כשקוראים יחד הפעוטות נהנים, וכשהם מתרכזים בסיפור הם מפעילים יכולות של למידה, ריכוז ודמיון. כדי "להיכנס" לסיפור ולאפשר להם להתרכז, כדאי להתנתק לכמה דקות מהעולם, לשבת במקום רגוע, ללא רעשי רקע, מסכים או ניידים ולעוף יחד על כנפי הסיפור.
הספר הקצר מלא חוויות מחיי היום־יום של הפעוטות: הם רוצים להשתתף, חווים לעיתים דחייה, שואפים להיות עצמאיים ועסוקים במציאת פתרונות. תוכלו לשוחח עם הפעוטות על רגעים כאלה בסיפור ולקשר לעולמם: מה רצתה החתולה? מה היא הרגישה כשהחתול לא רצה לצרף אותה? מה היא החליטה לעשות? האם גם אתה אוהב לצאת לטיול? ומה את אוהבת לעשות בעצמך?
מצורף משחק לוטו חווייתי עם הדמויות והפרטים מהספר. אפשר לשחק במעון, ואפשר להדפיס את המשחק ולשחק בו בבית ולהעמיק את חוויית הקריאה ואוצר המילים של הקטנטנים! להורדת המשחק, לחצו!
הספר מתאר מצב מוּכּר בחייהם של פעוטות: החתול לא מרשה לחתולה לצאת איתו לטיול, ממש כמו שפעוטות מסרבים לעיתים לצרף חברים למשחק או נתקלים בסירוב מצד אחרים. החתולה אולי מרגישה קצת לא נעים והיא אפילו נעלבת, אך היא מחליטה לא לוותר ולצאת לטיול בעצמה ובכך מציעה לפעוטות דרך התמודדות.
עוד הפעם! – כדאי לקרוא את הספר שוב ושוב ושוב. פעוטות אוהבים חזרתיות, בדיוק כמו שאנחנו, המבוגרים, נהנים לחזור ולשמוע שיר אהוב ומוּכּר. ההיכרות עם הספר מחזקת את ביטחונם של הפעוטות ומעודדת את השתתפותם, ובכל קריאה הם עשויים לגלות פרטים חדשים.
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "מה רצתה החתולה?"; "ומה רצה החתול?"; "מה אמר החתול לחתולה?" – ומשם להמשיך לשיחה על רגשות – "איך הרגישה החתולה כשהחתול אמר לה 'לא'?"; "מה עשתה החתולה?"; "איך היא הרגישה אחרי שיצאה לטיול בעצמה?"; "מה אתם עושים בעצמכם בבית?"; "ומה אתם עושים בעצמכם במעון?"; "מה אתם אוהבים לעשות בעצמכם?".
תוכלו להמחיז את הספר עם אשת צוות נוספת. אתן יכולות לחבוש אוזניים של חתול, לצייר שפם וליילל "מיאוווו". אפשר להציג את הספר גם בעזרת שתי בובות־חתול וחפצים המוזכרים בסיפור, למשל: שמלה, עגלה, בקבוק חלב או סלסילה.
בואו נהיה החתולה ונצא לטיול – אפשר לפרושׂ על הרצפה את החפצים מהסיפור או חפצים אחרים ובכל פעם להזמין פעוט אחר לבחור חפץ ולצאת לטיול. תוכלו לומר: "[שם הילד/ה]______ יוצא/ת לטיול ולוקח/ת איתו [בקבוק/ כובע/חבר וכדומה] ________." הפעוטות "יטיילו" בכיתה עם החפץ ביד ויחזרו למקום.
מטיילים יחד – אפשר לשתף את כל הכיתה בכל סיבוב ולטייל עם חפצים "בכאילו".
אפשר להכין מראש חתולים מבריסטול, לחלק חתול לכל פעוט ולתת לו לצבוע, להדביק ולעצב את החתול שלו.
כל חתול הוא מיוחד – בתום היצירה תוכלו לצאת ב"ריקוד חתולים" שבו כל אחד יחזיק בחתול שלו. אחרי הריקוד אפשר להציג את מגוון החתולים על לוח ולהראות שכל חתול הוא שונה ומיוחד. אפשר להזמין כל פעוט לבחור שם לחתול שלו ולספר מה הוא אוהב לעשות.
תוכלו להזכיר לפעוטות את הספר במשך היום, כאשר הם נתקלים במצבים דומים, למשל בקושי במשחק משותף – "אתה רוצה לשחק לבד כמו שהחתול רצה?"; "אולי תמצאי לך משחק אחר כמו החתולה?". אפשר להשתעשע בחצר ולהציע לפעוטות: "בואו נהיה חתולים ונצא לטיול אל ארגז החול/המטבח/הספסל," או לומר משפט כמו "עכשיו כל החתולים יוצאים יחד לטיול אל ארוחת הצוהריים!" כדי לאסוף את הפעוטות.
מי אמר שחייבים לקרוא סיפור לפני השינה? אולי אתם בכלל מעדיפים לקרוא אחר הצהריים? אולי לשכב יחד על השטיח או לצרף דובי לקריאה? לכל פעוט ישנם אופי וצרכים משלו, וכמובן גם למבוגרים ישנן העדפות שונות. כדאי לחפש את הזמן והאופן הנכונים ביותר עבורכם ועבור ילדכם לקריאה וליצור את שעת הסיפור המיוחדת שלכם.
במהלך הקריאה תוכלו לגרש זבוב יחד עם הפעוט, ממש כמו הילד בסיפור: אפשר למחוא כף באוויר, לקפוץ עם כל הגוף או רק עם כף היד או להתעטש ב"אפצ'י" גדול, ולבסוף להסתכל מצד לצד ולחפש את הזבוב שנעלם.
גם האצבע שלכם יכולה להפוך לזבוב: השמיעו קול זמזום והניעו את האצבע באוויר כאילו היא זבוב. שימו לב שהפעוט מצליח לעקוב אחרי האצבע ש"עפה". תוכלו להניח את האצבע בכל פעם על איבר אחר של הפעוט: האף, הלחי, היד או האוזן. אפשר לומר בקול: "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. אחרי שהפעוט הכיר את המשחק, תוכלו להזמין גם אותו לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב.
מה קורה כשפעוט וזבוב נפגשים? – הילד שבספר מנסה לגרש את הזבוב בדרכים שונות, אך זה לא עוזר… ולמרות זאת, המפגש עם הזבוב מלמד אותו על עצמו ועל העולם שמסביב: בעזרת החושים . הוא רואה, שומע ומרגיש את הזבוב. כך הוא מבין מה נעים לו ומה לא נעים. כמו גיבור הספר שפוגש פתאום בזבוב שמעורר אצלו אי נחת, גם פעוטות צריכים להתמודד עם מצבים שלא בשליטתם. כך הם מגלים פרטים חדשים ומפתיעים, מכירים את היכולות שלהם, לומדים שבחיים לא הכול בשליטתם ושלפעמים צריך להיפרד.
בזזז… לעורר סקרנות – לפני שאתן מתחילות לקרוא את הספר תוכלו לסקרן את הפעוטות בעזרת קול זמזום: "בזזז, משהו מסתובב פה… אתם שומעים? בזזז… בואו נקשיב יחד. הגיע לביקור זבוב מזמזם – בואו נשמע סיפור על זבוב".
לקרוא פעם ועוד פעם ו… עוד פעם – פעוטות נהנים לשמוע את אותו הסיפור שוב ושוב ושוב. כדאי לחזור ולהקריא ספר פעמים רבות. החזרתיות מאפשרת לפעוטות להרגיש בטחון והנאה: "אני מכיר את הספר הזה!", "אני יכולה להשתתף ולחזור על מילים בקול!". ההיכרות עם הספר יוצרת ציפייה והתרגשות ומלמדת להקשיב לספרים בסבלנות, וכך בכל פעם היכולת להקשיב הולכת ומתארכת.
בקריאת הספר כדאי לעצור את הקריאה וכך לאפשר לפעוטות להצטרף אל הילד שבספר. תוכלו לומר: "זבוב עמד לי על ה……" ולתת לפעוטות להשלים את המילה לפי האיור ולגעת בעצמם ביד. אחר כך תוכלו לשאול: "איך נגרש עכשיו את הזבוב?" ולעודד אותם להציג: האם ננפנף בידיים? נרקע ברגליים? נאמר לו ללכת? .
גם אנחנו זבובים – לאחר הקריאה אפשר לחקות את התנועה של הזבוב ולהפוך לזבובים שמזמזמים ברחבי הכיתה ומנפנפים בידיים ממש כמו בכנפיים.
ההיכרות עם הזבוב היא הזדמנות ללמוד על עוד בעלי חיים שעפים. תוכלו להביא בובות של חיות מעופפות נוספות כמו: ציפורים, פרפר, דבורה, ולהדגים איתן את המילה "לעוף", להראות את הכנפיים, להדגים את התנועה שלהם כשהם עפים ולהסביר שכשבעל חיים עף הוא נמצא באוויר ולא דורך על האדמה כמונו.
להיות זבוב במעון וגם בבית – האצבע יכולה להפוך לזבוב לאורך היום: בזמן ההחתלה, במהלך פעילות תנועה או בחצר מזמזמים כמו זבוב, מניעים את האצבע בחלל כך שהפעוט עוקב אחריה ומפתח את הקשב שלו ולבסוף מניחים אותה בעדינות, בכל פעם במקום אחר על גופו של הפעוט: על האף, על הלחי, על היד או על האוזן. אפשר לומר בקול – "בזזזזזז על המצח", לתרגל כך את שמות האיברים ולצחוק ביחד. בהמשך תוכלו להזמין את הפעוט לעופף עם האצבע שלו כמו זבוב ולהניח את האצבע על האיבר עליו תכריזו. הפעילות הזו מופיעה גם בהצעות למשפחה שבסוף הספר, כך יוכלו הפעוטות להמשיך במשחק המהנה גם בבית עם ההורים ולהרגיש שהם יודעים ושיש קשר בין המעון לבין הבית.
הורים בוודאי כבר מצפים לספר הבא וישמחו לדעת אילו פעילויות מהנות אתן עושות במעון עם הפעוטות בעקבות הספר. המשיכו לעדכן את ההורים בתצלומים ובהודעות ושתפו אותם בקוד ה-QR והיו גאות בעבודה הנפלאה שאתן עושות.
גלו את השיר "לאיבוד הלך לי זבוב" עם מנגינה כיפית שאפשר לשמוע במעון עוד ועוד, לרקוד וליהנות עם הפעוטות וגם ללמוד את שמות האיברים: אפשר לגעת באף, ביד ובברך כשהם מוזכרים בשיר, להסתובב בזמן ש"הזבוב עשה סיבוב" וכש"זבוב הלך לי לאיבוד" לנסות לחפש אותו ברחבי הגן.
תוכלו להמחיש את הסיפור באמצעות חפצים אמיתיים: פרח, כובע ובובות של ילד, ילדה וכלב.
בארגז הספרים יש המחשות של הדמויות ושל הפריטים המופיעים בספר. תוכלו להיעזר בהן בקריאה ולפתח את הסיפור: "מה אמרה הסבתא לילדים?", "איך היא קיבלה את פניהם?", "ומה הם אמרו לה?".
ברבים מהספרים לפעוטות יש משפט חוזר שעוזר להם לעקוב אחר הסיפור ולהצטרף לקריאה. כדי להדגיש את המשפט החוזר בעת קריאת הסיפור תוכלו להקריא אותו בקול מיוחד, להוסיף תנועת ידיים או לשנות את קצב הקריאה. כשיגיע המשפט המוכּר להם ישמחו הפעוטות להצטרף אליכם.
ביקורים הם חלק משמעותי מעולמם של פעוטות. אנחנו הולכים לביקור אצל קרובי משפחה וחברים, ולפעמים באים לבקר אותנו. תוכלו לשוחח ולשאול: את מי הלכנו לבקר? מה עשינו בזמן הביקור? את מי נזמין אלינו הביתה?
בקצה כל עמוד מופיע איור שרומז לפגישה שמחכה בעמוד הבא. לפני שהופכים את הדף תוכלו להביט ברמז המאויר ולנחש מי מחכה לכם בעמוד הבא. תוכלו גם לשחק עם חפצים אמיתיים: לכסות חפץ כמעט לגמרי ולשאול את הפעוטות מה מסתתר מתחת לכיסוי – דובון, כובע ואולי תיק קטן?
העמוד האחרון של הספר הוא סיפור בפני עצמו ובו פרטים מאוירים רבים. אפשר לחפש באיור את מי שפגשתם לאורך הסיפור: כלב, ילדה, כובע או פרח. אפשר גם לנסות לזהות חפצים בבית של סבתא ולקרוא להם בשם: היכן הקומקום? מה תלוי על הקיר?
קריאה בקבוצות קטנות מסייעת לפעוטות להתרכז בספר. תוכלו לשבת עם קבוצה קטנה על שטיח או בפינה שקטה ולקרוא להם את הסיפור. לאחר מכן כדאי לחלק את העותקים האישיים, לתת לפעוטות זמן לחקירה אישית של הספר ואחרי זה לקרוא בו יחד, תוך שאתן מסמנות להם מתי יש לעבור לדף הבא. כך הפעוטות יראו את הבעות הפנים שלכן מקרוב, ואתן תוכלו להתייחס לתגובותיהם.
משפטים חוזרים – "מי מטייל בשדה בין הרים?" או "לפתע פתאום, מה מצאו בדרך?" – הם הזדמנות נהדרת להזמין את הפעוטות להשתתף בקריאה ולומר את המשפטים החוזרים איתכן.
שיחה
שאלות הבנה – תוכלו לשאול תחילה על הפרטים המופיעים בספר: "מה מחזיק הילד?", להצביע על הרמז שבקצה העמוד: "מה הוא ימצא, לדעתכם?".
שאלות מעולם הפעוטות – בהמשך אפשר לדבר על הדברים שהפעוטות פוגשים במסעות שלהם: "מה אתם רואים בדרך אל הגן?", "ראיתם פעם פרח או כלב בדרך?".
ביקורים – ניתן לשאול: "הילד בספר הלך לבקר את סבתא. ואת מי אתם הולכים לבקר?", "מה אתם עושים בבית של סבתא?", "ומה אתם עושים אצל הדודים?", "מי בא לבקר אצלכם בבית"?.
בואו נצא לתהלוכה! – הַזמינו פעוט או פעוטה לצעוד איתכם בצעדים גדולים לצלילי המשפט "הלכו והלכו שעתיים בערך". בכל פעם, עם קריאת המשפט "לפתע פתאום מה מצאו בדרך?", צרפו עוד מישהו לתהלוכה.
אפשר לומר את שם הפעוטות שמצטרפים או שם של חיה שמוזמנת להצטרף, שעה ולהזמין ת כולם לחקות את הקול שהיא משמיעה ואת התנועות שלה.
אפשר גם לצרף את כל הפעוטות, לצאת יחד לטיול ובכל פעם לגלות "בכאילו" חבר – בעל חיים או ילד – שמצטרף: "הינה כלב! בוא, הצטרף אלינו לטיול!" במהלך הפעילות תוכלו להיעזר בהמחשות שקיבלתן.
משחק ניחושים – בדומה לרמזים שבספר, אפשר להסתיר בכל פעם חפץ אחר, להראות רק חלק קטן ממנו ולבקש מהפעוטות לנסות ולנחש מה מסתתר.
משחק זיכרון – סדרו את החפצים בשורה ובקשו מהפעוטות לעצום עיניים. בשלב זה הוציאו חפץ אחד והחביאו אותו, כך שכשהפעוטות יפקחו עיניים, הם ינסו לנחש מהו החפץ החסר. מומלץ לשחק לפי סדר הפריטים המופיעים בספר וכך להקל על הפעוטות לזכור. אם הם מתקשים, אפשר לשחק תחילה עם שלושה חפצים בלבד ולהוסיף אחרים בהדרגה.
בעמוד האחרון של הספר מופיע איור עם פרטים רבים. תוכלו להזמין את הפעוטות להתבונן בו ולספר: "מי נמצא בתמונה?", "היכן החפצים שהילדים אספו בדרך?", "איפה הכובע?", "איפה הפרח?", "מה יש לכלב בפה?". פעילות זו מופיעה גם בהצעות למשפחות, כך שהפעוטות יכולים להמשיך ולחקור את האיור גם בבית, להראות להורים מה הם יודעים, ולגלות פרטים נוספים.
תוכלו להסביר לפעוטות שהציורים שבספר הם בשחור-לבן, להראות להם ספר צבעוני לצד הספר הנוכחי ולהסביר כך את השוני ביניהם. אפשר להזמין את הפעוטות לצייר בגיר שעווה או בטוש שחור או לעשות עבודת הדבקות מניירות לבנים ושחורים.
קריאת ספר היא דרך נהדרת להכיר את עולמם של הילדים. במהלך הקריאה כדאי לעצור לפעמים ולאפשר לילדה או לילד להגיב על האירועים בסיפור: מה מרגיש גיבור הסיפור? ומה אתם הקוראים מרגישים? האם גם לכם קרה משהו דומה?
עזרתם להכין סלט? נפלתם וזה כאב? – תוכלו להיזכר יחד, הורים וילדים, ברגעים שהרגשתם שאתם גדולים ובמעשים שהצלחתם לעשות לגמרי בעצמכם, וברגעים שרק רציתם חיבוק ונחמה; זו הזדמנות להכיר את החוויות שחווים הילדים והילדות וגם לשתף ברגעים מיוחדים מתקופת היַלדוּת שלכם, ההורים.
אוספים שני פריטים ומשווים ביניהם – מי גדול ומי קטן? – עכשיו מחליפים את אחד הפריטים בפריט אחר ובודקים שוב: האם הכפית גדולה או קטנה כשהיא ליד פקק? ומה קורה כשהיא ליד מטאטא? תוכלו לצרף את עצמכם למשחק ולבדוק: האם אתם גדולים או קטנים? ומה קורה כשאתם ליד בני המשפחה?
במהלך הקריאה כדאי להביט באיורים ולחפש פרטים מעניינים: מה עושה מתן? כמה בעלי חיים אתם רואים? מי גדול ומי קטן? היכן מופיע חתול? ואיזה איור אתם אוהבים במיוחד?
ילדים וילדות בגילאי גן נמצאים בשלב ביניים: הם עוד נהנים מהֶרגלים "של קטנים" ובו-זמנית מפתחים עצמאות ורצון להתנסות בדברים "של גדולים". כך נוצרים מצבים מבלבלים: חוויות הצלחה ותחושת מסוגלות לצד חוויות של קושי ורצון להיות מוגן וקטן. הזדהות, עידוד ותמיכה – הספר מזמין לעסוק ברגישות בהתנסויות השונות של הילדים ולעודד אותם כשהם חשים שהצליחו וגם כשהם זקוקים לעזרה ולתמיכה. ניתן לשלב את הספר בהזדמנויות שונות שבהן הילדים נתקלים בפער בין היותם "גדולים" להיותם גם "קטנים".
רצוי לחזור ולקרוא את הסיפור בקבוצות קטנות על פי מודל הקריאה הדיאלוגי, לשוחח על המסרים הגלויים והסמויים שבו ולגבש יחד משמעות משותפת. הקריאה בקבוצה קטנה תסייע ליצירת אווירה נעימה, לשיתוף ולביטוי אישי המותאם לצורכי הילדים בקבוצה. לאחר הקריאה הראשונה ניתן לשאול שאלות שיסייעו בהבנת היחסיוּת בין גדול לקטן. כדאי לשחזר את העלילה ולהסתייע באיורים ולשאול: "מתי דן מרגיש קטן? מתי הוא מרגיש גדול? מה גורם לו להרגיש גדול או קטן?". הצלחה לעומת כישלון, גדול לעומת קטן – כדי לסייע לילדים לקשר בין תחושת ההצלחה או הכישלון לתפיסה של הילד את עצמו כקטן או גדול, ניתן לעצור בקטע בסיפור שבו דן חוֹוֶה הצלחה או כישלון ולשאול: "כיצד דן מרגיש לדעתכם? מדוע?". אפשר להתבונן באיורים ולברר אם הם משקפים את הרגשות העולים מהכתוב.
לאחר הקריאות הנוספות כדאי להעמיק בצד הרגשי-חברתי של הספר ובקשר שלו לחיי הילדים: ניתן לחזור ולהתבונן באיורים ולשאול: "האם גם לכם קרה משהו דומה כשניסיתם ללבוש סוודר או חולצה?אולי במקרה אחר?" ומה איתנו? – תוכלו לשאול: "מתי אתם מרגישים גדולים? מה נעים בלהיות עדיין קטנים? מה נעים בלהיות גדולים? האם אתם זוכרים שהצלחתם לעשות משהו שלא עשיתם קודם – לצחצח שיניים בעצמכם? ללבוש חולצה? להשקות עציצים? מה היה הדבר החדש שעשיתם? איך הרגשתם?". "יֶלֶד טוֹב הוּא גָּדוֹל אוֹ קָטָן? אֲנִי לֹא יוֹדֵעַ, אֲבָל מַרְגִּישׁ מְצֻיָּן!"לאחר השיחהכדאי לחזור למשפט הסיום של הספר ולשאול: "מה דעתכם: ילד טוב הוא גדול או קטן?", להקשיב לילדים ולסכם את האפשרויות השונות להרגיש מצוין. לשיר יחד – בהמשך כדאי להשמיע לילדים את השיר "להיותגדולה" ולשוחח על הקשר שבין הסיפור לשיר.
אפשר להציע לילדים לחבר סיפור בהשראת הסיפור: תוכלו להזמין כל ילד וילדה לספר על מקרה שהרגישו בו קטנים או גדולים, לבקש מהםלאייראת המקרהאו לכתוב אותו, ולחלופין,לסייע להם לכתוב משפט המתאר את המתרחש ולבסוף לכרוך את שלל היצירות כספר.
בנספחלחוברת "כישוריחייםבגילהרך" תוכלו למצוא מגוון תמונות המציגות מצבים מעולם הילדים. אפשר להניח את התמונות על השולחן ולהזמין את הילדים לבחור תמונה ולספר מה הילד או הילדה עושים. בשלב הבא מחלקים שתי תמונות עם סימנים מוסכמים ל"גדול" ול"קטן". כל משתתף בתורו מניח את הסימן ליד אחת התמונות ומסביר מתי לדעתו הדמויות מרגישות "גדולות", ומתי הן מרגישות "קטנות".חשוב להבהיר שאין תשובה נכונה ולתווך זאת ילדים: אפשר לפרש תיאור מסוים במגוון דרכים,שתלויות בהתפתחות הרגשית של הילדובחוויותיו האישיות.
הילד בסיפור מגלה בגן החיות שהוא קטן לעומת הפיל, אך גדול לעומת הזבוב. זוהי תגלית מרגשת מאוד! תוכלו להכיר ולחקור יחד את היחסיוּת בין פרטים שוניםולהדגים זאת באמצעות השוואה בין הילדים לפריטים שונים: האם הם גדולים לעומתעץ? ולעומת קוביית משחק? אפשר להשתעשע ולחקור את היחסיות של חפצים שצורתם דומה וגודלם שונה: כדור טניס לעומת כדורסל ואז כדור טניס לעומת כדור טניס שולחן.
אפשר להזמין את הילדים לצלם מצבים בגן שבהם הם או ילדים אחרים מתנסים במיומנויות שונות. חשוב להנחות אותם לכבד את רצון החברים המעדיפים לא להצטלם. בהמשך תוכלו לשוחח ולשאול:" מדוע בחרת לצלם דווקא את האירוע הזה? האם הייתה לך חוויה דומה? איך הרגשת? האם לדעתך הצלחת בפעולה? איך היית מעודד ילדים שהרגישו שלא הצליחו?".
חדוות הלמידה – הילד בסיפור מתנסה בפעילויות יומיומיות ללא חשש ונהנה לגלות עצמאות. הוא עוזר בעבודות הבית, מתנסה ברכיבה על אופניים, משתתף בתחרות ועוד.
כבוד האדם והמשפחה – מערכת יחסים מתגמלת של הילד עם הוריו; הם מאפשרים לו להתנסות ותומכים בו במבט, במגע ובאמירה כשהוא נכשל. הילד חש שייך למשפחה ומתאר מצבים של עזרה הדדית, כבוד ואהבה.
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת רבות להתפתחות הפעוטות. מומלץ להתחיל את הקריאה לאט־לאט ובהדרגה. בתחילה ניתן לפעוט להתחבר אל הספר בדרך שלו: להרגיש אותו, לפתוח ולסגור, להתבונן באיורים ולהסתקרן. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובנחת. יש פעוטות שיעדיפו לקרוא רק עמוד אחד, להכיר, להתרגל והנה – הספר הפך לחבר!
אפשר למצוא גילויים מעניינים אם רק נשים לב. תוכלו לשוחח על מה שאתם רואים בדרך, בהליכה או בנסיעה: "הנה מכונית אדומה!" "אני רואה עננים, ומה אתה רואה?" תוכלו גם לשתף את הפעוטות ולהחליף חוויות: "בדרך לעבודה ראיתי אישה מטיילת עם כלב, מה אתה ראית היום בדרך אל המעון או בחזרה?"
כמו הילד בספר, גם פעוטות אוהבים טקסים שיוצרים שגרה קבועה, טקסים שמרגיעים ועוזרים להם להתחיל את היום בתחושה טובה ובשמחה. בבוקר תוכלו גם אתם לערוך טקס בוקר קטן משלכם – לדוגמה, אפשר לעודד את הפעוט להיפרד מדובי אהוב: "דובי, דובי, אני הולך לגן, שלום!" ואתם ההורים תענו בשם הדובי: "שלום, שלום וברכה! ודרך צלחה!"
בספר מופיעות חיות רבות. תוכלו להתבונן בהן יחד ולציין את שמותיהן, להשמיע את קולות בעלי החיים או לחקות את התנועות שלהם: לקרקר כמו תרנגול, לקפוץ כמו ארנבת, או לדהור ולצהול כמו סוס. תוכלו גם להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולבקש מהפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
הספר עוזר לפעוטות להתמודד עם המעבר מהבית אל המעון: בכל בוקר הפעוטות מגיעים אליכן אל המעון ליום חדש. חלקם נפרדים בקלות וחלקם חווים קושי בשלב זה של היום. ספר זה נבחר להיות הספר הראשון של השנה במטרה להקל על הפעוטות בהסתגלות המחודשת למעון אחרי תקופת החגים וכן בשלבים נוספים של השנה של חזרה למעון לאחר חופשה, או בקשיי הפרדות שיכולים להופיע כך פתאום.
טיפ לקריאה במעון ספר חדש הוא הזדמנות לחגיגה! כדי להעצים את ההתרגשות והשמחה על קבלת הספרים תוכלו לערוך טקס מיוחד לפתיחת הקופסא יחד עם הפעוטות .
להתיידד עם הספר – ספרים הם עולם, ואיך מגלים עולם חדש? לאט לאט ובסקרנות. כדאי לאפשר לפעוטות לחקור את הספר – לדפדף בעותק האישי שלהם, לפתוח ולסגור, לקרוא "בכאילו" או בכל אופן שבו הפעוט בוחר.
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולהקריא את הספר בקבוצות קטנות שתאפשר לפעוטות מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
שיחה כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הלך הילד?" "את מי הוא פגש בדרך?" ולהמשיך ולשאול על עולמם של הפעוטות: איך אתם מגיעים בבוקר אל המעון? במכונית? ברגל?מה אתם רואים בדרך? את מי פגשתם בדרך – ציפור, כלב, אולי איש או אישה? בביטוי במהלך היום-יום במעון.
את הברכה "שלום וברכה ודרך צלחה" תוכלו לשלב בשגרת היום במעון: בבוקר כאשר אתן מקבלות את פני הפעוטות, במפגש או במעבר בין פעילויות: "בואו נצא אל החצר – שיהיה לנו שלום וברכה ודרך צלחה!"
תוכלו לבנות מסלול מוטורי בכיתה, בג'ימבורי או בחצר, שמציג את הדרך למעון. כדאי לשלב במסלול בכל פעם בובת חיה אחרת ולעודד את הפעוטות לספר לה לאן הם הולכים, לברך אותה לשלום ואתן המטפלות תענו בשם הבובה בברכת "דרך צלחה". הפעוטות יכולים גם לחבוש כובע ולקחת את התיק האישי שלהם למסע.
בספר בעלי חיים רבים המסקרנים פעוטות. תוכלו להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולתת לפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים. היכרות מקדימה תגביר את העניין של הפעוטות בספר כשייקחו אותו הביתה ויכולה לסייע לחזק את הקשר בין הבית ובין המעון.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה.כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטוןמהי ספרית פיג'מה לקטנטנים
מהמיטה ועד המעון – איזה מסע! מרגע שנפקחות העיניים ועד הרגע שמגיעים למעון, קורים כל כך הרבה דברים: אפשר לפגוש את השמש הזורחת, את מברשת השיניים ואת האנשים שברחוב, ולברך אותם בברכת "בוקר טוב". הברכה היא טקס שעוזר לפעוט להתחיל יום חדש בביטחון, ברוגע ובשמחה – יום חדש התחיל בטוב!
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת תרומה עצומה להתפתחותם של פעוטות; ההצעה שלנו היא להתחיל לאט-לאט, בהדרגה ובדרך המתאימה לפעוט: יש שירצו למשש את הספר, לפתוח ולסגור, או אפילו "לטעום" אותו. אחר כך אפשר לקרוא קצת, בסבלנות ובכיף: תוכלו להתחיל ולקרוא עמוד אחד, להתרגל, להוסיף עמודים, והנה – הספר הפך לחבר…!
בזמן הקריאה תוכלו להדגיש את המילים "בוקר טוב" בקול מיוחד ובתנועה של ברכת שלום, ולהזמין את הפעוט להצטרף, לעקוב אחרי הסיפור ולהיות שותף לקריאה. תוכלו ליצור טקס משלכם ולאחל "בוקר טוב": "בוקר טוב לכיסא שבמטבח!", "בוקר טוב לעץ שבדרך!", "בוקר טוב לכלב בובי!"
בעיניו של הפעוט כל דבר הוא פלא שמלמד על העולם: הזמן המשותף בדרך אל המעון או בחזרה ממנו הוא הזדמנות להביט יחד במה שמושך את תשומת הלב של הפעוט: נמלים הולכות בשורה, משאית גדולה, ואולי להקת ציפורים שעפה בשמים?
"בוקר טוב" מתאר את המסע שעובר פעוט בבוקר מרגע ההתעוררות ועד הגעתו למעון. הילד שבספר מאחל "בוקר טוב" לכל מי שהוא פוגש: לשמש, למברשת השיניים, לחיפושית ולשבלול שבדרך. טקס הברכה מאפשר לו להיפרד מהבית, להרגיש עצמאי ולהתבונן בעולם בסקרנות. בספר מילים מעטות, איורים וחזרתיות, כפי שמתאים לפעוטות, לקצב המיוחד להם ולאופן הרענן שבו הם מתבוננים בעולם ומשתלבים בו.
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לכבוד קבלת הספר החדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר ולהכיר יחד את הספר: להראות את הכריכה לפעוטות, לשאול: "מה זה? מה יש בפנים?", להדגים כיצד הספר נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו. לאחר מכן כדאי לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולאפשר לו להתיידד עם הספר: למשש אותו, להסתכל בו, לדפדף ולהציץ בספר של החברים למעון.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – בעבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרושים להם זמן והתנסות כדי לגלות אותו ולהפוך אותו לחבר. פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא הצעד הראשון בדרך להפוך לקוראים ולאוהבי ספר.
אחרי שהפעוטות חוקרים את הספר, כדאי להקריא אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון. לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו שאת השירים שרים יחד שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים לַמילה המוּכּרת או לצליל החוזר. לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – כי כך מַכירים את הספר, וכשמכירים אותו, נהנים יותר ומרגישים ביטחון: "אני כבר מכיר את הסיפור ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד. בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך גם עלילה.
טקסים חוזרים ונשנים אהובים מאוד על פעוטות: הם מַקְנים להם ביטחון והרגשה של מסוגלות. "טקס בוקר טוב" במעון הוא הזדמנות נהדרת לתת לכל פעוט ופעוטה אפשרות להשתתף ולחזק אצלם את ההרגשה שהם שייכים לקבוצה ואהובים. תוכלו לבחור משפט ברכה קבוע לכל מי שמגיע למעון ולאחל "בוקר טוב" בעזרת שיר, תנועה וקריאה בשמם של הפעוטות.
כבר יש לכן "טקס בוקר טוב" משלכן? נשמח אם תשתפו אותנו.
בעיני פעוט, כל דבר הוא פלא חדש; פרח, חיפושית או מנוף גבוה מסקרנים אותו ומעוררים בו עניין רב. באמצעות ההתבוננות בכל אלה הוא לומד על העולם. במעון יש הזדמנויות נפלאות להביט בסביבה ולחקור אותה. בחצר, למשל, תוכלו לראות מה מושך את תשומת ליבם של הפעוטות: עלים שנשרו מהעץ? נמלים? ואולי מטוס שעובר בשמיים? כדאי להצטרף אליהם ולקרוא בשם לחוויות: "הינה עלים! עכשיו הֶעלים על החול." פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר, ומטרתה לְקַשר בין המעון לבית. זִכרו: חזָרה על פעילות משמחת את הפעוטות ומעודדת אותם.
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה. כמובן, כדאי לעודד אותם לקרוא את הספר בבית שוב ושוב ושוב.
בסיפור ילד ואביו מכינים יחד כלי רכב מגלגלים שמצאו, מה אתם אוהבים לעשות ביחד? – תוכלו להיזכר בדברים שעשיתם ביחד ולתכנן פעילויות משותפות כמו שתילה, בישול, אפייה, ציור, ריקוד, וגם – הרכבה של כלי רכב או "נהיגה" משותפת בישיבה על כיסאות, כשאתם אוחזים בהגה דמיוני.
הסיפור מתגלגל מגלגל לגלגל, וזו הזדמנות לספור את הגלגלים. כדאי לספור יחד את מספר הגלגלים המרכיבים את כלי הרכב שבסיפור: כמה גלגלים יש לתלת-אופן? וכמה גלגלים יש לאוטו?
ניתן ליהנות יחד ממשחקי גלגלים: לגלגֵל גלגל למרחק ולראות עד היכן הוא מגיע, לגלגֵל זה לזה גלגל של כלי רכב, גלגל ים או דברים עגולים אחרים, להתגלגל ביחד בהנאה, וגם – להתגלגל מצחוק!
לפני קריאת הסיפור ניתן לתת לפעוטות לגלגל חישוק או גלגל ולהניע ידיים ורגליים בתנועות מעגליות.
במהלך קריאת הסיפור תוכלו לספור עם הפעוטות את מספר הגלגלים שהילד מצא ואת מספר הגלגלים בכל כלי רכב. כדאי ללוות את הסיפור בהדגמה של כלִי רכב צעצוע.
לאחר קריאת הסיפור תוכלו לשאול את הפעוטות: מה אפשר להכין משני גלגלים? מה אפשר להכין משלושה גלגלים? ולהמשיך לספור פריטים בגן: כמה רגליים יש לכיסא? כמה רגליים יש לשולחן? כמה רגליים יש לך?
המילה "גלגל" היא מילה שנעים לגלגל על הלשון בגלל הצלילים החוזרים שבה (גל-גל). אפשר להגיד יחד מילים נוספות שיש בהן צלילים חוזרים, כמו "קוּמְקוּ ּ ם", "פַ ּרְפַ ּ ר", "תַ ּלְתַל", ולשאול: באילו עוד מילים שאתם מכירים יש צלילים חוזרים?
לאילו חפצים יש צורה עגולה? ואיפה יש חפצים שמתגלגלים? הפעוטות יכולים לחפש חפצים עגולים ומתגלגלים ברחבי המעון ולבחון את הסביבה הקרובה. כדאי לשלב פעילות תנועה עם חישוקים וכדורים.
תוכלו לספר על משפחת כלֵי התחבורה או כלֵי הרכב ולהכיר כלֵי רכב שונים: רכבת, מטוס, אופניים, סירה ואונייה. כדאי להכיר את הפעלים המתאימים לכל כלי תחבורה: מכונית נוסעת, אונייה שטה ועל אופניים רוכבים. כדאי ללוות את הפעילות בתנועות גוף: הנפת ידיים לצדדים כמו מטוס, "רכבת" של פעוטות ש"נוסעים" ברחבי הכיתה או "שטים" ב"אונייה" משותפת. נוסעים ושרים – במהלך הפעילות כדאי לשיר יחד שירים שמתארים כלֵי רכב: "רד אלינו, אווירון" – מילים: חינגה סמילר, לחן: פניה שלונסקי וגמן "האוטו שלנו גדול וירוק" – מילים: פניה ברגשטיין, לחן: שיר עם שוודי "במכונית האדומה ניסע" – מילים: לאה לופנפלד, לחן: גידי קורן "כבר סידרנו הרכבת" – מילים ולחן: לא ידוע
בעזרת פריטים מהגן תוכלו ליצור כלֵי תחבורה עם הפעוטות: אוטובוס מכיסאות – זוג אחר זוג יושבים בטור, והפעוט או הפעוטה הראשונים אוחזים ב"הֶגֶה" דמיוני. מכונית מכיסאות – כל פעוט יושב על כיסא נפרד ב"מכונית" משלו ומסובב "הֶגֶה" דמיוני. אפשר לשבת בקבוצות קטנות ב"מכונית" משותפת ו"לנהוג" לצלילי שירי נסיעה וכלֵי רכב. כשמפסיקים את המוזיקה, הפעוטות מתחלפים במקומות, ובכל פעם מישהו אחר "נוהג". כלֵי רכב מקופסאות – בעזרת ארגזים גדולים יוצרים צורה של כלי רכב, מחברים גלגלים והֶגֶה מקרטון ו… נוסעים!
הסביבה שלנו מלאה בגלגלים מסוגים שונים: גלגלים של רכב, גלגל ים, גלגל הצלה, גלגל שיניים ועוד. הפעוטות יכולים להדביק תמונות של גלגלים על גלגל ים או על גליל קרטון וליצור יצירה משותפת שכולה גלגלים.
תוכלו להכין מסיבת סוף שנה, ובה שירים שהכרנו לאורך השנה, וביניהם שירי לוין קיפניס ו"אמבטיה לשבתיה". הפעוטות יכולים לשיר, לרקוד, ללוות בכלי נגינה ולפגוש "חברים" מהסיפורים שפגשתם השנה שיבואו לבקר: חתולים, דובים, בובה, גלגלים, אגס, ציפורים, חיפושית, נרות וצלליות.
השורות הקצרות, החרוזים והמקצב האחיד מאפשרים לפעוטות לעקוב אחרי השיר וגם להצטרף לקריאה באופן פעיל: להשלים חרוז, מילה או שורה או לתאר בתנועה את מעשיה של בתיה בזמן רחצת הבובה קטיה. בעקבות השיר תוכלו להשתעשע בהמצאת מילים כמו 'שבתיה' וליהנות מהצלילים ומהחריזה.
משפחות שונות מציינות את השבת בדרכים מגוונות, כדאי לשוחח עם הילדים ולשאול: מה אתם אוהבים לעשות בשבת? אם נהוג במשפחה לערוך הכנות מיוחדות לשבת, כדאי למנות אותן יחד ולשתף באופן פעיל את הפעוט או הפעוטה.
רחצה באמבטיה יכולה ליצור רגעי קסם לרוב: אפשר להתנסות במרקמים של סבון וספוג רחצה, אפשר לשיר שירים, ולהתנסות במזיגת מים מכוס לכוס, הפרחת בועות סבון וצביעה בצבעים מיוחדים לשימוש בזמן הרחצה.
ומה אם ילדיכם לא אוהבים אמבטיה? אפשר לחוות את הקסם הזה גם לצד גיגית של מים או ברחצה של בובה…
בספר מופיעים אברי גוף שונים וזו הזדמנות להעשיר את אוצר המילים של ילדיכם.. תחילה אפשר לשאול איפה נמצאים איברי הגוף – איפה האוזניים? איפה העיניים? ולאחר מכן להצביע על איבר בגוף ולבקש מהפעוט להגיד מה שמו.
כשהשבת מתקרבת, כל אחד ואחת מתכוננים בדרכם-שלהם. כיצד מתכוננים לשבת במעון? אפשר לשוחח על כך עם הילדים ולשלב בשיחה את החושים השונים: מה טועמים בקבלת השבת במעון? מה מריחים בזמן קבלת שבת או בסמוך לה? מה שרים? איך נראים? האם לובשים לבוש מיוחד? וכיצד מתכוננים לשבת בבית? כדאי לשוחח עם הפעוטות גם על הבובות האהובות עליהם: מה שמה של הבובה? מה הם עושים איתה? כיצד הם מטפלים בה?
בעקבות הבובה קטיה תוכלו להזמין את הפעוטות ליום בובות שבו יביאו מגוון בובות לגן. תוכלו לשבת במעגל, ובכל פעם פעוט או פעוטה ידגימו מה אפשר לעשות עם הבובה שבחרו: לחבק, לנשק, לרקוד…
בספר ישנן מילים מיוחדות כמו "מקרצפת" ו"מפשילה שרוולים". כדאי להמחיש מילים אלו בעזרת תנועות גוף. האיורים שבספר מסייעים גם הם להבנת רצף הפעולות של בתיה והבובה קטיה. בהמשך כדאי להעשיר את אוצר המילים של הפעוטות ולחזק את הקשר בין המילים באמצעות המשחק "מה עושים עם…?" – במברשת מברישים, במטאטא מטאטאים, ובמסרק מסרקים.
תוכלו לשחק במשחקי יצירה ודמיון כמו הכנת אמבטיה לבובה, הלבשת בובה, תליית כביסה, האכלת בובה ועוד. רעיונות נוספים מצויים בדף הספר "אמבטיה לשבתיה" באתר ובפינטרס של ספריית פיג'מה.
תוכלי לשוחח עם קבוצות קטנות של ילדים: מי החברים של עליזה הברווזה ומה הם אוהבים לעשות יחד? מי החברים שלנו ומה אנחנו אוהבים לעשות? הסיפור יכול לזמן עיסוק בגן בחברות ובנתינה.
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים וההורים לבחור משימה אחת חדשה בבית, אותה ילמדו לעשות לבד. הילדים יכולים להכין עם הוריהם תיאור מצויר של המשימה אותו למדו, ולהציג את התיאורים בתערוכה בגן.
כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לספר את עלילת הסיפור במילים שלהם לפי רצף האיורים. אפשר גם לבחור בובות שייצגו את הדמויות של עליזה וחבריה, ולהמחיז יחד את הסיפור.
לפעמים ילדים צעירים בשלים לבצע משימות בעצמם, אך אינם עושים אותן כי התרגלו לקבל עזרה. אפשר לחשוב יחד על דברים שאתם נוטים לעשות עבורם, ולבחור משימה אחת שהם כבר מסוגלים לעשות בעצמם. כדאי לחזק את ההרגשה הטובה בעקבות ביטוי העצמאות!
מי החברים של עליזה הברווזה? מי החברים של ילדיכם? ומי החברים שלכם? אפשר להיזכר בדברים שעליזה וחבריה אוהבים לעשות יחד ולשתף זה את זה בבילוי שלכם עם חבריכם.
האם הילדים מכירים קומיקס? סיפור קומיקס, או "עלילון", הוא בעצם סיפור כפול: הרפתקאותיו של אורי כדורי כפי שמתוארות במילים, ועלילת הציורים. לא צריך לדעת לקרוא כדי לפענח טורי קומיקס! ילדי הגן יוכלו "לקרוא" את הציורים ולספר את הסיפור במילים שלהם.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
להסב את תשומת לב הילדים לכלב הגדול שלמלווה את אורי ברוב הרפתקאותיו
כדאי להסב את תשומת לב הילדים לכלב הגדול שלמלווה את אורי ברוב הרפתקאותיו. הכלב לא מוזכר בסיפורים, והוא פרי דמיונה של המאיירת רותו מודן. אפשר לשוחח עם הילדים, מה עושה הכלב בסיפורים?
אחד הדברים המצחיקים ב"אורי כדורי" הוא השימוש הבלתי-שגרתי בחפצים מוכּרים. אפשר לשחק משחק: כל אחד בוחר חפץ בחדר ועושה בו שימוש מצחיק ובלתי-שגרתי. על השני לנחש לְמה הפך החפץ המוכּר.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
לשאול את הילדים מה הם ממציאים ולבקש שיתבוננו בתמונות ויגלו מה החליט אורי לעשות.
אורי כדורי ממציא פתרונות מגוחכים לבעיות שונות (כיצד להתייבש לאחר הגשם, מה לעשות בקליפת בננה כשאין בסביבה פח, איך להתאים את גובהו של כסא לשולחן…). אפשר לקרוא את סיפורונים יחד ולעצור לפני הפתרון, לשאול את הילדים מה הם ממציאים ולבקש שיתבוננו בתמונות ויגלו מה החליט אורי לעשות.
האם עלילותיו של אורי כדורי הצחיקו את הילדים? איזה סיפור אהבו במיוחד? אפשר לשוחח בקבוצות קטנות, לבחון את הפרטים הקטנים שבאיורים ולאפשר לילדים להביע את העדפותיהם.
האם ילדי הגן מכירים יצירות נוספות שכתבה לאה גולדברג (למשל, "איה פלוטו?", "דירה להשכיר", "הילד הרע" ועוד)? אפשר להכיר לילדים את דמות היוצרת ולערוך תצוגה בגן. כדאי לבקש מהילדים לחפש בבית ספרים ושירים פרי עטה ולצרף אותם לתצוגה.
אחד הדברים המצחיקים ב"אורי כדורי" הוא השימוש הבלתי-שגרתי בחפצים מוכּרים – למשל, כאשר אורי כדורי תולה את עצמו על חבל הכביסה, או מושיט חכה כדי לדוג דג זהב מתוך אקווריום. אפשר לשחק משחק: כל אחד בוחר חפץ בחדר ועושה בו שימוש מצחיק ובלתי-שגרתי. על השני לנחש לְמה הפך החפץ המוכּר.
אורי כדורי
שְׁמִירָה
לקרוא שוב את הקומיקס ולשאול את ילדיכם, מה הבעיה ומה הפתרון בכל סיפור?
כל אחת מעלילותיו של אורי כדורי עוסקת בפתרון מגוחך לבעיה שעומדת בפני הגיבור. אפשר לקרוא שוב את הקומיקס ולשאול את ילדיכם, מה הבעיה ומה הפתרון בכל סיפור? יחד תוכלו להמציא עוד פתרונות מצחיקים לבעיות.
המסע של מיה מסוכן ומפחיד, וה"שמיכי" שלה עוזר לה להתגבר על הסכנות בדרך. אפשר לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים. כדאי גם להזכיר את התפקיד של סבא וסבתא בסיפור ולשאול את הילדים: האם גם הם עזרו למיה? האם לדעת הילדים יכלה מיה לצאת למסע לבד?
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. כדאי לשאול את הילדים למה לדעתם זה כה חשוב לה. אלו דברים נחשבים בעיניהם דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא? אפשר לבקש מהילדים וההורים לערוך יחד רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של הילדים, ולהציג את תמונות ההישגים על לוח קיר בגן.
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, שבת, יום הולדת). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך אתם מציינים ימי הולדת בגן? אלו מנהגים, שירים, משחקים, כיבוד ומתנות מאפיינים את החגיגה? מה תפקיד ההורים ובני משפחה אחרים במסיבת יום הולדת בגן? האם כמו סבא וסבתא של מיה, גם הם "מלווים" את הילדים בדרכם לבגרות? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם.
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" איך אתם מתמודדים עם זה בגן? האם יש לכם לוח שבועי ובו מצוינים ימי השבוע? בעקבות הסיפור הילדים יכולים להכין לוח ימי השבוע או שעון חול פשוט. (אפשר גם לציין את יום המשפחה עם הורים וילדים, בקריאת הספר ופעילות הכנת לוח או שעון חול.)
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה
כדאי לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה. בעקבות הסיפור אפשר לציין "יום סבים וסבתות", ולהזמין לגן סבים (ודודים, וחברי משפחה מבוגרים) להתארח. אפשר לבקש מהאורחים המבוגרים לספר כיצד ציינו את יום ההולדת כשהיו ילדים, ואם ניתן – להביא צילומים מחגיגות בצעירותם. אולי הסבים יספרו או ימחיזו את הסיפור בפני הילדים?
קשה למיה לחכות לסבלנות עד יום הולדתה ה- 4! בשנים האחרונות חולקו עוד ספרים שעסקו בנושא סבלנות, למשל "אמא ואני" ו"סבלנותו של הלל". אפשר לחפש את הספרים בספריית הגן ולספר אותם לילדים, תוך התייחסות לקושי בהתאפקות והמתנה בסבלנות.
אתם מוזמנים להתבונן יחד באיורים המלבבים של אורה איל ולהיזכר בכל הפעמים שהשמיכה עזרה למיה. אפשר לשאול את ילדיכם מה לדעתם גרם לשינויים בגודל השמיכה במהלך הסיפור.
כמו מיה, לילדים רבים יש חפץ אהוב (פיסת בד, שמיכה, מוצץ, בובה) שהם לוקחים איתם לכל מקום. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הקשר בין מיה ל"שמיכי" שלה ולשתף אותם בחוויות אישיות שלכם. האם בילדותכם היה לכם חפץ שנקשרתם אליו במיוחד? האם לילדיכם יש כזה? אולי גם אתם רוצים לצאת ל"מסע" עם החפץ ולגדול בעזרתו?
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. אפשר לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא. אפשר לערוך רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, אירועים משמעותיים במשפחה שלכם). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך המשפחה שלכם מציינת ימי הולדת? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם:אפשר להציע להם לבחור צעצוע, בגד או בובה שהם כבר לא צריכים, "כי הם גדולים", ולמסור אותו למישהו צעיר יותר.
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
לתכנן את החגיגה, להכין קישוטים, לשיר שירים... כל מה שעושים ביום הולדת!
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" אפשר להכין יחד לוח שבועי ובו ימי השבוע ולציין בסמל מאויר כל יום שעובר.
מסע לגיל ארבע
שְׁמִירָה
קראו כתבה על הספר "אמיליה" - מתוך מגזין "הד הגן" תשע"ז כרך א'
לפני הצגת הספר בגן כדאי לקחת עותק הביתה, לקרוא אותו בשקט ולעיין לעומק באיורים. איפה את מתחברת לסיפור, מה מעוררים בך האיורים? שתפי את חברות הצוות, וחשבו יחד על הילדים השונים בגן שלך ועל הדרכים שמתאימות לקריאת הסיפור.
רצוי לתת לילדים זמן להתבונן באיורים המופלאים שבספר. אפשר לספר לילדים שנעמה בנזימן כתבה את טקסט הסיפור וגם איירה אותו. בעקבות העיון בתמונות ניתן לפתח שיחה – מה דעתם של הילדים על האיורים? מה הקשר בין התמונות והסיפור? האם שמתם לב לדמיון בין הדמויות ב"יער התכלת מתחת לאדמה" לבין השטיח בגן? אפשר לעצור בעמוד בו אמיליה ניגשת לשלוש המדרגות בכניסה לגן ולעקוב אחר השינויים במבע הפנים שלה.
אפשר לשוחח עם הילדים על דמיון ומציאות, על חלומות, על דברים ורגשות שקשה לתאר במילים. בקבוצות קטנות ניתן להמציא יחד סיפור פרי דמיונכם ולהציע לילדים לצייר אותו.
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, כאשר אמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה של הילדים לגן שלכם. מה עוזר לילדים להיפרד בבוקר? מה תפקיד החברים שנמצאים כבר בתוך הגן? האם יש לילדים מסוימים טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה בבוקר?
אפשר לבקש מהילדים לעצום עיניים ולדמיין חפץ שמשתנה בדמיון. בעקבות הסיפור תוכלי לשאול "אם אני לא מטאטא, אני…", "אם אני לא מריצה, אני…". בהמשך הציעי לילדים לצייר חפץ שהשתנה בדמיונם.
איך מצוירים הכניסה, החצר ופנים הגן של אמיליה? מה דומה ומה שונה בהשוואה לגן שלכם? אפשר להסתכל מקרוב על הכניסה לגן שלכם: האם גם לכם מדרגות שמובילות אל הדלת? האם גם לכם מכסה לביוב? איפה אתם מאחסנים את המטאטא שלכם? בעקבות הסיפור אפשר בשיתוף הילדים לקשט אחרת את הכניסה לגן.
אמיליה
שְׁמִירָה
לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה
כמו אמיליה, כל אחד מרגיש לפעמים גדול, לפעמים קטן. אפשר לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה. תוכלי לשאול את הילדים מתי הם מרגישים גדולים או קטנים, ולהדגיש את היתרונות של כל מצב.
הספר עשוי לחזק ילדים שלפעמים מתקשים להיכנס לגן, ולסייע לך בעבודה איתם ועם הוריהם. כולנו משקיעים מאמצים להקל על ילדים בתחילת שנה, לאחר חופשה או היעדרות מהגן, כשאחד ההורים במילואים או נעדר מהבית… אך ילדים רבים מתקשים בכניסה לגן לאורך השנה, מסיבות שונות. לפעמים אנו מודעים לקשיים אלו ולעתים איננו שמים אליהם לב. אפשר לשוחח עם קבוצת ילדים על כניסתם לגן באותו בוקר – מה היה, על מה הם חשבו, מה הם ראו בדרך. בעקבות השיחה הילדים יכולים לצייר את הדרך שלהם אל הגן ועל מה חשבו.
אמיליה
שְׁמִירָה
מה אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
דנה מוזכרת בסיפור בדיוק ברגע שאמיליה מרגישה לבד. תוכלי לקשר את הסיפור לנושא חברות ולדבר על החברים בגן ובבית. מה אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
אמיליה
שְׁמִירָה
דברים שילדי הגן יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה.
בעקבות הסיפור על אמיליה תוכלו להתייחס לדברים שילדי הגן יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה. אפשר לשתף את ההורים ולבקש שישוחחו עם הילדים ויכינו איתם רשימה מצוירת של דברים שהילדים עושים בלי עזרה.
אמיליה
שְׁמִירָה
להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות
הסיפור של אמיליה אינו מוגבל לחוויית הכניסה אל הגן, הוא סיפור על התגברות על חששות. ניתן להציע להורים לשוחח עם ילדיהם על אומץ ולצייר יחד חוויה של התגברות על פחד או חששות. הילדים יכולים להסביר את התמונה שציירו לחברים בגן, ואפשר להציג את הציורים על לוח קיר.
אמיליה
שְׁמִירָה
ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
לאמיליה היה חשוב להיכנס לגן לבד, "בְּלִי בְּעָיוֹת וּבְלִי עִנְיָנִים". אפשר להסתכל בתמונה הראשונה בספר, שאמיליה נפרדת בה מאמא, ולהשוות את הכניסה שלה לגן עם הכניסה שלכם לגן. מה עוזר לילדיכם להיפרד מכם בבוקר? האם יש לכם טקס פרטי או דרך אחרת שמקלה את הפרֵדה? אפשר להמציא דרך חדשה להיכנס לגן שתגרום גם לילדיכם להרגיש גדולים ואמיצים.
אמיליה
שְׁמִירָה
לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה
כמו אמיליה, כל אחד מרגיש לפעמים גדול, לפעמים קטן. אפשר לספר שוב את הסיפור ולבחון מתי אמיליה מרגישה גדולה ומתי קטנה. תוכלו לשאול את ילדיכם מתי הם מרגישים גדולים או קטנים, ולהדגיש את היתרונות של כל מצב.
דנה מוזכרת בסיפור בדיוק ברגע שאמיליה מרגישה לבד. תוכלו לדבר על החברים שלכם ושל הילדים. מה אנחנו אוהבים לעשות יחד, מתי טוב לנו לבד ומתי מהנה יותר עם חברים.
דנה שמחה מאוד לפגוש את אמיליה, והן משחקות יחד. גם אתם יכולים לשחק ולערוך מסיבת תה. מה תגישו במסיבת התה שלכם, מי יהיה גדול ומי קטן? אפשר לצרף למשחק בובות וחיות פרווה.
בעקבות הסיפור על אמיליה תוכלו לשוחח יחד על הדברים שילדיכם יודעים לעשות לבד ועל אלו שמצריכים עזרה. אפשר גם לשתף אותם בחוויות שאתם התגברתם עליהן לבד ובמצבים שנעזרתם בחברים או בבני משפחה.
תוכלו לשתף את ילדיכם בחוויות ילדות שלכם. האם גם אתם ביקרתם בגן, האם גם אתם התקשיתם להיפרד בבוקר מההורים? עם מי שיחקתם, מה אהבתם לעשות? במה הגן שלכם היה שונה ובמה הוא היה דומה לגן הנוכחי של ילדיכם? אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
אמיליה
שְׁמִירָה
לחצ/י כאן לקריאת ראיון מיוחד שערכנו עם נעמה בנזימן עם הוצאת "אמיליה" במהדורת ספריית פיג'מה
מי בנה ומי נטע? – כולנו ביחד! – משחק לוח משפחתי ליום העצמאות במתנה מבית ספריית פיג'מה!
רוצים לייבש ביצה? לעופף עם מרבד הקסמים? ומי רוצה תצלום "סלפי עצמאות" עם הרצל, בן גוריון? או עם מנה פלאפל עסיסית? וכל זאת בלי לצאת מהבית…? כל אלה ועוד מחכים לכם במשחק הלוח של ספריית פיג'מה לכבוד יום העצמאות.
מה צריך כדי לשחק?
1. להדפיס את הוראות המשחק והכרטיסים (בתוך קובץ ההוראות נמצאים גם הכרטיסים)
2. להדפיס (רצוי בצבע) את שני חלקי לוח המשחק בגודל A4 אותם צריך לחבר זה לזה
3. להדפיס בשחור לבן את לוחות הסלפי לסיום המשחק
4. להביא קוביה וחיילי משחק מכל משחק אחר.
*למי שאין מדפסת או מעדיף לא להדפיס, ניתן לשחק במשחק עם חבר דרך הזום ולעשות את המשימות מול המצלמה.
יעל יוצאת עם הוריה בערב יום העצמאות לחגוג עם תושבי העיר ולצפות במופע זיקוקי דינור. היא רואה מסביב מרפסות מקושטות בפרחים, בדגלים ובתמונות של מנהיגי העם. האם גם היישוב שלכם "מתקשט" לכבוד החג? איך מציינת המשפחה שלכם את יום העצמאות?
אבא של יעל מסביר לה שלא תמיד היתה לנו מדינה, ושפעם הבריטים שלטו בארץ. יום העצמאות הוא הזדמנות לשתף את ילדיכם בקשר של משפחתכם עם מדינת ישראל. האם תמיד דיברתם בשפה העברית? האם אתם, או הוריכם, נולדתם במקום אחר? אפשר להתבונן במפת העולם, לאתר את המדינה שמשפחתכם הגיעה ממנה ולציין את הדרך הארוכה ממנה למדינת ישראל.
תוכלו להכין יחד עם ילדיכם רשימה מצוירת של הדברים שהם מסוגלים לעשות לבד. בהמשך, ניתן לצייר רשימה נוספת של דברים חדשים שהם היו רוצים לעשות בעצמם. אפשר לתמוך במאמציהם, להזכיר להם את המילים של הרצל, ולעודד אותם לעצמאות!
ילדים עצמאיים הם ילדים שיודעים גם להיזהר. זה חשוב מאוד! הסיפור מזמן שיחה על זהירות ושמירה על עצמנו. אפשר לחפש בספר את התמונה שבה יעל מאבדת קשר עין עם אבא ואמא. איך לדעתכם היא מרגישה? איך אמא ואבא הרגישו, כשהם שמו לב שיעל אינה עומדת לידם? זו הזדמנות להזכיר לילדיכם כללי זהירות ולהסביר להם מה עושים אם הולכים לאיבוד. למי פונים לעזרה? איך מוצאים את אבא או את אמא?
משפחות רבות מטיילות בארץ ביום העצמאות. נסו להיזכר עם ילדיכם בטיולים משפחתיים שלכם. אפשר לצייר את המקומות שביקרתם בהם, לשלב תצלומים, אם יש, ולהכין אלבום תמונות משפחתי של "ארץ ישראל שלי".
"אם תרצו אין זו אגדה!" המילים של בנימין זאב הרצל, חוזה המדינה, מזכירות לנו שאם יש אמונה ורצון, ביכולתנו להתגבר על מכשולים רבים ולהגשים חלומות. הרצל ראה בדמיונו יהודים מכל העולם מתאספים יחד ומקימים מדינה עצמאית בארץ ישראל. חלומו של הרצל התגשם. אלו שאיפות וחלומות יש לילדי הגן שלכם? הילדים יוכלו ליצור דגמים או ציורים של החלומות שלהם, אותם תציגו בתערוכת תקווה ואופטימיות – אם תרצו, אין זו אגדה!
"אני בעצמי!" כמו יעל, הרבה ילדים צעירים מבקשים עצמאות. הם לומדים להתלבש לבד, לסדר את הצעצועים, לעזור לחבר ועוד. ניתן לשוחח איתם על עצמאות, ולציין את כל אותם הדברים שפעם לא ידעו, והיום הם מסוגלים לעשות.
ילדים עצמאיים הם ילדים שיודעים גם להיזהר. הסיפור על יעל מזמן שיחה על זהירות ושמירה על עצמנו. אפשר לחפש בספר את התמונה בה יעל מאבדת קשר עם אבא ואמא. איך לדעתכם היא מרגישה? איך אמא ואבא הרגישו, כשהם ראו שיעל לא עומדת לידם? האם קרה פעם לאחד מילדי הגן, שהלכו לאיבוד? ניתן לקשר את המצב אליו נקלעה יעל עם הציווי "ונשמרתם מאד לנפשותיכם", אותו למדו הילדים מהסיפור "הדב מרגיש לא טוב".
"כל הארץ דגלים דגלים" יעל יוצאת עם הוריה בערב יום העצמאות לחגוג עם תושבי העיר ולצפות במופע זיקוקי דינור. מרפסות הבתים מקושטות בפרחים, דגלים ותמונות של מנהיגי העם. איך הגן שלכם מתקשט לכבוד החג? שתפו את הילדים בתכנון וקישוט הגן. אל תשכחו לקשט גם את החצר והכניסה לגן!
איך אתם חוגגים את חג העצמאות בגן? האם אתם שותפים לאירועים קהילתיים, כגון חגיגות כל הגנים ביישוב? אולי אתם מצטרפים לטקס בבית ספר שכן? האם אתם עורכים "סעודת חג" בגן? אם כן, מה נהוג לאכול בסעודה? האם "אוכל ישראלי" מסתכם בפלאפל בפיתה, או כולל גם מאכלים מעדות שונות, אותם הביאו עולים ממדינות שונות?
"וקבץ פזורנו מבין הגוים…" יום העצמאות הוא הזדמנות נהדרת לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולחגוג את כל תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
האיורים היפים של ארנה סמורגונסקי מראים את העושר והגיוון באנשי העיר של יעל. לקראת יום העצמאות אפשר להזמין את הורי הגן ל"ערב עדות" ולחגוג יחד את המשותף והייחודי במדינתנו. אפשר לחלוק חוויות, סיפורים ושירים מארצות אחרות יחד עם שירי ארץ ישראל.
חג העצמאות מחבר בין המורשת לבין המציאות בת-זמננו. זהו חג חדש, המציין את העצמאות המדינית של ישראל לאחר אלפי שנות גלות. אלו שירים ותפילות משולבים ביום זה בגן? (שירי ארץ ישראל, התפילה לשלום המדינה, התקווה, שירי הלל ושבח …)
"קום והתהלך בארץ" משפחות רבות מטיילות בחיק הטבע ביום העצמאות. אפשר לתלות על קיר הגן מפה גדולה של ישראל ולבקש מהילדים וההורים לשלוח תמונות ותיעוד של טיולים שערכו בארץ. הצמידו את התמונות למקומות המתאימים במפה, כדי ליצור מפה של טיולי קהילת הגן. אל תשכחי להוסיף גם תיעוד של אחד הטיולים שלך!
"ארץ ישראל שלי יפה וגם פורחת, מי בנה ומי נטע? כולנו ביחד" משחק "בונים מדינה": הציעו לילדים לבנות דגם של הישוב שלכם. כיצד הוא בנוי ומה יש בו (כבישים, גנים, ספריה, היכל תרבות, קניון, בתי מגורים, גני משחקים, בית עירייה…)? ניתן לחלק את הילדים לקבוצות, כאשר כל קבוצה תבנה חלק מן הדגם, ויחד יכינו דגם של יישוב שלם. אם תשלחו אלינו תמונות של הדגמים שבניתם, נשמח להציג אותם באתר. (סיפור ילדים מתאים לפעילות זו: "מדינה של ילדי הגן" מאת אמונה אלון.)
כדאי לקרוא את הספר כמה פעמים, להשתעשע יחד במשחקי החריזה וההפכים וללוות את מרים בחיפושה אחר הים. אחרי כמה קריאות ילדיכם בוודאי יוכלו להשלים לבד את המילים ו"לקרוא" את הסיפור בעצמם.
האם ילדיכם מכירים את הים? גם אם אין בסביבתכם חוף ים, אפשר לבלות בבריכה, בגיגית בחצר ואפילו באמבטיה. תוכלו לקחת אתכם כלים פשוטים למשחק במים, כגון משפך, מסננת ובקבוקי פלסטיק בגדלים שונים. בילוי נעים!
בשאלות של מרים יש הפכים רבים: חם-קר, גדול-קטן, ישן-חדש. תוכלו לשחק יחד משחק הפכים. אחד שואל "האם הוא _ (חם, גדול, ישן…)?" והשני עונה "לא, הוא _ (קר, קטן, חדש…)!"
סיפור קבוצתי כדאי לספר את הסיפור בקבוצה קטנה ולהיעזר בכלי המחשה. את יכולה לחבוש כובע עם פרח ולצאת למסע החיפוש אחר הים. עודדי את הילדים להשתתף בסיפור ולהשיב על שאלותייך: האם הוא קר, האם הוא חם? האם הוא גדול, האם הוא קטן? כשתגיעי לשלולית, לבריכה ולנחל הילדים יכולים לענות לך – ”האם זה ים?“ מילות הסיפור מתחרזות ומתגלגלות על הלשון והילדים בוודאי יזכרו אותן אחרי כמה קריאות ואף יוכלו לדקלם את הסיפור כולו בעצמם.
מרים והים
שְׁמִירָה
"לא הביישן למד" )מסכת אבות( גם פעוטות שואלים הרבה שאלות
"לא הביישן למד" )מסכת אבות( גם פעוטות שואלים הרבה שאלות. כשאת מעודד את ילדי המעון לשאול שאלות על מה שמעניין אותם את מסייעת בפיתוח יכולות שכליות של ילדים וגם מחזקת בהם בטחון עצמי ואמון באנשים המשמעותיים עבורם, שאת כמובן אחת מהם. לפעמים ילד מבקש לקבל תשובה ולעיתים הוא רק מחפש אוזן קשבת ושותפה לשיחה. לא צריך תמיד לדעת את התשובות. לעתים מספיק להביע בעצמך סקרנות ותהייה, ולעודד את השאלות.
הקיץ הגיע! על מה את חושבת כשאת שומעת את המילה ”קיץ“? על חופשה, שמש, בריכה, ים? אפשר להעשיר את הסיפור במגוון פעילויות במעון הקשורות לקיץ: הכנת קרטיבים, משחקי מים ועוד. תוכלי גם לבקש מההורים להביא תמונות של הילד בבריכה או בחוף הים ולהכין בעזרת הילדים לוח קיץ חגיגי עליו תוכלו לתלות צילומים ותמונות ואף סמלים לתזכורת על זהירות ובטיחות בקיץ: שתיית מים מרובה, קרם הגנה וכובע מפני השמש ועוד.
חפשו את בעלי החיים >> יוסי אבולעפיה הוסיף בתמונות פרטים משעשעים שאינם מוזכרים בסיפור. נסו לחפש את הכלב והחתול בכל אחד מהעמודים, מצאתם? מה הם עושים, איזו הבעה יש על פניהם? אפשר לחקות את הבעות הפנים והתנועות של הכלב והחתול. מה עוד גיליתם באיורים? האם ילדיכם מכירים את שמות החפצים השונים?
אבא ונועם, אתם וילדיכם >> נירה הראל מתארת את המשחקים שנעם אוהב: להתמסר בכדור, לחבק דובי, לשחק משחקי "כאילו". גם אתם יכולים לשחק יחד ב"כאילו": כל אחד בתורו משחק את נעם: אומר "את זה" ומצביע על משהו בחדר. השני בתפקיד אבא של נועם, מנסה לנחש לְמה התכוון. בתום המשחק מתחבקים וצוחקים, ממש כמו בסיפור.
קריאה משותפת עם הילדים כאשר את מקריאה את הסיפור רצוי מידי פעם לעצור את רצף הקריאה ולשאול את הילדים, מה לדעתם רוצה נעם ולמה הוא בוכה? אוספים חפצים שמופיעים בסיפור: כדור, דובי לבן, שקית של חטיפים ועוד. יושבים במעגל, כאשר כל ילד מחזיק חפץ אחר. מספרים יחד את הסיפור וכל ילד בתורו עומד כשמזכירים את החפץ שבידו. בסוף הקריאה, כשכולם עומדים, מתכנסים לחיבוק קבוצתי גדול.
מה בתמונה? יוסי אבולעפיה הוסיף בתמונות פרטים משעשעים שאינם מוזכרים בסיפור. ניתן לבקש מהילדים לחפש את הכלב והחתול בכל אחד מהעמודים. מה הם עושים, איזו הבעה יש על פניהם? אפשר לחקות את הבעות הפנים והתנועות של הכלב והחתול. מה עוד גיליתם באיורים? אפשר להניח חפצים שמופיעים בסיפור בתוך חישוק על הרצפה או בתוך שקית. מוציאים אחד-אחד את החפצים ומבקשים מהילדים לחפש את תמונת החפץ בתוך הספר.
עוד רעיונות למשחק בעקבות הסיפור תוכלי להכין משחק זכרון עם תמונות מהסיפור. אפשר להכין קופסא גדולה עם חור ולהכניס אל תוכה שניים-שלושה פריטים או צעצועים. את מכניסה את היד לחור הקופסא ומתארת במילים את החפץ, והילדים מנסה לנחש מה זה.
כאשר הילדים לוקחים את הספר הביתה… כדאי לתכנן מתי, ובאיזו דרך, תעניקי בחגיגיות למשפחות את העותקים האישיים של הספר. אל תשכחי להנחות את ההורים לחפש את הרעיונות לקריאת הסיפור בבית, אשר מופיעים בסוף הספר. רצוי לעודד אותם לקרוא את הספר כמה פעמים עם הילדים וליהנות יחד מהפעילויות המוצעות.
והחתולה 
לאיבוד הלך לי זבוב 
בוקר בהיר אחד 
לפעמים גדול, לפעמים קטן 
ילד קטן הלך לגן 
בוקר טוב! 
גלגלים 
אמבטיה לשבתיה 
עליזה הברווזה וחברים 
אורי כדורי 
מסע לגיל ארבע 
אמיליה 
יום העצמאות של יעל 
מרים והים 
את זה! 
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
לָצֵאת הַחוּצָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
יְצִירָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
קְרִיאָה
קְרִיאָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
יְצִירָה
שֵׁמַע
קְרִיאָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
חֵקֶר
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
מַעֲרָךְ
קְרִיאָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
כְּלָלִי
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
כְּלָלִי
חֵקֶר
כְּלָלִי
קְרִיאָה
קְרִיאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
לָצֵאת הַחוּצָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
הַעֲשָׁרָה
מִשְׂחָק
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
קְרִיאָה
כְּלָלִי
מִשְׂחָק
חֵקֶר
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
הַמְחָשָׁה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
יְצִירָה
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
חֲגִיגָה
יְצִירָה
כְּלָלִי
סִרְטוֹנִים
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַעֲשָׁרָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
יְצִירָה
מַתָּנָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
יְצִירָה
יְצִירָה
שִׂיחָה
שִׂיחָה
כְּלָלִי
כְּלָלִי
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
חֵקֶר
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
לָצֵאת הַחוּצָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַשְׁרָאָה
כְּלָלִי
קְרִיאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
