ארנבון מקבל מסבתו שקיק עם זרעים. הוא רוצה לזרוע אותם בגינה עם אימא, אבל בדרך הביתה הוא נותן מהם לציפור רעבה, לשבלול מפוחד ולקיפוד, ולבסוף אפילו השקיק נעלם. מה תגיד אימא כשיחזור הארנבון בידיים ריקות? ואיזו הפתעה מחכה לו בשביל? סיפור מקסים על נדיבות ועל ראיית האחר.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
טֶבַע וּסְבִיבָהנדיבותסתיו ושלכת
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
נתינה מהלב יוצרת מעגל שבו הטוב חוזר אל הנותן – כשארנב חולק עם החיות שבדרך את הזרעים שקיבל מסבתו במתנה, הוא עושה זאת מתוך נדיבות וחמלה. כאשר הרוח מפזרת את הזרעים שנותרו, הוא חווה קושי גדול. רק בהמשך יגלה שנתינתו הפיצה טוב לכולם והיא שבה לשמח את ליבו.
"יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד"
(משלי יא, כד)
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
גדלים עם ספריית פיג'מה!
הוֹצָאָה לָאוֹר:
כנפיים וכתר
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ"ו 2025-2026
הִמְשִׁיכוּ לִקְרֹא עִם סְפָרִים בַּנּוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
על הספר
הספר הראשון לשנה זו עוסק בנתינה ובחמלה, ועובר דרך החיבור לטבע בשביל אל הלב.
כשארנב חולק את הזרעים עם הציפור, עם השבלול ועם הקיפוד, הוא עושה זאת מחמלה ומרצון טוב, אך כשהרוח מעיפה את הזרעים הוא חווה תסכול גדול, זאת לא הייתה הבחירה שלו. ילדות וילדים רבים יוכלו להזדהות עם תחושותיו של ארנב ועם תגובותיו למצב של חוסר שליטה.
הסיפור מזמין את הקוראים לבחון שאלות של שיתוף ונתינה – "מתי אני בוחר לשתף?" "מה קשה לי יותר לחלוק?" – ולגלות ביחד עם ארנב את הקסם שבנתינה, את היכולת שלה לשמח את המקבל ואת הנותן גם יחד. הפריחה הססגונית שמגיעה בעקבות נדיבות ליבו של ארנב הקשרים המשפחתיים החזקים והחיבור לטבע, מעשירים את הממד הערכי והרגשי בסיפור.

שאלות לקריאה דיאלוגית
שאלת ניבוי שאפשר לשאול במהלך הקריאה הראשונה
- בקטע שבו הרוח מפזרת את הזרעים תוכלו לעצור ולשאול: "מה לדעתכם יקרה לזרעים שעפים ברוח?"
שאלת שחזור
- בקטע שבו הארנב מספר כי הכניס את הידיים לשני הכיסים, תוכלו לעצור ולשאול: "אתם זוכרים מה יש לו באחד הכיסים (חור)?" "מה לדעתכם יקרה?"
שאלות שיסייעו לוודא את הבנת הסיפור
- מדוע ארנב חשש שאימא שלו תהיה עצובה?
- מדוע אימא שמחה, ולא הייתה עצובה?
- מה גרם לפרחים לפרוח בשביל?
- למה התכוון ארנב כשאמר "שום דבר לא התבזבז או נאבד?"
במפגש חוזר עם הספר תוכלו לשאול שאלות שיסייעו להיזכר בעלילה, תוך כדי התבוננות באיורים
- מה עשה ארנב עם הזרעים שנותרו לאחר שהרוח חטפה את השקיק וחלק מהזרעים?
- מדוע הזרעים לא נשמרו בכיס?
שיח רגשי דרך איורים
תוכלו להתבונן יחד באיורים ולשאול: "מהי הבעת פניו של ארנב כשהוא חולק עם החיות זרעים?" "איך לדעתכם הוא מרגיש?" "איך לדעתכם הרגישו הקיפוד, הציפור והשבלול כשקיבלו את הזרעים?" "מהי הבעת פניו של ארנב כשהרוח מעיפה לו את הזרעים?" "ובסוף הסיפור, כשהוא מגלה שהשביל פורח?"
גם אפשר לחזור ולהתבונן באיור שבו ארנב ואימו יוצאים אל השביל עם בוא האביב, ולחשוב מה אומרים השכנים לארנב ולאימו.
מהסיפור אלינו
ילדות וילדים שונים זה מזה ביכולת לחלוק ולשתף. שיח על נתינה ונדיבות יכול לסייע לילדים לבחון מתי הנתינה מגיעה ממקור פנימי ומשמחת אותם, ומתי היא נכפית עליהם מבחוץ. כך ניתן לתת תוקף לתחושות הקושי הנלוות לעיתים לנתינה, להטמיע את הערך שבה, לטפח אמפתיה ולחזק את הקשרים בקבוצה. בקבוצות קטנות, לאחר ההתייחסות למחשבות ולרגשות של הדמויות, תוכלו לשאול שאלות הנוגעות לילדים: "האם יש משהו שאתם אוהבים לשתף עם אחרים?" "איך אתם מרגישים כשחבר חולק אתכם צעצוע שחשוב לו?" "קרה לכם שלא רציתם לחלוק?" "אם אנחנו לא מעוניינים לתת או לחלוק – מה נוכל להגיד?"

נותנים לקהילה
יוזמות של נתינה לקהילה ולסביבה יכולות לחזק את הערך העצמי ולהעצים את תחושת השייכות. בעקבות הסיפור כדאי להתייעץ עם הילדים ולשאול מה הם היו רוצים לעשות למען הקהילה. תוכלו למשל לשתול ולהקים יחד גינת ירק בסביבת הגן ולשתף את התוצרים עם השכנים. אפשר להכין ולקשט כרטיסי ברכה משמחים ולחלק במוסדות קהילתיים כמו בית אבות או עמותה קרובה, לאסוף צעצועים עבור ילדים אחרים, בקיצור – כל יוזמה שתעלה על דעתכם ותרחיב את ליבכם.
להשראה: הסרטון "חלומות מתגשמים" במרחב הפדגוגי גני ילדים.

מהזרע אל הצמח
עוקבים מהזרע אל הצמח
בעזרת קטניות (כמו חומוס או עדשים), צמר גפן לח וקופסאות שקופות שאינן סגורות, תוכלו להנביט זרעים, להמחיש את מושג הזמן, ולעקוב אחר התהליך מדי יום במשך שבועיים ולראות – מה קורה לזרע? האם הוא השתנה?
להרחבה: השידור לילדים במרחב הפדגוגי גינה במטבח- זרעים ונבטים

חוקרים זרעים
הזרעים שנבטו לאורך השביל היו זרעי פרחים. בעקבות הסיפור תוכלו להרחיב את הידע, לחקור יחד ולהתוודע לזרעים שנמצאים במזון שאנו אוכלים, ואשר נבדלים זה מזה בגודל, בצבע ובמאפיינים נוספים.
תוכלו לבחון זרעים של פירות וירקות, למשש אותם, לנסות לחלץ אותם עם הידיים, לטעום זרעים שניתן לאכול לאחר בישול, כמו חומוס או עדשים, להריח ולמולל זרעים יבשים מצמחים שונים ועוד.

זרעים של דמיון
בסיפורים ושירים נוכל לפגוש זרעים מיוחדים, דמיוניים. אפשר להשמיע לילדים את השיר "זרעים של מסטיק", שכתבה לאה נאור והלחין נחום היימן, בביצוע דליה פרידלנד וילדי קיבוץ בית אלפא.
לאחר מכן ניתן להזמין אותם להציע הצעות לזרעים דמיוניים משלהם. אפשר בהמשך להציע להם ליצור ממגוון חומרים את הזרעים הדמיוניים והפרחים או העצים שנבטו מהם.

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים
מתוך הספר עולים ידע, מיומנויות וערכים ברוח הגן העתידי, שאפשר לפתח שיח ופעילויות בהשראתם.
יֶדַע
מודעות פונולוגית, חריזה
הסיפור כתוב בחרוזים, דבר שמאפשר לילדים להשתתף בקריאה, במיוחד בקריאות החוזרות, ואף לשחזר את הכתוב בעת עיון עצמאי בספר.
ידע בין תחומי, מזרע לצמח
העלילה חושפת את הילדים לקסם של התפתחות הזרע, שדורשת תנאים מתאימים לנביטה, אדמה, מים וזמן.
מְיֻמָּנוּיוֹת
כישורים חברתיים, נדיבות
ארנב רוצה מאוד להגיע הביתה ולשתול את הזרעים עם אימא, אך כשהוא נוכח במצוקתם של אחרים, מתעוררים בו רגשות חמלה ואמפתיה, והוא דוחה את טובתו ומסייע להם.
אוריינות מדעית
היעזרות בידע מדעי בנוגע להתפתחות הזרע תסייע להסביר את הקשר בין הזרעים שעפו מהכיס לפרחו פרחים.
עֲרָכִים
צדק חברתי וערבות הדדית
ההתנהלות של ארנב בתחילת הסיפור משקפת ערכים של אכפתיות וחשיבה על הזולת. הדבר מתחדד לנוכח הרגישות לצרכים הייחודים של מי שנזקק לעזרת הארנב, למשל של השבלול שנמצא באמצע השביל ועלול להידרס.
כבוד האדם והמשפחה
הארנב הקטן מקבל את שקיק הזרעים מסבתו, ומחליט לחלוק את החוויה עם אימו: "אזרע אותם עם אימא בגינה".
ערכים סביבתיים, פליאה מהטבע
באיור ניתן להבחין בפליאה של ארנב מהמחזה שנגלה אליו: השביל הזרוע פרחים. כמו כן מהתנהגותו של ארנב ניתן ללמוד על חמלה, דאגה ועזרה לבעלי חיים שזקוקים לכך.