מישו לובש כנפיים, קרניים, שריון וכרבולת ומוסיף לעצמו גם כמה זנבות וקוצים. האם מישו יצליח להפוך למישהו אחר? האם אביזרים חיצוניים ישנו את מי שהוא באמת? סיפור חדש וחכם על מה שבחוץ ומה שבפנים מאת הסופרת האהובה רינת הופר. להורדת חוברת מישו המלאה לפעילות הורים וילדים לחצו כאן
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
אחדות וייחודיותדימוי עצמיזהות אישיתשמחה במה שיש
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
מִשְׂחָק
מִשְׂחָק
חֲגִיגָה
שִׂיחָה
סִרְטוֹנִים
קְרִיאָה
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
חֲגִיגָה
הַעֲשָׁרָהכאשר מישו משווה את עצמו לחיות אחרות, הוא מרגיש חסר ערך. לניסיונות שלו להוסיף פריטים חיצוניים להופעתו יש השפעה מפתיעה גם על החיות האחרות. יחד הם לומדים שלא הקליפה קובעת, אלא המהות הפנימית.
"אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו" (אבות ד, כ)
טבעי לשים לב למאפיינים חיצוניים של אנשים – מבנה גוף, לבוש וכדומה. אבל סממנים חיצוניים אינם מעידים על פנימיותו של האדם – על התכונות החשובות באמת, שאינן נראות לעין.
לסיפור על מישו מסר חשוב: מתחת להבדלים החיצוניים בין בני האדם טמון גרעין זהה. כולנו לפעמים שמחים ולפעמים עצובים; לפעמים מצליחים ולפעמים נכשלים; לפעמים מלאי תקווה ולפעמים מאוכזבים. כל אחד מאיתנו שואל את עצמו: מי אני? אילו חלקים בי הם רק קליפה לא חשובה? מה הופך אותי למי שאני באמת?
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
118,300
הוֹצָאָה לָאוֹר:
כנרת זמורה
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ט 2018-2019
חומפס
תאכל מעיל, תאכל
