דילוג לתוכן המרכזי בעמוד

מה מספרים האיורים?

26/03/2023 | 896 צפיות

הדברים החשובים באמת צובעים את העולם

איור הוא סיפור
ואולי, זו הפרשנות האישית שלי?
אולי אתם/ן רואים/ות באיורים הללו ודברים אחרים?

ומה אומרים הילדים והילדות כשהם מתבוננים באיורים? – בני אדם צעירים הם מתבוננים ערניים מאוד, כי זה האופן בו הם קוראים סיפור – דרך התמונה.
ספר עם איורים הוא חגיגה כפולה. המילים מספרות סיפור, האיורים מספרים סיפור נוסף. שימו לב לציפור שפוגש מיכאל בחצר: היא לא מתוארת במילים. הציפור צבועה בצבעי כחול-זהב כמו המתנה ויכולה לעוף, ממש כמו המתנה! הציפור מבחינה במיכאל ובחיוך החולמני שלו. לעומתה, המבוגר האחראי כלל לא מביט בילד. הוא כועס ומנותק ממיכאל.
האיור הוא סיפור קטן, בפני עצמו.. הציפור המאוירת מוסיפה עוד קסם ועדינות לסיפור.

איור בקו עיפרון שחור לבן

בשביל מיכאל, המתנה היא הדבר הכי חשוב בעולם. היא ממלאת את היום-יום ואת החלומות והדמיון.

איור עדין כמו מיכאל – המאיירת סטפני אוֹגוּסוֹ בחרה לאייר את הספר "המתנה" בקו עדין, כמעט הססני. בציור עיפרון בשחור-לבן. קו מדויק ועדין כמו מיכאל עצמו. קו שבו מציירים, לרוב, ילדים.
המתנה הכחולה-זהובה נמצאת עם מיכאל בחלומות, ברחוב ובמקלחת. היא שם, זוהרת וצבעונית. ניגוד ליום-יום האפרורי:

אבל האם העולם באמת אפרורי כל כך?
אולי המאיירת מנסה לרמוז לנו שהעולם צבעוני מאוד כשאנחנו שקועים בחלום נהדר, חלום שמאיר בכתמי צבע, ושזה מה שחשוב?
אולי בעולם של רעש תקשורתי שזועק מכל כיוון, מנסה סטפני אוגוסו להציע לנו אלטרנטיבה רגועה, שיש בה עולם ומלואו – אם רק נאפשר לעצמנו למצוא את מה חשוב באמת – הלב שלנו, האהבה, היכולת להעניק לאחר.

צופית וצבעי המים של רות צרפתי

עולם חולמני יש גם לצופית, היושבת על עץ התות שהופך להיות החבר שלה, בספר "הסוד של צופית" . לאיורים יש תפקיד מרכזי בתיאור החוויות של גיבורת הספר .
הילדים קוראים לצופית שתרד מעץ התות אבל לצופית לא אכפת. טוב לה לשבת כך לבד.
אך האם צופית לבד? – התבוננות באיורים, מלמדת שצופית איננה לבד: היא מוקפת בעולם עשיר של צבעים וצורות, עולם שבו הטבע הוא חבר טוב.

איור כחוויה – האומנית רות צרפתי איירה איורים צבעוניים, בהם צבעי המים מעורבבים זה בזה ולא הפרטים חשובים, אלא החוויה הכוללת. כמו בטבע. כמו בעולם הפנימי שלנו. כמו באומנות.
בכל עמוד מתואר הטבע בצבעים אופייניים: צבעוניות מתפרצת באביב, צבעי חום-זהב בעלי העץ בסתיו, אפור וכחול מלווים את החורף .
האיור של רות צרפתי לא רק משלים את החוויה, הוא החוויה. מקובל לראות באיורים שבספרי הילדים את המוזיאון הראשון בו נתקלים פעוטות וילדים. רות צרפתי מביאה "מוזיאון" של אומנות עשירה בכל עמוד. היא לא מסבירה את הכתוב אלא מתמזגת בו. היא מוסיפה פרטים אבל חשוב מזה, היא מוסיפה הלך רוח: אפשר לחוש את הרוח וגשם, את היופי של הקשת ואת האהבה של צופית לעץ התות.
האיורים קשורים לסיפור שמספרות המילים ומוסיפים סיפור משלהם.
ילדים "קוראים" באיורים, האם אנחנו המבוגרים, נוכל להצטרף אליהם?