מיחזור

טיפ לקריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להפוך את הקריאה לזמן איכות משפחתי. הַזמינו בני משפחה לשעת סיפור משפחתית וחמימה ואם תרצו – צרפו ילדים נוספים. כל אחד מהמשתתפים יקבל תפקיד: אחת תבחר את הסיפור, אחר יעביר עמודים, אחת תכין תה ואחר יגיש כיבוד, ויחד תחוו רגעים של חיבור והנאה.

מיריק שניר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיריק שְׂניר, ילידת 1948,  היא משוררת וסופרת ילדים אהובה ועטורת פרסים שכתבה עד כה יותר ממאה ספרי ילדים ופעוטות. כתיבתה הייחודית הופכת חוויות ילדות יומיומיות לקלאסיקות ישראליות המלוות ילדים רבים לאורך שנים.

קריאה ומשחק דמיון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקי דמיון מפתחים את יכולתם השפתית של פעוטות ומעודדים אותם ליצור חוויות ממעשים פשוטים ויומיומיים. בעקבות הסיפור תוכלו לשחק יחד, להקריא סיפור לבובה העייפה ואולי להפוך את השמיכה או את הכריות לאוהל.

בית מקופסה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם יכולים להכין בית מקופסת קרטון. כדאי לשתף את הפעוטות ולשאול: מה עושים בבית? מה חשוב שיהיה בו? אם הבית שהכנתם מספיק גדול, תוכלו אפילו לשבת בו ולקרוא סיפור.

סיפור בתנועה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בסיפור משובצים פעלים רבים המדגישים את העשייה המשותפת של הילדים. תוכלו להשתעשע ולקרוא את הסיפור תוך עשיית פעולות "בכאילו" באמצעות תנועה המדגימה כל פעולה, למשל לפתוח את הדלת, לפרושׂ שטיח או לשתול פרחים, ולאפשר לפעוטות לחקות את התנועות שלכם.

איך בונים בית מקופסת נעליים?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים לדעת איך בונים בית מקופסת נעליים? צפו בסרטון וגלו!

הצלילה אל סוד הקסם של ספרי ילדים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו תפקידים ממלאים איורים בספרי ילדים? האם ייתכן שספר ילדים ייכתב בשפה נמוכה ובסלנג ובכל זאת ייחשב איכותי? מה עומד ביסוד ההזדהות של ילדים עם דמויות ספרותיות?  לקריאת המאמר לחצו!

טיפ לקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ספרים המתארים חוויות מוכרות מחיי הילדים הם הזדמנות להצצה לעולמם. בזמן הקריאה כדאי לשים לב מה תופס במיוחד את תשומת ליבם של הילדים, אילו שאלות הם שואלים, עם איזו דמות הם מזדהים. לפעמים דווקא הספר הוא זה שמאפשר לדבר יותר בקלות על דברים שקורים בחיים האמיתיים.

להצטרף למשחק

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שוחחו עם הילדים ושאלו אותם: איך לדעתכם הרגיש ברט כששון הצטרף למשחק? האם גם לכם קרה ששיחקתם עם חבר או עם חברה וביקשו להצטרף אליכם? האם ביקשתם פעם להצטרף לילדים אחרים?

יצירה עם חברים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עם חברים טובים גם קופסה פשוטה יכולה להפוך לארמון, לספינה או לחללית. תוכלו להציע לילדים להזמין חבר אחד או יותר לזמן משותף של יצירה בקרטון. ואולי הם יגלו למה עוד יכול להפוך ארגז – עם קצת דמיון, מספריים, טושים ובעיקר עם הרבה ביחד.

פעם ברט, פעם שון ופעם ארצ'י

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחקי תיאטרון הם דרך נהדרת ללמוד על החוויה של האחר ולהביע תחושות ורגשות. תוכלו להציג את הסיפור בעל-פה, בעזרת בני משפחה שונים או עם בובות. בכל פעם התחלפו בתפקידים, וכך תזכו לחוות את הסיפור מעיניהן של הדמויות השונות.

ארגז יכול להיות הכל!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גלו בסרטון כיצד ארגז יכול להיות… הכל! ליצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

ידע

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות –
שימוש במילים לא שגרתיות או מופשטות: בַּסיפור, המציג סיטואציה מוכּרת ורלוונטית מחיי הילדים, משולבות מגוון מילים מופשטות. חלק מהן ניתנות להבנה מתוך הקֶשר לעלילה, וחלק מהן מיוצגות על ידי האיורים. דוגמאות למילים מופשטות בסיפור: "אומץ", "נועזים", "מעופים", "פטפוטים".
דוגמאות לפעלים לא שגרתיים בסיפור: "צופים", "רוטן", "מתעלם".
דוגמאות לתארים מיוחדים: "סגרירי", "זוהֵר", "ענק".

הבנת הטקסט ולשון הספר –
הבנת מסרים סמויים וגלויים: עלילת הסיפור קרובה לעולמם של הילדים, והסיטואציה המתוארת בו מוכּרת ורלוונטית. הילדים יכולים להזדהות עם הגיבורים וללמוד על קונפליקטים ועל התרתם. האיורים מסייעים לקוראים להבין את העלילה. קריאה חוזרת, התבוננות באיורים ושיח עליהם יאפשרו לילדים להעמיק את הבנת העלילה ולהשלים פערים בסיפור.

מיומנויות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

קריאה בספר מאפשרת לילדים לפגוש גיבורים שהם יכולים להזדהות איתם ועם מה שקורה להם. באמצעות שיח רגשי ניתן לפתח אצלם מוּדעות לתהליכים פנימיים שעוברים עליהם והכרה בנטיותיהם ובמאפייניהם האישיים.

התנהלות חברתית – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת שבה החברים לא מוותרים על החבר הכועס והנוטש וממשיכים להציע לו להצטרף. הם קוראים לו לשתף פעולה ואף מכינים לו "הפתעה" שתקל עליו להצטרף.

חשיבה יצירתית – לאורך הסיפור כולו ניכרים החשיבה היצירתית והדמיון של הגיבורים. גם את הקונפליקט החברתי הם מצליחים לפתור ביצירתיות.

ערכים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערכים חברתיים – הסיפור מציג מערכת יחסים מתגמלת המבוססת על ראיית האחר, על אמפתיה ועל התחשבות.

ערכים סביבתיים – הילדים בסיפור עושים שימוש חוזר בקרטון בדרך יצירתית ומהנה.

אהבת הספר וחדוות הקריאה – הסיפור מותאם לילדים צעירים, רלוונטי, מאפשר הזדהות ומציג קושי ואתגר שמטופלים על ידי פתרון יצירתי. כל אלה מקדמים את אהבת הספר ומטפחים את חדוות הקריאה.

מהספר אל הגן – מצבים בחיים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר עוסק בתופעה נפוצה בחיי הילדים – קושי לוותר על משחק אישי עם חבר קרוב בעקבות הצטרפות חברים נוספים. ילדים צעירים מתנסים כל העת בשכלול מיומנויות חברתיות ועשויים להזדהות עם הסיפור.

הספר נותן תוקף לרגשות שונים, כמו קנאה, דחייה או בדידות, שעלולים להתעורר במקרים כאלה, ולצד זאת מציג אפשרות של שינוי חיובי בעקבות הרחבת מעגל החברים.

מרכיב רב-משמעות נוסף בספר הוא האמפתיה של החברים לרגשות הקשים של בֶּרְט, החשיבות שהם מייחסים לחברות עימו והדרך שלהם לצרף אותו ולא לוותר עליו.

כל אילו יכולים להיות הזדמנות מצוינת לשיח אורייני מורחב בגן שמתמקד ברגשות.

הטרמה, קריאה בקבוצות קטנות ועותק אישי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה – "הספר נקרא 'חברים הכי טובים'. למה הוא נקרא כך, לדעתכם? על מה יספר הספר?"

ניבוי – אפשר לעצור את הקריאה כאשר שון מצטרף למשחק ולהפנות את תשומת הלב של הילדים לאיור שבו ברט יושב בתוך הארגז תוך שהוא מפנה את גבו לחברים, ולשאול: "מה, לדעתכם, יקרה עכשיו?".

כדאי לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה והאיורים.

להצטרף לחברים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה הראשונה כדאי לשאול שאלות שמסייעות להבנת הסיפור ולהשתלשלות האירועים בו: "מה עושים ברט וארצ'י על הגבעה בכל יום?"; "לְמה הם 'הופכים'?"; "מה הכוונה במשפט: 'הם נעים בקצב של שניים'?"; "לָמה שון חיפש קופסה לעצמו?"; "מה קרה כששון ביקש להצטרף לברט ולארצ'י?"; "למה ברט הרס את הקופסה שלו?"; "מה עשו שון וארצ'י כשברט הפסיק לשחק איתם?"; "למה ברט התעלם כששון וארצ'י קראו לו?"; "מה שון וארצ'י הכינו לברט?"; "למה הוא חזר לשחק איתם?".

שיח רגשי – "איך ברט הרגיש כשרק הוא וארצ'י היו יחד?"; "למה ברט הרגיש מוזר כששון הצטרף?"; "איך ברט הרגיש כשאבא שלו אמר לו להיות בשקט?"; "למה ברט נשאר בבית אף על פי שהתגעגע לחבריו?"; "מה, לדעתכם, הרגישו שון וארצ'י כשברט הפסיק לבלות איתם?"; "למה שון וארצ'י המשיכו להציע לברט להצטרף אליהם ולא ויתרו עליו?"

להיות חברים הכי טובים – "ברט וארצ'י חברים הכי טובים. מה זה אומר? איך מרגישים כשנמצאים עם חבר או חברה טובים?"; "כשיש חבר או חברה הכי טובים, אפשר לשחק עם עוד חברים?"

(הַקפידו לגעת בנושא ברגישות, שכן לא לכולם יש חבר או חברה הכי טובים.)

הצטרפות למשחק – "איך, לדעתכם, הרגיש שון כשביקש להצטרף אל ברט וארצ'י?"; "ביקשתם פעם להצטרף למשחק? מה קרה? איך הרגשתם?"; "ספרו על פעם שהציעו לכם להצטרף למשחק. איך הגבתם?"; "איך הרגשתם כשמישהו ביקש להצטרף לשחק איתכם?"; "מה משתנה כשמישהו מצטרף למשחק?"; "מה מרוויחים כשמצרפים חבר למשחק?"

מְשחקים עם חברים חדשים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשאול: "הייתם רוצים לשחק לפעמים עם חברים שאתם לא רגילים לשחק איתם?". אם הילדים ישיבו בחיוב, אפשר להמשיך ולשאול: "איך אנחנו יכולים לבקש מחבר או מחברה לשחק יחד?"; "האם אנחנו חייבים לקבל כל הזמנה למשחק?".

מומלץ לומר לילדים שאם בוחרים שלא לצרף מישהו למשחק או לא להצטרף לאחרים, כדאי לענות בדרך שלא תפגע בחבר או בחברה ולומר, למשל: "כרגע אני לא פנוי/פנויה."

כאשר נבחין בניצני חברויות חדשות בגן, אפשר להזמין את הילדים לספר על ההתנסות.

להרחבה:
"חברים" – מתוך החוברת "מילת היום בגן" – במרחב הפדגוגי גני ילדים

מילת היום – "חברים" – סרטון מאתר "הופ!"

מקֶצב של שניים לקצב של שלושה ויותר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בתחילת הסיפור ברט נהנה לנוע בקצב של שניים ובהמשך גם בקצב של שלושה. אפשר להזמין את הילדים לחשוב על פעילויות שמתאימות למקצב של שניים, למשל להתנדנד יחד בנדנדה עולה ויורדת, ולעומתן – על פעילויות שעושים בשלושה, למשל קפיצה בחבל, כאשר שניים אוחזים בחבל והשלישי קופץ. אפשר לנסות ולבדוק מה היתרון של פעילות שכוללת כמה ילדים על פעילות בזוג, למשל נגינה משותפת בכלֵי נגינה, ארגון הגן לאחר משחק, משחק מחבואים ועוד ועוד.

משחק מוזיקלי – תוכלו להזמין שני ילדים לתופף על הברכיים או במקלות הקשָה בקצב אחיד. בכל פעם הזמינו ילד או ילדה נוספים להצטרף תוך ניסיון  לשמור על הקצב. אפשר גם לערוך תרגיל דומה בהליכה שבו מנסים לעקוב אחרי קול רקיעות הרגליים.

עבודה קבוצתית עם ארגזי קרטון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הילדים בסיפור משחקים בארגזי קרטון והופכים אותם לחללית, לספינה ועוד. זאת הזדמנות מצוינת לעיסוק בקרטון בדרכים יצירתיות. ניתן להזמין את הילדים להביא ארגזי קרטון ולייחד מרחב בגן ל"קרטונייה" לשֵם יצירה ומשחק. כדאי להתייעץ עם הילדים ולבדוק איך היו רוצים שהמרחב ייראה, לברר איתם לְמה הם זקוקים, מה יהיו הכללים במרחב וכו'.

להרחבה:
קרטונייה – מרחב יצרנות בגן, במרחב הפדגוגי גני ילדים.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

טיפ לקריאה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בראשית הקריאה ילדים משקיעים מאמץ רב במעקב אחר רצף האותיות ושטף המילים. כשהם מאזינים למבוגרים קרובים קוראים להם, הם יכולים להתפנות מהמאמץ, להתמסר לדמיון ולגלות דברים חדשים בספר. מומלץ כמובן לעודד את הילדים לקרוא בעצמם, אך במקביל להמשיך ולקרוא גם יחד.

ללמוד מהניסיון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניסיתם פעם לבנות או לתכנן משהו וזה לא יצא כמו שדמיינתם? איך מרגישים כשלא יוצא לנו בדיוק כמו שהתכוונו? מה יכול לעזור במצבים כאלה?תוכלו לשתף את הילדים בניסיונות שלכם שלא תמיד הצליחו ובמה שעוזר לכם להתמודד.

האזינו לסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לפרק "רעיון נהדר" מתוך ההסכת "ירדן ודידי בפיג'מה" בשיתוף תאגיד כאן הסכתים, קרן גרינספון ישראל ומשרד החינוך.

בונים ביחד

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה קורה כשמתכננים קודם ואז בונים? וכשבונים ללא תכנון? תוכלו להתנסות בשני האופנים בבנייה בעזרת חפצים שתאספו, קוביות לגו או כל דבר אחר שיש בבית, ולראות איך הרגשתם ומה הייתה התוצאה בכל אחת מן הפעמים.

לצייר מהדמיון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לשחק במשחק דמיון וציור. אחד מבני או בנות המשפחה מתאר לאחרים: אני רואה בדמיוני דבר שעושה… לדבר יש… הוא בצבע… – ושאר המשתתפים מציירים לפי התיאור. מה רואים בכל ציור? מסקרן מאוד!

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט – יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

בין הרצוי למצוי, רגשות, עידוד ותכנון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גיבורת הספר מתמודדת עם הפער שבין הדמיון והתכנון לבין התוצר במציאות. ילדים רבים חוֹוִים כעס או תסכול כאשר דברים לא מצליחים כמו שרצו. הספר מאפשר להזדהות עם החוויה ונותן תוקף לרגשות שעולים במצבים אלה.
לצד זה הספר מציע עידוד ומראה את האפשרות לקום ולנסות מחדש.
כמו כן בהשראת הספר אפשר לעסוק בתכנון ולעבוד יחד על פרויקט כיתתי לפי חזון, מטרות ושלבים.

קבוצות קטנות, עותק אישי וניבוי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה ולהתבונן באיורים, המסייעים להבנתה.

ניבוי – בסיפור יש הַבְנָיָה של מתח: הקוראים לא יודעים מהו הדבר הכי מדהים עד לסופו של הסיפור. בתחילת הקריאה אפשר לעצור ולשאול: "מה הילדה רוצה לבנות לדעתכם?", "מה אתם הייתם בונים?". לפני העמוד האחרון אפשר לעצור ולתת לילדים לשער מהו הדבר הכי מדהים.

קריאה חוזרת – בקריאה חוזרת של הספר תוכלו לאסוף עם הילדים רמזים מהאיורים על הדבר הכי מדהים, למשל הרמז שעולה מהאיור שבו הילדה רוכבת על הקורקינט בלי הכלב, רמזים מהחפצים שהיא משתמשת בהם, רמזים מהשרטוט.

שאיפה לשלמות והתמודדות עם כעס

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לאחר הקריאה הראשונה שאלו שאלות המסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מי הוא החבר הכי טוב של הילדה?", "מה הילדה והחבר שלה עושים יחד?", "מה עשתה הילדה כשהדברים שהיא בנתה לא יצאו כמו שהיא תכננה?", "מה חשבו המעריצים שראו אותה בונה?", "לְמה מתכוונים כשאומרים 'מעריצים'?", "מה זה אומר שהילדה 'מתפוצצת'?", "מה קרה כשהילדה כעסה?", "למה היא רצתה לפרוש?", "מה עזר לה להרגיש אחרת?", "מה גרם לה לבנות מחדש את הדבר הכי מדהים?", "לְמה הוא משמש?".

שיח רגשי – "איך הילדה מרגישה כשהיא עם החבר הכי טוב שלה?", "איך היא מרגישה כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית באיורים כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית כשהיא בונה?", "איך היא מרגישה כשהדבר הראשון שהיא בונה לא יוצא כפי שתכננה?", "למה המעריצים לא מבינים אותה?", "איך הכעס משפיע עליה?", "לְמה הכוונה במשפט 'זה לא אחד מרגעיה היפים'?".

התייחסות לעמוד של הטיול עם העוזר – "מה קורה למצב הרוח של הילדה במהלך הטיול?", "מה גורם לכעס שלה להתפוגג?", "מה מרגיע בטיול?", "אֵילו דברים מסייעים לכם להירגע?"

"כשהילדה פוגשת שוב בדבר הלא-נכון הראשון שבנתה, כתוב: 'תחושה רעה עומדת להציף אותה שוב.' למה, לדעתכם, נכתב כך?", "מה גורם לתחושה שלה להשתנות?", "איך היא מרגישה כשהיא משלימה את מה שהיא בונה?", "למה היא והעוזר שלה חושבים שהם בנו את הדבר הכי מדהים אף על פי שיש דברים שיכלו לשפר?"

דמויות ללא שם – "למה, לדעתכם, לדמויות שבספר אין שמות?" תוכלו לשוחח על הבחירה המיוחדת הזו – אם אין שם, אולי הן יכולות להיות כל אחד ואחת?

בין דמיון למציאות – "תוכלו לספר על מקרה שבו תכננתם מראש ודמיינתם איך ייראה משהו שרציתם להכין?", "מה קרה כשהכנתם אותו?", "הוא היה כמו שדמיינתם?", "איך הרגשתם?", "חשוב לכם שמה שאתם עושים יֵצא בדיוק כמו שדמיינתם?", "מתי כדאי, לדעתכם, להמשיך ולנסות לעשות אותו, ומתי כדאי להפסיק לגמרי או לקחת הפסקה?", "מה הופך משהו למושלם בעיניכם?", "האם גם דבר לא מושלם יכול להיות מדהים?"

מסלול הכעס

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מאפשר לעסוק בנושא חשוב ורב-משמעותי בחיי ילדים – חוויית הכעס וההתמודדות איתה. תוכלו להתחיל את המעקב אחרי מסלול הכעס  שבסיפור בהתבוננות בהבעות הפנים ובמחוות הגוף של הילדה, החל בניסיון הראשון שלא צולח ועד לרגע שבו הכאב עולה לה לראש והיא "מתפוצצת". תוכלו לשאול: "האם רק הכאב עולה לה לראש?", "מה גורם לה 'להתפוצץ', לדעתכם?", "הרגשתם פעם כעס כשדברים לא קרו כמו שתכננתם?", "איפה מרגישים את הכעס בגוף?", "מה חשבתם בזמן שכעסתם?", "מה עזר לכעס לעבור?", "יש מישהו או משהו שאתם נעזרים בו כשאתם כועסים?", "מה הייתם מציעים לילדה לעשות כשהיא הרגישה שהיא 'מתפוצצת'?".
לבסוף תוכלו להציע לילדים לצייר את מסלול הכעס שלהם ולהתייחס בציורם לאופן התפתחותו ולמקומות בגוף שבהם הם מרגישים אותו.

תכנון ובנייה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בכיתה אפשר להתנסות בבנייה לפי תכנון בכמה אופנים: אפשר להזמין את הילדים לצייר משהו מדהים שהם רוצים לבנות, לאחר מכן לשאול אותם שאלות שיעזרו להפוך את התכנון למציאות, כמו "מאילו חומרים תבנו את זה?", "באיזה גודל זה יהיה?", "מהו סדר פעולות הבנייה?".

פנטומימה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להכין שתי קערות, באחת פתקים עם פעלים מהספר, כמו מכָּה בפטיש, מנסרת, מדביקה, ובשנייה פתקים עם רגשות שונים, כמו כעס, שמחה, עצב, פחד.
הזמינו בכל פעם ילד או ילדה לקחת  פתק ולהציג אותו בפנטומימה. בסבב הראשון יהיה עליהם לקחת פתק מקערת הפעלים, ובסבב הבא  – מקערת הרגשות.
לאחר מכן אפשר לאתגר את הילדים ולהזמין אותם לקחת פתק מכל קערה ולנסות להציג את השילוב ביניהם, למשל לנסר בעצב, להכות בפטיש בשמחה.

פעילויות בעקבות האיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האיורים בספר משלימים חלק מהפרטים, למשל את העובדה שהחבר הכי טוב של הילדה הוא כלב, או לְמה משמש הדבר הכי מדהים. אפשר לתת לילדים להתבונן באיורים ולראות אילו פרטים הם מגלים בהם.

ציור בשילוב של צבעים ושחור-לבן – אפשר להזמין את הילדים לצייר בסגנון המיוחד של הספר ולבחור אילו חלקים לצבוע ואילו חלקים להשאיר רק בקווי מִתְאָר.

הבעות פנים ושפת גוף – הפנים ומחוות הגוף של הילדה באיורים השונים מביעים מגוון רגשות. תוכלו להציע לילדים להתנסות בחיקוי חלק מהאיורים בתנועה, בהבעות פנים או בפנטומימה. אפשר גם להציע להם לצייר בעצמם תחושות ורגשות שונים.

טיפ לקריאה משפחתית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדי להפוך את הקריאה המשותפת למהנה ולעודד קריאה, כדאי לבחור בספר שמדבר אל  הילדים והילדות ועוסק בנושאים שקרובים לליבם: יש שיעדיפו סיפור דמיוני, אחרים ירצו לקרוא ספר "שקרה באמת". כל סיפור אהוב יעודד אותם להמשיך ליהנות מספרים ויפתח בהם דמיון ויצירתיות.

שיחה – חפצים וזיכרונות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם אתם יכולים לחפש חפצים שמזכירים חוויות מהעבר: תצלום משפחתי, מתנה שקיבלתם או חפץ שקשור לחוויה שחוויתם. כל אחד בתורו מציג את החפץ שבחר, ומשתף בזיכרון שקשור אלי

האזינו לסיפור "המכונה"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איך נשמע סבא? האם המכונה משמיעה קולות?

אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר השישי לגנים הבוגרים לשנה"ל תשפ"ג: "המכונה", מאת: ארז חדד | אייר: אביאל בסיל | הוצאת כנרת.

מספרים: דידי שחר וירדן בר כוכבא הלפרין, עריכה ובימוי: ירדן בר כוכבא הלפרין, מוזיקה מקורית: טל בלכרוביץ׳, פתיח: דידי שחר.

מוכנים/ות? מת – חי – לים! ▶️

בונים משהו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רוצים מכונה משלכם? – אספו קופסאות, בדים, קרטונים וצעצועים ישנים, ותוכלו לבנות מכונה משלכם. אפשר לתכנן יחד מה היא תעשה ואיך היא תיראה, ואפשר גם פשוט לבנות ולגלות תוך כדי.

איורים – איפה המכונות?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ברבים מהאיורים שבספר מופיעות מכונות. אפשר לדפדף בספר ולחפש איורים של מכונות וחלקים שלהן – האם תדעו מה היה התפקיד של המכונה? ואולי אפשר להמציא מכונה חדשה בעקבות החלק שגיליתם ולדמיין מה היא יכולה לעשות.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

פינטרסט
יצירות, שירים ופעילויות נוספות בפינטרסט של ספריית פיג'מה

יֶדע בתחום הליבה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שפה ואוריינות – הרחבת אוצר המילים ומֵטָפורות: "מחסן", "סקרנות", "שלף", "רִחרח", "זיכרונות", "הר של פתיתים", "אל ראש המכונה".

מורפולוגיה – קשרים בין שורש ופועל לתבנית (משקל) :"מכבסים" – "מכונת כביסה", "מתגלחים" – "מכונת גילוח".

יֶדע בין-תחומי – נקודת המבט של המבוגרים היא טכנולוגית ושימושית, ואילו נקודת המבט של הילד היא הבעתית ורגשית.

יֶדע עולם – המחסן נקרא "המערה של עַלִי סבא" בהשראת המעשייה על "עלי בַּבָּא וארבעים השודדים", שכדאי להכיר אותה לילדים וכך להעמיק את הבנתם.

סבא מספר על האנטנה, על הרדיו ועל השירים שהתנגנו באמצעות המכשיר. מומלץ להרחיב בנושא עם ילדי הגן ולחקור אותו יחד.

מְיוּמָנוּיוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מיומנות בין-אישית – מערכת היחסים בין הסבים לנכד היא חיובית ומְתַגְמֶלֶת ומבוססת על כבוד הדדי, על הערכה, על הקשבה ועל שיתוף פעולה. המבוגרים מצטרפים לילד אף על פי שאינם מצליחים להבין את התכלית, ועוברים בעצמם תהליך של גילוי.

מודעות עצמית – הזדהות עם התהליכים שדוד עובר: ביטוי עצמי, התנסות בתהליך ותחושת שמחה מהתהליך ומהתוצר.

אוריינות גופנית ובריאותית – הסיפור משלב פועלי עשייה, כמו: "פֵּירקו", "הִרכיבו", "חתכו", "קשרו".
באמצעות מפגש עם חפצים מהעבר וזיכרונות החוסן הנפשי ותחושת השייכות מתחזקים.

חשיבה יצירתית – הן בתהליך איסוף החפצים וחיבורם והן בקישור המכונה לרגשות של שמחה ואושר.

עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כבוד האדם והמשפחה – מצד הסבא והסבתא, קֶשב לרעיונות של הילד ומתן אפשרות שיתנסה בדרכו שלו, ומצד הנכד, קשב לרגשות של סבא וסבתא והתייחסות אליהם.

אהבת הדעת וחדוות הלמידה – תֵיאור תהליך של חדוות גילוי ושל חדוות עשייה אשר מובילות לביטוי עצמי.

מִפְגָש וְשִׂיחָה בַּגַן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה עושה המכונה? – בעת קריאת הסיפור ניתן לעצור בשלב שבו המכונה מוכנה ולשאול: מה עושה המכונה, לדעתכם? חשוב לאפשר לילדים להביע את רעיונותיהם ולאחר מכן להמשיך בהקראה.

בירור והבנה של מסרים גלויים – חשוב לשאול שאלות, כמו: איזה רעיון היה לדוד? מה הִציעה סבתא לדוד? למה סבא ודוד הלכו למחסן? במה נזכרו סבא וסבתא?

לחזור ולהתבונן – חשוב לאפשר לילדים לחזור ולעיין בספר, להתבונן באיורים וכך לסייע בהבנת הסיפור וביכולת לשחזר את הסיפור.

מסרים סמויים – תוכלו לשאול שאלות, כמו: איזו מכונה רצה דוד  לבנות? האם הוא ידע מההתחלה מה המכונה שלו תעשה? מה  עשתה המכונה שלו לבסוף לסבא ולסבתא? ובשבילו? האם יש לכם רעיון לשם מתאים למכונה?

בהמשך כדאי לחבר את הסיפור לחוויות אישיות – האם אתם אוהבים לבנות? מה אתם אוהבים לבנות? האם אתם זוכרים משהו מיוחד שבניתם? אילו הייתם יכולים לבנות כל מכונה שתרצו, מה הייתם בונים?

קשר משפחתי – כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות עם סבא, עם סבתא או עם בני משפחה אחרים? איך אתם מרגישים כשאתם מבלים יחד? לסבא ראובן יש מחסן מעניין; אֵילו חדר או פינה אהובים עליכם אצל בני משפחתכם?

וּמָה בְּגַנֵנוּ? תִכְנוּן וּמַטָרָה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מטרה או תהליך? –  הספר מַציג את עולם הילדים שבו התהליך, ולא רק היעד שבסופו, מסקרן ומהנה. זהו עולם שלומדים בו תוך כדי התנסות, בדיקה וגילוי סקרנות, לכן הוא לא תמיד בהיר ומובן למבוגרים. הספר מציע לְשַמֵר את היכולת הטבעית של ילדים לפעול באופן אסוציאטיבי ובתגובה על חוויות שהם חווים.

"היא פשוט מכונה" – סבתא של דוד מבולבלת כי, לדעתה, לכל מכונה יש תפקיד, אבל לדעת דוד, "היא פשוט מכונה". המבוגרים מכוונים לתהליך הטכנולוגי של המכונה, אבל מתברר שבעיני ילדים מדובר בתהליך של הבעה ורגש.

ומה בגן? – כדאי להתנסות גם בפעילויות מתוכננות לצורך יצירת תוצר – "יצרנות", וגם בפעילויות הבעתיות ביצירה חופשית – "יצירה". חשוב לְזַמֵן מגוון כלים וחומרים להתנסויות, לסייע ולתווך.

להעשרה:

מרחב יצרנות בגן, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

משהו על יצירה בגן הילדים, המרחב הפדגוגי – גני ילדים

הַמְעָרָה שֶל עַלִי סַבָּא

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

למה גרוטאות? – ילדים וילדות נהנים לשחק בגרוטאות ובחפצים אמיתיים. כך הם יכולים לחקור את המציאות ולחקות אותה, להתנסות בחפצים "של גדולים" באופן בטוח, לשחק משחק שהוא חופשי מהגדרות, להמציא וליצור.

אילו גרוטאות כדאי לבחור? – מומלץ לבחור מגוון גרוטאות ולאפשר לילדים לְנַיֵיד, לסחוב, למלא, להרכיב, לדמיין ולגלות שלל מיומנויות.

רצוי לבחור חפצים של בעלי מקצוע וחפצים ניידים שיש להם צורות ומִרקמים שונים, גם כאלה שמוכּרים מחיי היום-יום וגם שאינם כאלה.

חשוב! יש לוודא שכל החפצים בטיחותיים, קלים לנשיאה ואינם מסוכנים.

להעשרה:

חצר גרוטאות, מרחב פדגוגי – גני ילדים

נוהלי בטיחות – חצר גרוטאות בגן הילדים, חוזר מנכ"ל

מילת היום בגן – "המצאה"

מַעֲלִים זִיכְרוֹנוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זיכרונות באיורים – האיורים "מספרים" באופן ויזואלי את המחשבות והזיכרונות של הדמויות. כדאי לחזור ולהתבונן באיורים ולגלות יחד את האופן שבו המאייר מציג את המחשבות לעומת האופן שבו הוא מציג את המציאות.

זיכרונות בחפצים – תוכלו לבקש מהילדים שיביאו חפץ מִשנים קודמות שמעורר אצלם זיכרון ולהציג אותו בפני ילדי הגן. אפשר גם לארח סבים וסבתות ולבקש שיביאו חפצים ישנים, יספרו עליהם וידגימו את השימוש בהם.

מְכוֹנוֹת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מכונות – מה הן עושות? ניתן לשאול: אילו מכונות מוזכרות בסיפור?
מה התפקיד שלהן? אילו מכונות נוספות אתם מכירים?

שם ופעולה – כדאי לעמוד יחד על הקשר בין שם המכונה לפעולה שהיא עושה: במֵדיח מְדיחים כלים, במייבש מייבשים כבסים

(בלשון הדיבור – "כביסה"). זוהי תשתית אוריינית-מורפולוגית לעיסוק במושג שורש, ומומלץ לשלב אותה באופן חווייתי ומשחקי במהלך הפעילויות.

משחק התאמה – תוכלו ליצור כרטיסיות התאמה בין מכונה לתפקידיה, למשל: תמונה של מכונת כביסה ותמונה של בגדים נקיים. זו הזדמנות להכיר מכונות שונות ולגלות שלעיתים למכונה יש יותר משימוש אחד.

חוקרים מכונות – איזו מכונה מעניינת את הילדים? איך היא פועלת? ממה היא עשויה?

ממציאים מכונה – הילדים יכולים להמציא מכונות משלהם,

להציג אותן, לספר עליהן וליצור תערוכה שבני המשפחה יוכלו לבקר בה.

מכונות ואוֹמנות – ז'אן טינגֵלי – אפשר להכיר את המכונות

המשעשעות שיצר האומן השוויצרי שמוסיפות קסם לעולם.

להעשרה:

מכונת המוזיקה של ז'אן טינגלי

מזרקת סְטְרָוִוינְסְקִי בפריז

המזרקה בבָּזֶל

שטותיקופטר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שטותיקופטר – מאילו מילים מורכבת המילה "שטותיקופטר?" תוכלו להמציא עם הילדים מילים המורכבות מכמה מילים.

ההמצאה שלי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ההמצאה שלי – ּ תכנון בעזרת נייר מילימטרי – בַספר איורים שנוצרו על גבי נייר מילימטרי. הזמינו את הילדות והילדים לתכנן שטותיקופטר אישי או כל המצאה העולה על דעתם על נייר מילימטרי או על נייר משובץ אחר. לאחר התכנון כדאי להכין אב-טיפוס של דגם ההמצאה בעזרת קופסאות וחומרים ממוחזרים.

"אנחנו יכולות לעשות את זה!"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"אנחנו יכולות לעשות את זה!" – הָכינו תערוכה כיתתית של מודעות לעידוד ברוח דודה הדסה.

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע עַם ועולם – רוזי המְסַמְרֶרֶת – הספר נכתב בהשראת דמותה של רוזי המסמררת, דמות מצוירת ידועה של פועלת שעודדה פועלות בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה לעבוד במרץ ולתרום למאמץ הלאומי. רוזי, הלבושה בסרבל כחול ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן, מעודדת את העובדות במילים: "אנחנו יכולות לעשות זאת!"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הדסה סמואל – מתרגמת הספר בחרה ששמה של הדודה בעברית יהיה הדסה, על שם הדסה סמואל )1986-1897(, אשת ציבור שפעלה לגיוס בנות היישוב העברי לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. הדסה סמואל דאגה לרווחת החיילות, לשיפור שכרן ולהטבת תנאי השירות שלהן. למידע נוסף על הדסה סמואל קִראו את הערך "הדסה סמואל" בוויקיפדיה.

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לספר בכיתה את סיפורן של רוזי והדסה ולחקור עם התלמידות והתלמידים על דמותן ועל השפעתן

כדאי להתבונן יחד באיורים.

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להתבונן יחד באיורים. האם ילדיכם הצליחו לאתר את הדס בין חברי הכיתה בתמונה בעמוד ֵ הראשון? אילו המצאות המציאו החברים של הדס? האם יש המצאה שמצאה חן בעיניכם? מה מיוחד בה?

לערוך יחד רשימה של דברים שניסיתם והצלחתם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו לערוך יחד רשימה של דברים שניסיתם והצלחתם, ודברים שעוד לא הצלחתם לעשות ושאתם רוצים לנסות בעתיד. אולי אפשר להצליח בכוחות משותפים?

לבנות יחד "פטנט" משלכם

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להמציא, לתכנן ולבנות יחד "פטנט" משלכם ממשחק הרכבה כמו קוביות, לגו או פליימוביל. אפשר לשלב בתוך ההמצאה שלכם חפצים שונים שתמצאו בבית או בחצר.

דודה משמעותית ובעלת מעוף

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם גם לכם יש או היתה דודה משמעותית ובעלת מעוף שהשאירה חותם על ילדותכם? תוכלו לחפש תמונות ולספר עליה לילדיכם.

כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה להמצאות של הדס. אפשר להמציא יחד משפטים או ביטויים שבני המשפחה אומרים זה לזה כשמישהו זקוק לעידוד. תוכלו לכתוב על גבי פתקים מילים ומשפטים מעודדים ולפזר את הפתקים ברחבי הבית.

לילדים צעירים יש רעיונות גדולים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לעיתים קרובות לילדים צעירים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות.

גם איינשטיין נכשל:

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גם איינשטיין נכשל: למה חשוב ללמד על כישלונותיהם של אנשים מעוררי השראה – הגיע זמן חינוך

https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-254706

מאמר באתר מכון דוידסון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

החוקרת שפענחה את סוד החיים – מאמר באתר מכון דוידסון על פרופ' עדה יונת

https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/—-

מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה: "אנחנו יכולות לעשות את זה!" מכריזות הדס והדודה הדסה – דודה הדסה בנתה מטוסים כשהיא לבושה בבגדים כחולים ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן. הכרזה נוצרה בזמן מלחמת העולם השנייה בארה"ב במטרה לעודד פועלות בתעשיות שסייעו למאמץ המלחמתי. בשנת 1982 זכתה הכרזה לגילוי מחדש בכתבה של הוושינגטון פוסט. היא נפוצה והפכה לסמל מחודש של עוצמה ויכולת נשית. עוד על סיפורה של הכרזה בערך בויקיפדיה We Can Do It! ‎

https://he.wikipedia.org/wiki/We_Can_Do_It!

ליצור תמונות "זה לא עיגול/זה לא משולש"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הסיפור הילדים יכולים ליצור תמונות "זה לא עיגול/זה לא משולש". הילדים יכולים לבחור דף עליו מצוירת צורה גיאומטרית ולהשלים את הציור כיד הדמיון. את היצירות המגוונות ניתן להציג על לוח בגן.

מה אפשר ליצור מפקעת צמר?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מה אפשר ליצור מפקעת צמר? יושבים במעגל ומגלגלים את הצמר בין הילדים. כל ילד מעלה רעיון למה הופך הצמר (למשל, נחש, זנב, חבל קפיצה, פרח, כדור…).

להציב באמצע החדר חפצים שונים ולדמיין שימושים שונים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלי להציב באמצע החדר חפצים שונים ולדמיין שימושים שונים (מטאטא יכול להפוך למיקרופון, עפרון למברשת שיער וכד'). כל ילד בתורו בוחר חפץ ובאמצעות פנטומימה מדמיין מהו, האם חבריו הצליחו לנחש למה הפך החפץ שבחר?

לחלק את הילדים לקבוצות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

את יכולה לחלק את הילדים לקבוצות, כל קבוצה מקבלת ארגז עץ ריק נמוך ומעלה רעיונות מה ניתן לעשות עם ארגז בגן, למשל להפוך אותו לכוננית ספרים לספריה, מקום לאחסון צעצועים או תחפושות, אדנית לשתילת צמחים בגינה… הילדים יכולים לצבוע ולקשט את הארגזים ולחדש את פנים הגן.

ניתן להציב קופסאות, ארגזים וחפצים שונים בחצר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ניתן להציב קופסאות, ארגזים וחפצים שונים בחצר ולארגן פינת גרוטאות אליה יכולים הילדים לגשת ולהמציא מתקנים ומכונות במהלך היום.

אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת מיחזו

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להזמין את ההורים והילדים לסדנת מיחזור בגן בה כל משפחה תכין יצירה אחרת מקופסת נעליים. (ניתן גם לבקש מהמשפחות להכין את היצירות בבית, ולהביא אותן לגן.) את היצירות תוכלי להציג בתערוכת "מחוץ לקופסא" בגן.

אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בוודאי שמת לב שלפעמים האריזה מעניינת יותר מהמתנה בתוכה! אפשר להסתכל מסביב ולחשוב, כמה אנו משקיעות במשחקים מוכנים ו"סגורים". בעקבות הספר אפשר להעלים מפינת הבית חלק מהאביזרים ולהחליף אותם בחפצים פשוטים. האם ההחלפה שינתה את המשחק הסוציו-דרמטי של הילדים?

ספרים נוספים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אילו ספרים נוספים מכירים הילדים שעוסקים בדמיון? תוכלו לחפש בספריית הגן את "הבית של יעל", "אהרון והעפרון הסגול", "ברווז! ארנב!" (חולק לפני מספר שנים בספריית פיג'מה) ולקרוא אותם יחד.

מציאות ודמיון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מציאות ודמיון: בספר מיוחד זה האיורים מספרים את עיקר הסיפור, ובלעדיהם העלילה אינה מובנת. כדאי לדפדף יחד בספר ולבקש מילדיכם לתאר במילים למה הארגז הופך בכל עמוד. תוכלו לשוחח על דמיון ומציאות ולשתף את ילדיכם בדעתכם. האם לדעתכם הארנבון חושב שהארגז הוא באמת חללית, רובוט או פסגת הר?

צבעוני או שחור-לבן?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צבעוני או שחור-לבן? כדאי להתבונן באיורים ולשים לב באילו צבעים מצוירים הדפים שבהם מדברים עם הארנבון, ובאילו צבעים מצוירים העמודים שבהם הארנבון מופיע. אפשר לשאול את ילדיכם מדוע, לדעתם, בחרה המאיירת לצבוע את הדפים כך.

מציירים ציור משותף

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מציירים ציור משותף: אתם יכולים לצייר מלבן על דף ריק ולבקש מילדיכם להמשיך את הציור ולהפוך אותו למשהו אחר. האם הצלחתם לנחש מה הם ציירו? כדאי להתחלף בתפקידים, כך שבכל פעם אחד יצייר צורה, והשני יהפוך אותה למשהו אחר.

זה ארגז? זה לא ארגז?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זה ארגז? זה לא ארגז? אפשר להביא ארגז ריק מהמכולת הקרובה, להחליט יחד למה יהפוך הארגז שלכם, לגזור, לצבוע ולהמציא משחק פרי דמיונכם וידיכם.

כולנו היינו פעם ילדים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כולנו היינו פעם ילדים: ילדים רבים ממציאים משחקי דמיון. האם הספר מזכיר לכם משחק או צעצוע דמיוני מילדותכם? תוכלו לשתף בכך את ילדיכם.

משחק הדמיון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

משחק הדמיון: אפשר לשבת על השטיח זה מול זה ולשחק משחק דמיוני: כל אחד יציג בתורו בפנטומימה מה הוא "מחזיק" ביד (פטיש, חיפושית, טלפון, חתול, תינוק…), והמשתתף השני ינסה לנחש מהו אותו חפץ. בשלב הבא "העבירו" את החפץ למשתתף הבא והמשיכו במשחק הדמיון והניחושים.

הסופר סימס טבק

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסופר סימס טבק: אם נח לכם לקרוא באנגלית תוכלו להכיר את הסופר סימס טבק ואת הספרים הנוספים שלו באתר הבית שלו

הבלוג של דנה ישראלי - רעיון מקסים בעקבות הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הבלוג של דנה ישראלי – רעיון מקסים בעקבות הספר

https://danad.co.il/blog/yossefcoat/

הספר "המעיל המופלא של יוסף" חולק במסגרת התוכנית PJ library גם באנגלית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר "המעיל המופלא של יוסף" חולק במסגרת התוכנית PJ library גם באנגלית – "Joseph Had a Little Overcoat"

https://pjlibrary.org/beyond-books/pjblog/march-2012/simms-taback-s-joseph-had-a-little-overcoat

"בל תשחית" הכבוד למשאבי הקיום

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"בל תשחית" הכבוד למשאבי הקיום: נסו לחשוב יחד- האם יוסף אהב את המעיל שלו ולכן לא רצה לוותר עליו? האם יש לנו חפצים שאנו מתקשים לוותר עליהם? האם יש כאלה שקל לוותר עליהם? הכירי לילדים את המושג "בל תשחית" הסבירי את המילה "בל" )אל( ואת המילה "תשחית" (לקלקל) ואת משמעות הערך- שלא לבזבז דברים. המצווה "בל תשחית" המופיעה בתורה אוסרת להשחית עץ מאכל במקרה של מצור ממושך על עיר. מהמצווה הזו התפתחה גישה רחבה יותר המדגישה את האיסור להשחית דבר שיכול להביא תועלת לך או למישהו אחר, כמו עץ פרי.

שימוש חוזר בגן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שימוש חוזר בגן: עודדי את הילדים להביא בגדים ישנים שיכולים לשמש בכיתה לפעילות ברוח הספר "המעיל המופלא":הכינו מן הבגדים הישנים בגדים חדשים, כמו שעושה יוסף. התייעצי עם הילדים כיצד לגזור את הבגדים לבגדים חדשים.

הגן מתחפש לכפר של יוסף, בהשראת תמונות הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הגן מתחפש לכפר של יוסף, בהשראת תמונות הספר: יוצר הספר, סימס טבק, משתמש בטכניקת הקולאז (הדבק, בעברית) המבוססת על "מעשה טלאים" של פרטים מאוירים + גזרי נייר צבעוניים מודבקים + גזרי איורים וצילומים. נסי להכין עם הילדים תמונת קיר גדולה של העיירה של יוסף תוך התנסות בקולאז'.

הציגי צילום של סמל המחזור. שוחחי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הציגי צילום של סמל המחזור. שוחחי: מדוע חשוב למחזר, למשל בקבוקים. מה עוד ממחזרים ברמה ארצית? (נייר, מים…) בקשי מן הילדים לאתר את סמל המחזור על בקבוקי שתייה למיניהם. חלקי לילדים דף לצביעה של סמל המחזור והציעי להוסיף לו דוגמאות מאוירות, או מודבקות של מוצרי מחזור. בקשי מהילדים להביא החפצים שמחזרו ויצרו בבית והציגי אותם בגן.

"והגדת לבנך" הסיפור העובר מדור לדור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"והגדת לבנך" הסיפור העובר מדור לדור
הידעת? הסיפור "המעיל המופלא של יוסף" מבוסס על שיר ילדים ביידיש. בסוף הספר מצורפים התווים ומילות השיר המקורי. נסי לשיר עם הילדים את השיר, כדאי להיעזר בהורה עם ידע במוסיקה. אפשר להזמין בן משפחה דובר יידיש וחובב זמר לשיר את השיר בשפת המקור.

האם את זוכרת שיר בשפה אחרת ששרה לך סבתא שלך?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם את זוכרת שיר בשפה אחרת ששרה לך סבתא שלך? נסי ללמד את הילדים ולשיר איתם. להורים רבים יש זיכרונות של שירים ששרו להם כילדים בבית אבא-אימא. ערב בלתי נשכח, מרגש ומשעשע מאוד יכול להיות ערב שירים מבית סבא: ערב שירי מקור שבו ישירו בני המשפחה: הורים או סבים/סבתות את השירים בשפת המקור. אפשר לדאוג מראש לתרגום כל השירים לעברית, ולקבצם בשירון שיהיה מזכרת נפלאה.

סיפורים מדור לדור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לבקש מההורים לספר לילדיהם על חגים בבתיהם כשהם היו ילדים (אפשר לרשום אנקדוטה, לצייר יחד את הסיפור, להביא סיפורים לגן ולהקריא אותם לקבוצה …). כך מדגישים את הערך של סיפורים מדור לדור, משתפים זה את זה במגוון מסורות ומנהגים, ומתחברים לעבר ולרצף היסטורי.

האם הסיפור הוא סיפור מעכשיו או "סיפור של פעם"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האם הסיפור הוא סיפור מעכשיו או "סיפור של פעם"? כיצד יודעים זאת? עברו יחד על התמונות ומצאו חפצים מן העבר. (מכונת תפירה, דלי לחליבת פרות, נרות למאור, אש לחימום, וכו') אלו חפצים אי אפשר למצוא בספר? האם ליוסף היה טלפון? טלוויזיה? מחשב?

מה משמעות המילה "מופלא"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להקדיש רגע של מחשבה לשמו של הסיפור. מה משמעות המילה "מופלא" ? מדוע המעיל הישן מופלא? קראו יחד את הספר וחשבו שוב מה מופלא בסיפור- המעיל? התושיה של יוסף? הסיפור?

סיפור משפחתי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סַפְּרו לילד סיפור משפחתי, שיש בו חיוך או טעם מיוחד – שמתאים להישמר בזיכרון המשפחתי; למשל, סיפור עליכם בתקופת ילדותכם. שלבו בסיפור פרטים הקשורים לתקופה ולמקום שבו התרחש. חפשו יחד באלבום התמונות המשפחתי את צילומי המקומות שבהם נולדו וגדלו הסבים והסבתות של הילד. עברו יחד על פרטי התמונה; למשל, "הנה המאפייה שאבא של סבתא קנה בה את החלות הכי טובות בעולם…

מסע במנהרת הזמן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

מסע במנהרת הזמן: לקראת "המראה לכפר של יוסף", בַּקשו מהילד לעצום עיניים ולהמריא לשם בדמיונו. כעת דובבו אותו ובקשו ממנו "לדווח" על מראה עיניו: למשל, האם יש ליוסף טלוויזיה בבית? אילו בעלי חיים מסתובבים ב"שכונה"? האם עובר בה אוטובוס? מה לובשים האנשים? בקיצור, הנחו את הילד בשאלות שיאפשרו לו לבדוק את הדמיון והשוני בין "שם ואז" ל"כאן ועכשיו" ואת הסיבות לכך.

כל עדה ועדה ואִמרות הכנף שלה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כל עדה ועדה ואִמרות הכנף שלה. האִמרה: "כשהמעיל הוא ישן רק החורים חדשים", ממוסגרת כתמונת-קיר בביתו של יוסף (ראו בעמוד שנפתח במילים: "הייתה לו ליוסף אפודה ישנה…" ). אִמרה זו מדגימה את ההומור של תרבות היידיש. צרו, כדוגמת תמונה זו, תמונת קיר משלכם. היזכרו באמרת כנף משפחתית מבית אבא-סבא. ספרו מי אמר אותה, מתי ובאילו נסיבות… כתבו אותה באותיות גדולות, תנו לילד לעטר אותה ותלו אותה על הקיר.

עקבו אחר מצב הרוח של יוסף

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

עקבו יחד, באמצעות התמונות בספר, אחר מצב הרוח של יוסף. מתי ולמה הוא עצוב? מתי ולמה הוא שמח? מה מצב הרוח שלו בסוף הסיפור? נסו לראות איך הילד מסביר את הדברים?

ערכו שתי רשימות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ערכו שתי רשימות: רשימה אחת של דברים ששימחו את הילד במשך היום, ובמקביל לה, רשימה נוספת של דברים מצערים שהעציבו אותו. עודדו אותו לבדוק את רשימת הדברים המצערים ולחפש בה נקודות אור. אפשר, מדי ערב, לנסות להיזכר בדבר טוב שקרה לכל אחד מכם במשך היום.

"בל תשחית" הכבוד למשאבי הקיום מצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"בל תשחית" הכבוד למשאבי הקיום מצוות "בל תשחית" המופיעה בתורה (בספר דברים פרק כ), אוסרת להשחית עץ מאכל במקרה של מצור ממושך על עיר. מהמצווה הזו התפתחה גישה רחבה יותר המדגישה את הצורך לנצל את כלל משאבי הקיום שלנו בתבונה ובחסכנות. גם יוסף לא מוותר על שום אפשרות לנצל עד תום את בד המעיל.

חפצים ששינו את שימושם המקורי לטובת שימוש חדש

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בקשו מהילד לאתר בבית חפצים ששינו את שימושם המקורי לטובת שימוש חדש; למשל, צלחת אוכל שנסדקה ומשמשת בסיס לעציץ, כוס צבעונית המשמשת צנצנת קטנה לפרחים וכדומה.

שוחחו עם הילד על תכונת הבזבזנות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שוחחו עם הילד על תכונת הבזבזנות: מה זה נקרא לבזבז? האם יש דברים שאנחנו זורקים למרות שעדיין ניתן להשתמש בהם? מה ניתן לעשות כדי להימנע מבזבוז?

הסבירו לילד את המושג "יד שנייה"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הסבירו לילד את המושג "יד שנייה". בררו יחד איתו מה אפשר לקנות / למסור / למכור בחנויות יד שנייה; למשל, בגדים משומשים במצב טוב, ספרים, משחקים, חפצי נוי ואחרים. מה היתרון ב"יד שנייה"? מה היה הילד מוכן לקבל מ"יד שנייה" ומה היה מוכן למסור?