מְקוֹרוֹת וְתַרְבּוּת
התחלה
כל סוף הוא התחלה חדשה! התחלה חדשה יכולה להלהיב ולרגש, אך לרוב היא מלווה בסיום של מצב מוכר ובטוח, בפרידה, באתגר או בהסתגלות מדורגת. סיפורים על התחלה חדשה חושפים בפנינו קשת רגשות רחבה ויכולים לסייע לילדים הזקוקים לכך, תוך הזדהות רגשית עם הדמויות ועם המתרחש איתן בסיפור.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
מיני הדרכה על הספר לצוות
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 3 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
מעברים
תוכלו לשתף את הילדים בחוויות ממעברים שחוויתם בעצמכם, או להיזכר יחד במעבר משותף. אפשר לשאול את הילדים איך לדעתם הרגישה הילדה כשהגיעה בפעם הראשונה לבית הנמוך, איך הם היו מרגישים בִּמקומה, ומה היו אומרים לה לוּ פגשו אותה.
טיול בעקבות בעלי חיים
אפשר לעשות סיבוב קצר ליד הבית, בשעות היום או הערב, לשמור על שקט ולשים לב – האם אנחנו רואים בעלי חיים בסביבה? האם אנחנו שומעים קולות מיוחדים? מה ההבדל בין בעלי החיים שאנחנו רואים ושומעים ביום, לבין אלה שיוצאים בלילה?
לצייר לנו בית
ציירו יחד בית, כשכל אחד מוסיף חלק לציור. תנו חופש לדמיון וליצירתיות, בבית הזה הכול אפשרי. אולי בבית שלכם יהיו חלונות בצורת כוכבים? ואולי דלת מפרחים? או אפילו מגלשת מים מהגג! כשתסיימו תוכלו לדמיין יחד איך יהיה לגור בבית החדש שיצרתם.
האזינו לסיפור "הבית הגבוה והבית הנמוך"
האזינו לסיפור "הבית הגבוה והבית הנמוך" בהסכת "ספריית פיג'מה קוראת לכם".
פינטרסט
יצירות, השראות ועוד הפתעות מחכות לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
על הספר
מעברים ושינויים בסביבה כרוכים באתגרים רבים כמו פרדה מהמוכר, הסתגלות למציאות חדשה וביסוס שייכות. בספר עדין ונוגע ללב ילדה אחת מוצאת את הדרך שלה להתמודד עם הדברים בעזרת קשר עם חיות הבר שסביבה. הדאגה והטיפול בבעלי החיים מעניקים לה תחושת משמעות ומרחב להזדהות ולעיבוד רגשות.
על נורית זרחי
לפני הקריאה כדאי להציג את הסופרת נורית זרחי. תוכלו להיעזר בקטע המידע המופיע בעמוד הפעילות שבסוף הספר, להראות תמונה ולקרוא או להשמיע את אחד משיריה, למשל "קילפתי תפוז". תוכלו לספר שנורית זרחי בעצמה חוותה בילדותה מעבר כאשר אביה נפטר במפתיע והיא עברה עם אימה לקיבוץ גבע.
שאלות לקריאה דיאלוגית
לפני הקריאה הראשונה ניתן להטרים בשאלות שעוסקות בשם הסיפור ובכריכה:
מהו בית גבוה?
מהו בית נמוך?
מי מהתלמידים גר בבית גבוה? מי בנמוך?
מה היתרונות והחסרונות של כל אחד מהם?
לאחר השיח המטרים אפשר לשאול שאלות ניבוי אלו במהלך הקריאה הראשונה:
– אחרי שהאם אומרת "תסתכלי טוב" – אתם חושבים שהילדה תמצא משהו? מה לדעתכם היא תמצא?
שאלות ניטור הבנה:
- מה חשבה הילדה על הבית הנמוך כשראתה אותו לראשונה? איך היא הרגישה לדעתכם?
- למה החיות לא יוצאות ביום?
- למה הן ברחו בהתחלה?
- מה גרם לחיות להתקרב?
- למה הילדה לא רצתה לחזור לבית הגבוה?
שאלות לשיח רגשי במפגשים חוזרים עם הספר:
בנושא מעברים:
- עברתם פעם דירה? איך זה היה?
- מה קשה או מאתגר במעבר דירה?
- אילו דברים טובים או הזדמנויות יש במעבר?
- מה הכוונה ב"להתרגל"? לאילו דברים צריך להתרגל? מה עוזר להתרגל?
- מה גורם לכם להרגיש "בבית"?
קשר עם בעלי חיים:
- טיפלתם פעם בבעל חיים? איך זה היה?
- באילו אופנים אפשר לעזור לבעלי חיים?
איך קשר עם בעלי חיים יכול להשפיע על איך ההרגשה שלנו?
בעלי החיים וסביבתם
כיצד אפשר ללמוד על החיות המוזכרות בספר ועל סביבת החיים שלהן בצורה חווייתית? חלקו את הכיתה לקבוצות קטנות, שכל אחת מהן תחקור בעל חיים אחר – איפה הוא חי? באילו שעות הוא פעיל? מה הוא אוכל?
לאחר מכן אפשר להציג לשאר הכיתה את החיה בדרך יצירתית – מצגת/ פלקט/ דגם של הבית שלה, למשל מאורה, קן, מחילה.
מסיבת פרידה
הילדה בסיפור עורכת מסיבת פרדה מחיות הבר – רגע של סיום שמסמל שינוי והתחדשות. גם בחיי הכיתה תקופות של מעברים – עונה, חודש או תקופה– הן הזדמנות לעצור לרגע ולהביט על מה שהיה. אפשר לקיים פעילות שבה כל ילד משתף בדבר אחד שחלף ושהוא מודה עליו – חוויה, רגע או משהו שלמד– ולצד זה מאחל איחול אישי לעתיד. כך הילדים לומדים להוקיר את העבר, להיפרד ממנו בטוב, ולהתכונן לבאות עם תקווה וסקרנות.
סיוע לחיות בר
אפשר ללמוד בכיתה על חיות בר ועל טיפול בהן דרך צפייה בסדרה "להציל את חיות הבר" מבית כאן חינוכית, או להיעזר בקטעי מידע באתר החברה להגנת הטבע, לדוגמה "מצאתי גוזל נטוש – מה עושים?" לאחר מכן תוכלו לעודד את הילדים להכין כרזות מידע בנושא ולפרסם אותן ברחבי בית הספר או בשכונה.
בית מארח
מחפשים רעיון לבית מארח? אפשר בפיג'מה!
בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו זמן קריאה משותף שבו כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם. הילדים יכולים לחלק את העמודים ביניהם ולקרוא בעצמם או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים.
סיור בבית
אפשר להתחיל את המפגש בסיור בבית שיערוך הילד המארח. לא חייבים להגיע לכל הבית, כדאי לשים דגש על פינות אהובות במיוחד ולפרט עליהן. לאחר מכן כל אחד מהילדים יוכל לשתף במקום האהוב עליו בבית שלו, איך הוא נראה ומה הוא אוהב לעשות בו.
בינגו חידות בעלי חיים
הכינו לוחות בינגו או השתמשו בלוח המצורף עם שמות בעלי החיים המוזכרים בספר ובעלי חיים נוספים. חברו חידה לכל בעל חיים. לאחר שהילדים יגלו באיזו חיה מדובר הם יחפשו אותה בלוח שלהם. מי שימלא את כל הלוח יכריז "בינגו!" אפשר כמובן להמשיך ולשחק עד שנגמרות החידות.
העירו את גיבורי הסיפור לחיים!
העירו לחיים יחד עם הקטנטנים שלכם את גיבורי הסיפור – פעילות יצירה מחומרים שיש בכל בית! צלחת נייר, בריסטולים צבעוניים ודפי סול. ✨
איך? צפו בסרטון!
טיפ לקריאה
לפעמים פעוטות מסרבים להצעה לקריאת ספר מסיבות שונות. כיצד בכל זאת נעניין אותם בספרים? תוכלו לעורר את סקרנותם אם תדפדפו בספר בעצמכם ותציינו פרטים שמושכים את העין או משעשעים אתכם. כדאי למקם את הספרים במקום נגיש וגלוי ולנסות למצוא את הזמן הנכון לקריאה, כאשר אתם וילדיכם פנויים לשבת יחד בנחת.
כשלא מקבלים מה שרוצים
איך לדעתכם הרגיש הילד כשקיבל חתול ולא כלב? קרה לכם שמאוד רציתם משהו וקיבלתם משהו אחר במקומו? מה אפשר לעשות כשלא מקבלים בדיוק את מה שרצינו?
"היה היה חתול שובב"
רוצים להכיר עוד חתול שובב? האזינו לשיר "היה היה חתול שובב"!
תצפית על בעל חיים
בספר מגלה הילד את תכונותיו המיוחדות של החתול: קופץ אל הברכיים, מלקק, מסתמר ומגרגר. תוכלו להתבונן יחד בבעלי חיים בסביבתכם ולנסות לזהות תכונות ייחודיות לכל חיה – כיצד היא נעה? אֵילו קולות היא משמיעה? איך היא מגיבה לבני אדם?
לחקות ולנחֵש
הילד קיבל חתול בהפתעה – אֵילו עוד חיות מפתיעות אפשר "להכניס" הביתה? איך תנין יושב על ספה? כיצד נחש יזחל על השטיח? תוכלו לשחק משחק: אחד יחקה והשני ינחש.
על הספר
הספר נוגע באחת החווית המוכרות בחייהם של פעוטות (וגם של מבוגרים) – כשרוצים משהו אחד ומקבלים משהו אחר. הילד שכל כך רצה כלב וקיבל חתול צריך ללמוד להתמודד עם המצב החדש. תחילה מופיעים אכזבה ותסכול, אך ברגע של חיבור עם החתול הוא מגלה דווקא את ההזדמנות ליצור קשר חדש ומפתיע.
עצירה לשאלה
במהלך הקריאה הראשונה אפשר לעשות עצירה אחרי המשפט "מה לעשות איתו עכשיו?" ולשאול את הפעוטות מה הם מציעים לילד לעשות.
מפגש ושיחה במעון
שאלות הבנה – מה ההבדל בין חתול לכלב? איזה בעל חיים רצה הילד? מה הוא קיבל? איך הוא הרגיש כשהוא קיבל חתול? איזה דברים הילד ניסה לעשות עם החתול? מה קרה אחרי שהחתול קפץ על הילד? למה יש בחדר בלגן? מה קרה בסוף? הילד עדיין רצה כלב?
כשרוצים ולא מקבלים – איך הילד הרגיש כשהוא קיבל חתול ולא כלב? רציתם פעם משהו ולא קיבלתם אותו?
כדי לסייע בתיווך תוכלו לתת דוגמאות מחיי המעון, כמו: כשקוראים ספר שמישהו אחר בחר ולא את זה שאני רציתי, כשהמשחק שרציתי לא פנוי וצריך לשחק במשחק אחר.
איך אתם מרגישים כשאתם לא מקבלים את מה שאתם רוצים? מה אפשר לעשות כשלא מקבלים את מה שרוצים?
כמו חתול וכמו כלב
במשחק המשלב תנועה וקול תוכלו להמחיש את הדומה והשונה בין חתול לבין כלב.
הזמינו את הפעוטות להתנסות בכל פעם בפעולה אחרת –
קול – בואו ניילל כמו חתול, ועכשיו ננבח כמו כלב.
הליכה – בואו נלך כמו חתול על ארבע ונקמר את הגב למעלה, ועכשיו נלך כמו כלב ונוסיף קשקוש בזנב.
משחק – בואו נביא כדור דמיוני כמו כלב בעזרת הפה. ועכשיו נשחק בו כמו חתול בעזרת כף היד.
שתייה – בואו נלקק חלב כמו חתול (תנועות עדינות יותר רק של הלשון), ונשתה מים כמו כלב (תנועות גדול יותר)
שילוב הספר בחיי היום יום במעון
במהלך היום הפעוטות נתקלים במצבים רבים בהם הם לא מקבלים את מה שרצו בדיוק, תוכלו להזכיר להם את הספר "התאכזבת כשרצית שנשחק במשחק אחד ושחקנו במשחק אחר? כמו הילד שרצה כלב וקיבל חתול?", "זוכרת את הילד שלא רצה בהתחלה חתול ואז למד להכיר אותו? אולי את רוצה לנסות משחק חדש?"
אפשר לשלב משחקיות בהשראת הספר במהלך היום "איך כלב היה רץ למפגש?", "בואו נצא לחצר כמו חתולים".
תוכלו להציע לפעוטות "לטפל" בבובה של בעל חיים, להאכיל, ללטף ולשחק איתה כאילו היתה חיה אמיתית.
מהמעון אל הבית
כדאי ליידע את להורים שהספר בדרך הביתה ולספר על השיח והפעילות שקיימתם במעון בעקבותיו וכיצד אפשר להמשיך אותו גם בבית. אפשר להזמין את ההורים לשלוח תמונה של הילדים עם חיית מחמד שלהם או של אחרים ולהכין לוח תמונות.
האזינו לשיר!
האזינו לשיר הנפלא "היה היה חתול שובב" בביצוע חווה אלברשטיין, מתוך האלבום טיקיליטון, איתו אפשר לרקוד ולנוע כמו חתולים.
טיפ לקריאה: להתיידד עם ספר
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת רבות להתפתחות הפעוטות. מומלץ להתחיל את הקריאה לאט־לאט ובהדרגה. בתחילה ניתן לפעוט להתחבר אל הספר בדרך שלו: להרגיש אותו, לפתוח ולסגור, להתבונן באיורים ולהסתקרן. אחר כך אפשר לקרוא: בכל יום נקרא קצת, בסבלנות ובנחת. יש פעוטות שיעדיפו לקרוא רק עמוד אחד, להכיר, להתרגל והנה – הספר הפך לחבר!
למה לקרוא עם פעוטות?
צפו בסרטון למה לקרוא עם פעוטות? – המסביר על תרומתה העצומה של קריאת ספרים להתפתחותם של פעוטות.
מה קורה בדרך
אפשר למצוא גילויים מעניינים אם רק נשים לב. תוכלו לשוחח על מה שאתם רואים בדרך, בהליכה או בנסיעה: "הנה מכונית אדומה!" "אני רואה עננים, ומה אתה רואה?" תוכלו גם לשתף את הפעוטות ולהחליף חוויות: "בדרך לעבודה ראיתי אישה מטיילת עם כלב, מה אתה ראית היום בדרך אל המעון או בחזרה?"
טקס בוקר
כמו הילד בספר, גם פעוטות אוהבים טקסים שיוצרים שגרה קבועה, טקסים שמרגיעים ועוזרים להם להתחיל את היום בתחושה טובה ובשמחה. בבוקר תוכלו גם אתם לערוך טקס בוקר קטן משלכם – לדוגמה, אפשר לעודד את הפעוט להיפרד מדובי אהוב: "דובי, דובי, אני הולך לגן, שלום!" ואתם ההורים תענו בשם הדובי: "שלום, שלום וברכה! ודרך צלחה!"
פוגשים חיות
בספר מופיעות חיות רבות. תוכלו להתבונן בהן יחד ולציין את שמותיהן, להשמיע את קולות בעלי החיים או לחקות את התנועות שלהם: לקרקר כמו תרנגול, לקפוץ כמו ארנבת, או לדהור ולצהול כמו סוס. תוכלו גם להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולבקש מהפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
על הספר
הספר עוזר לפעוטות להתמודד עם המעבר מהבית אל המעון: בכל בוקר הפעוטות מגיעים אליכן אל המעון ליום חדש. חלקם נפרדים בקלות וחלקם חווים קושי בשלב זה של היום. ספר זה נבחר להיות הספר הראשון של השנה במטרה להקל על הפעוטות בהסתגלות המחודשת למעון אחרי תקופת החגים וכן בשלבים נוספים של השנה של חזרה למעון לאחר חופשה, או בקשיי הפרדות שיכולים להופיע כך פתאום.
שיחה ומפגש במעון
טיפ לקריאה במעון
ספר חדש הוא הזדמנות לחגיגה! כדי להעצים את ההתרגשות והשמחה על קבלת הספרים תוכלו לערוך טקס מיוחד לפתיחת הקופסא יחד עם הפעוטות .
להתיידד עם הספר – ספרים הם עולם, ואיך מגלים עולם חדש? לאט לאט ובסקרנות. כדאי לאפשר לפעוטות לחקור את הספר – לדפדף בעותק האישי שלהם, לפתוח ולסגור, לקרוא "בכאילו" או בכל אופן שבו הפעוט בוחר.
איפה לקרוא? – כדאי למצוא פינה נעימה במעון ולהקריא את הספר בקבוצות קטנות שתאפשר לפעוטות מרחב נעים ושקט להיכרות איתו.
שיחה
כדאי להתחיל בשאלות הבנה – "לאן הלך הילד?" "את מי הוא פגש בדרך?" ולהמשיך ולשאול על עולמם של הפעוטות: איך אתם מגיעים בבוקר אל המעון? במכונית? ברגל?מה אתם רואים בדרך? את מי פגשתם בדרך – ציפור, כלב, אולי איש או אישה? בביטוי במהלך היום-יום במעון.
שלום וברכה! לאורך היום במעון
את הברכה "שלום וברכה ודרך צלחה" תוכלו לשלב בשגרת היום במעון: בבוקר כאשר אתן מקבלות את פני הפעוטות, במפגש או במעבר בין פעילויות: "בואו נצא אל החצר – שיהיה לנו שלום וברכה ודרך צלחה!"
מסלול מוטורי
תוכלו לבנות מסלול מוטורי בכיתה, בג'ימבורי או בחצר, שמציג את הדרך למעון. כדאי לשלב במסלול בכל פעם בובת חיה אחרת ולעודד את הפעוטות לספר לה לאן הם הולכים, לברך אותה לשלום ואתן המטפלות תענו בשם הבובה בברכת "דרך צלחה". הפעוטות יכולים גם לחבוש כובע ולקחת את התיק האישי שלהם למסע.
איורים
בספר איורים רכים וצבעוניים שמזמינים התבוננות. אפשר לשאול "את מי פגש הילד?" "מה עוד יש בתמונה?".
פוגשים חיות
בספר בעלי חיים רבים המסקרנים פעוטות. תוכלו להתבונן באיורים שבעמוד האחרון, להסתיר בכל פעם את אחת החיות, להשמיע את הקול שהיא משמיעה או לחקות את התנועות שלה, ולתת לפעוט לנחש באיזו חיה מדובר.
פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים. היכרות מקדימה תגביר את העניין של הפעוטות בספר כשייקחו אותו הביתה ויכולה לסייע לחזק את הקשר בין הבית ובין המעון.
שיתוף הורים
מומלץ לספר להורים על תוכנית ספריית פיג'מה לקטנטנים, ליידע אותם כשהספר בדרך הביתה ולעודד אותם לקרוא את העמוד האחרון שבו הצעות לפעילות וטיפים לקריאה.כדאי לשתף אותם במידע על התוכנית באמצעות הסרטון מהי ספרית פיג'מה לקטנטנים
עוד ספר ושיר
הספר לאן לאן? לגן! מתאר שיגרת בוקר נעימה, חולק בספריית פיג'מה לקטנטנים.
אפשר לשלב את השיר אצא לי השוקה שגם בו פוגשים בחיות רבות .
לקרוא עם פעוטות
מהמיטה ועד המעון – איזה מסע! מרגע שנפקחות העיניים ועד הרגע שמגיעים למעון, קורים כל כך הרבה דברים: אפשר לפגוש את השמש הזורחת, את מברשת השיניים ואת האנשים שברחוב, ולברך אותם בברכת "בוקר טוב". הברכה היא טקס שעוזר לפעוט להתחיל יום חדש בביטחון, ברוגע ובשמחה – יום חדש התחיל בטוב!
טיפ לקריאה: איך הופכים את הספר לחבר?
קריאת ספרים מגיל צעיר תורמת תרומה עצומה להתפתחותם של פעוטות; ההצעה שלנו היא להתחיל לאט-לאט, בהדרגה ובדרך המתאימה לפעוט: יש שירצו למשש את הספר, לפתוח ולסגור, או אפילו "לטעום" אותו. אחר כך אפשר לקרוא קצת, בסבלנות ובכיף: תוכלו להתחיל ולקרוא עמוד אחד, להתרגל, להוסיף עמודים, והנה – הספר הפך לחבר…!
קוראים ביחד - "בוקר טוב"
בזמן הקריאה תוכלו להדגיש את המילים "בוקר טוב" בקול מיוחד ובתנועה של ברכת שלום, ולהזמין את הפעוט להצטרף, לעקוב אחרי הסיפור ולהיות שותף לקריאה. תוכלו ליצור טקס משלכם ולאחל "בוקר טוב": "בוקר טוב לכיסא שבמטבח!", "בוקר טוב לעץ שבדרך!", "בוקר טוב לכלב בובי!"
עַל הַסֵּפֶר
"בוקר טוב" מתאר את המסע שעובר פעוט בבוקר מרגע ההתעוררות ועד הגעתו למעון. הילד שבספר מאחל "בוקר טוב" לכל מי שהוא פוגש: לשמש, למברשת השיניים, לחיפושית ולשבלול שבדרך. טקס הברכה מאפשר לו להיפרד מהבית, להרגיש עצמאי ולהתבונן בעולם בסקרנות. בספר מילים מעטות, איורים וחזרתיות, כפי שמתאים לפעוטות, לקצב המיוחד להם ולאופן הרענן שבו הם מתבוננים בעולם ומשתלבים בו.
לְהִתְיַדֵּד עִם סֵפֶר חָדָשׁ
ספר ראשון הגיע למעון. איזו התרגשות! זוהי הזדמנות נהדרת לערוך טקס קטן לכבוד קבלת הספר החדש: אפשר לשים את ארגז הספרים במרכז החדר ולהכיר יחד את הספר: להראות את הכריכה לפעוטות, לשאול: "מה זה? מה יש בפנים?", להדגים כיצד הספר נפתח ונסגר ולקרוא ממנו כדי להמחיש את השימוש בו. לאחר מכן כדאי לחלק לכל פעוט את הספר האישי שלו ולאפשר לו להתיידד עם הספר: למשש אותו, להסתכל בו, לדפדף ולהציץ בספר של החברים למעון.
לָמָּה חָשׁוּב לְהִתְיַדֵּד עִם הַסֵּפֶר? – בעבור רוב הפעוטות הספר הוא דבר חדש ומסקרן, ודרושים להם זמן והתנסות כדי לגלות אותו ולהפוך אותו לחבר. פעוט חוקר את סביבתו באמצעות החושים, לכן המגע האישי עם הספר הוא הצעד הראשון בדרך להפוך לקוראים ולאוהבי ספר.
קוֹרְאִים יַחַד
אחרי שהפעוטות חוקרים את הספר, כדאי להקריא אותו בקבוצות קטנות בפינה נעימה במעון.
לִקְרֹא כַּמָּה פְּעָמִים – כדאי לקרוא לפעוטות את הספר פעם ועוד פעם ועוד פעם, ממש כמו שאת השירים שרים יחד שוב ושוב, עד שהפעוטות כבר מחכים לַמילה המוּכּרת או לצליל החוזר.
לָמָּה חָשׁוּב לִקְרֹא שׁוּב וָשׁוּב? – כי כך מַכירים את הספר, וכשמכירים אותו, נהנים יותר ומרגישים ביטחון: "אני כבר מכיר את הסיפור ויודע מה יקרה בעמוד הבא!" זו גם דרכם של פעוטות ללמוד. בכל הקראה הם יכולים ללמוד משהו חדש: מילים, צלילים, צבעים ובהמשך גם עלילה.
טִקְסֵי בֹּקֶר טוֹב בַּמָּעוֹן
טקסים חוזרים ונשנים אהובים מאוד על פעוטות: הם מַקְנים להם ביטחון והרגשה של מסוגלות. "טקס בוקר טוב" במעון הוא הזדמנות נהדרת לתת לכל פעוט ופעוטה אפשרות להשתתף ולחזק אצלם את ההרגשה שהם שייכים לקבוצה ואהובים. תוכלו לבחור משפט ברכה קבוע לכל מי שמגיע למעון ולאחל "בוקר טוב" בעזרת שיר, תנועה וקריאה בשמם של הפעוטות.
כבר יש לכן "טקס בוקר טוב" משלכן? נשמח אם תשתפו אותנו.
הִתְבּוֹנְנוּת בָּעוֹלָם שֶׁסָּבִיב
בעיני פעוט, כל דבר הוא פלא חדש; פרח, חיפושית או מנוף גבוה מסקרנים אותו ומעוררים בו עניין רב. באמצעות ההתבוננות בכל אלה הוא לומד על העולם. במעון יש הזדמנויות נפלאות להביט בסביבה ולחקור אותה. בחצר, למשל, תוכלו לראות מה מושך את תשומת ליבם של הפעוטות: עלים שנשרו מהעץ? נמלים? ואולי מטוס שעובר בשמיים? כדאי להצטרף אליהם ולקרוא בשם לחוויות: "הינה עלים! עכשיו הֶעלים על החול."
פעילות זו מופיעה גם בהצעות להורים שבסוף הספר, ומטרתה לְקַשר בין המעון לבית. זִכרו: חזָרה על פעילות משמחת את הפעוטות ומעודדת אותם.
קוראים , שרים וזזים
כדאי לתת לפעוט להשלים את המשפט החוזר: "לאן לאן? לגן! "
אפשר להוסיף תנועות, למחוא כפיים או לצרף כלי נגינה!
טקס הבוקר שלנו
טקס בוקר קבוע עוזר לפעוטות להתחיל את היום:
אפשר להכין יחד את הבגדים, לשיר שיר מעודד, לאסוף בדרך עלה או ענף קטן או להיפרד בברכת שלום קבועה ומעודדת.
איורים מספרים
התבוננו יחד ותנו לפעוט למצוא: היכן הציפור? האם היא מופיעה בעמודים נוספים? מי מלווה את הילד או הילדה לגן? כיצד מגיעים לגן – באופניים, בהליכה או בדרך אחרת? מי חובש כובע והיכן מופיע כלב?
כדאי להתבונן בעמוד האחרון ולשאול – "מה עושים הילדים בגן? מה אתם אוהבים לעשות במעון?"
משחק – לאן?
שואלים "לאן לאן?" ובוחרים בכל פעם מקום: ל… אמבטיה, ל…מרפסת, או ל… גן השעשועים? הולכים יחד למקום שבחרתם, מתחבקים וקוראים בקול: "לאן לאן? ל…למקום הבא!
מפגש ושיחה במעון
קוראים יחד
בפעם הראשונה כדאי להקריא את הספר לכל הפעוטות.
בקריאות הבאות מומלץ להקריא את הספר בקבוצות קטנות, שבהן כל פעוט ופעוטה מחזיקים עותק משלהם.
כדאי לשאול את הפעוטות את השאלות הבאות:
מה הילדים שבספר רואים בדרכם לגן? מי נוסע במכונית? ומי רוכב על אופניים? מי חובש כובע? את מי מלווה כלב?
מדברים על הבוקר שלנו
תוכלו לעזור לפעוטות להתרגל לשגרת הבוקר: בקשו מהם להציג: כיצד הם מתעוררים בבוקר, מתארגנים ויוצאים לדרך, כיצד הם מגיעים למעון, ומי מלווה אותם, מה הם רואים בדרך למעון, מה קורה בסוף היום, מי בא לקחת אותם ומה הם עושים לאחר שהם מגיעים הביתה.
כדאי לדעת!
המוח של פעוטות מתפתח כאשר מקריאים להם ספר, מתייחסים לאיורים שבו ונותנים להם שהות להסתכל ולחפש פרטים שונים, כמו היכן החתול? מה עושה הילדה? מי יושב על העץ?
לשיר ביחד
את השיר "לאן לאן? לגן!" הלחין סשה ארגוב.
מומלץ להשמיע את השיר וללוות אותו בכלי נגינה ובתנועות קבועות.
השיר "לאן לאן? לגן!" – בביצוע אלי גורנשטיין
שיתוף הורים עולים – השיר עשוי גם לסייע למשפחות שטרם רכשו את השפה העברית: אפשר להשמיע את השיר , לדפדף יחד בספר ולרקוד לאחר מכן.
מציגים והולכים - תהלוכת לאן לאן? לגן!
כדאי ליצור תהלוכה ובכל פעם המחנכת מציעה :
"הולכים לגן!"
"הולכים לגן ומחייכים!"
"עפים לגן עם כנפיים!"
"הולכים לגן עם ידיים על הראש!"
"הולכים לגן יד ביד – בזוגות!"
אם יש בכיתה ארגז תחפושות, אפשר להוסיף כובעים, תיקים ועוד.
מסלול מוטורי בדרך לגן
כדאי ליצור עם הפעוטות מסלול בכיתה ולהציג רגעים שונים שמלווים את הפעוטות בדרך מהבית למעון:
"עכשיו נלך בזהירות על גדר!"
"בואו נעצור. הגענו למעבר חצייה."
"הגענו למעון. בואו נרקוד ריקוד קטן!"
יוצרים ועושים
הדמות שלי – מכינים דמויות מנייר עבה, ולכל דמות מצמידים את תצלום ראשו של הפעוט. כל פעוטה ופעוט מקשטים וצובעים את הדמות שלהם.
קולאז' – האיורים בספר משלבים הדבקות וציורים.
גם הפעוטות יכולים ליצור קולאז' בעזרת הדבקות של עיתונים וניירות.
המחשה
לוח "גם אנחנו הולכים למעון" בשיתוף המשפחות
מכינים מסלול "מהבית אל המעון" ומציגים אותו על לוח הכיתה.
מכינים דמות מצולמת של כל אחד מהפעוטות.
בכל בוקר הפעוטות "מטיילים" על הלוח בעזרת הדמות שלהם עד שהם מגיעים ל"מעון" שעל הלוח.
שיתוף הורים – אפשר לצרף את ההורים לפעילות, וכך ליצור טקס פרידה קבוע ומשותף.
מילים של רגש
המכתבים שבספר מתארים רגשות: געגועים, אהבה ,שמחה…
אפשר להכין קלפים עם מילים של רגש ומשפטים המתארים את הרגש, ולחבר בין רגש למשפט המתאר אותו.
געגועים: אני רוצה כבר שניפגש
אהבה: טוב לי כשאנחנו ביחד
שמחה: המנגינה הזו גורמת לי לקפץ ולרקוד
הודיה: כמה טוב שנפגשנו! תודה לך שבאת לבקר!
מפגש ושיחה
המלצות לקריאה בכיתה – מומלץ להקריא את הספר יותר מפעם אחת ובכל מפגש עם הסיפור לשוחח על נושא אחר.
להיות לבד – מה הם הרגעים שבהם אנו מרגישים בודדים? מה אפשר לעשות כשאנו מרגישים כך? איך נזהה חברים שמרגישים לבד? איך אפשר לעזור לחבר או חברה שמרגישים בדידות?
שיחה שכזו מספקת הזדמנות להציע אפשרות ולגיטימציה להיות לבד, שכן ילדים וילדות רוצים להיות לבדם לפעמים, ופעמים אחרות יעדיפו להיות בין חברים:. כדאי לשאול: מה אתם אוהבים לעשות לבד? ומה תעדיפו לעשות עם חברים? מתי אתם רוצים להיות לבד?
פרטיות ואמון – במה אני משתף את חבריי? במה אני לא רוצה לשתף אותם? זו הזדמנות לשיחה על פרטיות ועל חשיבות כיבודה וזמן מתאים להעלאת רעיונות ולהצגת כללים להתנהגות מכבדת אמון בכיתה.
יוזמה – כמה פעמים יצא לנו לשאול: רוצֶה להיות חבר שלי? רוצָה לשחק איתי? רוזלינדה נקטה יוזמה וגילתה אומץ כשפנתה לאהרן והציעה לו להיות חבר שלה. אהרן נענה ברצון, שהרי גם הוא רצה חבר ורק לא העז לפנות אליה…
הטרמה – מכשפה?
כהטרמה לסיפור כדאי לשאול את התלמידים והתלמידות מה הם חושבים כשהם שומעים את המילה "מכשפה": איך אתם מדמיינים שמכשפה נראית? אילו רגשות ומחשבות המילה מעוררת בכם? האם מכשפה היא דמות שלילית? ואולי מכשפות יכולות להיות גם דמויות חיוביות למדי? האם אתם מכירים סיפורים על מכשפות?
הצעה נוספת – אפשר להציג את כריכת הספר ולהתבונן יחד בדמות שעל הכריכה: מה מיוחד בה? האם היא נראית כדמות "רגילה"? למה כן? למה לא? האם השם "רוזלינדה" הוא שם מוכר?
בשלב הבא תוצג דמותה של רוזלינדה כמכשפה: האם היא נראית כמכשפה בעיני הילדות והילדים? אילו ציפיות מעורר בכם ספר העוסק במכשפה?
לאחר קריאת הסיפור כדאי לבחון את מעשי הקסם של רוזלינדה ולבחון את הקסם הגדול מכולם – קסם החברות.
כדאי לחזור לנושאים שעלו בהטרמה ולשאול: מה הקסם שרוזלינדה חוללה בסיפור?
האם הסיפור מעורר בילדים ובילדות רצון לקבל או לשלוח מכתבים? האם הסיפור הילך עליהם קסם? באיזה אופן?
יצירה – ניתן ליצור את דמותה של המכשפה רוזלינדה מחומרים שונים ולתלות את היצירה בכיתה. היא תשמח לארח להם לחברה. 😊
קומיקס רוזלינדה – אפשר לסרוק כמה מעמודי הספר, לתלות אותם על לוח בכיתה ולאפשר לתלמידים ולתלמידות לכתוב בבועות מחשבה מחשבות שחושבות הדמויות: "היא חשבה מחשבה אחת ואחר כך עוד מחשבונת קטנטונת", נכתב על רוזלינדה. מה היא חשבה? מה תוכן המחשבה הקטנטונת?
מה זה מכתב?
מה זה מכתב? ומהו בול? בימינו, בשל עודף האפשרויות לתקשורת כתובה בין אנשים, כדאי להרחיב בנושא: לבדוק אם בקרב משפחות ילדי וילדות הכיתה נותרו מכתבים מעניינים ולבקש מהן לספר את הסיפור שמאחוריהם: מי כתב ומתי? מדוע המכתב נשלח? ומה קרה אחר כך? תלמידים ותלמידות שירצו יוכלו להציג לפני הכיתה את המכתב ואת סיפורו.
ספרים נוספים שכוללים מכתבים: מכתב הקסם, מכתב לביאליק , האיגרת וסדרת ספרי פליקס הארנב, "מכתבים מפליקס".
אפשר גם להראות אוסף בולים ואולי גם להכין בול כיתתי.
להעשרה – אוצרות – היסטוריה במכתבים
כותבים מכתבים
בעקבות הסיפור תוכלו להתנסות בכתיבת מכתבים מסוגים שונים:
מכתבים מהסיפור – כתיבה של המכתבים שנשלחו לאנשים בסיפור: מה היה כתוב במכתב של הנגן? ומה במכתב שכתב הצייר לאימו?
בעקבות החזרה למכתבים שבסיפור מומלץ לחדד את מטרות המכתב: לָמה כותבים ולמי ממענים את המכתב? באילו הזדמנויות כותבים מכתבים?
מכתבים לאנשים שאנו פוגשים יום-יום – השומר/ת בבית הספר, הקופאי/ת בסופרמרקט, חברים וחברות מהכיתה או תיבת מכתבים למורה.
מכתבים לתלמידים מכיתות אחרות בארץ ובעולם כדי להתיידד עם אחרים וללמוד על אורחות חיים שונים.
משוחחים
איך אתם מתכוננים לפסח? האם יש מנהג משפחתי שעובר אצלכם מדור לדור? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים. סַפּרו להם כיצד אתם, ההורים, חגגתם את פסח בילדותכם, ושתפו אותם במנהג או בסיפור משפחתי שמלווים אתכם משנים עברו.
סיפורו של כלי
האם יש לכם בבית כלי שקשור לפסח? התבוננו בו יחד וסַפּרו את הסיפור שלו: מהיכן הגיע? מדוע הוא נשמר במשפחה? מה השימוש שלו בחג הפסח?
איורים מספרים
מה מספרים האיורים שבסיפור? האם הם עוזרים לכם לדמיין כיצד חיו וורקיטו ואלמז באתיופיה? תוכלו לבחור איור כלשהו, התבוננו בו וסַפּרו: עם איזו דמות הייתם רוצים לשוחח? מה הייתם שואלים אותה? האם הייתם רוצים להצטרף אליה?
מתחדשים
בעקבות הסיפור של וורקיטו, תוכלו לחדש פריטים אהובים שהתיישנו: לצייר על חולצה, לצבוע כובע, לכסות עציץ ישן בפסיפס, לקשט כלי מטבח או ליצור מכלי שבור חפץ חדש לגמרי. האם אתם אוהבים את התוצאה?
מפגש ושיחה
הטרמה לסיפור – קהילת ביתא ישראל
חשוב לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות על הרקע לסיפור המתרחש באתיופיה ולספר על קהילת ביתא ישראל, על התרבות שלה ועל המנהגים השונים של אנשי הקהילה בכלל ועל אלו הקשורים לפסח בפרט.
העשרה – כך חגגנו פסח באתיופיה
זיכרונות מאתיופיה – באיוש מנגסטו, דקה 1:07:36
אחרי קריאת הסיפור –
לפניכם כמה הצעות. כדאי לבחור את המתאימות ביותר לכיתתכם:
מתכוננים לפסח – מה אתם עושים לפני פסח? כיצד אתם מתכוננים לחג? כיצד וורקיטו ובני משפחתה מתכוננים לחג? במה ההכנות דומות לשלכם, ובמה הן שונות? כדאי לעודד את התלמידים ואת התלמידות לשאול את ההורים על ההכנות לחג ולבקש מהם לשתף בזיכרונותיהם מההכנות ומהחג עצמו בהיותם ילדים.
מדור לדור – האם יש חפצים שעוברים אצלכם במשפחה מדור לדור וקשורים לפסח? ניתן להביא לכיתה את החפצים או תצלומים שלהם, לשתף בהגדות משפחתיות מיוחדות ולספר את הסיפור העומד מאחוריהם.
לרשותכם:
תבנית מעוצבת להכנת ספר משפחה ובו סיפורים מדור לדור
"לשבור את הכלים" – ניתן להציג את הביטוי, לשאול: מתי שוברים את הכלים? לשוחח על המשמעות המטפורית שלו: לשנות את מה שהיה נהוג עד עכשיו, ולדבר על משמעותו בסיפור: לקראת פסח שוברים כלים מחרס ומכינים חדשים.
חפץ אהוב – כדאי לשאול: האם גם לכם יש חפץ שאתם קשורים אליו במשך שנים? תוכלו לעמוד על ההבדל בין התגובה של וורטיקו לזו של דודתה בֵּלַיְינֶשׁ על שבירת הכלים: מה הדגישה כל אחת מהן? ומה דעתכם?
תאמין שאפשר לתקן – תוכלו לשוחח עם התלמידים ועם התלמידות על כל אותן הפעמים שדברים נשברו או התקלקלו ועל האפשרות לתקן ולהתחיל מחדש, לפעמים אפילו בצורה טובה יותר.
לעזור ולעודד – אפשר לדבר על דמותה של הדודה אַלְמָז כדמות מבוגרת מכילה ומעודדת. ניתן לשאול את הילדים: למה, לדעתכם, היא לא כעסה על וורטיקו? איך היא עזרה לה להתמודד עם הקושי? האם תוכלו לשתף במקרה שקרה לכם ובו אדם מבוגר עודד אתכם וסייע לכם?
פסח והתחדשות – פסח הוא זמן של התחדשות. הוא נקרא גם "חג האביב" ונחגג בעת פריחה והתחדשות של הטבע. כדאי לערוך דיון ולשאול: מה מתחדש בטבע בעונה זו של השנה? פסח הוא חג שעובר מדור לדור. אם כן, כיצד הוא מתחדש? מה אנחנו עושים ומרגישים בתקופה זו של השנה?
ההצעות לשיחה מתאימות גם ללימוד מרחוק.
ספרים בנושאים קרובים:
איורים מספרים
כדאי להזמין את התלמידים ואת התלמידות להתבונן באיורים, לספר על איור שנוגע לליבם במיוחד ולהסביר מדוע בחרו בו.
תוכלו גם לבקש מהם לחזור ולשחזר את רצף הסיפור במילים שלהם בעזרת האיורים.
כדאי להתעכב על הפרטים מחיי קהילת ביתא ישראל שמופיעים באיורים ולבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתאר פרטים שהיו מוכרים להם ופרטים חדשים שמהם למדו על חיי הקהילה.
בלמידה מרחוק יוכלו התלמידים והתלמידות לדפדף בספר ולהקליט את עצמם מספרים את הסיפור במילים שלהם.
אומנות – כדאי לעודד את הילדים והילדות למצוא פרטי אומנות באיורים, רקמות וקדרות, למשל. מכאן אפשר להרחיב להיכרות עם האומנות של קהילת ביתא ישראל וליצור בהשראתה.
להעשרה – קדרות ביתא ישראל, ויקיפדיה
אלמז – עידוד וקידום אומנים יוצאי אתיופיה
סדנה לאומנויות יוצאי אתיופיה, מרכז כיוונים באר שבע, בפייסבוק
הכול על הכלי
הכלי של וורקיטו
הכלי שוורקיטו יצרה מתואר בסיפור בפרוטרוט. תוכלו לחזור ולקרוא את התיאור ולבקש מהתלמידים ומהתלמידות לדמיין את המראה שלו ולנסות לצייר או לפסל אותו מחֵמר. כדאי להתייחס לאופן יצירת הכלי: חומר שניתן לרסק ולעצב מחדש כחלק מהכנת כלים לפסח בעדת ביתא ישראל. מכאן ניתן להתייחס גם לאופני הכשרת כלים לפסח.
בהמשך, באפשרות התלמידים והתלמידות להוסיף בועת דיבור לכלי שיצרו ולכתוב מה, לדעתם, אומר הכלי לוורקיטו.
הכלי שלי
לקראת החג התלמידים והתלמידות יכולים ליצור מחֵמר כלי משלהם. את הכלים ניתן להציג בתערוכה ולאחר מכן לקחת אןתם הביתה.
בלמידה מרחוק ניתן לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתכנן כלי מיוחד לפסח ולשתף את הכיתה בכלי שתכננו: למה הוא נועד? ממה הוא עשוי? באילו קישוטים הוא מקושט?
משחק – נחשו מהו הכלי – ילד מביא חפץ אהוב לכיתה, אך לא מראה אותו לחבריו, אלא מתאר אותו. התלמידים והתלמידות צריכים לצייר אותו לפי התיאור או לנחש מהו בעזרת 21 שאלות מאתרות.
מתאים גם ללמידה מרחוק.
פינת תיאור החפצים – ניתן להכין בכיתה פינת מילים מתארות שיעזרו בתיאור חפצים שונים. אפשר למיין את המילים המתארות לגודל, לחומר, למרקם, לשימוש או לזמן השימוש.
משמעות השמות
"ווֹרְקִיטוּ" הוא שם באמהרית שמשמעותו "זהב שלי". פירוש השם "אַלְמָז" הוא "יהלום". תוכלו לשוחח על כך עם התלמידים והתלמידות ולהזמין אותם לספר על משמעות השמות שלהם.
קשר עם קהילת הכיתה
סיפור העלייה לישראל של קהילת ביתא ישראל – סִרקו את קוד ה-QR, צפו בסרטון ושתפו את המשפחות.
עלייה למדינת ישראל - משאבי הוראה באתר הספרייה הלאומית
עלייה למדינת ישראל – משאבי הוראה באתר הספרייה הלאומית
https://web.nli.org.il/sites/NLIS/he/Education/Pages/itemPage.aspx?ItemID=NNL03_EDUSP4719
"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל ..." – עולים וסיפורים
"בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל …" – עולים וסיפורים – הַזמינו לכיתה עולים חדשים וותיקים בני עליות שונות ובגילים שונים שיספרו על חוויות העלייה שלהם לארץ. כדאי שהתלמידים יכינו מראש שאלות שישמשו אותם בזמן המפגש.
סיפורו של עולה
סיפורו של עולה – איך האיש שעלה מתימן היה מספר את הסיפור? אפשר לנסות לכתוב את סיפורו ולאייר אותו מנקודת מבטו. התלמידים יוכלו לבחור עולה מארץ אחרת, למשל עולה מארץ המוצא של משפחתם.
מדרש תצלומים ועליות
מדרש תצלומים ועליות – תוכלו לאסוף תצלומים של עולים ממשפחות ילדי הכיתה או לבחור כמה מתוך המאגר של אוסף התצלומים הלאומי (תחת החיפוש "עלייה", "עולים חדשים"). אפשר להציג אותם ולשוחח: מה הסיפור של הדמויות שבתצלומים? מהיכן הגיעו? מה הם התקוות והחששות שלהם? אֵילו תחושות התצלומים מעוררים בנו?
הסיפור המשפחתי שלנו
הסיפור המשפחתי שלנו: אפשר לראיין את בני המשפחה ולגלות דברים רבים: מי הגיע ארצה? מהיכן? מתי? איך? מה קרה במסע לישראל? מה קרה במהלך ההתאקלמות בארץ? בעקבות הראיונות ניתן לכתוב את הסיפור המשפחתי, לצייר אותו כקומיקס, להכין תערוכת סיפורי קליטה בכיתה או להמחיז כמה מהם.
סיפורי עלייה במרשתת
סיפורי עלייה במרשתת – ניתן לקרוא סיפורי עלייה במאגר התוכנית "הקשר הרב-דורי" תחת "מאגר סיפורי מורשת".
שרתי לך ארצי
שרתי לך ארצי – דורות רבים חיו יהודים בארצות רחוקות ושרו שירי אהבה וגעגוע לציון, הלוא היא ארץ ישראל. כדאי להכיר את הזיקה לציון באמצעות שירי הכמיהה ושירי העלייה. תוכלו להציע מבחר שירים ולעודד עבודת חקר בזוגות שבה כל זוג יעסוק בשיר אחד, לדוגמה: "פה בארץ חֶמדת אבות", "שְׂאו ציונה נס ודגל", "שיר השיירה", "אח, יא ראבּ", "שב אל אדמתי" ועוד.
שרים יחד
שרים יחד – ניתן לאגד את השירים ואת עבודות החקר לשירון כיתתי, להזמין משפחות ולקיים ערב של שירים וסיפורי עלייה.
מהו ההַלֵּל?
מהו ההַלֵּל?
ההַלֵל הוא חלק בתפילה היהודית הנקרא בימי חג, בראשי חודשים ובמועדים. הוא מורכב ממזמורי תהילים, ומהותו היא הודיה על יציאת עַם ישראל מעבדות לחירות. בהלל נכלל מזמור קיד בתהילים, המתאר את יציאת מצרים ומתחיל במילים: "בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז".
שירה ופיוט – בקהילות ישראל נהגו להלחין את מזמורי ההלל. להאזנה ללחני "בצאת ישראל ממצרים" בקרו באתר הפיוט והתפילה.
הספר מבוסס על סיפור אמיתי
הספר מבוסס על סיפור אמיתי. ילדיכם יכולים לקרוא את הספר עם בני הדור הוותיק יותר, למשל עם סבים או דודים. אולי בעקבות הקריאה תגלו סיפורים משפחתיים שלא הכרתם. כדאי להקליט, לצלם או לכתוב אותם!
אילו סממנים תקופתיים ניתן למצוא באיורים
כדאי לדפדף יחד בספר ולחשוב אילו סממנים תקופתיים ניתן למצוא באיורים. אפשר לחפש בבית תמונות ישנות של בני המשפחה ולהתמקד בבגדים, בתסרוקות ובחפצים השונים שהיו להם בארצות מוצאם.
מאין הגיעה המשפחה שלכם?
מאין הגיעה המשפחה שלכם? כמה דורות מהמשפחה שלכם חיו וחיים בישראל? אתם יכולים לפתוח אטלס, להניח מעליו נייר שקוף ולצייר על המפה חיצים המתארים את הדרך שעברו בני המשפחה עד שהגיעו לישראל. אפשר להשתמש בתוכנות באינטרנט, למשל Maps Google, ולצאת לסיור וירטואלי בארצות המוצא של בני המשפחה.
האם גם לכם יש חלום אישי או משפחתי?
האם גם לכם יש חלום אישי או משפחתי? כל אחד מבני המשפחה יכול לכתוב חלום שלו על פתק, להכניס אותו לבקבוק ריק ולחתום את הבקבוק בפקק. תוכלו לפתוח את הבקבוקים בעוד שנה ולבדוק אם החלומות שכתבתם התגשמו.
מנהגים, שפה ולבוש
לשני העולים בסיפור יש מנהגים, שפה ולבוש משל עצמם. לפעמים באותה משפחה אפשר למצוא מנהגים שונים, כמה לשונות ומסורות שונות. אתם יכולים ללמד את הילדים מילים בלשונם של הסבים ולהיזכר במנהגים ובניגונים המיוחדים לכם.
בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז
שני העולים החדשים בסיפור שרים יחד מזמור מתוך תפילת ההלל, "בצאת ישראל ממצרים בית יעקב מעם לועז…". האם אתם מכירים לחן של המזמור הזה? תוכלו לשיר אותו יחד. אתם מוזמנים לחפש ולשמוע לחנים נוספים באתר זמרשת zemereshet.co.il .
מסיבת פיג'מות בגן
כדאי לערוך מסיבת פיג'מות בגן, יחד עם ההורים אחרי שעות הגן או עם הילדים בלבד בשעות הבוקר, ולקרוא יחד את הסיפור. אפשר לקשט את הגן עם תפאורה של כוכבים וירח ולהזמין את כולם להתכרבל יחד, ליהנות מהאיורים הרכים שמלווים את הסיפור ולעקוב אחר מסע ההתבגרות של נינה.
לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין חלום ומציאות
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם הילדים על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר ציור שכולו חלום.
להשוות את הסיפור
אפשר להשוות את הסיפור עם להיזכר בספר אחר שחולק השנה, "אמיליה" מאת נעמה בנזימן, שגם הוא מתאר עלילה דמיונית.
חבריה הצעצועים של נינה
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. בכל רגע בחייהם הילדים עומדים בפתח הישג חדש (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים, עצמאות גוברת בפעולות יומיומיות). אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
להמציא המשך לסיפור
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדים לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם הילדים על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות: מה יודעים הילדים לעשות היום שלא יכלו לעשות בתחילת השנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
להביא לגן תמונות שלהם כתינוקות
בעקבות הסיפור אפשר לבקש מהילדים להביא לגן תמונות שלהם כתינוקות, ולהציג אותן על לוח יחד עם תמונות שלהם מהשנה. כך כולם יכולים להתגאות ולהתרשם ממסע ההתבגרות של הילדים – וגם להיזכר בצעדים ראשוניים שלהם.
להכין יחד עם ילדיהם אלבום של "צעדים ראשונים"
תוכלו להפנות את ההורים לאחת ההצעות בסוף הספר – להכין יחד עם ילדיהם אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של הילדים כתינוקות בזרועותיהם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… ולהציע להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!).
סיפורים ושירים לילדים
נורית זרחי כתבה עשרות סיפורים ושירים לילדים. כדאי לחפש אותם ולקרוא אותם יחד, ולערוך פינה בגן של היוצרת ויצירותיה.
לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות
"עכשיו לילה, אבל נינה חושבת שהיא ערה". אפשר לשוחח עם ילדיכם על ההבדלים בין חלום ומציאות: האם גם לכם קרה פעם שלא הייתם בטוחים אם אתם ערים או ישנים? מה יכול לקרות בחלום ולא במציאות? אפשר לתת דרור לדמיון ולצייר יחד ציור שכולו חלום.
חבריה הצעצועים של נינה
חבריה הצעצועים של נינה חושבים שהיא מוכנה למעבר מזחילה להליכה, אבל נינה לא בטוחה בכך. האם ילדיכם עומדים בפתח הישג חדש? (למשל, מעבר לגן חדש או לכיתה א', רכיבה על אופניים…) אפשר לשוחח על כך ולשאול אלו כוחות דרושים כדי לצלוח את המעבר, האם הם חוששים?
לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך
הסיפור מסתיים בצעדים הראשונים של נינה. תוכלו להמציא המשך לסיפור: לאן נינה הולכת? האם היא גם מועדת ונופלת? איך מגיבים בני המשפחה והחברים כשהם רואים את נינה הולכת? הציעו לילדיכם לצייר ולכתוב יחד עמוד המשך לספר.
לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא
אפשר לשוחח עם ילדיכם על דברים ש'בוגרים' עושים ו'קטנים' עדיין לא. אפשר לערוך רשימה של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים ללמוד לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
להיזכר בצעדים ראשוניים של ילדיכם
ילדים רבים אוהבים לשמוע סיפורים על ילדותם המוקדמת. לאחר הקריאה אפשר להתכרבל יחד ולהיזכר בצעדים ראשוניים של ילדיכם. האם אתם זוכרים באיזה גיל הם התחילו לזחול, ללכת, אולי לעמוד על רגל אחת בלי ליפול? אפשר לחפש תמונות ישנות ולהכין יחד אלבום של "צעדים ראשונים": צילומים של ילדיכם כתינוקות בזרועותיכם, ובהמשך זוחלים, הולכים, מבקרים לראשונה בגן… אל תשכחו להשאיר דפים ריקים להמשך ההתפתחות (המעבר לכיתה א', לימוד קרוא וכתוב ועוד הרבה!)
לצאת ל"טיול לילה"
כמו נינה וחבריה, גם אתם יכולים לצאת ל"טיול לילה". האם הסביבה המוכרת נראית שונה בלילה? מה אתם רואים, אלו קולות אתם שומעים? כדאי לקחת שמיכה ועותק של הספר, לשכב על הדשא ולהביט בשמים. יחד אפשר לחפש את הירח (האם הוא "ורוד ושוטף את העצים באור כסף בהיר", כמו בסיפור?), לִספוֹר כוכבים וללחוש סודות.
לילה טוב וקריאה נעימה מספריית פיג'מה!
לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים
המסע של מיה מסוכן ומפחיד, וה"שמיכי" שלה עוזר לה להתגבר על הסכנות בדרך. אפשר לשוחח עם הילדים על חפצים שעוזרים להם להתגבר על פחדים. כדאי גם להזכיר את התפקיד של סבא וסבתא בסיפור ולשאול את הילדים: האם גם הם עזרו למיה? האם לדעת הילדים יכלה מיה לצאת למסע לבד?
להביא לגן בובות וחפצים
כדאי להביא לגן בובות וחפצים (שמיכות וסמרטוטים במצבים וגדולים שונים, זאב, אוניה, הר געש) שיעודדו את הילדים להמחיז את הסיפור.
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. כדאי לשאול את הילדים למה לדעתם זה כה חשוב לה. אלו דברים נחשבים בעיניהם דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא? אפשר לבקש מהילדים וההורים לערוך יחד רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של הילדים, ולהציג את תמונות ההישגים על לוח קיר בגן.
מועדים מיוחדים לאורך השנה
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, שבת, יום הולדת). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך אתם מציינים ימי הולדת בגן?
איך אתם מציינים ימי הולדת בגן? אלו מנהגים, שירים, משחקים, כיבוד ומתנות מאפיינים את החגיגה? מה תפקיד ההורים ובני משפחה אחרים במסיבת יום הולדת בגן? האם כמו סבא וסבתא של מיה, גם הם "מלווים" את הילדים בדרכם לבגרות? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם.
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" איך אתם מתמודדים עם זה בגן? האם יש לכם לוח שבועי ובו מצוינים ימי השבוע? בעקבות הסיפור הילדים יכולים להכין לוח ימי השבוע או
שעון חול פשוט.
(אפשר גם לציין את יום המשפחה עם הורים וילדים, בקריאת הספר ופעילות הכנת לוח או שעון חול.)
לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה
כדאי לשים לב לתפקיד החשוב שמשחקים סבא וסבתא של מיה במסע ההתבגרות שלה. בעקבות הסיפור אפשר לציין "יום סבים וסבתות", ולהזמין לגן סבים (ודודים, וחברי משפחה מבוגרים) להתארח. אפשר לבקש מהאורחים המבוגרים לספר כיצד ציינו את יום ההולדת כשהיו ילדים, ואם ניתן – להביא צילומים מחגיגות בצעירותם. אולי הסבים יספרו או ימחיזו את הסיפור בפני הילדים?
לחפש את הספרים בספריית הגן ולספר אותם לילדים
קשה למיה לחכות לסבלנות עד יום הולדתה ה- 4! בשנים האחרונות חולקו עוד ספרים שעסקו בנושא סבלנות, למשל "אמא ואני" ו"סבלנותו של הלל". אפשר לחפש את הספרים בספריית הגן ולספר אותם לילדים, תוך התייחסות לקושי בהתאפקות והמתנה בסבלנות.
להתבונן יחד באיורים המלבבים של אורה איל
אתם מוזמנים להתבונן יחד באיורים המלבבים של אורה איל ולהיזכר בכל הפעמים שהשמיכה עזרה למיה. אפשר לשאול את ילדיכם מה לדעתם גרם לשינויים בגודל השמיכה במהלך הסיפור.
לשוחח עם ילדיכם על הקשר בין מיה ל"שמיכי" שלה
כמו מיה, לילדים רבים יש חפץ אהוב (פיסת בד, שמיכה, מוצץ, בובה) שהם לוקחים איתם לכל מקום. אפשר לשוחח עם ילדיכם על הקשר בין מיה ל"שמיכי" שלה ולשתף אותם בחוויות אישיות שלכם. האם בילדותכם היה לכם חפץ שנקשרתם אליו במיוחד? האם לילדיכם יש כזה? אולי גם אתם רוצים לצאת ל"מסע" עם החפץ ולגדול בעזרתו?
לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא
מיה רוצה מאוד להיות בת ארבע. אפשר לשאול את ילדיכם אם יש דברים ש"בוגרים" עושים ו"קטנים" לא. אפשר לערוך רשימה מצוירת של הישגים ויכולות של ילדיכם: מה הם יודעים לעשות היום שלא יכלו לעשות לפני שנה, ומה הם רוצים לעשות כשיהיו בוגרים יותר.
לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה
אפשר לשוחח על מועדים מיוחדים לאורך השנה (חגים, היום הראשון או האחרון בגן, אירועים משמעותיים במשפחה שלכם). כיצד אתם מציינים את המועדים הללו? האם גם אתם נוהגים לברך את ברכת "שהחיינו…" ואם כן, מתי?
איך המשפחה שלכם מציינת ימי הולדת?
איך המשפחה שלכם מציינת ימי הולדת? הסיפור על מיה מדגיש כי בגרות אינה נמדדת במספר שנים בלבד, אלא גם במעשים. בעקבות הסיפור אפשר להוסיף מנהג חדש לחגיגות יום ההולדת, שבו יוכלו ילדיכם להפגין את בגרותם:אפשר להציע להם לבחור צעצוע, בגד או בובה שהם כבר לא צריכים, "כי הם גדולים", ולמסור אותו למישהו צעיר יותר.
לתכנן את החגיגה, להכין קישוטים, לשיר שירים... כל מה שעושים ביום הולדת!
אתם יכולים לחגוג יחד יום הולדת לאחת הבובות או חיות הפרווה של ילדיכם. אפשר לתכנן את החגיגה, להכין קישוטים, לשיר שירים… כל מה שעושים ביום הולדת!
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים
תפיסת הזמן אצל ילדים צעירים עדיין אינה מפותחת דייה, ורבים, כמו מיה, שואלים "מתי כבר…?" אפשר להכין יחד לוח שבועי ובו ימי השבוע ולציין בסמל מאויר כל יום שעובר.
הבית הגבוה והבית הנמוך
חתול זה לא כלב!
ילד קטן הלך לגן
בוקר טוב!
לאן לאן? לגן!
רוזָלינדה
וורקיטו שוברת כלים
יחפים בחול
נינה הולכת
מסע לגיל ארבע
