לא פשוט להיות עולה חדשה, שלא מבינה עברית. נינו אוהבת לשיר, אבל כשהיא מגיעה לישראל, היא משתתקת. האם תצליח למצוא מחדש את קולה? והאם תבין מה השכנה בת גילה מנסה להגיד לה? סיפור על עליה ועל נטיעת שורשים בארץ.
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
געגועזהות אישיתיהדות התפוצותיום העצמאותעלייה
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
שֵׁמַע
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
כְּלָלִי
הַעֲשָׁרָה
מַעֲרָךְעולמה של נינו שעלתה מגאורגיה לישראל השתנה מן היסוד, וכעת עליה להתרגל לשפה לא מוכרת, לנופים אחרים ולשכנים חדשים. ברגעי הקושי היא מדמיינת את עצמה שטה בספינה בחזרה אל עולמה הקודם. אט-אט אהבתה הגדולה למוזיקה הופכת לה לעוגן, והיא מגלה כי הצלילים והמנגינות הולכים איתה לכל מקום. למוזיקה יש כוח לחבר תרבויות ועולמות, לעודד וללוות אותנו במסעות החיים.
"כשלא יוכל להסביר בלשון זולתו, כשמנגן בניגון – יבין זולתו ביותר"
(ה"צמח צדק", אור תורה, בראשית)
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
האזינו לסיפור "החלון שלי כאן" מאת: נינו ביניאשוילי, איורים: אביה כהן, הוצאת: מ' מזרחי (גנים צעירים). יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר, מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳, פתיח: דידי שחר, שירה: רוני אורגד, ילדה שכנה: יובל לוין בלכרוביץ׳. מוכנים/ות? מת – חי – לים!
הוֹצָאָה לָאוֹר:
מ' מזרחי
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשפ״ה 2024-2025
החלון שלי כאן
גברת אחת מרחוב בצלאל
