מְקוֹרוֹת וְתַרְבּוּת
ירושלים
הכנו עבורכם רשימת הספרים מומלצים בנושא ירושלים- עיר הבירה של ישראל ששמותיה וכינוייה רבים! אנו מזמינים אתכם/ן להכיר דרכם את רובדי ההיסטוריה בארץ ישראל ולטייל בנבכיה.
תוכלו למצוא מתחת להמלצות הספרים מגוון רעיונות לפעילויות בעקבות הקריאה עם הילדות והילדים.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
האזינו לסיפור "טוק טוק טוק דופקים בדלת"
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "טוק טוק טוק דופקים בדלת" מאת: דבורה בושרי, אייר: איתן אֶלוּאַ, הוצאת: ספרית פועלים (גנים).
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️
הדפיסו גזרו ושחקו! משחק כרטיסים למשפחה
פעילות חווייתית בעקבות "טוק טוק טוק דופקים בדלת!" מאת דבורה בושרי.
🖨️ הדפיסו את הכרטיסים
✂️ גזרו
🎡 קראו את ההוראות ושחקו!
🎯 המטרה: להרים כמה שיותר זוגות כרטיסים של אותה פעולה בזכר ונקבה!
המשחק תורגם לרוסית ולאמהרית – במיוחד למשפחות עולים!
משוחחים
הסיפור מזַמֵן שיחה על שכנים ועל קשרים: תוכלו לבחון יחד מיהם השכנים שאתם מכירים, ולחשוב על פעילות להיכרות עם משפחה שגרה בשכנוּת. אתם ההורים מוזמנים לשתף בסיפורי שכנים מילדותכם: מי היו השכנים שלכם ומה עשיתם ביחד
"נעים מאוד" – מכירים שכנים
תוכלו להכין ביחד דבר־מה ולתת לשכנים: זה יכול להיות מאכל, ציור ואולי מכתב שתשאירו ליד הדלת, ואפשר פשוט לבקר ולשאול לשלומם. והכי פשוט: לחייך כשפוגשים שכנים, ולהגיד "שלום", "מה נשמע?" ו"יום נפלא!".
כיף בבית
הרבה דברים מהנים עושים בבית של יעל! אתם מוזמנים להתבונן באיורים, לבחור פעילות שמוצאת חן בעיניכם ולעשות אותה בעצמכם או עם שאר בני המשפחה
בית משלכם
הילדים בסיפור בונים בניין מקופסאות. גם אתם יכולים! אוספים קופסאות בגדלים שונים ובונים מהן בית עבורכם או עבור הבובות, ואל תשכחו להזמין שכנים לביקור.
מפגש ושיחה בגן
כהטרמה לסיפור ניתן לשאול את הילדים: מה הם "שכנים"? האם אתם מכירים את השכנים שלכם? האם אתם נפגשים איתם? היכן? האם יש בגן ילדות וילדים שהם גם שכנים?
בעקבות הסיפור ניתן לשאול את ילדי הגן:
למה, לדעתכם, כולם רצו לבקר את יעל?
למה יעל באה לבית של חיים?
תוכלו לדבר על כך שאת כל מה שהמשפחה של חיים עשתה אצל יעל היא הייתה יכולה לעשות גם בבית, ועם זאת נחמד לשנות אווירה ולעשות את זה בבית אחר.
אפשר לשאול:
האם יש לכם שכנים שאתם מבקרים אצלם והם מבקרים אצלכם?
מה אתם אוהבים לעשות בבית אחר?
האם טוב שיש שכנים? למה?
במה אפשר להיעזר בשכנים? איך?
את מי תרצו עוד לבקר?
אילו שכנים תרצו להזמין?
העשרה
הכר את השכן – על יום השכנים הבין-לאומי, "מעריב"
ברחוב ירמיהו – ספר מתנת ספריית פיג'מה העוסק בשכנים
השכנים של הגן
כחלק מההשתלבות בקהילה כדאי להכיר את מי שגרים בשכנות לגן הילדים. תוכלו להזמין שכנים נבחרים ולערוך איתם היכרות, להזמין אותם לספר על כישוריהם, על מקצועותיהם ועיסוקיהם ועל תחומי העניין שלהם. אפשר לדאוג לכיבוד ולחלק לאורחים ולשכנים המבקרים בגן. ומה עוד? מה מציעים הילדים והילדות?
מה מספרים האיורים?
האיורים שבסיפור מוסיפים פרטים שאינם מופיעים בכתוב. תוכלו לבקש מהילדים ומהילדות להתבונן בבעלי החיים שבסיפור ולספר מה הם עושים: איזו חיה באה לבקר את יעל? איזו חיה היא פגשה שם? מה החיות עושות בכל עמוד שבספר?
מסופר שהבניין נמצא בירושלים. כדאי לשאול: איך ניתן לראות זאת באיור?
אפשר להציג תמונות של אתרים בירושלים המופיעים בסיפור – לדוגמה: אגף הנוער והיכל הספר במוזיאון ישראל, פסל "חלום יעקב" והאיילות מעמק הצבאים" שמופיעים בעמוד 2 – ולגלות כיצד המאייר איתן אֶלוּאַ אייר אותם.
להעשרה
היכל הספר באתר מוזיאון ישראל
פסל "סולם יעקב" בשכונת גבעת מרדכי
מוזי ומוזה – דמויות אגף הנוער במוזיאון ישראל
מה עושים? עושים!
תוכלו לבקש מאחד מילדי הגן להתבונן באיורים שבסיפור, לבחור פעולה כלשהי ולהדגים אותה בפנטומימה, בכתיבה, בציור, בנגינה או בריקוד. הילדים האחרים יגידו מהי הפעולה, ואם יתקשו בכך – יוכלו להיעזר באיורים.
השכונה שלי
ניתן לבנות בגן דגם של השכונה שלכם מקרטונים ולכלול בה את הגן שלכם, את הבתים שבשכנוּת לגן וכן מבני ציבור וגני שעשועים.
אפשר לצייר את מפת השכונה ולהציע מקומות מיוחדים ופעילויות למפגשי שכנים.
להעשרה: מפת השכונה – סרטון במרחב הפדגוגי
יוזמות קהילתיות
כיצד ניתן לקדם יוזמות בקהילה? אפשר לחשוב עם הילדים אילו מיזמים תוכלו לקדם כדי להיטיב עם התושבים השכנים, ולחזק את תחושת הקהילתיות, השייכות וערך הנתינה.
להשראה
"חלומות מתגשמים" – סרטון במרחב הפדגוגי
"ספרייה ניידת" – סרטון מהמרחב הפדגוגי
חלומות מקרטון – יצירה
הילדים שבסיפור יוצרים יצירות מקרטון בביקורם אצל יעל. כדאי להגיש לילדים משטחי קרטון וארגזי קרטון וכן מגוון צבעים וחומרי יצירה להתנסוּת וליצירה חופשית.
תוכלו ליצור בגן "מרחב עשייה" (makerspace), לחשוב ולתכנן יחד מה תרצו ליצור מקרטון: האם יש אביזר שיכול לשדרג את מרחבי המשחק והפעילות שאותו היו רוצים לייצר מקרטון? אולי יש אביזר שניתן לעצב מקרטון ולהעניק כמתנה לשכנים של הגן?
להעשרה
"קרטונייה" – סרטון מהמרחב הפדגוגי
מרחב יצרנות בגן – מיוזמה לביצוע
עבודות יצירה עם קרטונים, אתר יצירה
בין פסח לחג השבועות
הספר מחולק לגנים בימים שבין פסח לחג השבועות. זו הזדמנות לחיבורים רבים עם נושאים שנלמדים בימים אלה, למשל: עבודת אדמה, גידול חיטה ותהליך הכנת לחם, בית המקדש, עלייה לרגל, ירושלים ועוד.
תערוכת ציורים
אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. אֵילו פעילויות משותפות הילדים עושים בגן? תוכלי לערוך תערוכת ציורים ותצלומים של עשייה יחד בבית ובגן. ניתן לשתף את ההורים בפעילות ולבקש מהילדים להביא דוגמאות לשיתוף פעולה ולוויתור בחיק המשפחה.
עבודת החקלאי.
בשפה העברית יש פעלים רבים המתארים את עבודת החקלאי. האם הילדים מכירים אותם ואת משמעותם? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות.
האחים בסיפור
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. מושגים של צדק והוגנות מעסיקים ילדים רבים. אפשר להיעזר בסיפור ולהוסיף דוגמאות מחיי הגן כדי להדגים כיצד חלוקת ”שווה בשווה“ אינה תמיד החלוקה הצודקת. רצוי לשוחח על הצרכים השונים של ילדי הגן ולוודא שכל אחד מקבל את מה שהוא צריך, גם אם מה שהוא מקבל לא בדיוק כמו מה שילדים אחרים מקבלים.
להמחיז את הסיפור
אפשר להכין תחפושות ואביזרים ולהמחיז את הסיפור. ניתן להזמין את ההורים למפגש משפחות )באם ניתן ובכפוף להנחיות( שבו הילדים יעלו את ההצגה, יכינו יחד מאפים ולחמים ויחגגו את אחוות האחים השוררת בקהילת הגן שלכם.
”לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים“
”לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים“ )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים ולשיר יחד משירי ירושלים.
לחפש את כל מה שהאחים עושים יחד
אפשר לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. נסו לחשוב עם ילדיכם: אילו דברים בבית שלכם נעים יותר וקל יותר לעשות יחד, בשיתוף פעולה?
בשפה העברית יש מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי
בשפה העברית יש מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם ילדיכם מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.
כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר
כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר על החלק שלו מבלי שהתבקש לעשות זאת. ניתן לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור ועזרה בתוך המשפחה שלכם.
הפתעה משמחת
כמו האחים בסיפור, גם אתם יכולים להכין הפתעה משמחת לילדיכם במהלך הלילה, שתקבל את פניהם כשיתעוררו בבוקר. בהמשך, ילדיכם עשויים להפתיע גם אתכם!
לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה
האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. אפשר לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה שלכם ולהבטיח לילדיכם כי גם הם יקבלו את מה שהם צריכים, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים אחיהם.
ירושלים
"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים, לשיר יחד משירי ירושלים ולספר לילדיכם על "ירושלים שלכם".
המפגש בין מלכת שבא למלך שלמה
המפגש בין מלכת שבא למלך שלמה ציורי ודרמטי מאד, ילדי הגן ייהנו להציג אותו. תוכלו להכין מתנות יפות שמביאה המלכה לשלמה, להכין אירוח כיד המלך למלכה ולכל הפמלייה שלה, לחשוב על חידות נחמדות איתן "יתמודד" המלך, ולבסוף, לכרות ברית שלום בין שתי הממלכות הגדולות.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם"
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם" )מסכת אבות ד א(. בסיפור על שלמה המלך והדבורה אנו רואים שגם האיש החכם ביותר יכול ללמוד ממי שקטן ממנו. נסו ללמד זה את זה דברים חדשים, כך הגן כולו ילמד ויתקדם! תוכלי לחשוב ולשתף את הילדים מה את לומדת מהם.
המלך שלמה כתב ספר של משלים ופתגמים
המלך שלמה כתב ספר של משלים ופתגמים. על-פי הסיפור שלנו, ישב שלמה באותו הלילה ּ וכתב פסוק בספרו, ספר מִשְׁלֵי: :"בָז לְדָבָר יֵחָבֶל לוֹ" )משלי, יג, יג(. כלומר: מי שמתייחס בבוז לדבר, יבוא יום וזה יֵחָבֶל, כלומר יזיק לו. נסו ליצור פתגם שמעביר לאחרים את החכמה שלמדתם ממקרה שקרה לכם בגן. נשמח לקבל את הפתגמים ולפרסם אותם באתר האינטרנט של ספריית פיג'מה.
האגדה מספרת שיהודי אתיופיה הראשונים הם צאצאיהם של שלמה המלך ומלכת שבא
האגדה מספרת שיהודי אתיופיה הראשונים הם צאצאיהם של שלמה המלך ומלכת שבא. אפשר לנצל את ההזדמנות ולספר קצת על אתיופיה ומורשת יהודי אתיופיה, להתבונן במפה ולעקוב אחרי מסעה של מלכת שבא, לנסות לנחש אלו מתנות היא הביאה לשלמה מאתיופיה הרחוקה ועוד.
אחד מתפקידיו החשובים של המלך היה לשפוט ולהכריע בסכסוכים
אחד מתפקידיו החשובים של המלך היה לשפוט ולהכריע בסכסוכים. אפשר לשחק במשחק תפקידים שבו יוזמנו ילדים על פי תור למלא את תפקיד המלך או המלכה ו"לשפוט" בסכסוך שיוצג לפניהם על ידי הילדים האחרים. המלך השופט נדרש להקשיב היטב לשני הצדדים, לברר את העניין ולהכריע על סמך המידע שאסף.
משחק פנטומימה
משחק פנטומימה – שלום אדוני המלך – משחק בו המלך יושב על כיסא, ומשרתיו מגיעים אליו. המשרתים אומרים: "שלום אדוני המלך". המלך אומר: "שלום בניי היקרים. איפה הייתם ומה עשיתם?" המשרתים מציגים בפנטומימה: היינו ב )מציגים( ועשינו )מציגים(". על המלך לנחש איפה היו ומה עשו.
משך את הדבורה הקטנה אל הפרח הטבעי?
משך את הדבורה הקטנה אל הפרח הטבעי? זו הזדמנות טובה ללמוד על חייה של הדבורה, ועל תהליך הפקת הדבש בכוורת.
חידות
מלכת שבא רצתה לבדוק האם שלמה באמת כל-כך חכם כפי ששמעה, ובחנה זאת באמצעות חידות. נסו גם אתם לחוד חידות. בחרו נושא וצרו חידה, למשל: "איזה פרי הוא כתום מבחוץ, כתום מבפנים, ויש לו פלחים"? כדי לפתור את החידה שואלים שאלות.
חידתה של מלכת שבא עסקה בהבדל שבין יצירת הטבע )"טבעי"(, למלאכת האדם )"מלאכותי"(. תוכלו להכין תערוכה של חפצים טבעים ומלאכותיים. למשל: חפשו פרח טבעי, ושימו מולו פרח מלאכותי; מקור אור טבעי, ומקור אור מלכותי; מזון טבעי, ומזון מלאכותי. חשבו לשם מה נוצרו כל אחד מן הדברים המלאכותיים שאספתם? מתי הם משמשים אותנו? )לדוגמא: האור המלאכותי מאיר גם בלילה וכד')
כדאי להתבונן יחד באיורים
כדאי להתבונן יחד באיורים. הדבורה מופיעה בכל תמונה בספר )לפעמים היא מתחבאת(. ניתן לעקוב אחריה ולספר את הסיפור מנקודת המבט שלה.
האם אתם מזהים את המתנות השונות
האם אתם מזהים את המתנות השונות שהביאה מלכת שבא למלך? אילו מתנות אפשר להביא למלך? האם הוא זקוק להן?
כדאי לחפש את התמונה שבה שלמה המלך משחרר את הדבורה
כדאי לחפש את התמונה שבה שלמה המלך משחרר את הדבורה. תוכלו לשאול את ילדיכם: למה הוא צוחק? האם הוא באמת מאמין שדבורה קטנה תוכל לעזור לו?
האם אתם מכירים עוד סיפורים על שלמה המלך
הסיפור נשען על אגדה אודות שלמה המלך, "החכם מכל אדם". האם אתם מכירים עוד סיפורים על שלמה המלך? תוכלו לספר אותם לילדיכם
תוכלו לשחק "כאילו" אתם דבורים
תוכלו לשחק "כאילו" אתם דבורים. תנו לילדיכם להיות הדבורה, ואתם – חברותיה. עופו יחד וזמזמו זה לזה את מה שהדבורה מספרת על המפגש עם המלך ואת תגובתכם לסיפור.
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם"
"איזהו חכם? הלומד מכל אדם": תוכלו לשאול את ילדיכם, מיהו חכם, מהי חוכמה, ומה למד שלמה המלך מהדבורה. אפשר לספר לילדיכם משהו שהם לא ידעו עד כה, ולבקש מהם לחדש לכם במשהו מידיעותיהם!
כדאי לשוחח על היכולות ועל התרומה של כל אחד ואחת במשפחה
כדאי לשוחח על היכולות ועל התרומה של כל אחד ואחת במשפחה. היזכרו יחד במצבים שבהם ילדיכם עזרו והועילו במיוחד. אפילו לקטנים יש "שעה" שבה הם עוזרים ותורמים לכלל.
מלכת שבא מגיעה לירושלים
מלכת שבא מגיעה לירושלים לָחוד לשלמה המלך חידות כדי לבחון את חוכמתו. האם אתם מכירים חידות? חודו אותן לילדיכם. תוכלו גם להמציא יחד חידות.
מקצועות נעלמים מהעולם
מקצועות נעלמים מהעולם: כדאי לשאול את הילדים, האם היום אנו מזמינים מגפיים מסנדלר? ריהוט מנגר? בגד מחייט? בעקבות הסיפור תוכלו ללמוד על מקצועות "של פעם", למשל כורך ספרים, נפח, חלבן, מחלק נפט, שען ועוד, ואף להתנסות בהם! האם אתם מכירים בעלי מלאכה שגם היום עוסקים במקצועות שנעלמים מהעולם? כדאי להזמין אותם לכיתה.
כשאהיה גדול
"כשאהיה גדול…": אפשר לשאול את התלמידים על מקצוע שהם היו רוצים לעסוק בו כשיהיו גדולים. האם הוא קיים? האם עוד לא המציאו אותו? תוכלו להמציא יחד מקצועות חדשים שעדיין לא קיימים.
מבקרים בירושלים של פעם
מבקרים בירושלים של פעם: איך חיו אנשי האזור בתחילת המאה ה- 20? מה הם לבשו, אילו שכונות ובניינים היו קיימים אז בעיר, מה שונה היום? אפשר להרחיב את הלימוד על ירושלים, לבקש מהילדים לחפש בבית ולהביא לתערוכה בכיתה חפצים או בגדים שאפיינו את התקופה, ולקשט לוח או פינה בחדר ברוח הסיפור.
סיפורי סבא וסבתא
סיפורי סבא וסבתא: אילו סיפורים עוברים מדור לדור במשפחות התלמידים? אפשר להכין יחד רשימת שאלות שמעניינות את הילדים לדעת על העבר ולבקש מהם לראיין בן משפחה מבוגר: לשמוע על ילדותם, ללמוד איפה הם חיו ובמה הם עבדו, אפילו לשאול אם הם זוכרים סיפורים משפחתיים שסיפרו להם כשהיו ילדים. תוכלו להוריד מהאתר תבנית מעוצבת להכנת אוסף כיתתי של סיפורים שעוברים מדור לדור. משלבים בתוך התבנית תמונות של הילדים וקרובי המשפחה יחד עם הסיפורים ותמונות של דור הסבים, מדפיסים את הספרים ומחלקים למשפחות – מזכרת אישית ומתנה מיוחדת לסוף שנה!
אפשר לחפש בספרייה ולבקש מהתלמידים להביא מהבית סיפורים נוספים על ירושלים, לקרוא אותם יחד ולערוך תערוכה של "סיפורי ירושלים" בכיתה. כאן תמצאו עוד ספרים על ירושלים שחולקו בספריית פיג'מה.
כדאי לקרוא יחד את הסיפור ולשאול את ילדיכם מה דעתם
כדאי לקרוא יחד את הסיפור ולשאול את ילדיכם מה דעתם – האם הסיפור קרה באמת? כיצד ידידות בין סנדלר לאמיר "הצילה" את ירושלים? תוכלו לבחור אדם מבוגר אהוב, בן משפחה או חבר, ולהציע לילדיכם לראיין אותו על ילדותו. את הסיפורים אפשר להקליט, לצייר או לכתוב, כדי לשמר אותם גם לדורות הבאים.
הסיפור מתרחש בירושלים של ראשית המאה שעברה
הסיפור מתרחש בירושלים של ראשית המאה שעברה. אילו מאפיינים של ירושלים אפשר לזהות באיורים? תוכלו לחפש תמונות של ירושלים מאותה תקופה ולהשוות לימינו: האם ירושלים נראית כך גם היום? מה נשמר ומה השתנה בה?
סבו של מספר הסיפור היה בעל מלאכה, סנדלר
סבו של מספר הסיפור היה בעל מלאכה, סנדלר. אפשר לחקור יחד באילו מקצועות עסקו בני משפחה שלכם בדורות קודמים. האם אותו מקצוע מלווה את המשפחה מדור לדור? אפשר לשרטט אילן יוחסין של המשפחה ולצייר לצד שמות האנשים ציור שמסמל את המקצוע שעסקו בו.
בשמות משפחה רבים טמון מידע על תולדות המשפחה
בשמות משפחה רבים טמון מידע על תולדות המשפחה. האם שם המשפחה שלכם מרמז על משלח יד של אחד מאבות המשפחה או על המקום שממנו הגעתם לארץ ישראל? אולי על מאפיין אחר של בני המשפחה בעבר?
רשרוש המגפיים מזכיר לאמיר את העזרה שהושיט לו ידידו הסנדלר
רשרוש המגפיים מזכיר לאמיר את העזרה שהושיט לו ידידו הסנדלר. נסו להיזכר באדם שעזר למישהו מבני משפחתכם. מה הזכיר לכם אותו? תוכלו לחשוב יחד על דרכים לשמח אותו.
בעלי מקצוע רבים שהיו פעם נעלמים מן העולם
בעלי מקצוע רבים שהיו פעם נעלמים מן העולם – חלבנים, שענים, נפחים, מדליקי פנסים ועוד. אילו עוד בעלי מקצוע כבר אי אפשר למצוא היום? תוכלו לדמיין יחד – אילו מקצועות שמוכרים לכם ייעלמו מן העולם בשנים הבאות? מה יתפוס את מקומם של בעלי המקצוע האלה?
השבת אבדה
איבדתם פעם משהו שלכם או של אחרים, כמו שקרה לאיתמר? איך הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר? עזרתם למישהו אחר לחפש דבר שאבד לו? איך מרגישים כשמוצאים משהו שמישהו אחר איבד? ומה אפשר לעשות כשזה קורה?
מסע באיורים
באמצעות האיורים אפשר לגלות פרטים נוספים על החיים בארץ ישראל לפני אלפי שנים. אפשר להתמקד בכל פעם בפרט מעניין אחר, למשל בתי האבן, הכלים או בעלי החיים; אפשר להעלות שאלות ולנסות לדמיין איך היה לרעות צאן בשדה וכיצד נשמע צליל הפעמונים על מעילו של הכוהן הגדול.
היכן מסתתר הפעמון?
תוכלו להחביא פעמון או חפץ דומה ברחבי הבית ולשלוח את כל המשפחה למסע חיפושים. המוצא הישר יהיה המחביא בסבב הבא. ואם קשה למצוא? אפשר לבקש מהמחביא לרמוז למחפשים בהשמעת קולות פעמון (כמו "גלין גלין"). ככל שיתקרבו המחפשים למחבוא, כך יתחזקו קולות הפעמון שישמיע המחביא.
"אבן הטוען"
תָּנוּ רַבָּנַן: אֶבֶן טוֹעִן הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם. כׇּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה נִפְנֶה לְשָׁם, וְכׇל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵידָה נִפְנֶה לְשָׁם. (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב).
אחד מבני המשפחה הוא ה"מוצא", העומד על "אבן הטועין" ומתאר לפרטי פרטים חפץ שנמצא בבית. מי שמנחש נכון ומגלה מהו החפץ, מביא אותו לטוען והופך להיות הטוען הבא.
על הספר
הספר נכתב בהשראת גילוי ארכיאולוגי אמיתי של פעמון זהב קטן מתקופת בית שני, ומספר את סיפורו של איתמר, בן החייט, המתגורר בירושלים ומאבד פעמון זהב ממעילו של הכוהן הגדול. דרך נקודת מבטו הילדית של איתמר, אפשר להזדהות עם החוויה המוכרת של חיפוש אחר אבדה ולדמיין את חיי היום-יום בארץ ישראל בתקופות קדומות.
כיצד לתווך קפיצות בזמן בעלילה?
בספר ישנם מעברים בין כמה התרחשויות בזמנים שונים – תחילה מוצג איתמר עומד ליד אבן הטוען, לאחר מכן מתוארים הימים שקדמו לכך והימים לאחר מכן, ולבסוף איתמר הזקן מספר את הסיפור לנכדיו.
כדי לסייע לילדים לעקוב אחר העלילה, חשוב בעת ההקראה לעצור עצירות קטנות לשחזור ולבדיקת הבנה לפני שעוברים לקטע הבא. בנוסף לכך, בסוף הסיפור, בקטע של מציאת הפעמון, ישנה קפיצה לזמן ההווה, שגם אליה ניתן להתייחס. הצעות לשאלות לתיווך ניתן למצוא בכרטיסיית השיחה.
הטרמה:
בעמוד האחרון בספר מופיע קטע קצר המספר כיצד נולד הסיפור – כדאי להקריא גם אותו לילדים.
חשוב לחשוף את הילדים למסורת כדי שיוכלו להבין את המתרחש בסיפור (הרחבה בעמוד האחרון בספר).
הצעות לקריאה דיאלוגית
הטרמה:
לפני קריאת הסיפור לראשונה, כדאי להתייחס לאיור על הכריכה. באיור מופיעה הארכיאולוגית שמוזכרת גם באיור האחרון, בקפיצה לזמן ההווה. מתוך ההתבוננות בכריכה אפשר לחשוף את הילדים למושג "ארכיאולוג".
באמצע הסיפור אפשר לחזור אל הכריכה ולשאול את הילדים: מה עם הדמות על הכריכה? היא לא הופיעה בסיפור עצמו, איך היא קשורה? האם היא גם קשורה לימים ההם, לדעתכם? שאלה כזו משמשת כשאלת ניבוי שתסייע לילדים להבין בהמשך את הקפיצות בזמן.
שאלות נוספות לקריאה ראשונה:
שאלות ניבוי:
– לאחר שגילה שהפעמון אבד: מה לדעתכם איתמר יעשה?
– בתחילת הסיפור, כשאיתמר עומד מודאג ליד אבן הטוען, אפשר לשאול: מדוע לדעתכם הוא היה מודאג?
שאלות ניטור הבנה:
– אחרי שמתואר שאיתמר נהג להתלוות לאביו כשהלך לאסוף בגדים לתיקון, אפשר לשאול: מה זה חייט? מה בעצם אבא של איתמר עושה?
– למה איתמר עסוק יותר בדמיונות ופחות בתקוות? למה הכוונה?
בסוף הספר, באיור שבו איתמר זקן, אפשר לשאול: איפה איתמר באיור? (יחד עם הילדים אפשר לבדוק ולגלות שהמאייר יוסי אבולעפיה צבע את בגדי איתמר המבוגר באותו הצבע שבו השתמש לבגדי איתמר הצעיר); מי הילדים סביבו? מה הוא מספר להם?
שאלת שחזור:
– כאשר איתמר מחפש את הפעמון ונראה עומד ליד אבן הטוען, אפשר לשאול את הילדים: אתם זוכרים מה התפקיד של האבן הזו? מה שמה? למה איתמר מחכה פה?
שאלות למפגש חוזר עם הספר:
-כיצד הרגיש איתמר כשלא מצא את הפעמון?
– מה הייתם עושים במקומו?
– מה קרה לדעתכם לפעמון?
– במה שונה הדרך שבה איתמר ניסה למצוא את האבדה שלו מהדרך שבה מחפשים אבדות היום?
– האם קרה לכם שאיבדתם משהו ולא מצאתם אותו?
– תשומת לב לאיורים: במה שונים הבתים המאוירים מהבתים של היום? במה שונים הבגדים? באילו פרטים מעניינים הבחנתם?
משחק הסימנים
המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ שנמצא בגן. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
אפשר גם להציג לילדים כמה חפצים מהגן, ובכל פעם ילד או ילדה בוחרים חפץ (בלי לגעת בו) ואומרים: "הגעתי לאבן הטוען כי איבדתי חפץ", ואז ממשיכים ומתארים אותו. ילד או ילדה שחושבים שהם יודעים מה החפץ קוראים: "מצאתי", ואומרים מהו החפץ. אם צדקו, התור עובר אליהם. אם לא, הטוענים ממשיכים לתאר עד לגילוי החפץ.
חפירות ארכיאולוגיות בחול
הטמינו כמה כלים בארגז חול או בתיבה עם אדמה, והזמינו את הילדים למסע ארכיאולוגי. אפשר לצייד אותם בכלי חפירה קטנים ובמברשות (אפשר להשתמש במברשות איפור או שיניים), ולעודד אותם לעבוד בזהירות ולנקות את הממצאים ממש כמו שעושים ארכיאולוגים.
אפשר לשלב בפעילות צפייה בסרטון אני גדול מתוך ערוץ yes kids המספר על תפקידו של ארכיאולוג.
פינת השבת אבדה
תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני. ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים?
תוכלו לייצר מקום קבוע בגן כמו "אבן הטוען" להשבת אבדה, שאליו יביאו הילדים פריטים שמצאו בגן ואינם יודעים למי הם שייכים.
אפשר לעשות זאת גם במסגרת מפגש שבו יחזיקו הילדים את החפץ שמצאו ויציגו אותו במטרה למצוא את בעליו.
ארכיאולוגיה ורפאות
להרחבה: "המוזה אומנות בגן העתידי" סיפור הוא הזדמנות להכיר לעומק את מקצוע הארכיאולוגיה ואת עבודת הרפאות -שחזור כלים עתיקים שנשברו.
מוזמנים לצפות עם הילדים בשידור לילדים "ביקור במוזיאון לארכיאולוגיה – המוזיאון לתרבות הפלשתים" במערכת השידורים הלאומית.
הכירו את המאייר – יוסי אבולעפיה!
צפו בריאיון קצר עם יוסי אבולעפיה, המאייר, אשר מכניס אותנו לעולמו הצבעוני. האם יש בספריית הגן ספרים נוספים שאייר יוסי אבולעפיה? או בבתי הילדים? בהשראת הסיפור, מוזמנים לחפש, ולהקים תערוכה של ספרים שאייר יוסי אבולעפיה.
יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים
ידע
שפה ואוריינות
הסיפור מזמן פיתוח אוצר מילים (כגון "המולה", "אבד", "רקום", "נקיק"), והבנת רצף עלילה, כולל תנועה בין עבר להווה.
ידע בין-תחומי
הסיפור מחבר בין שפה ומורשת ותרבות יהודית. מושגים כגון "מעיל הכהן הגדול", "ירושלים העתיקה" ו"אבן הטוען" חוברים לנרטיב משמעותי. החיבור בין הסיפור ההיסטורי לחוויה הרגשית מאפשר לילדים להתוודע לקשר בין מסורת לבין חיי היום-יום. הסיפור הוא הזדמנות טבעית להרחיב על מושגים כמו "מעיל הכהן הגדול", ללמוד על בית המקדש, ולהתוודע לעבודתם של ארכיאולוגים. בדרך זו הספר מעודד סקרנות בנוגע לעולם ומפתח את חדוות הגילוי.
ידע עולם
הסיפור מעשיר את הידיעות ההיסטוריות של הילדים עם הפניית הזרקור לירושלים של תקופת המקרא, בית המקדש, מלאכת החייטות ועבודת הכהן הגדול, וגם שופך אור על עבודת הארכיאולוג.
מיומנויות
מיומנויות קוגניטיביות – פתרון בעיות
איתמר מגלה שיטתיות בהתמודדותו עם אובדן הפעמון. הוא משחזר את הדרך, בודק אפשרויות, ופועל בהתאם למנהג החברתי של אבן הטוען.
מיומנויות תוך־אישיות
הסיפור מציג כלים להתמודדות עם אובדן ואכזבה. איתמר לומד לחיות עם החסר ועם האפשרות שהפעמון לא ישוב, ובמקביל נוצר את זכרו ושומר על תקווה.
מיומנויות בין־אישיות
הסיפור מדגיש קשר ומשמעות בין אנשים:
– הקשר בין איתמר לאביו מבוסס על שותפות, גאווה משפחתית והעברה בין־דורית של מלאכה וזהות.
– איתמר הבוגר מעביר את הסיפור ואת הזיכרון אל ילדיו – המחשה של המשכיות משפחתית ותרבותית ותחושת שייכות.
– אמפתיה: האישה הצעירה מזהה שאיתמר מודאג, היא מתעניינת במקרה שלו, שואלת אותו שאלות, מברכת אותו ומביעה השתתפות בכאב. זהו מודל לחמלה טבעית, להבעה רגשית ולתגובה אנושית מכבדת.
ערכים
כבוד האדם והמשפחה
הקשר החם והמשמעותי בין איתמר לאביו מבוסס על אמון, על תחושת שייכות ועל העברה בין-דורית של זהות משפחתית ותרבותית.
ערבות הדדית וצדק חברתי
מנהג אבן הטוען, להשיב אבדה לבעליה, מגלם ערכים של אמון, יושרה והוגנות קהילתית.
רגישות וסיוע לזולת ניכרים במפגש של איתמר עם האישה. היא מבחינה בהבעתו המודאגת, מתעניינת בו, שואלת לשלומו ומברכת אותו. במחווה הקטנה הזו מגולמת האמפתיה האנושית – הזדהות עם רגשות הזולת וניסיון לסייע לו במצוקתו.
אהבת הדעת וחדוות למידה
הסיפור מרגש ומסקרן, והילדים יכולים להזדהות עם גיבורו. החיבור הרגשי מזמין רצון להקשיב, לשאול ולדעת עוד – ומחזק את אהבת הספר.
גם ילדי הכתה מצפים לתחפושת שתאפשר להם להרגיש מלכים ליום אחד
כמו גיבורת הסיפור, גם ילדי הכתה מצפים לתחפושת שתאפשר להם להרגיש מלכים ליום אחד ותעניק להם הזדמנות להגשים חלום. ניתן לשוחח עם התלמידים על התחפשות ועל חלומות.
שוק קח-תן של תחפושות
אפשר לבקש מהילדים לשוחח עם הוריהם על חג פורים בצעירותם. האם זכורה להם תחפושת מיוחדת? האם התחפושות נתפרו במיוחד, או נרכשו בחנויות? מה היו התחפושות הפופולריות? אפשר לבקש מההורים לשלוח תמונות של עצמם כילדים בתחפושת פורים. הכיתה יכולה גם ליזום שוק קח-תן של תחפושות.
כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
מלכה נכנסת לבצלאל ומתגלה לעיניה עולם קסום של יצירה: אריגה, פיסול, תפירה, ציור, צורפות ועוד! כדאי לעבוד יחד עם המורה לאמונות ולהעניק לתלמידים הזדמנות להתנסות בסוגי יצירה שונים, למשל אריגה עם חוטי צמר, או צורפות באמצעות חוטי מתכת.
את יצירות הילדים ניתן להציג בתערוכת אמנות בכיתה או בחלל פתוח בביה"ס.
כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות?
אפשר להזמין אומן או יוצר למפגש עם התלמידים. כדאי לברר בקרב הילדים, האם יש הורים או סבים שעוסקים באמנות? אולי הם אפילו למדו ב"בצלאל"? אפשר להזמינם לשתף את הכיתה בשיחה ופעילות.
מלכה בירושלים
אבי עופר בחר לאייר את "מלכה בירושלים" בטכניקת צבעי מים. הילדים יכולים לבחור סיפור אהוב ולאייר אותו בצבעי מים.
לשוחח עם התלמידים על אנשים חכמי לב
כמו בצלאל המקראי, בוריס שץ היה "חכם לב": בזמן שעסק בסיתות הוא הבחין במלכה ובעיניו הטובות עודד אותה ודאג לעזור להגשים את חלומה. ניתן לשוחח עם התלמידים על אנשים חכמי לב, ולזהות את "חוכמת הלב" שבחבריהם. יושבים במעגל, כל אחד בתורו מעביר לב (מבריסטול, או כל חומר אחר) לחבר שיושב לצידו ומציין מעשה שעשה שמעיד על חכמת לב.
איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
בעמוד האחרון של הספר מופיעה תמונה של המפגש בין מלכה לאמה, שצייר בוריס שץ. התלמידים יכולים להתבונן בציור ולהציג בזוגות המשך לסיפור – איך מגיבה אמא של מלכה כשהילדה חוזרת הביתה לבושה בבגדי מלכה?
להעמיד תערוכה של ציורי ירושלים בחלל מרכזי
הסיפור מתרחש על רקע העיר ירושלים. איזה מאפיינים של ירושלים ניתן לראות באיורים? האם ירושלים נראית כך גם היום? מה השתנה בה? לאורך הדורות ציירו אמנית את העיר ירושלים. ניתן להעמיד תערוכה של ציורי ירושלים בחלל מרכזי (או להציגם בכתה במצגת), ולערוך שיח-גלריה עם התלמידים על פניה השונות של ירושלים בעיני אומנים שונים.
אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית
ילדים רבים אוהבים להתחפש, ולא רק בפורים! אפשר להכין תחפושות מבגדים, צעיפים ואביזרים שיש בבית ולערוך מסיבת תחפושות משפחתית. האם זכורה לכם תחפושת מיוחדת מילדותכם? אולי גם אתם התחפשתם למלך או למלכה? תוכלו לשתף את הילדים. אפשר לדפדף באלבומים ישנים ולהיזכר בתחפושות העבר של ההורים, האחים והילדים.
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים
גם היום יש ילדים רבים שזקוקים לתחפושות לקראת פורים. האם יש אצלכם בבית תחפושות שאין בהן צורך? תוכלו לתרום אותן או לארגן בבית הספר או בשכונה יריד תן-קח של תחפושות יד-שנייה.
להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום
הרבה השתנה ברחובות ישראל מאז הוקם בית הספר "בצלאל". כדאי להתבונן יחד באיורים ולהשוות אותם להווי החיים של היום: האם היום מותר לטייל לבד בחוץ? האם במקום מגוריכם עדיין יש שבילים ללא מכוניות או רמזורים? כדאי לדבר עם הילדים ולהדגיש בפניהם שהסיפור הוא דמיוני. תוכלו להסביר כי ספרים, כמו סרטים, לרוב שונים מהמציאות, ושאסור לילדים ללכת לטייל עם אדם זר.
אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם
מלכה מגלה בבניין של "בצלאל" אמנים העוסקים בסוגי אמנות שונים: אריגה, צורפות, ציור. באילו אמנויות אוהבים ילדיכם לעסוק? בסיפור כל אחד מהציירים מצייר את מלכה בסגנון קצת אחר. אתם יכולים לנסות לצייר דיוקנאות של בני המשפחה שלכם. האם גם לכם קשה לא לזוז? האם אתם מזהים את עצמכם בדיוקנאות שציירתם?
לבקר עם הילדים במוזיאון או בגלריה לאמנות הקרובה לביתכם
בעקבות הסיפור אפשר לבקר עם הילדים במוזיאון או בגלריה לאמנות הקרובה לביתכם. אפשר גם לגלוש באינטרנט ולראות תצלומים מתערוכות אמנות ברחבי העולם.
נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה
בית הספר "בצלאל" מוכר וידוע היום בישראל, אבל את שמו של בוריס שץ לא כולם מכירים. אנשים רבים עשו מעשים גדולים ולא תמיד זוכרים אותם. נסו לחשוב על אישיות היסטורית שהכרתם או ששמעתם עליה, ואת סיפורה הייתם רוצים לחלוק עם הילדים. תוכלו להכין ספר קצר על הדמות ולשלוח אלינו.
לעודד את הילדים לחלום, ובגדול!
כדאי לעודד את הילדים לחלום, ובגדול! אפשר לשאול את ילדיכם מהם החלומות שלהם, ולשתף אותם בחלום שאתם הגשמתם, או בחלום שאתם עדיין שואפים להגשים. אולי, כמו הילדה מלכה וכמו בוריס שץ, גם החלומות שלכם יתגשמו!
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן
בצלאל בן אורי קיבל מאת משה רבנו את משימת תכנון המשכן. הוא מתואר כאיש "חכם-לב", מלא "רוּחַ אֱלֹהִים, בְּחָכְמָה וּבִתְבוּנָה וּבְדַעַת וּבְכָל-מְלָאכָה" (שמות ל"א). בוריס שץ קרא על שמו לבית הספר לאמנויות שהקים בירושלים.
שעת סיפור ומערכי שיעור מבית "לב לדעת"
שעת סיפור ומערכי שיעור מבית "לב לדעת"
http://www.levladaat.org/lesson/4524
בוריס שץ, בספריה הוירטואלית של מטח.
בוריס שץ, בספריה הוירטואלית של מטח.
http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=14803
בצלאל בן אורי המקראי ומלאכת המשכן, באתר "מדרשת"
בצלאל בן אורי המקראי ומלאכת המשכן, באתר "מדרשת"
http://midreshet.org.il/PageView.aspx?id=3282
על האקדמיה "בצלאל" בהקשר הציוני, באתר "בצלאל"
על האקדמיה "בצלאל" בהקשר הציוני, באתר "בצלאל"
http://www.bezalel.ac.il/about/milestones/
סרטון רשמי של עיריית ירושלים
סרטון רשמי של עיריית ירושלים
https://www.facebook.com/Jerusalem/videos/1190445010993113/
טוק טוק טוק דופקים בדלת
שני אחים / מקומו של בית המקדש
שלמה המלך והדבורה
המגפיים שהצילו את ירושלים
פעמון הזהב
מלכה בירושלים
