אותיות ומנגינה

מאת: מיכל הלברשטט • איורים: מנחם הלברשטט

שִׁיתּוּף

בזמן שסבתא מכינה בצק, היא מספרת לנכדתה אור סיפור. סבתא מספרת על תימן הרחוקה, שבה רק הבנים למדו לקרוא, על המנגינה של האותיות ועל חלום הילדות שלה ללמוד לקרוא בעצמה. סיפור על נחישות, על אמונה ועל התשוקה לקריאה.

נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:

זהות אישית יהדות התפוצות סבא וסבתא עידוד קריאה

קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים בּוֹגְרִים

פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה

סבתא סעדה מספרת לאור על ילדותה בתימן; על בתי החמר, חלוקת הפיתות לנזקקים וניגון האותיות, שרק בנים הורשו ללמוד. דרך סיפורה אור והקוראים נחשפים לתרבות ולזמנים אחרים, לקשר בין דורי ולנחישותה של ילדה אחת שמחליטה ללמוד לקרוא בעצמה.

"וָאֶתְּנָה לִבִּי לָדַעַת חָכְמָה"
(קהלת א, יז)