לפעוטות נדרשתיווך כדי להבין שהצחוק הוא לא דבר מוחשי שמסתתר, אלא ביטוי גופני לתחושה או מחשבה.
כדאי להתחיל בשאלות שיסייעו להבנת המהלך הסיפורי: "מה איה מחפשת? איפה היא מחפשת את הצחוק? איפה היא מוצאת אותו לבסוף?" בהמשךאפשר לשאול: "איך צוחקים? איפה בגוף מרגישים את הצחוק? מה מרגישים כשצוחקים? זה נעים? זה כואב?"
צחוק בחיי הפעוטות – "אילו דברים מצחיקים אתכם: דברים שאומרים? שעושים? האםיש חברים במעון שמצחיקים אתכם? מי מצחיק אתכם במשפחה?" תוכלו לעשות דברים "מצחיקים", למשללהשתמשבאביזרים, לעשות פרצופים ותנועות ולשאול את הפעוטות: "האם זה מצחיק?"
כל מי שעובר בדרך נותן לסבא ולנכד עצות, והשניים מתבלבלים מאוד, אך בסוף היום אומר סבא: "לא נוכל להשביע את רצון כול וכול." אפשר לשוחח עם הילדים ולדון בשאלות הבאות: מי מכיר אותנו וכדאי לשמוע בעצתו? דעתו של מי אמורה להשפיע עלינו פחות? מתי עלינו "לעמוד על שלנו" ולא להיגרר בעקבות עצות של חברים?
בהצעות להורים בסוף הספר הצענו למשפחות לצאת יחד לטיול לילי. תוכלי לעודד את הפעילות ולאסוף מהילדים חוויות: האם הרחוב שלהם נראה שונה בלילה? מה הם ראו? אילו קולות הם שמעו?
לקריאת ספרים מגיל צעיר תרומה עצומה להתפתחות הפעוטות, אבל כמו בכל דבר חדש עולה השאלה – איך נמצא את הדרך? ההצעה שלנו היא להכיר לאט-לאט ובהדרגה: ניתן לפעוט להתחבר לספר בדרך שלו: מישוש, פתיחה וסגירה ואפילו "טעימה" בפה. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובכיף. בהתחלה אפשר לקרוא אפילו דף אחד, להכיר ולהתרגל, והנה – הספר הפך לחבר!
מכף רגל ועד ראש
אחד פה לא כמו כולם
חור בספינה
תנילה 
העיקר שפיל ישמח
איפה נשמע דבר שכזה?
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
לָצֵאת הַחוּצָה
בַּדֶּרֶךְ הַבַּיְתָה
קְרִיאָה
