בט"ו בשבט מקבלת רבקה מסבא שתיל של עץ תפוז. רבקה שומעת מסבא על הדרך המיוחדת שיהודי בולגריה חגגו בה את ט"ו בשבט, ומצטרפת לחגיגה שעברה מדור לדור. סיפור גדוש באהבת הצומח והארץ.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
ט"ו בשבטיהדות התפוצותיום המשפחהסבא וסבתאתרבות עברית
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
אילו סיפורים, טקסים, ביטויים, ריחות וטעמים עוברים במשפחה מדור לדור? רבקה מקבלת מסבא שתיל של עץ תפוז ושומעת על הדרך המיוחדת שבה יהודי בולגריה חגגו את ט"ו בשבט, על השפה שלהם ועל הגעגועים לארץ ישראל.
הספר "שקית של געגוע" הוא ספר מרגש וצבעוני על מחזוריות הטבע, ועל זיכרונות משפחתיים מתוקים הגדושים באהבה לארץ ישראל ולפירותיה.
"וְכִי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ וּנְטַעְתֶּם כָּל עֵץ מַאֲכָל".
[ויקרא יט, כג]
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
האזינו לספר "שקית של געגוע"! כתבה: רות קלדרון | איירה: תמר לב | הוצאת ידיעות ספרים | בביצוע ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר | שחקן אורח : מוני מושונוב | מוזיקה מקורית ונגינה: טל בלכרוביץ | חליל : סלעית להב
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
114,400
הוֹצָאָה לָאוֹר:
ידיעות ספרים
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ״ג 2022-2023
הִמְשִׁיכוּ לִקְרֹא עִם סְפָרִים בַּנּוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
שיחה – סיפור "מפעם"
בעקבות הקריאה בספר תוכלו להעלות זיכרונות ולספר סיפורים "מפעם" – סיפור מילדותכם, ההורים, או סיפור שיספרו סבא או סבתא על ימים רחוקים.
האזינו לסיפור "שקית של געגוע"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "שקית של געגוע", מאת: רות קלדרון | איורים: תמר לב | הוצאת ידיעות ספרים (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
איך גדלנו!
העץ גדל ורֶבֵּקָה גדלה, ומה איתכם? – אפשר להביט בסרטונים ובתמונות ולראות כמה גדלו וְהִשְׁתַּנּוּ הילדים וגם ההורים. אפשר לשוחח על פעולות שהילדות והילדים יכולים לעשות ולא יכלו לעשות בעבר.
עוגת תפוזים
רוצים להכין עוגה? – הצטיידו בשתי ביצים, שליש כוס סוכר, שליש כוס שמן, חצי כוס מיץ תפוזים טרי, כוס קמח (או תחליף) וכפית אבקת אפייה. אפשר להוסיף קליפה מגורדת מחצי תפוז.
ערבבו את החומרים לפי הסדר והכניסו לחצי שעה לתנור שחומם מראש ל-180 מעלות. בתיאבון!
מפגש ושיחה בגן
איך כדאי לקרוא? – האיורים מעצימים את חוויית הקריאה ותורמים להבנת הסיפור. כך, למשל, בעמוד 6 כתוב: "הזמן חלף כמו שזמן חולף לילדים ולעצים", ובאיורים ניתן לראות כיצד רבקה והעץ גדלים זה לצד זה.
הקראת הסיפור בקבוצה קטנה תוך עלעול בעותק האישי מאפשרת תיווך, הכוונה והעצמת החוויה .
מה קורה בסיפור? – לאחר ההקראה רצוי לוודא הבנה של הסיפור ברובד הראשוני של המסר הגלוי, הקשור לעץ, ולשאול: מה נתן סבא לרבקה? מה היא ואבא עשו בשתיל? מה הוא היה צריך כדי לגדול?
ט"ו בשבט – אפשר לשאול שאלות הנוגעות לט"ו בשבט ולרענן יחד את הזיכרון: מה חוגגים בט"ו בשבט? מה אוכלים בט"ו בשבט? למה קוראים לחג ט"ו בשבט?
ט"ו בשבט והקשר לארץ ישראל – כדאי להסביר שנהוג לנטוע עצים בט"ו בשבט, אך בימים שיהודים לא חיו בארץ ישראל והיו פזורים בארצות אחרות, הם נהגו לאכול בט"ו בשבט מפירות הארץ, לשיר שירים ולספר סיפורים על ארץ ישראל וכך שמרו על קשר לארץ גם כשהיו רחוקים ממנה.
שקית של געגוע – אפשר לשאול: מתי מתגעגעים? מדוע, לדעתכם, השקית נקראה "שקית של געגוע"? לְמה התגעגעו היהודים שהתגוררו בארצות רחוקות?
לאחר קריאה חוזרת בסיפור, אפשר להרחיב ולשאול: האם קרה לכם שהתגעגעתם? מתי? לְמה? מה עשיתם? מה הייתם מכניסים ל"שקית הגעגוע" שלכם? חיבוק מאימא או מאבא? עוגיות של סבתא? ואולי שיר ששרים לכם לפני השינה?
העשרה – פעילויות לט"ו בשבט במרחב הפדגוגי – גנים
שירים לט"ו בשבט –" זמר לך לגיל הרך "
"קְרִידָה דֶּל פַּאפָּא"
מִגְוַן שָׂפוֹת
ילדים וילדות רבים מסתקרנים ומשתעשעים כשהם נחשפים לשפות שאינן מוכרות להם; תוכלו לחזור אל הביטויים בלדינו שבסיפור ולנסות לבטא אותם יחד. ניתן לשאול: באיזו שפה אנחנו מדברים? אילו שפות נוספות אתם מכירים? האם צפיתם פעם בתוכנית בשפה אחרת או הקשבתם לשיר בשפה אחרת?
קשר משפחתי – באיזו שפה דיברו או עדיין מדברים במשפחה שלכם? האם גם אתם משתמשים בביטויים בשפה אחרת? האם יש לכם כינויי חיבה בשפה אחרת? אתם נוהגים לאכול מאכל שיש לו שם מיוחד? רצוי לעודד את הילדים לברר במשפחתם אם נהגו או עדיין נוהגים לדבר בשפה אחרת.
היכרות עם שפות – בהשראת הספר אפשר להקשיב בכל יום לשיר בשפה אחרת או ללמוד מדי בוקר לומר "בוקר טוב" בשפה אחרת.
"שפת העצים" – בסיפור סבא מזכיר את שפת העצים. כדאי לשאול: מה הייתה הכוונה של סבא כשאמר זאת? כיצד העץ הודה לרבקה? האם גם לכם קרה שהרגשתם שצמחים מדברים אליכם?
הַתַּפּוּז – נָעִים לְהַכִּיר!
חוקרים ומגלים – תוכלו לעודד חקר של הנושא ולשאול שאלות על פירות ההדר וייחודם, על שלבי הצמיחה שלו ועל הקשר בין התפוז לארץ ישראל. אפשר לבחון אילו מאכלים ניתן להכין מתפוזים ולהתנסות בהכנת מיץ, עוגה או קליפות מסוכרות.
רצוי לצאת לפרדס – לראות את עצי ההדר, להריח ולמשש את הפירות.
"אֲנִי חָדָשׁ בָּאָרֶץ"
ישראל היא ארץ קולטת עלייה. משפחות רבות בחרו בשנים האחרונות לעלות ארצה, ובגני הילדים לומדים עולים רבים.
הסיפור יכול לזמן שיח על עלייה ועל הקשיים שהעולים חווים: הגעה לארץ חדשה, לימוד שפה חדשה, היכרות עם מקום חדש, עם חברים ומנהגים חדשים, געגוע לארץ המוצא ולאנשים שנשארו בה. אפשר לשאול: איך, לדעתכם, העולים מרגישים כאשר הם מדברים בשפה לא מובנת? כיצד נוכל לסייע להם?
חשוב להזמין את הילדים העולים לשתף במנהגים שהביאו עימם, להזמין אותם להציג חפצים מיוחדים ותמונות מארץ הולדתם, להכניס לספריית הגן כמה ספרים הכתובים בשפתם, להביא מאכלים מיוחדים מארצות המוצא שלהם, ועוד.
חשיפה זו תוכל לסייע להם להרגיש שייכים, ולילדים האחרים – להכיר אותם יותר ולגלות הזדהות ואמפתיה.