יהדות אתיופיה

משוחחים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך אתם מתכוננים לפסח? האם יש מנהג משפחתי שעובר אצלכם מדור לדור? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים. סַפּרו להם כיצד אתם, ההורים, חגגתם את פסח בילדותכם, ושתפו אותם במנהג או בסיפור משפחתי שמלווים אתכם משנים עברו.

סיפורו של כלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם יש לכם בבית כלי שקשור לפסח? התבוננו בו יחד וסַפּרו את הסיפור שלו: מהיכן הגיע? מדוע הוא נשמר במשפחה? מה השימוש שלו בחג הפסח?

איורים מספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מספרים האיורים שבסיפור? האם הם עוזרים לכם לדמיין כיצד חיו וורקיטו ואלמז באתיופיה? תוכלו  לבחור איור כלשהו, התבוננו בו וסַפּרו: עם איזו דמות הייתם רוצים לשוחח? מה הייתם שואלים אותה? האם הייתם רוצים להצטרף אליה?

מתחדשים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור של וורקיטו, תוכלו לחדש פריטים אהובים שהתיישנו: לצייר על חולצה, לצבוע כובע, לכסות עציץ ישן בפסיפס, לקשט כלי מטבח או ליצור מכלי שבור חפץ חדש לגמרי. האם אתם אוהבים את התוצאה?

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות והפעלות בדף הספר "וורקיטו שוברת כלים" בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

מפגש ושיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה לסיפור – קהילת ביתא ישראל

חשוב לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות על הרקע לסיפור המתרחש באתיופיה ולספר על קהילת ביתא ישראל, על התרבות שלה ועל המנהגים השונים של אנשי הקהילה בכלל ועל אלו הקשורים לפסח בפרט.

העשרה – כך חגגנו פסח באתיופיה

ביתא ישראל פסח 2016

זיכרונות מאתיופיה – באיוש מנגסטו, דקה 1:07:36

אחרי קריאת הסיפור –

לפניכם כמה הצעות. כדאי לבחור את המתאימות ביותר לכיתתכם:

מתכוננים לפסח – מה אתם עושים לפני פסח? כיצד אתם מתכוננים לחג? כיצד וורקיטו ובני משפחתה מתכוננים לחג? במה ההכנות דומות לשלכם, ובמה הן שונות? כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לשאול את ההורים על ההכנות לחג ולבקש מהם לשתף בזיכרונותיהם מההכנות ומהחג עצמו בהיותם ילדים.

מדור לדור – האם יש חפצים שעוברים אצלכם במשפחה מדור לדור וקשורים לפסח? ניתן להביא לכיתה את החפצים או תצלומים שלהם, לשתף בהגדות משפחתיות מיוחדות ולספר את הסיפור העומד מאחוריהם.

לרשותכם:

תבנית מעוצבת להכנת ספר משפחה ובו סיפורים מדור לדור

"לשבור את הכלים" – ניתן  להציג את הביטוי, לשאול: מתי שוברים את הכלים? לשוחח על המשמעות המטפורית שלו: לשנות את מה שהיה נהוג עד עכשיו, ולדבר על משמעותו בסיפור: לקראת פסח שוברים כלים מחרס ומכינים חדשים.

חפץ אהוב – כדאי לשאול: האם גם לכם יש חפץ שאתם קשורים אליו במשך שנים? תוכלו לעמוד על ההבדל בין התגובה של וורטיקו לזו של דודתה בֵּלַיְינֶשׁ על שבירת הכלים: מה הדגישה כל אחת מהן? ומה דעתכם?

תאמין שאפשר לתקן – תוכלו לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות על כל אותן הפעמים שדברים נשברו או התקלקלו ועל האפשרות לתקן ולהתחיל מחדש, לפעמים אפילו בצורה טובה יותר.

לעזור ולעודד – אפשר לדבר על דמותה של הדודה אַלְמָז כדמות מבוגרת מכילה ומעודדת. ניתן לשאול את הילדים: למה, לדעתכם, היא לא כעסה על וורטיקו? איך היא עזרה לה להתמודד עם הקושי? האם תוכלו לשתף במקרה שקרה לכם ובו אדם מבוגר עודד אתכם וסייע לכם?

פסח והתחדשות – פסח הוא זמן של התחדשות. הוא נקרא גם "חג האביב" ונחגג בעת פריחה והתחדשות של הטבע. כדאי לערוך דיון ולשאול: מה מתחדש בטבע בעונה זו של השנה? פסח הוא חג שעובר מדור לדור. אם כן, כיצד הוא מתחדש? מה אנחנו עושים ומרגישים בתקופה זו של השנה?

ההצעות לשיחה מתאימות גם ללימוד מרחוק.

ספרים בנושאים קרובים:

החליל המכשף והכבשה הרקדנית

הנעליים הישנות של אדון מינאסה

איורים מספרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להזמין את התלמידים ואת התלמידות להתבונן באיורים, לספר על איור שנוגע לליבם במיוחד ולהסביר מדוע בחרו בו.

תוכלו גם לבקש מהם לחזור ולשחזר את רצף הסיפור במילים שלהם בעזרת האיורים.

כדאי להתעכב על הפרטים מחיי קהילת ביתא ישראל שמופיעים באיורים ולבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתאר פרטים שהיו מוכרים להם ופרטים חדשים שמהם למדו על חיי הקהילה.

בלמידה מרחוק יוכלו התלמידים והתלמידות לדפדף בספר ולהקליט את עצמם מספרים את הסיפור במילים שלהם.

אומנות – כדאי לעודד את הילדים והילדות למצוא פרטי אומנות באיורים, רקמות וקדרות, למשל. מכאן אפשר להרחיב להיכרות עם האומנות של קהילת ביתא ישראל וליצור בהשראתה.

להעשרה – קדרות ביתא ישראל, ויקיפדיה

אלמז – עידוד וקידום אומנים יוצאי אתיופיה

סדנה לאומנויות יוצאי אתיופיה, מרכז כיוונים באר שבע, בפייסבוק

הכול על הכלי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכלי של וורקיטו

הכלי שוורקיטו יצרה מתואר בסיפור בפרוטרוט. תוכלו לחזור ולקרוא את התיאור ולבקש מהתלמידים ומהתלמידות לדמיין את המראה שלו ולנסות לצייר או לפסל אותו מחֵמר. כדאי להתייחס לאופן יצירת הכלי: חומר שניתן לרסק ולעצב מחדש כחלק מהכנת כלים לפסח בעדת ביתא ישראל. מכאן ניתן להתייחס גם לאופני הכשרת כלים לפסח.

בהמשך, באפשרות התלמידים והתלמידות להוסיף בועת דיבור לכלי שיצרו ולכתוב מה, לדעתם, אומר הכלי לוורקיטו.

הכלי שלי

לקראת החג התלמידים והתלמידות יכולים ליצור מחֵמר כלי משלהם. את הכלים ניתן להציג בתערוכה ולאחר מכן לקחת אןתם הביתה.

בלמידה מרחוק ניתן לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתכנן כלי מיוחד לפסח ולשתף את הכיתה בכלי שתכננו: למה הוא נועד? ממה הוא עשוי? באילו קישוטים הוא מקושט?

משחק – נחשו מהו הכלי – ילד מביא חפץ אהוב לכיתה, אך לא מראה אותו לחבריו, אלא מתאר אותו. התלמידים והתלמידות צריכים לצייר אותו לפי התיאור או לנחש מהו בעזרת 21 שאלות מאתרות.

מתאים גם ללמידה מרחוק.

פינת תיאור החפצים – ניתן להכין בכיתה פינת מילים מתארות שיעזרו בתיאור חפצים שונים. אפשר למיין את המילים המתארות לגודל, לחומר, למרקם, לשימוש או לזמן השימוש.

משמעות השמות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"ווֹרְקִיטוּ" הוא שם באמהרית שמשמעותו "זהב שלי". פירוש השם "אַלְמָז" הוא "יהלום". תוכלו לשוחח על כך עם התלמידים והתלמידות ולהזמין אותם לספר על משמעות השמות שלהם.

קשר עם קהילת הכיתה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפור העלייה לישראל של קהילת ביתא ישראל – סִרקו את קוד ה-QR, צפו בסרטון ושתפו את המשפחות.

קישור לסרטון

שיחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות   סיפור הילדות שמספר האב לבנו בספר,  תוכלו לחלוק עם הילד או הילדה זיכרונות וסיפורים מהילדות שלכם: היכן גדלתם? מה אהבתם לעשות? אֵילו שירים וסיפורים ליוו אתכם? אֵילו תחביבים היו לכם? האם היו לכם תפקידים ומטלות בחיי המשפחה? האם גידלתם בעל חיים? בנוסף, תוכלו להתבונן באיורים שבספר, לבחור איור שאתם אוהבים במיוחד, ולשתף זה את זה בבחירה שלכם.

סיפור משפחתי

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לבקש מקרובי משפחה לשתף אתכם בסיפורים על מעברים בחייהם: באֵילו ארצות חיו, איך עלו לארץ ואיך הייתה הקליטה? האם הם עברו לגור בארץ במקום ישוב חדש? את הסיפורים ששמעתם תוכלו להמחיז או לספר בריקוד ובנגינה.

מנגינה מכשפת

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכוחה של מנגינה להשפיע עלינו עמוקות. ברוח הסיפור תוכלו להאזין יחד למנגינות שונות, לעצום עיניים ו"להיכנס" למנגינה, ולרקוד לצליליה.

ירושלים של זהב

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסוף הספר העיר ירושלים נראית כעשויה מזהב, כמו בחלומות של העולים מאתיופיה. המונח 'ירושלים של זהב' מוזכר במקורות כשמו של תכשיט מזהב שהעניק רבי עקיבא לאשתו ועליו חקוקה העיר ירושלים. בהשראת המושג, נעמי שמר כתבה והלחינה את השיר 'ירושלים של זהב' שהפך לשיר ישראלי אהוב וידוע. תוכלו לשאול את הילדים למה לדעתם ירושלים נקראת כך, להאזין לשיר הידוע ולשיר או לנגן אותו ביחד.

פינטרסט

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ללוח הספר בפינטרסט

מפגש ושיחה - עולים ועלייה -

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סיפור המסע מְזַמן שיחה על עלייתה של קהילת ביתא ישראל ועל עלייה מארצות אחרות. אם יש בכיתתכם תלמידים שעלו מארץ כלשהי, תוכלו להזמין אותם לספר את סיפור עלייתם ולשתף בהרגשתם כשעזבו את הארץ מגוריהם, באופן שבו דמיינו את ארץ ישראל, באתגרים שנאלצו להתמודד איתם, ובמה שהקל עליהם את ההסתגלות לישראל. את ילידי הארץ ניתן לשאול איך, לדעתם, אפשר לעזור לעולים חדשים, ומאין ההורים או הסבים שלהם עלו.

נוסף על כך ניתן לעודד את התלמידים לראיין קרובי משפחה שעלו ארצה או להזמין אותם לשתף בסיפור עלייתם.

מנגינת החליל - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

במהלך השיעור ניתן להשמיע לתלמידים צלילי חליל ולבקש מהם לעצום עיניים, לנשום עמוק, לרפות את גופם ולהתמלא במנגינה.

אפשר גם לצאת לחצר, להאזין לצלילי החליל, להתבונן בעננים ולחשוב למה הם דומים. אולי תצליחו לראות שם כבשה רוקדת…

להאזנה – חליק אתיופי קלסי,  חליל קראנטיק הודי,  חליל פאן בניגון של המוזיקאי האקוודורי לוס רויאס.

פעילות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות החליל שבסיפור תוכלו לחקור בכיתתכם את כלי הנגינה המיוחד הזה. ניתן לבקש מהתלמידים לאתר חלילים מסוגים שונים, להאזין לצלילים שהם מפיקים, לחשוב על משמעות המילה "חליל" ולהאזין ל"שיר החליל" שכתבה לאה גולדברג. ניתן גם להזמין לכיתה חלילן,

להאזנה – "החליל" – מאת לאה גולדברג בביצוע יהודית רביץ ועפרה חזה

מילות מפתח - 

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ביתא ישראל, אתיופיה, ירושלים של זהב, מנגינה, געגועים, זיכרונות, חלומות, כמיהה, עלייה, חליל

קשר עם המשפחות -

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מנגינות וסיפורים – כדאי להזמין בני משפחה לספר את סיפורם סביב תצלום או חפץ וליצור תערוכה מקוונת משותפת לקהילת הכיתה. אפשר גם לבקש מכל משפחה לבחור שיר שיקר לליבה וליצור שירון כיתתי.

שמות במשפחה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שוחחו על השמות במשפחה שלכם. זו הזדמנות לספר לילד איך בחרתם את שמו. ספרו גם על שמותיכם, מי נתן לכם אותם, ומה משמעותם עבורכם. האם מישהו מבני המשפחה שינה את שמו? אם יש לכם חיות מחמד בבית, חשבו מי נתן להן את שמן, ומאיזו סיבה נבחר השם.

קניית שם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"וְאֶחָד מַה שֶּׁקּוֹנֶה הוּא לְעַצְמוֹ". הכוונה בביטוי "קניית שם" היא שאדם "רוכש" לעצמו כינוי בעקבות מעשיו, כמו חכם, חרוץ וכדומה. חשבו אילו שמות "קנה" כל אחד מבני המשפחה לעצמו. שמות יכולים להיות גם לא נעימים, ולפעמים אין להם קשר להתנהגות שלנו. האם קראו לכם פעם בשם שלא אהבתם? תוכלו לשתף את הילד ולהתעניין אם גם הוא חווה מקרה דומה.

התבוננות ושיחה על השמות בספר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

התבוננו באיורים המלווים את הסיפור. נסו לומר את השמות שקיבלה אלמז מכל אחד מבני משפחתה. איזה שם הכי מוצא חן בעיניכם ומדוע?

משחק זיכרון

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכינו משחק זיכרון. גזרו קלפי קרטון בגודל שווה. ציירו על כל זוג קלפים את משמעות השמות שאלמז קיבלה. ההורים יכולים לכתוב על הקלפים את השמות. תוך כדי המשחק תוכלו ללמוד מילים בשפה האמהרית. אפשר להוסיף למשחק גם קלפים שכתובה בהם משמעות שמותיהם של בני משפחה שלכם.

שלט לחדר

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הכינו עם הילדים שלט לחדר. כתבו בו את שמות הדיירים בחדר ותנו לילדים לקשט אותו.

עלייה לארץ

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עלייה לארץ ישראל התקיימה במהלך כל הדורות. אברהם אבינו היה העולה הראשון. הוא שמע את המילים: "לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית יב א). אברהם עזב את כל מה שהכיר: את הארץ שנולד בה, את בית אביו ואת המנהגים שהיו נהוגים בו. הוא הלך אל ארץ חדשה והקים בה עם חדש – עם ישראל. כמו אברהם אבינו, גם אלמז, שעלתה לארץ עם קהילת יהודי אתיופיה, התמודדה עם קשיי העלייה. העולים עוברים שינוי גדול, אבל גם מקבלים הזדמנויות חדשות. גם החברה בישראל משתנה איתם ומאמצת חלק מתרבותם. בעזרת מאמץ והתמדה כל אחד מוצא את מקומו ומוסיף את היצירה המיוחדת שלו לתרבות העברית- הישראלית.

סיפורי עלייה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שוחחו עם ילדיכם: ממתי אתם חיים בישראל ומדברים עברית? מאיזו ארץ עלתה המשפחה? שתפו את הילדים בסיפורי העלייה שלכם ושל המשפחה. מה היה אהוב עליכם בארץ שבאתם ממנה? אילו דברים אתם אוהבים בישראל? אילו קשיים והצלחות חוויתם?

הדרך מאתיופיה לישראל

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קהילת יהודי אתיופיה נקראת "ביתא ישראל". רוב יהודי הקהילה עלו לישראל בשנות השמונים והתשעים של המאה העשרים. כדי לעלות לארץ צעדו חלק מהם מאות קילומטרים עד לארץ השכנה, סודן ומסודן טסו לישראל. חִשבו כמה כוח וכמה רצון דרושים לעריכת מסע כזה. אם יש לכם בבית אטלס, אפשר לחפש בו את מפת אתיופיה ולראות את הדרך שאלמז עברה עד שהגיעה לישראל.

חוויות של זרות בשפה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

השפה העברית היתה חדשה לגמרי לאלמז. כאשר הגיעה לארץ, שמעה כל כך הרבה מילים שאיננה מכירה, עד שהרגישה שהן הופכות ל"סלט" אחד גדול. האם הייתם פעם במקום בו לא הבנתם את השפה? האם באו לבקר אתכם אנשים שלא הבנתם מה הם מדברים?

המצאת שפה חדשה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המציאו שפה משלכם. שפה היא תרבות חיים שלמה. במשחק שלנו נמציא "שפה חדשה" קטנה וננסה לחוש את האתגר של למידת מילים חדשות. המשחק מתנהל כך: כל אחד ממציא מילה אחת דמיונית לחפץ שכולם מכירים. המשתתפים שואלים את ממציא המילה שאלות, ועליו/ה לענות עליהן ב"כן" ו"לא" בלבד. כתבו את המילים שהמצאתם כדי לא לשכוח אותן. בסופו של המשחק כל המשתתפים "מדברים" ב"שפה" המיוחדת למשפחה שלכם.

שמות ותכונות טובות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות המדרש אפשר להזמין את הילדים לחשוב אלו שמות (או תכונות טובות) הם חושבים ש"קנו" לעצמם (כמו: "הוותרן" "המצחיקנית" "העוזר" וכדומה). באילו שמות הם לא אוהבים שמכנים אותם, האם אפשר לשנות זאת? באיזו דרך?

סיפור השם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אנו מציעים להורים לספר לילדים כיצד בחרו את שמם ומה משמעות השמות. בקשי מהילדים לשאול את ההורים בבית מדוע בחרו לקרוא להם בשם זה. בקשי לשתף אותך ב"סיפור השם" שודאי יש לרבים מהילדים, שאלי אותם על שמות החיבה שלהם. האם לחלק מהילדים יש יותר משם אחד? שם בשפה נוספת?

ספר השמות של הגן

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין "ספר שמות של הגן" – אוסף ההסברים למקורות שמות הילדים כפי שההורים וילדים מספרים, הוסיפי גם את שמות חברות הצוות בגן. אפשר למיין את שמות הילדים והצוות לפי: צמחים ופרחים, שמות תנ"כיים, תכונות אופי, שמות בעברית ובלעז…

שמות ותכונות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בפעילות הורים וילדים בגן אפשר לבקש מכל הורה וילד לבחור שם שהיה רוצה "לקנות לעצמו" (למשל "יעל האמיצה" "מיכאל הנחמד") ולאחר מכן ליצור ביחד סיכה של השם או כרטיס ביקור. אפשר גם להביא מהבית חולצה ישנה וחלקה, לכתוב עליה יחד את שם הילד ולהוסיף ציור או פיסת בד גזורה ועליהם תמונות המייצגות אותו, לפי בחירתו: מכחול – לילדה האוהבת לצייר, חתול – לילד האוהב בעלי חיים וכדומה. זו הזדמנות מצוינת להזכיר תכונות וכישורים מיוחדים של הילד, ולחזק את ביטחונו העצמי. באותה פעילות אפשר גם להכין כרזות ובהן פתגמים הקשורים לשמות: "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" – שמו הטוב של אדם עדיף לו מסחורה טובה ויקרה "שמו הולך לפניו", ביטויים אלה מדגישים את חשיבות הדימוי החברתי של אדם, באמצעות שמו.

טקסי קריאת שם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מתי קוראים שם לתינוק? שוחחו על טקסי קריאת שם לבן ולבת. במסורת היהודית מוכר טקס "ברית המילה", ובו גם ניתן שם לבן הנולד. בלידתה של בת יש המקיימים את טקס "זבד הבת", המכונה גם "שמחת בת" או "בריתה" ובו מקבלת הבת שם חדש. במסורת היהודית יש מנהגים שונים הקשורים לבחירת שמו של אדם. למשל, אצל חלק מבני עדות המזרח נהוג לקרוא לתינוק חדש על שם סב או סבתא בעודם בחיים, ואילו אצל חלק מבני עדות אשכנז, המנהג שונה, ונוהגים לקרוא רק על שם אדם שכבר נפטר.

דיון על שינוי השם

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסיפור אינו מתייחס לקושי שבשינוי שם, אבל הסופרת פותחת אפשרות לדיון כזה. אפשר לשאול "איך מרגישים כשמשנים את השם"? האם הילדים מכירים אנשים ששינו את שמם אחרי שעלו לארץ או מסיבות אחרות? אפשר להזכיר שגם אברהם ושרה שינו את שמם: אברם הפך לאברהם ושרי הפכה לשרה. לדמויות אחרות במקרא היה יותר משם אחד, אסתר המלכה נקראה גם הדסה (זה היה שמה העברי), יעקב אבינו נקרא גם ישראל. מדוע אנשים משנים את שמם? שאלו את הילדים האם מישהו מהם היה רוצה לשנות את שמו? מדוע? לאיזה שם?

עליה לארץ - קיבוץ גלויות

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מתאר תהליך של עליה וקליטה בארץ. כמעט בכל גן יש עולים חדשים וזו הזדמנות לשים אותם במרכז ולהתייחס בהערכה לתהליך שעבר עליהם ועל משפחתם. בדרך כלל, גם למשפחות ותיקות בארץ יש סיפורי עליה משפחתיים מהדור הקודם או זה שלפניו ואפשר לעסוק גם בהם. עלייה לארץ ישראל התקיימה במהלך כל הדורות. תוכלו להיעזר בדמותו של אברהם אבינו, שהיה העולה הראשון. אברהם עזב כל מה שהכיר: את הארץ בה נולד, את בית אביו והמנהגים שהיו בו. הוא הלך אל ארץ חדשה, והקים בה משפחה חדשה ועם חדש: עם ישראל.

סימון ארצות המוצא על המפה

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קיבוץ גלויות בגן: הביאי לגן מפת העולם וסמני את ארצות המוצא מהן הגיעו משפחות הילדים (גם אם זה היה לפני דור או יותר). שאלי את הילדים: ממתי המשפחה שלכם חייה בישראל ומדברים עברית? מאיזו ארץ עלתה המשפחה?

בגדים ממקומות אחרים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באיורים בספר רואים בברור את הבגדים של ביתא ישראל. האם יש לך ילדים ממוצא אתיופי בגן? האם יוכלו להביא דוגמא של בגדים כאלה? אפשר להזמין ילדים נוספים להביא בגדים ואביזרים ממקומות אחרים מהם באו משפחות הגן.

איסוף מנהגים

• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשלוח את הילדים לשאול את ההורים או את סבתא וסבא על "מנהגים משפחתיים". כדאי שהילדים ישאלו על מנהגים מסוגים שונים כמו: מאכלים מיוחדים לחגים ולאירועים, לבוש מיוחד, מנהגים לאירועים בחיי האדם כמו: לידה, בר/בת מצווה, נישואים וכדומה. אפשר לנסות לאסוף בגן מגוון מנהגים מיוחדים לחג הפסח, מגלויות שונות.