"חנה-בננה מאוד ממהרת לבית של סבתא בקצה הרחוב..." בינתיים סבתא מגישה את הדייסה שהכינה לנכדתה לכל מי שמבקש – עד שלא נותרת אף לא טיפה אחת לחנה-בננה! מה תעשה סבתא?
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
הכנסת אורחיםמשפחהקלאסיקה ישראלית
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
קְרִיאָה
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
חֲגִיגָה
מִשְׂחָק
כְּלָלִי
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָה"חנה-בננה מאוד ממהרת לבית של סבתא בקצה הרחוב…" בינתיים סבתא מגישה לשכנים את הדייסה שהכינה לנכדתה – ולבסוף לא נותרת אף לא טיפה אחת לחנה-בננה!
סבתא עצובה ואובדת עצות, אבל חנה-בננה מצילה את המצב, מנחמת את סבתהּ האהובה ובתוך כך מלמדת אותנו איך להתמודד עם שינויים בתוכניות.
הכנסת אורחים: "יהי ביתך פתוח לרווחה…" (אבות א ה)
סבתא של חנה-בננה פותחת את ביתה ואת לבה לשכנים הרעבים ומכבדת את כל הבאים בדייסה שהכינה. כמה נעים להיות שכנים של סבתא! המסורת היהודית מייחסת חשיבות רבה לשכנוּת טובה ולהכנסת אורחים.
בחגים רבים מוזמנים חברים ושכנים להצטרף לשמחה המשפחתית ולאכול יחד. במקרים מסוימים שכנינו הופכים למעין "משפחה מורחבת" – אנו דואגים להם ומבלים איתם – ממש כמו עם משפחה.
קשרי סבים-נכדים: עֲטֶרֶת זְקֵנִים – בְּנֵי בָנִים, וְתִפְאֶרֶת בָּנִים אֲבוֹתָם (משלי יז ו)
כמו חנה-בננה וסבתא, לנכדים וסבים רבים יש קשר מיוחד. הפסוק במשלי מתאר זאת באופן ציורי: הנכדים הם כמו כתר על ראש האדם המבוגר, מתייחסים אליו בכבוד ומסיבים לו שמחה ונחת, ואילו הבנים והנכדים גאים באבותיהם, בדוגמה האישית שהם נותנים ובניסיון החיים שהם מביאים עמם.
הסיפור "סבתא של חנה בננה בישלה דייסה" מתאר קשר חזק וחיובי בין הדורות במשפחה. הוא מדגים את השמחה הרבה שביחסי סבתא-נכדה, את הדאגה ההדדית ואת היכולת דווקא של הנכדה להרגיע את סבתהּ.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
110,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
איילות
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ג 2012-2013
እንዲሁ ባህር
