fbpx

נפתחה ההרשמה לשנה"ל תש"פ לתוכניות ספריית פיג'מה במעונות, גנים וכיתות א'-ב'. מהרו להירשם! לפרטים נוספים לחצו >>>

ספרים גנים > פעמון הזהב

פעמון הזהב

מאת: תמר זקס / איור: יוסי אבולעפיה ונעם נדב / הוצאה לאור: מזרחי מדיה

תשע"ה, חולקו כ-110,000 עותקים בגני חובה

סיפור מקורי בהשראת גילוי ארכיאולוגי מתקופת בית המקדש העוסק בהשבת אבדה ומסופר דרך עיניו של ילד קטן.
הסיפור מזמין את הדור הצעיר להכיר את רובדי ההיסטוריה בארץ ישראל ולחוש אותם.

פעילות בחיק המשפחה

מהי אבן הטוען? "תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבדה, נפנה לשם; וכל מי שמוצא אבדה – נפנה לשם. זה עומד ומכריז, וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה". (תלמוד בבלי, ...

פעילות בחיק המשפחה   

פעילות בגן

הילד איתמר איבד את הפעמון ולא מצא אותו, אבל לא הפסיק לחפש אותו ולחשוב עליו. כל מי שאיבד דבר חשוב זוכר בוודאי כמה הצטער על האבֵדה, וכמה שמח כאשר הוחזרה אליו. פעמים רבות ...

פעילות בגן  

גלריה

עשיתם פעילות מיוחדת בעקבות קריאת הספר? הצטלמתם איתו? שתפו אותנו כאן

פעמון הזהב / תמר זקס

איורים: יוסי אבולעפיה

הורים יקרים,

ירושלים של זהב   

האם פעם ניסיתם לדמיין כיצד חיו אנשים בארץ-ישראל לפני אלפי שנים?

יום אחד קראה הסופרת תמר זקס ידיעה בעיתון על מציאת פעמון זהב קטן בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים. היא הוקסמה מיד: "מי יודע איך אבד הפעמון?" שאלה את עצמה, וכך נולד בראשה הסיפור הדמיוני על הילד איתמר, בן החייט מתקופת בית-המקדש. הסיפור מזמין גם אותנו לנסות ולדמיין את אורח החיים בירושלים בימים עברו, ולחוש את רובדי ההיסטוריה בארץ-ישראל.

השבת אבֵדה

הילד איתמר איבד את הפעמון ולא מצא אותו, אבל לא הפסיק לחפש אותו ולחשוב עליו. כל מי שאיבד דבר חשוב זוכר בוודאי כמה הצטער על האבֵדה, וכמה שמח כאשר הוחזרה אליו. פעמים רבות גם מי שמחזיר אבדה מרגיש סיפוק על כך שהוא עשה מעשה טוב ושימח אחר. אך השבת אבדה היא לא עניין פשוט. לא תמיד יודעים איך לאתר את המאבד, ולפעמים גם קשה לוותר על מה שנמצא. דווקא משום כך מלמדת אותנו התורה שחשוב להתאמץ ולהחזיר מציאה לבעליה: "...אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ, לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים, כ"ב, ג').

פעילות בחיק המשפחה

  • בעזרת תחפושות פשוטות אתם יכולים להמחיז יחד עם הילדים את הסיפור. כדאי לנסות לדמיין את ההמולה, את המראות ואת ההתרחשויות בסביבה.
  • תוכלו להתבונן באיורים של יוסי אבולעפיה וליהנות מהם יחד. האם משהו הצחיק אתכם באיורים? האם ילדיכם מזהים את כל הדברים שמצאו האנשים באיורים? אפשר לחפש באיורים חפצים בלתי מוכרים (למשל: מנורת שמן, קסת ודיו, נבל), לשאול את הילדים למה הדברים דומים ולפרש אותם לילדיכם.
  • אנחנו לא באמת יודעים איך חיו האנשים בתקופת בית-המקדש, אך גילויים ארכיאולוגיים מסייעים לנו לדמיין את אורח חייהם. נסו להשוות את האווירה של ירושלים בתקופת בית-המקדש עם המציאות היום (כלי תחבורה, לבוש, אוכל וכדומה).
  • נסו להיזכר יחד בחפץ אהוב שאבד לילדיכם ואולי גם לכם. האם האבדה נמצאה? האם אתם זוכרים מה הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר, או כשמצאתם אותו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפצים שחשובים להם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אנו שומרים על חפצינו.
  • המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את "משחק הסימנים": משתתף אחד עוצם עיניים, והמשתתף האחר בוחר חפץ קטן ומסתיר אותו. הוא מתאר את החפץ על פי סימנים מזהים, ועל המשתתף שעוצם את עיניו לנחש מהו החפץ שהוסתר.
  • תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני. אפשר לשוחח עם ילדיכם על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים).
  • בעקבות הסיפור על פעמון הזהב כדאי לבקר במוזיאון או באתר ארכיאולוגי. גם אתם יכולים להמציא סיפורים מאחורי הגילויים השונים! אפשר גם לבקר בירושלים ולהשוות אותה עם תיאורי העיר בסיפור.
  • Копию этих страниц на русском языке можно найти в русской части нашего сайта www.pjisrael.org. אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!

פעמון הזהב / תמר זקס

איורים: יוסי אבולעפיה

גננת יקרה,

ירושלים של זהב  

יום אחד קראה הסופרת תמר זקס ידיעה בעיתון על מציאת פעמון זהב קטן בחפירות ארכיאולוגיות בירושלים. היא הוקסמה מיד: "מי יודע איך אבד הפעמון?" שאלה את עצמה, וכך נולד בראשה הסיפור "פעמון הזהב".

ספר זה מחולק לגנים לקראת יום ירושלים וחג שבועות. דרך החוויה של איתמר, בן החייט מימי בית המקדש, הסיפור מזמין גם אותנו לנסות ולדמיין את אורח החיים בירושלים בימים עברו, ולחוש את רובדי ההיסטוריה בארץ-ישראל.

השבת אבֵדה

הילד איתמר איבד את הפעמון ולא מצא אותו, אבל לא הפסיק לחפש אותו ולחשוב עליו. כל מי שאיבד דבר חשוב זוכר בוודאי כמה הצטער על האבֵדה, וכמה שמח כאשר הוחזרה אליו. פעמים רבות גם מי שמחזיר אבדה מרגיש סיפוק על כך שהוא עשה מעשה טוב ושימח אחר. אך השבת אבדה היא לא עניין פשוט. לא תמיד יודעים איך לאתר את המאבד, ולפעמים גם קשה לוותר על מה שנמצא. דווקא משום כך מלמדת אותנו התורה שחשוב להתאמץ ולהחזיר מציאה לבעליה: "...אֲבֵדַת אָחִיךָ אֲשֶׁר תֹּאבַד מִמֶּנּוּ, וּמְצָאתָהּ, לֹא תוּכַל לְהִתְעַלֵּם" (דברים, כ"ב, ג').

ילדים צעירים מרבים לגלות "אוצרות" ולנכס אותם לעצמם, גם אם הם שייכים לחבר. איך עוזרים לילדים לוותר על חפץ שמצאו, ואיך מטפחים בהם את האחריות להשיב אבדה לבעליה?

רעיונות לשילוב הספר בגן

  • אתם יכולים להמחיז יחד את הסיפור. כדאי לנסות לדמיין את ההמולה, את המראות ואת ההתרחשויות בסביבה.
  • כדאי לאפשר לילדים להתבונן לבד באיורים של יוסי אבולעפיה. האם משהו הצחיק אותם באיורים? האם ילדי הגן מזהים את כל הדברים שמצאו האנשים באיורים? אפשר לחפש באיורים חפצים בלתי מוכרים (למשל: מנורת שמן, קסת ודיו, נבל), ולשאול את הילדים למה הדברים דומים ולפרש אותם לילדים.
  • אנחנו לא באמת יודעים איך חיו האנשים לפני אלפי שנים, אך גילויים ארכיאולוגיים מסייעים לנו לדמיין את אורח חייהם. נסו להשוות את האווירה של ירושלים בתקופת בית-המקדש עם המציאות היום (כלי תחבורה, לבוש, אוכל וכדומה).
  • בהשארת הסיפור ולקראת יום ירושלים וחג שבועות, ניתן לקשט את הגן ברוח תקופת בית-המקדש.
  • אפשר להזכיר לילדים חפצים שאבדו לילדים, ואם מתאים – לספר להם על חפץ אהוב שפעם אבד לך. האם האבדה נמצאה? איך הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר, או כשמצאתם אותו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפצים שחשובים להם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אנו שומרים על חפצינו.
  • המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ שנמצא בגן. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
  • כדאי לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבדות ומציאות במקומות ציבוריים). אפשר להציע לילדים והורים לטייל בעיר ולחפש מודעות על חפצים או בעלי חיים שאבדו או נמצאו. האם מצוינים במודעות סימנים מזהים, פרטי קשר, תמונה? תוכלי לבקש מהם לצלם או לתאר את המודעות. בגן הילדים יכולים להכין שלטים לדוגמה, עם תיאורים של חפצים שאבדו או נמצאו.
  • תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני. ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
  • בעקבות הסיפור על פעמון הזהב כדאי להציע למשפחות לבקר במוזיאון או באתר ארכיאולוגי. ואם מתאים, אפשר גם לבקר בירושלים ולהשוות אותה עם תיאורי העיר בסיפור.

סמדר נחום, גננת גן ארבל בחדרה, שיתפה אותנו בפעילות שנערכה בגן בעקבות הסיפור:
אחרי קריאת הסיפור, הילדים שאלו שאלות רבות בנוגע לסיבות מדוע נעלם הפעמון הקטן וביקשו ליצור כזה בעצמם. הם התנסו ביצירת פעמונים מחומרים שונים ובגן מתחילה להיווצר תערוכה של פעמונים.
מתוך כך, ובהקשר לתקופה שבה התרחש הסיפור התחלנו לשוחח בגן על ארכיאולוגיה בישראל. הילדים משתפים בתמונות של תערוכות שבהן ביקרו, ממצאים מצולמים וכ"ו.
הכל בזכות פעמון קטן שהלך לאיבוד...

%d7%90%d7%a8%d7%91%d7%9c-002

חוויות מהשטח