כִּשּׁוּרֵי חַיִּים
אחדות וייחודיות
בכל אחד ואחת יש מן הייחודיות. לכל יחיד יש אמירה מיוחדת משלו לבטא, וצבע משלו להוסיף לקשת הצבעים הקהילתית והחברתית. כשאנו פועלים למען הקבוצה או הקהילה ומביאים את הייחודיות שלנו, אנו מעשירים ומועשרים, משלימים אלו את אלו ויוצרים תחושת אחדות. אספנו עבורכם ספרים נפלאים ומרגשים על אחדות ועל ייחודיות, בעזרתם ניתן יהיה להעמיק את השיח על התרומה הנפלאה של כל אחד ואחת לתחושת ה"יחד" של הקבוצה.
סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
מיני הדרכה על הספר לצוות
בִּמְיֻחָד בִּשְׁבִילְכֶן! סִרְטוֹן הַדְרָכָה קָצָר עַל סֵפֶר 3 שֶׁבַּדֶּרֶךְ! 🎉❣️
כיצד לשלב את הספר באופן חווייתי עם ילדי וילדות הכיתה? מגוון רעיונות והעמקה שיהפכו את הקריאה לקסם!
לכולנו יש המצאות
תוכלו לשוחח ולשאול: האם גם אתם רוצים להיות ממציאים? מה הייתם רוצים להמציא? האם קרה לכם פעם שנתקלתם בבעיה או בצורך כלשהם וחשבתם על המצאה שתוכל לעזור?
יוצרים קומיקס משפחתי
בהשראת הספר תוכלו ליצור קומיקס משפחתי משלכם. חשבו על דמויות משעשעות ונסו לצייר אותן בתוספת משפטים קצרים. מה הדמויות אומרות? איזה סיפור מעניין יש להן לספר?
מהספר לחיים
תוכלו להסתכל סביב ולבדוק אילו מההמצאות שבספר הן חלק מחייכם. אולי הטפטפות בגינה? סלט עגבניות השרי בארוחת הערב? או משחק הטאקי האהוב? לאחר מכן תוכלו לכתוב מכתב תודה לממציא ההמצאה ולספר לו כיצד היא משמשת אתכם.
המעבדה הביתית שלנו
גם אתם יכולים לחשוב יחד על אתגר מחיי המשפחה, ולבנות – מחפצים ביתיים – מכונה דמיונית שתסייע להתמודד איתו. כך למשל קופסת נעליים וידית ישנה יכולות להפוך למכונה לקיפול כביסה, וגליל נייר – למכשיר חדשני לטיפוח הגינה.
איך ניגש לספר קומיקס מיידעי?
על הספר:
- בעזרת הומור, איורים צבעוניים וסיפור מסגרת של דמויות חביבות, הספר מנגיש תכנים מדעיים מעשירים. הספר מעודד את התלמידים לראות במדע, טכנולוגיה, סביבה וקיימות לא רק חומר לימודי, אלא חלק מחיי היום-יום שלהם, והוא מציג חדשנות כתוצר של סקרנות, יצירתיות, התמדה ועשייה.
- הספר מתאר את פועלם של ממציאים ישראלים, ובדרך זו עשוי לחזק את תחושת השייכות, הזהות והגאווה הישראלית. מסיבה זו ניתן לשלבו גם בשיעורי חברה.
היתרונות שבקריאת קומיקס
- השילוב של טקסט קצר ואיורים מושכים הופך את הקומיקס לנגיש ומהנה לילדות וילדים.
- קומיקס מאפשר להציג נושאים מורכבים, פרטים היסטוריים, מושגים מדעיים ורעיונות מופשטים בצורה מוחשית ונהירה. האיורים מסייעים לתלמידים לדמיין את המושגים ולהבין אותם ביתר קלות.
- ספרי קומיקס יכולים להקל את קריאה על תלמידים שעדיין מתקשים בקריאה רציפה.
שאלות למפגשים חוזרים עם הספר
כיצד כדאי לקרוא את הספר? מכיוון שכל המצאה מוצגת ברצועת קומיקס נפרדת, לא נדרש לקרוא את הספר לפי הסדר. אפשר לבחור בכל פעם נושא אחד שמעניין את הכיתה (ווייז, עגבניות שרי, במבה), לקרוא את העמודים העוסקים בו, ולעבור לפן החווייתי.
כדאי להשאיר את הספר בכיתה וליהנות ממנו לאורך זמן כדי שיתאפשר להעמיק בו. המורה יכול/ה לקרוא את התכנים המדעיים, ולבקש מזוג תלמידים להקריא את הקומיקס כדיאלוג.
במפגשים חוזרים עם הספר, והעמקה בכל נושא בנפרד, כדאי לשאול שאלות הרחבה שנוגעות לחוויה האישית של הילדים ולהתרשמות שלהם מהמצאה כזו או אחרת, לדוגמה:
- האם אתם מכירים את ההמצאה הזו מחייכם? האם "השתמשתם" בה פעם?
- איך ההמצאה הזאת שינתה את חיינו? איך לדעתכם העולם היה נראה אלמלא הייתה קיימת?
- האם יש לכם רעיונות לשיפור ההמצאה? מה הייתם משנים בה?
שאלות היזכרות למפגשים חוזרים עם הספר ועם ההמצאה –
- מי היה הממציא של זה? מה הניע אותו? איזו בעיה הוא ניסה לפתור?
- אילו שלבים עברה ההמצאה?
- האם לדעתכם ממציא צריך לעבוד לבד או עם אנשים נוספים? למה?
- האם, לדעתכם, תהליך הפיתוח היה קל או קשה? מדוע?
בעיניים שלנו.
האם, לדעתכם, כל אחד יכול להיות ממציא? האם גם אתם יכולים למצוא פתרונות יצירתיים לבעיות שאתם נתקלים בהן ביום-יום?
- מה לדעתכם צריך כדי להצליח להמציא משהו?
- איך יודעים שההמצאה מוצלחת ונחוצה? האם הייתם מוכנים לשמוע ביקורת על רעיון שהמצאתם? למה זה חשוב?
- האם, לדעתכם, כל ממציא הצליח מייד בניסיון הראשון? מה אפשר ללמוד מכישלונות?
- לו יכולתם להמציא דבר אחד לטובת העולם, מציאותי או לא, מה זה היה?
מעבדת המצאות כיתתית
עבודה בקבוצות –
חשיבה משותפת – אפשר לחלק את תלמידי הכיתה לקבוצות, שבהן יחשבו ביחד על פיתוח כלשהו שלדעתם ייטיב עם הכיתה, עם בית הספר או עם החברה בכללותה.
תכנון ההמצאה – חברי הקבוצה יבחרו רעיון אחד שנראה להם חשוב, יציירו סקיצה שלו או יכתבו בכמה משפטים קצרים כיצד ההמצאה אמורה לעבוד.
פיתוח ובניית דגם – תוכלו להציע לתלמידים להשתעשע עם שימוש בחומרים כמו קרטונים, בקבוקים, גלילים, עיתונים וחבלים, כדי לבנות דגם ראשוני.
"פרסום" ההמצאה – כל קבוצה תציג את ההמצאה שלה בפני הכיתה ותסביר כיצד היא פותרת בעיה או משפרת משהו.
בהשראת המצאות מהספר - חוקרים עגבניות שרי
עגבניות שרי – תוכלו להציג עגבניות רגילות ועגבניות שרי בכמה צבעים ולבחון במה הן שונות מבחינת מרקם, צבעים, גודל וטעם.
בהשראת המצאות מהספר - בונים מערכת טפטפות
מכינים מערכת טפטפות
תוכלו להכין מערכת טפטפות פשוטה בכיתה: לוקחים בקבוק מים ריק, יוצרים בו חורים קטנים בתחתית, ומחברים אליו צינורות דקים. אפשר להשתמש בפקקים מחוררים או לחשוב על משהו יצירתי אחר. מניחים את הבקבוק מעל עציץ או גינת ירק קטנה בכיתה, ומדגימים איך המים מטפטפים ומזינים את הצמח. זו דרך חווייתית להבין את העיקרון הפיזיקלי מאחורי ההמצאה ולעבוד בשיתוף פעולה.
בהשראת המצאות מהספר - מגלים את ווייז
אפליקציית ווייז – מה זה ניווט? כיצד מנווטים? תוכלו להכין מפה של החצר או של מרחב אחר בבית הספר ולהוסיף לה "מכשולים" כמו עומסי תנועה או דרכים חסומות. התלמידים יצאו בקבוצות, שכל אחת מהן תנווט לפי מפת המסלול, ובדומה לאפליקציה תעדכן את הקבוצה שאחריה בבעיות ובמכשולים שבדרך.
בהשראת המצאות מהספר - טאקי; יוצרים משחק קלפים
טאקי – אפשר ללמוד יחד את חוקי המשחק, ולשחק בקבוצות. כדאי להכיר משחקים נוספים של חיים שפיר. בנוסף, תוכלו להמציא משחק, ולהכין יחד הוראות. ציינו את מטרת המשחק, מספר המשתתפים, לאילו גילים הוא מיועד וכדומה.
בית מארח עם הספר!
מחפשים רעיון לבית מארח? אפשר בפיג'מה!
בקשו מהילדים להביא את העותק האישי שלהם מהבית, והתחילו את הפעילות כאשר כל ילד וילדה מחזיקים בעותק שלהם לזמן קריאה משותף. הילדים יכולים לקרוא בעצמם תוך כדי חלוקת העמודים ביניהם, או שאתם תקראו יחד איתם. בשיח שלאחר הקריאה מומלץ להיעזר בשאלות המוצעות בסוף הספר וגם בהצעות לצוותים. מכיוון שהספר ארוך ורווי מידע, כדאי לבחור המצאה אחת או שתיים ולקרוא אותן. להלן הצעה לדוגמה:
ממציאים שיקוי דמיוני!
פרופ' מונא מרון פיתחה חומר שיכול למחוק זיכרון מפחיד או לא נעים. איזה חומר שקשור ברגשות שלנו תרצו אתם להמציא? אולי תרופת צחוק? אולי מיץ אומץ? ואולי מרגיע כעסים? תוכלו לרקוח יחד חומרים כמו מים, תרכיז, עלי תה, קינמון או תבלינים אחרים, ובעזרת פיפטות, מבחנות או מזרקי פלסטיק קטנים להכין את החומר החדש שהמצאתם. כל ילד וילדה יוכלו לקחת איתם את ה"שיקוי" למזכרת.
אפשר להתעורר בהשראה גם מההצעות שנמצאות בכרטיסיות השונות, למשל –
חקר בעקבות עגבניות השרי
התמצאות במרחב בהשראת ווייז
בניית מערכת טפטפות ביתית
ועוד…
רעיונות נוספים להשראה ניתן למצוא בלוח הפינטרסט של הספר!
לְכֻלָּנוּ יֵשׁ סִפּוּר לְסַפֵּר
איך נולד ספר ילדים מסיפור עלייה משפחתי? כיצד להנגיש את ההיסטוריה לילדים כך שיחוו אותה חיה וקיימת? הרחיבו את הדעת בריאיון עם מחברת הסיפור, שרה ששון, בקישור הבא.
"כדי שתזכרי מניין באת"
בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח על חשיבות הקשר המשפחתי ולשתף בזיכרונות של רגעים קרובים ומיוחדים עם סבא וסבתא, לספר על השורשים, על המאכלים ועל התרבות המשפחתית שלכם וכן על חפצים שעוברים במשפחה.
תזכורת מיוחדת משלי
גם אתם רוצים חפץ שיזכיר לכם דברים ויעזור לכם להתגבר על קושי ועל געגוע? תוכלו ליצור מחרוזים שרשרת או צמיד, לצבוע אבן קטנה, או כל רעיון אחר, ולהחליט מה צריך לעשות עם החפץ כדי להיזכר או להתעודד: לסובב? למחוץ? ללטף? להעביר ליד השנייה?
עוגיות של בית
אילו עוגיות מזכירות לכם, ההורים, את בית ילדותכם? בהשראת הסיפור אפשר לאפות יחד עוגיות, או להכין כל מאכל אחר שמחבר אתכם אל השורשים, אל המשפחה ואל הבית.
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם"
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם" מאת: שרה ששון, איורים: נועה קלנר, הוצאת: אגם (כיתות א').
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
שחקנית אורחת: שושה גורן
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
האזינו גם בספוטיפיי!
רקע - עלייתם של יהודי עיראק לארץ ישראל
יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא הקהילה היהודית באזור מֵסוֹפּוֹטַמְיָה בעיראק המודרנית ונחשבת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר.
מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל היה אחד ממִבצעי העלאת היהודים ארצה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. לרוב הוא מכונה מבצע בבל, אך הוא מוכר גם כמבצע עזרא ונחמיה, שֵם שניתן על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגי היהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.
את המבצע תכננו וביצעו ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון ה"ג'וינט" באמצעות טיסות מעיראק לקפריסין.
ממשלת עיראק הלאימה את רוב רכושם של העולים.
עִבְרוּת שמות העולים לארץ ישראל החל כבר בתקופת היישוב ונשא לעיתים מִטען סמלי רב, למשל שלילת הגלות. גם שמה של גיבורת הסיפור, "שוהם", הוא עִברות; בעיראק היא נקראה "סוּהַם". הנוהג לעברת שמות פסק בשנות ה-90 של המאה ה-20. שתפו בנוהג זה את תלמידי הכיתה ושִלחו אותם לבדוק עם בני משפחתם אם הם מכירים מישהו ששמו שוּנה עם הגעתו ארצה.
"כדי שתזכרי מניין באת"
"כדי שתזכרי מניין באת": הצמיד של שוהם מסמל את החיבור שלה לסבתה ולמקום שממנו הגיעה. הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של ילדים עולים או של בני משפחה שעלו.
ניתן לשלב את הספר במפגשי תרבויות. באמצעותו יתאפשר לתלמידי הכיתה לחזק את הקשר הבין-דורי, להרחיב את הידע על שורשיהם, להכיר סיפורים ונקודות מבט שונות ולהיחשף לתרבויות נוספות.
הסיפור מתאים גם למועדים אחרים לאורך השנה, למשל שבוע העליות ויום העצמאות, וכן ליום המשפחה, שבו בקריאת הספר מומלץ להדגיש הקשר של שוהם עם סבתה.
בעקבות הסיפור ניתן להסביר לתלמידים על המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת. בין השאר, אפשר לקיים בכיתה מפגשי תרבות שאליהם יוזמנו בני משפחה שונים שעלו ארצה וישתפו בחווייתם האישית.
פרידה ומעבר – הסיפור יכול לעודד ולהעצים תלמידות ותלמידים בעת מעבר, פרידה או הסתגלות למקום חדש באמצעות הזדהות עם התמודדותה של שוהם ועם הקושי שלה להיפרד מהמוּכר והאהוב ולעזוב אותם מאחוריה.
כיצד נקרא בכיתה?
כדאי לקרוא את הסיפור כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לקרוא בקצב האישי שלו, להבין טוב יותר את המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה: הסיפור ניתן לקריאה ברצף, אך במקרה הצורך תוכלו לקרוא אותו בשתי פעימות ולעצור לפני העלייה לארץ ישראל.
בנקודת עצירה זו אפשר לשאול ולנבא: "מה, לדעתכם, יקרה כששוהם ומשפחתה יגיעו לארץ ישראל? איך שוהם תרגיש, לדעתכם? האם היא תתרגל למקום החדש? נמשיך ונגלה!"
משוחחים על הספר
לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"
הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.
מה דעתנו? – "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"
חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"
מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?
גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"
יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"
כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.
מקומות ותרבויות
בעקבות הסיפור תוכלו לחפש יחד במפה ולחקור: "איפה נמצאת עיראק? מהי עיר הבירה שלה? איפה זורם החִִִדֶקֶל? מה המרחק בין עיראק לישראל?"
ניתן לחזור אל הספר, להתבונן בפרטים הקטנים שבאיורים ולהבחין במאפיינים מתרבותה של שוהם – תלבושת מסורתית, עוגיות תמרים, כלים מיוחדים, כמו: עששית או מכתש ועֱלי, תמונות נוף, מנהג שתיית תה, מבנה הקשתות בחדרי הבית. ומה עוד?"
שיתוף הורים – תוכלו לבקש מתלמידי הכיתה להביא תמונה, כלי מיוחד או חפץ המאפיינים את תרבות משפחתם ולהציג אותם בכיתה.
תוכלו לבקש גם מההורים להביא לכיתה חפץ או מאכל שמאפיינים את התרבות המשפחתית שלהם ולספר עליהם.
במכתב ההסבר להורים כדאי להוסיף את השאלות המנחות האלה:
*איזה חפץ בביתכם מספר על השורשים שלכם?
*איזה מאכל מסורתי אהוב על המשפחה?
*האם יש לכם פְּריט שיש סיפור מעניין מאחורי השימוש בו?
תוכלו להעמיד תערוכה כיתתית של הפריטים השונים ולהציב ליד כל פריט שלטים קטנים עם שם התלמיד והסבר קצר. התלמידים יוכלו להציג את החפצים ולהכיר את השורשים של חבריהם.
הצמיד שלנו
הכנת צמידים
בהשראת הצמיד של שוהם תוכלו להכין צמידים על ידי השחלת חרוזים. אפשר לשלב בצמידים חרוז שעליו כל אחד יכתוב מילה מעצימה שתעזור לו לזכור משהו או להתגבר על משהו, למשל: "אומץ", "ביחד", "משפחה", "חבר".
הצעות לפעילות מרחוק!
גם בימים לא רגילים, שבהם נדרשת למידה מרחוק, אפשר ליהנות מספרי "ספריית פיג'מה"! לפניכן הצעה למערך פעילות מרחוק סביב הספר.
שלחו לילדים את הקישור להקלטת הסיפור בפודקאסט "ספריית פיג'מה קוראת לכם".
בעקבות ההאזנה בבית תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
- תוכלו להזמין את ההורים ואת הילדים להעלות ללוח שיתופי ייעודי (כמו פדלט) תמונה של חפץ או מאכל שמאפיינים את תרבות המוצא המשפחתי שלהם או אהובים במשפחתם, ולכתוב עליהם בלוח. במפגש מקוון תוכלו להגדיל את התמונות, ולאפשר לכל תלמיד ותלמידה לספר בעל פה על המאכל או החפץ שאת תמונתו בחרו להעלות.
- אפשר להזמין את הילדים והילדות ליצור צמיד משלהם בהשראת הסרטון הזה. את הצמידים הילדים יוכלו לשתף במרחב הכיתתי בGoogle Classroom -, או בכל פלטפורמה שיתופית אחרת. כמו כן הם יוכלו לשלוח תמונות שלהם עם הצמידים, ומהן תיצרו סרטון משמח לכולם, ולזכור, כפי שסבתה של שוהם אמרה לה – "העיקר שיש לנו זה את זה!"
- בהשראת הפיתות של משפחתה של שוהם, שעשו את כל הדרך מעיראק לישראל – תוכלו להזמין את הילדים לאפות פיתות בבית ולצלם את התוצאה או לערוך סדנת אפייה להורים ולילדים יחד במפגש מקוון. חגיגה של טעמים גם מרחוק!
הצעות לפעילות מרחוק!
גם בימים לא רגילים, כאשר למידה מרחוק מתבקשת נוכח המציאות, אפשר ליהנות מספרי "ספריית פיג'מה"!
שלחו לילדים את הקישור לסיפור להאזנה בפודקאסט "ספריית פיג'מה קוראת לכם"
בעקבות ההאזנה בבית, תוכלו להמשיך את הפעילות במגוון דרכים, למשל:
- שעת כושר – גמישות! כמו הקנה תוכלו לבצע עם הילדים בזום תרגילים שונים לשיפור הגמישות. תוכלו להשתמש בתרגיל המפורט בקישור. רעיונות לתרגילים נוספים תוכלו לבקש מהמורים לחינוך גופני או להיעזר ברחבי הרשת, לדוגמה לכאן חינוכית.
- משחק תנועה – קנה וארז. תוכלו לשחק בזום משחק תנועה בסגנון "משחק הפסלים". השמיעו מוזיקה נעימה והזמינו את הילדים להתנועע עם גוף רפוי וגמיש כמו הקנה. ברגע שתעצרו את המוזיקה עליהם "לקפוא" במקום ולא לזוז כמו הארז. בהמשך, אפשר לחלק את הכיתה לפי מאפיינים שונים קיימים ברגע שהמוזיקה עוצרת, ולומר – "כל הבנים קנה וכל הבנות ארז" או – "כל מי שאוהבים עגבניות" או "כל מי שיש להם אחים קטנים" ועוד….
- בדף הפינטרסט של הספר תוכלו למצאו רעיונות לפעילויות יצירה שונות בנושא גמישות, אותן ניתן לבצע יחד בזום או מרחוק, כל ילד בביתו. את התוצרים הילדים יוכלו להציג במפגש הזום הבא, או להעלות ללוח שיתופי. למשל, אפשר להכין מחומרים ביתיים מר גמיש, להפחתת לחצים.
שיחה – קנה או ארז?
אפשר לשוחח על גמישות ועל יציבות בחיים. כדאי לשתף בדוגמאות מחיי היום-יום במצבים שבהם אנחנו מתנהגים כמו ארז ולא מוכנים לזוז מעמדתנו, ובמצבים שבהם אנחנו גמישים ומשנים את התנהגותנו או את דעתנו – מה קורה כשמסתבר שהרצונות שלנו לא יכולים להתמלא כפי שציפינו?
האזינו לסיפור "הקנה והארז"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "הקנה והארז", מאת: שירלי יובל-יאיר | איורים: מנחם הלברשטט | הוצאת המבוך (כיתות ב')
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ'
פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
תרגיל בהגמשת הגוף
יושבים על הברכיים, זה מול זה, . שואפים אוויר פנימה ומרימים את הזרועות לצדי הגוף עד שהן מגיעות למעלה. לאחר מכן נושפים את האוויר החוצה תוך הורדת הזרועות קדימה. כדאי לתרגל קצת בכל פעם ולהוסיף תרגילים נוספים. לבריאות!
משחק קנה-ארז
מה ההפך של קנה? – ארז! ומה ההפך של חם? – קר! וההפך של ישן? גמיש? יציב? חמוץ? תינוק? – כל אחד מהמשתתפים אומר בתורו מילה, והשאר צריכים למצוא את המילה ההפוכה. ומה ההפך של… הפוך?
מפגש ושיחה בכיתה
כיצד כדאי לקרוא? סיפור בקריאה משתפת וחוזרת! "הקנה והארז" הוא סיפור מחורז ומהנה. הוא מתאים מאוד לחוויית קריאה חוזרת ופעילה בזכות שלל רובדי השפה והמילים המיוחדות שבו.
קריאה חוזרת היא קריאה שנייה שנלווים לה שיח, התבוננות באיורים והבהרת פירושי מילים. מה היא מפתחת? היא מעודדת השתתפות של הילדים בתוכן, בפרשנות ובהסקת מסקנות וכך מזמנת היכרות עם נקודות מבט שונות ותורמת לפיתוח חשיבה אנליטית ויצירתית.
במהלך הקריאה:
כדאי לייצר הפוגות נקודתיות וקצרות, שכן המטרה היא לגייס את התלמידים לסיפור ולהעלות את רמת העניין והמתח בו מבלי לפגום ברצף הסיפורי.
מילים חדשות
תוכלו "לסמן" יחד מילים לאורך הסיפור לחקר משותף בהמשך: המילה "רָצוּץ", לדוגמה, מתארת את הקנה ומרמזת לביטוי "מִשְׁעֶנֶת קָנֶה רָצוּץ", שמציין דבר רעוע שלא ניתן לסמוך עליו. כדאי להסביר את המילה בעזרת קנה דק ושבור ולחבר יחד משפטים שהמילה "רצוץ" מופיעה בהם, למשל: "התעייפתי מאוד, אני רצוץ וחייב לנוח" או "אי אפשר לסמוך עליו, הוא לא יכול לעזור לנו. לסמוך עליו זה כמו להישען על קנה רצוץ".
קנה וארז – היכרות
תוכלו לשאול: האם צפיתם את הסוף או הופתעתם ממנו?
אפשר להביא לכיתה קנה גמיש וענף קשיח, לתת לתלמידים למשש אותם ולחוש אותם ואז לערוך יחד בֶּדק והשוואה: אילו תכונות יש לארז? ואילו תכונות יש לקנה? האם ניתן לכופף את שניהם? האם הם נשברים? פעילות זו יכולה לשמש גם הטרמה לסיפור.
להתעקש או להתגמש? – הסיפור נכתב בהשראת הביטוי התלמודי: "לְעוֹלָם יְהֵא אָדָם רַךְ כְּקָנֶה וְאַל יְהֵא קָשֶׁה כָּאֶרֶז". תוכלו לשאול: איזה מין אדם מתואר כרך וגמיש כקנה? איזה מין אדם מתואר כקשה כארז? האם, לדעתכם, ציפורה עקשנית או גמישה? מתי אתם מתנהגים כמו קנה יותר מאשר ארז ולהפך?
אפשר לחשוב יחד לאילו מצבים הביטוי מתאים ולשלב אותו בשיח היומיומי בכיתה. חשוב לעמוד על כך שבמצבים מסוימים עדיף לנהוג בעיקשות כשל הארז, ובמצבים אחרים – בגמישות כשל הקנה מתאימה יותר.
מסכימים או חולקים?
בחירות אישיות ואי-הסכמה – תוכלו להתבונן יחד בהתנהלות השונה של ציפורה ודרורה ובאי-ההסכמות ביניהן ולהסתמך על ציטוטים מהסיפור. זוהי הזדמנות מופלאה ללמוד כיצד להתנהל באי-הסכמה עם חבר, כיצד להתווכח באופן שמכבד דעות או בחירות מנוגדות, כיצד לנהוג כשמעליבים חבר – האם להתגמש או דווקא לעמוד לצידו ולנהוג כארז?
פעילות עימות – ניתן לבחור נושא הקרוב לליבם של התלמידים ולהתחלק לשתי קבוצות, למשל: חובבי חורף וחובבי קיץ או כל נושא שקשור לעולמם של הילדים ומעסיק אותם. כל קבוצה תוכל להכין ציורים ושלטים שמתאימים לעמדה שלה ולגבש יחד טיעונים לחיזוק העמדה ואז לנהל בין הקבוצות עימות מכבד ומפרה שיטפח גמישות מחשבתית ויותיר תחושת עשייה מרגשת.
קשיח וגמיש – איך זה מרגיש?
תוכלו להמחיש בכיתה את המושגים בדרכים שונות:
תנוחות שונות – אפשר לעמוד יציבים וחזקים כארז ואז להתנועע בְּרַכּוּת כמו קנה. במהלך התרגילים כדאי לבדוק מתי סייעה להם היציבות ומתי הגמישות? אילו תרגילים מהנים יותר?
יצירה – ניתן ליצור עם חומרים קשיחים, כמו בקבוקים, ולעטר עם חומרים רכים, כמו פלסטלינה. בזמן היצירה אפשר לחוש בידיים את ההבדל בין החומרים, אך לפני כן תוכלו להקדים ולשאול: האם ראיתם פעם פלסטלינה נשברת? מה יקרה אם נזרוק אותה על הרצפה? ומה יקרה אם נעשה זאת לבקבוק הזכוכית? האם ניתן לייצב חפץ דווקא בעזרת פלסטלינה?
מיון חפצים וחומרים – ניתן להביא מהבית ומהסביבה עוד חומרים או חפצים, למיין אותם לקשיחים ולגמישים ולהניח אותם בתיבת מיון ייעודית.

"רך כקנה" – גמישות מחשבתית
גמישות מחשבתית מעצימה את היכולת להתמודד כראוי עם שינויים סביבתיים ועם חוויות אישיות ותורמת לכישורים החברתיים. ניתן לטפח אותה באמצעות משחקים שונים, כגון:
משחק כרטיסיות – הפעלת הדמיון ודיון בקבוצות קטנות:
על גבי הכרטיסיות מציינים מצבים שונים במלל או בתמונות ועל התלמידים להעלות פתרונות. לדוגמה, שתי כיתות רוצות את המגרש באותו הזמן. מה ניתן לעשות?
משחק המילים "כן/לא/שחור/לבן" בהיפוך: התלמידים נשאלים שאלות, אך אינם יכולים להשתמש במילים הללו כתשובה. הם נדרשים להגמיש את מחשבתם ולמצוא מילים חלופיות.
כתבה על הספר "סבא סביח" - מוסף הארץ 15.12.2017
כתבה על הספר "סבא סביח" – מוסף הארץ 15.12.2017
https://www.pjisrael.org/wp-content/uploads/2018/01/%D7%9B%D7%AA%D7%91%D7%94-%D7%A2%D7%9C-%D7%A1%D7%91%D7%90-%D7%A1%D7%91%D7%99%D7%97-%D7%9E%D7%95%D7%A1%D7%A3-%D7%94%D7%90%D7%A8%D7%A5-15.12.17-1.pdf
שיתוף סיפורי עלייה אישיים:
שיתוף סיפורי עלייה אישיים:
האם כל התלמידים מדברים רק עברית בביתם? האם יש ילדים, הורים או סבים (או מורים!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להציג את ארצות המוצא במפה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולהכיר סוגים שונים של תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה".
מה שמי ומי אני?
מה שמי ומי אני?
האם התלמידים מכירים את מקורות שמות בני המשפחה שלהם? אולי יש שם שעובר מדור לדור בתוך המשפחה? האם מישהו במשפחה שינה את שמו? התלמידים יכולים לבחור דמות במשפחה ולהכין ספרון מאויר על מקור השם, בדומה ל"סבא סביח": למשל, "סבא דניאל", "דודה רחל" וכד'.
האם ידעתם את מקור השם ״סביח״ לפני קריאת הסיפור?
האם ידעתם את מקור השם ״סביח״ לפני קריאת הסיפור? מה תוכלו לספר על שמות בני המשפחה שלכם? האם הם שמות תנ״כיים? האם מישהו קרוי על שם בן משפחה אחר? אולי, כמו סבא סביח, גם לכם או לילדיכם יש שם שמקורו בשפה זרה? תוכלו לשוחח יחד על השמות שלכם, על מקורם ועל משמעותם, ולספר לילדיכם כיצד בחרתם את השם שלהם. ילדיכם יכולים להכין שלט מקושט עם שמם לדלת חדר השינה שלהם.
סבא סביח עלה ארצה מעיראק. מאין הגיעה המשפחה שלכם?
סבא סביח עלה ארצה מעיראק. מאין הגיעה המשפחה שלכם? כמה זמן המשפחה שלכם חיה בישראל? מאיזו ארץ היא עלתה? אתם יכולים להכין מפה של העולם ולצייר עליה חיצים המתארים את הדרך שעברו בני המשפחה עד שהגיעו לישראל. תוכלו לשתף את ילדיכם בסיפורי העלייה שלכם או של הסבים והסבתות. מה היה אהוב עליכם בארץ שבאתם ממנה? אילו דברים אתם אוהבים בישראל? אילו קשיים והצלחות חוויתם? האם מישהו ממשפחתכם שינה את שמו כשעלה ארצה?
האם אתם מכינים סביח לארוחת בוקר?
האם אתם מכינים סביח לארוחת בוקר? ג׳חנון, קיגל, אינג׳רה, חריימה… אילו מאכלים מאפיינים את העדה שלכם? אפשר להכין ארוחה מיוחדת עם מנות שמייחדות את ארץ המוצא של משפחתכם. תוכלו ללמד את ילדיכם להכין מאכל מסורתי ואף להכין ספר מתכונים של המשפחה.
סבא סביח מספר שכל עדה הביאה עמה ״שפה, ניגונים, שמות ומנהגים
סבא סביח מספר שכל עדה הביאה עמה ״שפה, ניגונים, שמות ומנהגים״. אתם יכולים ללמד את הילדים כמה מילים בשפת בית סבא, להיזכר במנהגים ובניגונים המיוחדים לכם, ולשיר את הניגונים יחד. ילדיכם יכולים לקרוא את הספר עם בני הדור הוותיק יותר, למשל עם סבים או עם דודים. אולי בעקבות הקריאה תגלו סיפורים משפחתיים שלא הכרתם.
המאיירת שחף מנאפוב מספרת על עבודתה בכתב העת הפנקס
המאיירת שחף מנאפוב מספרת על עבודתה בכתב העת הפנקס
לבקש מהילדים להביא לגן חפץ ישן שהם אוהבים ולספר עליו.
נעה קשורה מאד לבובה הישנה שתפרה עבורה סבתא, וגם אוהבת בובות וצעצועים חדשים. אפשר לבקש מהילדים להביא לגן חפץ ישן שהם אוהבים ולספר עליו.
איפה הנעליים של אדון מינאסה?
איפה הנעליים של אדון מינאסה? אפשר להנחות את הילדים לדפדף בספר ולחפש בכל עמוד איפה מסתתרות הנעליים.
לשחק משחק דמיוני עם הילדים
תוכלו לשחק משחק דמיוני עם הילדים: אילו הייתם נוסעים למקום רחוק, מה הייתם לוקחים אתכם ומה הייתם משאירים מאחור? אפשר לשוחח עם הילדים על הרגשות המעורבים של אדון מינאסה בעזיבתו את הארץ הישנה.
אדון מינאסה הגיע לארץ החדשה מאתיופיה
אדון מינאסה הגיע לארץ החדשה מאתיופיה. מאיפה הגיעו בני המשפחה של ילדי הגן? כדאי לשתף את הילדים בסיפורי עלייה אישיים של חברי קהילת הגן. האם כל ילדי הגן מדברים רק עברית בבית? האם יש ילדים, הורים או סבים (או גננות!) אשר עלו ארצה ממדינות רחוקות? אפשר לחלוק סיפורי עלייה, להציג את ארצות המוצא במפה, להסביר את משמעות הביטויים "דור ראשון", "דור שני" וכד', ולהכיר סוגים שונים של תושבי המדינה שלנו – "ישראלים מלידה" ו"ישראלים מבחירה". זו גם הזדמנות להזכיר לילדים סיפורי אבות מהתנ"ך ובפרט את הדמות של אברהם אבינו, "העולה הראשון" אשר עלה לארץ ישראל בעקבות הקריאה "לך לך…"
לחפש בבית חפצים ישנים ששינו את ייעודם
בסוף הסיפור מבין אדון מינאסה כי הוא לא צריך להיפטר מהנעליים הישנות לטובת החדשות. הוא יכול למצוא להן שימוש חדש בארץ החדשה. תוכלו להזמין את הילדים לחפש בבית חפצים ישנים ששינו את ייעודם: צלחת סדוקה שהפכה לתחתית לעציץ, בגדים ישנים שנתפרו לשמיכת טלאים,…
האם יש חפצים שהגיעו עם המשפחה מארץ רחוקה ועדיין משמשים אותה
האם יש חפצים שהגיעו עם המשפחה מארץ רחוקה ועדיין משמשים אותה, בהזדמנויות חגיגיות או יומיומיות? ניתן לערוך תערוכה בגן של פריטי ביגוד וחפצים שעברו במשפחה או שהגיעו מארץ אחרת. כדאי לבקש מההורים לכתוב כמה משפטים על מקור החפץ והמשמעות שלו עבורם. אם החפץ שביר, גדול או יקר מדי, אפשר לבקש מההורים לשלוח תמונה שלו.
כמה נעים שיש מי שמכיר אותנו מהמקום הישן!
האנשים בסיפור מכירים את אדון מינאסה מהארץ הישנה וזוכרים את הנעליים הישנות שלו. גם ילדים, אפילו אם אינם מהגרים ממדינה למדינה, עוברים בית, עולים לגן חדש… כמה נעים שיש מי שמכיר אותנו מהמקום הישן! תוכלו להזמין ילדים לשתף את חבריהם בחוויות ממעברי דירה, או מעברים אחרים. מה מקל על מעבר ממקום למקום?
מצוות השבת אבידה
בעקבות הסיפור תוכלו לספר לילדים על מצוות השבת אבידה ולהכין יחד קופסה מיוחדת להחזרת חפצים אבודים.
להעשיר את חווית הקריאה גם בשירים
כדאי להעשיר את חווית הקריאה גם בשירים- על עליה, על יהדות אתיופיה, ואפילו על נעליים… רעיונות: שיר השיירה, ושוב נצאה אל הדרך, שיר ישראלי, מה נועלים ועוד ועוד.
ቤተ እስራኤል - ביתא ישראל: קהילת יהודי אתיופיה
ቤተ እስራኤል – ביתא ישראל: קהילת יהודי אתיופיה
"הנעליים של אדון מינאסה" הוא גרסה לילדים של אגדת-עם אתיופית ששמעה הסופרת רונית חכם מפי ישיטו אמסלו, אשר שמעה את הסיפור ממשפחתה.
קהילת ביתא ישראל חיה לאורך דורות באתיופיה ושמרה בנאמנות על מסורות ומנהגים יהודיים. רוב בני הקהילה עלו ארצה במבצעים חשאיים (לרוב במבצע משה ומבצע שלמה), לאחר מסע רגלי ארוך וקשה. הסיפור מזמן הזדמנות יוצאת דופן לשתף את המשפחות בגנים בהם לומדים ילדי עולים מאתיופיה. אולי הורים יסכימו לספר לילדי הגן את סיפור המסע שלהם לישראל, ללמד את הילדים מילים באמהרית או להדגים ריקוד מסורתי, להכין איתם מאכלים, להראות תמונות, בגדים ואפילו נעליים משם…
נועה קשורה מאוד לבובה הישנה שתפרה לה סבתא
נועה קשורה מאוד לבובה הישנה שתפרה לה סבתא, וגם אוהבת בובות וצעצועים חדשים. תוכלו לשאול את ילדיכם אילו בובות וצעצועים הם אוהבים במיוחד, ולהיזכר יחד מי נתן או הכין אותם ובאילו נסיבות.
לשחק משחק דמיוני עם ילדיכם
בעקבות הסיפור תוכלו לשחק משחק דמיוני עם ילדיכם: אילו הייתם נוסעים למקום רחוק, מה הייתם לוקחים איתכם ומה הייתם משאירים מאחור?
להכין בובה מעשה ידיכם מבדים ומגרביונים ישנים
כמו סבתא אגרנש, גם אתם יכולים להכין בובה מעשה ידיכם מבדים ומגרביונים ישנים.
מאין הגיעו בני המשפחה שלכם?
מאין הגיעו בני המשפחה שלכם? תוכלו לחלוק עם ילדיכם סיפורי עלייה ולהסתכל על תמונות מהארץ הישנה. אולי גם לכם יש חפצים או פרטי ביגוד ישנים, שאפשר למצוא אותם יחד.
ילדים ומבוגרים זיהו את הנעליים הישנות של אדון מינאסה והחזירו לו אותן
ילדים ומבוגרים זיהו את הנעליים הישנות של אדון מינאסה והחזירו לו אותן. האם אתם מצאתם פעם משהו והחזרתם אותו לבעלים? האם בעל האבֵדה שמח לקבל אותה חזרה?
להמחיז את הסיפור עם ילדיכם
תוכלו להמחיז את הסיפור עם ילדיכם. כל אחד בתורו משחק את התפקיד של אדון מינאסה ומחפש מקומות להחביא בהם את הנעליים. האחר מוצא אותם ומכריז: "הו, הינה הנעליים של אדון מינאסה!"
לקרוא את השיר בקבוצות קטנות
כדאי לקרוא את השיר בקבוצות קטנות ולשים לב למקצב, לצלילים ולחרוזים (המשעשעים, לעתים) של ע. הלל. בתום הקריאה תוכלי לשוחח עם הילדים: האם פעם רציתם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או בצבע אחר, להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר, לגור במקום שונה מזה שבו אתם גרים?
איפור ותחפושות
בעזרת פאות, איפור ותחפושות אפשר להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד בקבוצה, ולעודד את הילדים לשמוח במי שהם ולראות את היופי בכל אחד.
לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלי לשוחח עם הילדים על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר נעלב מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה, וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים
"נמשך הברוגז יום יומיים כי עקשנים היו השניים": אפשר לשוחח על כעסים ומריבות בין חברים, ועל התפייסות. שני החתולים מצליחים להתפייס לבד, ללא עזרה מבחוץ. אך לפעמים בן אדם שלישי, שאינו מעורב רגשית, יכול לסייע לחברים שרבו. איך נהוג בגן שלך לפתור מריבות בין ילדים? מה התפקיד שלך, מה תפקידם של הילדים? מתי פונים לגננת, מה תפקידם של ילדי הגן בגישור בין שני חברים שרבים, מתי אפשר להסתדר לבד? רצוי לחזק את יכולתם של הילדים להתפייס לבד וגם להשכין שלום בין חברים שרבו. בעקבות הסיפור כדאי לחשוב על דרכים חדשות להעצים את הילדים ולהנחיל נהלים חדשים בגן שיסייעו להתמודד עם כעסים, עלבונות ומריבות.
להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן
הילדים יכולים להכין בובות-יד בעזרת גרב ישן, בדים וכפתורים ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלהם, פעם עם החרוזים של השיר. האם קשה לזכור את כל המילים בעל-פה?
להשוות את האיורים עם הגרסה שאיירה אלונה פרנקל
המהדורה הזו של השיר מאויירת על-ידי שמרית אלקנתי, שהוסיפה פרטים רבים שאינם מוזכרים במילות השיר. כדאי להסב את תשומת לב הילדים ל"בועות הדיבור" של החתולים, להתנהגותם ולאנשים השונים שמופיעים בתמונות. אפשר להשוות את האיורים עם הגרסה שאיירה אלונה פרנקל, ולבקש מהילדים לצייר ספרון אישי של השיר.
הגרסה החדשה של השיר
בקישור זה: כתבה על הגרסה החדשה של השיר, כולל התייחסות לקומיקס וראיון עם המאיירת שמרית אלקנתי. מומלץ לקרוא!
לבקש מההורים לקרוא את השיר עם ילדיהם בבית
אפשר לבקש מההורים לקרוא את השיר עם ילדיהם בבית, תוך התייחסות לפתגם "יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך". ניתן לבקש מהם להיזכר יחד באירוע של פיוס שקרה בקרב ילדי המשפחה או בין חברים, ולקשט יחד שלט עם הפתגם.
להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל
זו הזדמנות להכיר עוד סיפורים או שירים מאת ע' הלל. בעקבות הקריאה תוכלו לבקש מהילדים לחפש בבית או בספרייה המקומית ספרים נוספים שלהם, להציג אותם בגן ולערוך תערוכה.
ע. הלל:
ע. הלל:
ע. הלל (הלל עומר) נולד בקיבוץ משמר העמק בשנת 1926. היה סופר, משורר ואדריכל נוף. בשיריו הוא הרבה לכתוב על הטבע, הנוף ובעלי חיים. דורות של ילדים בישראל גדלו על יצירותיו, וביניהן סיפורי הדוד שמחה, סיפורים מחורזים בהם מככב גיבור מבולבל ולא שגרתי, אשר גם זכו לעיבודים בתיאטרון. קבצי השירים וספרי הילדים שלו אוירו על-ידי מיטב המאיירים הישראליים, וביניהם שמואל כ"ץ, רותי צרפתי ואלונה פרנקל. ע. הלל זכה בפרסים רבים על יצירותיו. הוא נפטר ב- 1990.
לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים
כדאי לדפדף בספר ולעיין יחד באיורים מלאי החן של שמרית אלקנתי. האם כך דמיינתם את גיבורי השיר? גם אתם וילדיכם יכולים לצייר את שני החתולים וליצור מהדורה משפחתית ייחודית של השיר.
בובות יד
בעזרת גרביים ישנים, בדים וכפתורים תוכלו להכין יחד בובות יד ולהמחיז את הסיפור – פעם במילים שלכם, ופעם בחרוזים של השיר.
השיר "מעשה בחתוליים" כתוב בחרוזים ונוח לדקלום. ילדיכם יכולים לנסות ללמוד את המילים בעל-פה ולדקלם אותו.
השיר "מעשה בחתוליים" כתוב בחרוזים ונוח לדקלום. ילדיכם יכולים לנסות ללמוד את המילים בעל-פה ולדקלם אותו.
האם רציתם פעם להיות כמו מישהו אחר?
האם רציתם פעם להיות כמו מישהו אחר? אולי חלמתם על שיער מתולתל או על שיער בצבע אחר, ואולי השתוקקתם להיות גבוהים יותר או נמוכים יותר מכפי שאתם? בעקבות קריאת השיר נסו להתחפש ולחוש איך זה להיראות אחרת. בסוף המשחק כדאי להדגיש את היופי ואת התכונות האהובות של כל אחד מבני המשפחה ולעודד את ילדיכם לשמוח במי שהם.
יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך
"יהי כבוד חברך חביב עליך כשלך": בעקבות השיר תוכלו להסביר לילדיכם את פשר המשנה ולשוחח יחד על חברות. מי החברים שלכם? האם אתם רבים לפעמים? כיצד אתם משלימים? אפשר לצייר שתי תמונות: אחת של שני חברים רבים, והאחרת תמונה של התפייסות ביניהם.
לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלבון
בעקבות העלבון והכעס סומרים החתולים את עורם, זוקפים את זנבם ונמנעים מלדבר זה עם זה. תוכלו לשוחח עם ילדיכם על תחושת העלבון. כיצד אפשר להבחין אם חבר או בן משפחה נעלבים מאיתנו? מה כדאי לעשות במקרה כזה? וכיצד כדאי להגיב כאשר מישהו מעליב אותנו?
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע. הלל
האם ילדיכם מכירים עוד סיפורים או שירים מאת ע. הלל? השיר "מעשה בחתוליים" התפרסם גם בתוך אוסף שירים פרי עטו בלוויית איוריה של המאיירת אלונה פרנקל. אפשר לחפש את הספר בבית או בספרייה, להשוות בין האיורים וליהנות יחד מקריאת השירים הנוספים בספר.
המעבדה של מקס
הצמיד של שוהם
הקנה והארז
סבא סביח
הנעליים הישנות של אדון מינאסה

