הוא לא ידע איך להשתמש בהם. אליהו הביא את ה"כלים", אך לא ייבא מבחוץ את החומרים. מה הם החומרים בתוכנו שיכולים לסייע לנו לגשר ולישב מחלוקות? יכולת התחשבות, מוכנות לוותר, הבנת הרצונות של האחר, חיבה, רצון טוב, חכמה ורגישות וכו'.
יצירה בעקבות שיר
למדו את הילדים את השיר "כל העולם כלו גשר צר מאוד" בנו גשר מקוביות, לגו, גרוטאות או כל חומר אחר ודברו על הדרך בה אנו יכולים להוות גשר לשלום עם אחרים. קשטו את הגשר עם מילים וציורים של דרכים להביא שלום – סליחה, לא התכוונתי, אני מצטערת, לא הבנתי אותך נכון, אולי ננסה לפתור את הבעיה, בואו נתפייס, וכן הלאה.
חוויות מהשטח
בגן אשל בקיבוץ זיקים ערכה הגננת רונית גיל הגרלה בגן וכל ילד הגריל שם של ילד אחר והכין לו ברכה יפה. דליה גלרון מגן חמניות בנצרת עלית: שלבנו בהמחזה משחקי תפקידים של הדמויות בסיפור ומציאת פתרונות שונים תוך כדי הצגה.
מרינה מנטל מגן רקפות בעפולה: כמה מהילדים התנדבו להכין המחזה לסיפור. הילדים המציגים התכוננו בשעה ששאר ילדי הגן היו בחצר והציגו במפגש סוף היום, שבסיומו חולקו הספרים.
איריס קדוסי מגן תל"י באר שבע: הדגשנו בגן את תפקידו של אליהו הנגר כמגשר בסיפור והחלטנו כי גם בגננו יהיו מגשרים. בכל שבוע נבחר ילד שישמש כמגשר- חברים שיתווכחו יוכלו לגשת אליו לבקשת סיוע.
עידית שלכת מגן אורנים רמאון בגלבוע: יצרנו בגן תורנות "משכיני השלום". כל יום התורנים מקבלים תג ובו כתוב כי הם משכיני השלום והצוות עוזר להם ונעזר בהם כדי לפתור מריבות בגן. הילדים אוהבים את האחריות הזו ולעיתים אף מצליחים לפתור בעיות…
אירית חן גן רקפת בנצרת עילית: אפינו עם הילדים עוגיות בצורת אותיות ויחד הרכיבו מילות פיוס טעימות.
מירב דטרה-תמם חט"צ בית ספר צוקים: יצרנו פסל סביבתי של גשר ותעלה בעקבות הספר בתלת מימד מעיסת נייר.
ענת שפירר גן רימון נצרת עלית: כל ילד צייר גדר והסביר במליאה למה בחר לצייר גדר כזו . איגדנו את כל הציורים לספר "הגדר שלי". אחר כך המשכתי להקריא עד סוף הסיפור והילדים הכינו גשרים מיצירות מחומרים שונים.
אירית ירדני גן ורד בגלבוע: רקדנו לצלילי השיר "בנו גשר מזהב" ופתחנו את הקישור באמצעות מילה של פיוס.
אגדה של שפה הגב' מרים פוזנר, מנהלת ספרית בית אריאלה, מציעה: כדאי לעצור בכפולת העמודים שבה מסופר כיצד מתן ונוח עזרו זה לזה, ולבדוק האם הילדים הבינו: מהי "עונת הקטיף" של המשמשים? [המושג "עונה" כאותו פרק זמן בשנה שבו, ורק בו, מבשיל הפרי]; מה בין "לגזוז" צמר לבין לגזור (או לספר) שיער? [ המילה גזז משמשת הן לגזירת שיער והן לגזיזת צמר, אך צמר "גוזזים" ולא "גוזרים"]; מהו "זמן הגז" [בישראל – בראשית האביב ובסוף הקיץ]; ומה פירוש "לקצור חיטה"?
העבודה של אליהו הנגר כוללת פעולות שונות, כמו "מדד", "ניסר", "דפק" ו"חיבר". אפשר לשחק עם הילדים במשחק של פעלים: להראות לילד פטיש ולשאול מה עשה אליהו בפטיש [דפק]; להראות לילד סרגל או "סנטימטר" ולשאול מה עשה בו אליהו [מדד]; וכד'. אפשר לחפש בבית עוד חפצים שמצטרף אליהם פועל מיוחד להם, כמו כלי מטבח, למשל: עם סכין של לחם – מה עושים? – פורסים, עם סכין של בשר או ירקות – חותכים, עם מסננת מסננים, עם כף מרק או קנקן מיץ מוזגים וכו'.
"עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק" (קהלת)
"עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק" (קהלת)
לעיין יחד עם הילדים באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שהעניק חולד לגוזל
אפשר לעיין יחד עם הילדים באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שהעניק חולד לגוזל. תוכלו לח־ שוב יחד: מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל, ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל שדרש טיפול מסוג אחר? למה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
להסביר לילדים את ההבדל בין חיות מחמד וחיות בר
אפשר להסביר לילדים את ההבדל בין חיות מחמד וחיות בר. מי מטפל בחיות מחמד, מי בחיות בר? לאיזה טיפול זקוקות חיות שונות? אם יש בגן שלכן חיות )אוגרים, דגים, ציפורים או אחר(, כיצד אתם מטפלים בהם? מי דואג להם בשבתות וחופשות? ילדים עשויים לתהות, מי יטפל בהם בחופשת הקיץ? הסירו דאגה מליבם ותארו את המשך הטיפול גם אחרי שהילדים יעזבו את הגן.
לחבר את הסיפור עם הסיפור על יעל ביום העצמאות
אפשר לחבר את הסיפור עם הסיפור על יעל ביום העצמאות. הגוזל, כמו יעל, ביקש להיות עצמאי. פיתוח תחושת העצמאות מאפיין את שלב ההתפתחותי של ילדי הגן. עם זאת, הילדים עדיין זקוקים להגנה שלנו, המבוגרים. כדברי קהלת, יש מצבים בהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ובזמנים אחרים נכון לאפשר התנסות חופשית. סוף השנה בגן מעניק הזדמנות לערוך "סקירת מלאי" של הכישורים והיכולות של הילדים, ולהשוות אותם עם היכולות בתחילת השנה. כדאי לשאול את הילדים איפה הם מרגישים בוגרים ומסוגלים. באיזה תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת? אלו דברים חדשים הם היו רוצים לעשות, תחומים בהם הם מקווים להצליח בשנה הבאה?
לספר את הסיפור מזווית הראיה של הציפור
אפשר לספר את הסיפור מזווית הראיה של הציפור. ניתן לשער: איך הרגיש הגוזל הקטן כשחולד אסף אותו וטפל בו? איך הוא הרגיש כשחולד בנה עבורו כלוב? כשהוא פרס כנפיים ועף בסוף הסי־ פור, האם הוא שמח? פחד? גם וגם?
”שלום רב שובך ציפורה נחמדת“ )ח"נ ביאליק(
”שלום רב שובך ציפורה נחמדת“ )ח"נ ביאליק(
לצאת החוצה ולהקשיב לציפורים
ציפורים "מדברות" בשריקות וציוצים. תוכלו לצאת החוצה ולהקשיב לציפורים. אפשר לנסות לחקות ציוצים שונים, ו"לדבר" בשפת הציפורים.
להכין מתקן להאכלת ציפורים ולהציב אותו בחצר הגן
ניתן להכין מתקן להאכלת ציפורים ולהציב אותו בחצר הגן. אפשר לקחת בקבוק גדול וריק. שטפו אותו היטב. גזרו באחד הצדדים שלו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית, והניחו בו חתיכות של פירות, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק אם הציפורים באות לאכול ממנו.
"עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק" (קהלת ג, ה)
"עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק" (קהלת ג, ה)
כדאי לעיין יחד באיורים ולחפש דוגמאות לעזרה שחולד הושיט לגוזל. מתי הטיפול של חולד התאים לצרכים של הגוזל ומתי לא? מה השתנה אצל הגוזל ודרש טיפול מסוג אחר, ולמה היה לחולד כל כך קשה לשחרר את הגוזל?
ילדים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם אך עדיין זקוקים להגנה שלנו, ההורים
ילדים צעירים מפתחים את תחושת העצמאות שלהם אך עדיין זקוקים להגנה שלנו, ההורים. כדברי קהלת, יש מצבים וזמנים שבהם מתאים "לחבק" ולהיות קרובים מאוד, ויש מצבים וזמנים שבהם נכון לאפשר התנסות חופשית. מעניין יהיה לשאול את הילדים באילו תחומים הם התחזקו וגדלו בשנה החולפת, ואם יש דברים חדשים שהיו רוצים לעשות בעצמם ושאנחנו, ההורים, נאפשר להם.
הסיפור מתאר תהליך של פרידה
הסיפור מתאר תהליך של פרידה. איך אתם נפרדים בבוקר? האם יש לכם "טקס" חיבוקים ופרידה? תוכלו ליצור משחק תפקידים שבו אתם תהיו ילדי הגן, וילדיכם ייפרדו מכם ו"יצאו לעבודה". לאחר פעילות ב"גן" שלכם ולאחר "יום העבודה" של ילדיכם אפשר להיפגש שוב… בחיבוק!
"שלום רב שובך, ציפורה נחמדת" (ח"נ ביאליק)
"שלום רב שובך, ציפורה נחמדת" (ח"נ ביאליק)
הציפורים "מדברות" בשריקות ובציוצים. תוכלו לצאת החוצה ולהקשיב לציפורים. אפשר לנסות לחקות ציוצים שונים ו"לדבר" בשפת הציפורים.
הגוזל בסיפור שלנו עומד בכלוב ואינו אומר דבר
הגוזל בסיפור שלנו עומד בכלוב ואינו אומר דבר. אילו היינו מבינים את שפת הציפורים, מה הוא היה אומר לנו?
ציפורים "מדברות" בשריקות ובציוצים
ציפורים "מדברות" בשריקות ובציוצים. תוכלו לצאת החוצה ולהקשיב לציפורים. אפשר לנסות לחקות ציוצים שונים ו"לדבר" בשפת הציפורים.
גם אתם יכולים לטפל בציפורים! הָכינו לשם כך מתקן להאכלת ציפורים
גם אתם יכולים לטפל בציפורים! הָכינו לשם כך מתקן להאכלת ציפורים. קחו בקבוק גדול וריק ושטפו אותו היטב. גזרו באחד מצדדיו פתח גדול. תלו אותו במרפסת או על עץ בקרבת הבית והניחו בו פירות חתוכים, גרעינים ופירורי לחם. התבוננו מרחוק וראו אם הציפורים באות לאכול ממנו.
האיורים בספר משקפים את האווירה הקסומה של האגדה הדמיונית
האיורים בספר משקפים את האווירה הקסומה של האגדה הדמיונית. כדאי להתעכב עליהם ולשאול את הילדים, למה לדעתם בחרה המאיירת לצייר את הממלכה בתוך ספר?
לבקש מהילדים לחפש עוד רמזים לכך שהממלכה הקטנטנה היא ממלכה דמיונית
האם שמתם לב לגודל התותים בסיפור? בעזרת איזה כלי רכב הגיעה העלמה לממלכה הקטנה? תוכלי לבקש מהילדים לחפש עוד רמזים לכך שהממלכה הקטנטנה היא ממלכה דמיונית. מה אתם הייתם מוסיפים בממלכה הדמיונית שלכם?
מה אתם עושים עבור החברים שלכם?
החברות בין הדמויות בסיפור מתבטאת ביכולת שלהן לדאוג זו לזו, ולפעמים לוותר על דברים החשובים להן. אפשר לשוחח: מה אתם עושים עבור החברים שלכם? איך אתם דואגים להם? האם גם אתם מוותרים לחברים שלכם?
לשוחח עם הילדים
המלך בסיפור מוותר על החיים בארמון כדי לא להיות לבד. תוכלו לשוחח עם הילדים, האם לדעתם היה לו קשה לוותר על החיים בארמון? האם הם יכולים לחשוב על פתרונות אחרים? מה הם הייתם עושים במקומו?
להמחיז את הסיפור בגן כמה פעמים
תוכלו להמחיז את הסיפור בגן כמה פעמים. בכל פעם יחליפו הילדים תפקידים. שוחחי עם הילדים – כיצד הרגשת כשהיית מלך? כיצד הרגשת כשהיית נתין? באיזה תפקיד הרגשת נוח יותר? וכן הלאה.
רעיונות להכנת חותמות מחומרים שונים
על המכתב ששולח המלך לנתינו מופיע חותם מלכותי בצורת תות. כדאי להסביר לילדים איך פעם חתמו על מכתבים רשמיים ולהכין יחד חותמות בצורות שונות. אולי תרצו להמציא חותם מיוחד לגן שלכם?
רעיונות להכנת חותמות מחומרים שונים תוכלו למצוא כאן: http://www.yeshla.co.il/node/1/results/taxonomy%3A2046
הסיפור מתאר רגש של געגוע בעקבות פרידה
הסיפור מתאר רגש של געגוע בעקבות פרידה. גם ילדי הגן נמצאים בשלב בו הם נפרדים מהגן ולעיתים גם מחברים טובים. תוכלו להעלות יחד רעיונות כיצד שומרים על קשר בחודשי הקיץ ובשנה הבאה. אם תרצו תוכלו להכין עם הילדים מכתבים או ציורים אחד לשני שישלחו במהלך הקיץ ויתקבלו בהפתעה.
להכין זו לזו מתנות
חברת הילדים בגן התגבשה במהלך השנה, הילדים למדו לאהוב ולהכיר אחד את השני. אם יש בגן קבוצה שעולה לכיתה א' וקבוצה שנשארת לשנה נוספת בגן, יוכלו הקבוצות להכין זו לזו מתנות. אולי הצעירים יכינו קלמרים לבוגרים, והבוגרים יכינו קופסאות אוכל.
להכין כתר מנייר
הסיפור הוא אגדה, סיפור דמיוני שמקבל חיים באיורים הקסומים. המחברת בחרה למקם את הממלכה בתוך ספר, והדמויות בסיפור הן ילדים שמשחקים ב"כאילו" – הם ממציאים את הסיפור על הממלכה הדמיונית. תוכלו להכין כתר מנייר, שרביט מקרטון וגלימה מפוארת ממפה או מצעיף גדול ולהציג את הסיפור יחד.
להמציא יחד ממלכה דמיונית משלכם
אפשר להמציא יחד ממלכה דמיונית משלכם: מה יהיה בה? ממה תהיה עשויה? האם יש בה מלך או מלכה? האם גם היא קטנטנה? תוכלו לכתוב סיפור על הממלכה שלכם או לצייר אותה.
הארמון הפרטי שלי:
הארמון הפרטי שלי: בעזרת קופסת קרטון פשוטה וגדולה תוכלו ליצור יחד ממלכה קטנה משלכם. אפשר לחתוך מהקופסה חלונות ודלתות ולהוסיף (בציור או בעזרת גרוטאות נוספות) צריחים ומגדלים כיד הדמיון הטובה עליכם. צעצועים קטנים יכולים לשמש מלך, יועצים ונתינים. את מי תרצו להזמין להתארח בארמון שלכם?
המלך בחר לשנות את "חוקי המשחק"
המלך בחר לשנות את "חוקי המשחק": לוותר על מלכותו ועל חיי הנוחות בארמון כדי לזכות בחבר. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על החברים שלהם. כיצד הם מטפחים את החברות איתם? מה הדברים שהם אוהבים לעשות יחד? האם ויתרו פעם כדי לשמור על החברות? תוכלו לשתף את ילדיכם בחברויות שלכם.
מחווה לחבר:
מחווה לחבר: בסיפור יש הרבה געגועים. הנתין מתגעגע לחברו, היועץ מתגעגע אל המלך… והמלך מתגעגע ליועץ… האם גם במשפחתכם יש חבר או מכר רחוק שאתם מתגעגעים אליו? אפשר לשלוח לו מכתב, מייל, תמונה בטלפון או כל דבר אחר שישמח אותו. זו תהיה תזכורת לחברות אמתית, המתגברת גם על מרחק פיזי.
האם אתם מכירים עוד אגדות על מלכים ומלכות
האם אתם מכירים עוד אגדות על מלכים ומלכות, נסיכים ונסיכות? תוכלו להזמין חבר או חברה ולקרוא את הסיפורים יחד.
סלים עם בצלים
הבא בתור
הארנב הקשיב
חברים הכי טובים
הילד עם הפרחים בשיער
דובים על מושבים
יש לנו יום הולדת
תשמעו סיפור
קוטן בוטן
אליק בליק
למה הכל קורה דוקא לי
דומים וגם שונים
טלי מתחת לשולחן
אולי בכלל, למשל
הצב של אורן
ברוז? ארנב!
משה והגדי: על-פי אגדת חז"ל
אגדת גשר
חולד והגוזל
הממלכה הקטנטנה 
