שבועות

בין פסח לחג השבועות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר מחולק לגנים בימים שבין פסח לחג השבועות. זו הזדמנות לחיבורים רבים עם נושאים שנלמדים בימים אלה, למשל: עבודת אדמה, גידול חיטה ותהליך הכנת לחם, בית המקדש, עלייה לרגל, ירושלים ועוד.

תערוכת ציורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לבקש מהילדים לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. אֵילו פעילויות משותפות הילדים עושים בגן? תוכלי לערוך תערוכת ציורים ותצלומים של עשייה יחד בבית ובגן. ניתן לשתף את ההורים בפעילות ולבקש מהילדים להביא דוגמאות לשיתוף פעולה ולוויתור בחיק המשפחה.

עבודת החקלאי.

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בשפה העברית יש פעלים רבים המתארים את עבודת החקלאי. האם הילדים מכירים אותם ואת משמעותם? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות.

האחים בסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. מושגים של צדק והוגנות מעסיקים ילדים רבים. אפשר להיעזר בסיפור ולהוסיף דוגמאות מחיי הגן כדי להדגים כיצד חלוקת ”שווה בשווה“ אינה תמיד החלוקה הצודקת. רצוי לשוחח על הצרכים השונים של ילדי הגן ולוודא שכל אחד מקבל את מה שהוא צריך, גם אם מה שהוא מקבל לא בדיוק כמו מה שילדים אחרים מקבלים.

להמחיז את הסיפור

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר להכין תחפושות ואביזרים ולהמחיז את הסיפור. ניתן להזמין את ההורים למפגש משפחות )באם ניתן ובכפוף להנחיות( שבו הילדים יעלו את ההצגה, יכינו יחד מאפים ולחמים ויחגגו את אחוות האחים השוררת בקהילת הגן שלכם.

”לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים“

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

”לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים“ )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים ולשיר יחד משירי ירושלים.

לחפש את כל מה שהאחים עושים יחד

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אפשר לדפדף בספר ולחפש את כל מה שהאחים עושים יחד. נסו לחשוב עם ילדיכם: אילו דברים בבית שלכם נעים יותר וקל יותר לעשות יחד, בשיתוף פעולה?

בשפה העברית יש מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בשפה העברית יש מילים רבות שמתארות את עבודת החקלאי. האם ילדיכם מכירים את שמות כל הפעולות? אפשר להתבונן באיורים של עבודת השדה ולהמחיש את הפעולות השונות בתנועות ידיים.

כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כל אח בסיפור מתחשב בשני ומוותר על החלק שלו מבלי שהתבקש לעשות זאת. ניתן לערוך יחד רשימה מצוירת ובה דוגמאות למעשים המעידים על ויתור ועזרה בתוך המשפחה שלכם.

הפתעה משמחת

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כמו האחים בסיפור, גם אתם יכולים להכין הפתעה משמחת לילדיכם במהלך הלילה, שתקבל את פניהם כשיתעוררו בבוקר. בהמשך, ילדיכם עשויים להפתיע גם אתכם!

לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האחים בסיפור מבינים כי לא תמיד חלוקה שווה היא החלוקה הצודקת, ולכן כל אחד מבקש לוותר למען אחיו. אפשר לשוחח על הצרכים השונים של בני המשפחה שלכם ולהבטיח לילדיכם כי גם הם יקבלו את מה שהם צריכים, גם אם זה לא תואם בדיוק את מה שמקבלים אחיהם.

ירושלים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

"לכל אחד יש עיר ושמה ירושלים" )נתן יונתן(: האגדה מספרת כי בית המקדש בירושלים נבנה במקום המפגש של שני האחים. בעקבות הקריאה אפשר לחפש תמונות של ירושלים, לשיר יחד משירי ירושלים ולספר לילדיכם על "ירושלים שלכם".

תערוכה חקלאי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

סביב הספר ניתן להקים בגן תערוכה חקלאית בה יוצגו פירות שבעת המינים ודרך גידולם. לצד הפירות הטריים אפשר להכין עם הילדים דגמים מחומרים שונים ולעטר את התערוכה בתמונות נוף.

האם אתם מכירים עובדי אדמה? אולי אחד מהורי הגן או קרובים של הילדים חקלאים? כדאי להזמין אותם לשיחה בגן!

אפשר לבקש מהילדים וההורים לחפש במכולת את הפירות השונים ולגלות את מגוון המוצרים שמפיקים מהם.

הספר מזמן חגיגה משפחתית משותפת לרגל ט"ו בשבט! כדאי להזמין את ההורים לחגיגת טעמים ומנהגים: אפשר להכין יחד ספר מתכונים של קהילת הגן, ולשמוע על מאכלים ומסורת ייחודית של כל משפחה. מומלץ לשיר יחד משירי הארץ הטובה.

חיטה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חיטה: בעקבות הסיפור, אפשר לדון עם הילדים על המושג: "עמל": עבור מה כדאי לעבוד קשה? כדאי לשמוע סיפורים ודוגמאות מהילדים. אפשר להכין הצגה עם הילדים על השלבים השונים בהכנת הלחם.

שעורה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

שעורה: שירו הנפלא של מתתיהו שלם, "שיבולת בשדה", מתאים מאד ללמידה משותפת על ספירת העומר, ואף לריקודי עם בגן בחגיגות הביכורים לקראת שבועות. כדאי להציג לילדים תמונות של שדות השיבולים המאפיינות כל כך את נופי ארצנו.

גפן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

גפן: הסיפור על הגפן והיין מזכיר את הביטוי: "אל תסתכל בקנקן אלא במה שיש בו". כדאי לשוחח עם הילדים: מה משמעות הביטוי? האם אתם מכירים סיפורים נוספים עם אותו המסר, לדוגמה "תאכל מעיל תאכל" מאת רונית חכם?

תאנה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תאנה: בחיבור לנושא השנתי: שומרים על האחדות, שומרים על הייחודיות: הסיפור על שמה של תאנה מזמן שיח בנושא: השם שלי. כדאי לשלוח את הילדים למשימת חקר בבית: מדוע קיבלתי את שמי? ואיזו משמעות יש לו בעיניי? האם מסתתר סיפור מאחורי שם המשפחה? לוח קיר עם תמונות ותשובות הילדים יאגד את הסיפורים המשפחתיים לסיפור המשותף של קהילת הגן.

רימון

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

רימון: הרימון, פרי מלכותי הנחשב לסמל היופי, מופיע ברצפות פסיפס ברחבי הארץ. כדאי להציג לילדים תמונות של רצפת פסיפס מעוטרת רימונים מבית הכנסת העתיק בציפורי. אפשר להכין עם הילדים יצירה של פסיפס רימון בהדבקה של אבנים קטנות או אפילו פיסות נייר מרובעות.

זית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

זית: השיר "מנורה וענפי זית" מרמז לסמל מדינת ישראל, ומתאים במיוחד ליום העצמאות: סמל המחבר בין נבואת הנביא זכריה, התבליט את המנורה משער טיטוס ברומא, ומביע את הפלא שבשיבת ציון. קישור ללחן השיר כאן. הילדים שיתבוננו באיור של השיר מקרוב יזהו בו את סמל המדינה. אפשר לשאול אותם, איזו משמעות יש לכך שהילדים באיור בונים את הסמל בעצמם?

תמר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תמר: בסיפורו של לוין קיפניס "סכך לסוכה", הילד בונה בעצמו סוכה ומחפש את הסכך המתאים ביותר. קיפניס מתבונן בילדים במבט מלא הערכה ואמונה באומץ ליבם וביכולתם להיות עצמאיים. כדאי להכין רשימה עם ילדי הגן: במה אתם עצמאיים? מה אתם אוהבים לעשות לגמרי בעצמכם?

תכנון הצגת הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לתכנן את הצגת הספר בגן, ולחשוב מתי ובאיזה מעמד לחלק לילדים את העותקים שלהם. האם מתאים לך לפתוח בסיפור על חג, או אולי על השבת? האם תרצי להמתין עם חלוקת הספר ולשלב אותו במפגש משפחתי לקראת ט"ו בשבט או יום המשפחה?

ייחודיותו של הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

חשוב להדגיש בפני ההורים שספר זה שונה מספרים אחרים שמחולקים בתכנית, ושאת והילדים תעסקו בו שוב ושוב במהלך השנה. רצוי להציע להורים שגם הם יחזרו לספר לקראת החגים שבדרך, כדי לקרוא במועדם את הסיפורים והמתכונים.

היכרות עם הסיפורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

לצד המתכונים אוסף סיפורים הקשורים לחגי ישראל. חלק מהסיפורים עכשוויים, אחרים עיבודים למדרשים. כדאי להכיר מבעוד מועד את הסיפורים, כדי לקבוע כיצד לשלב את הספר בעשייה סביב החגים, ולחשוב אלו סיפורים תרצי לספר לילדים בהגיעכם לכל חג.

מילים חגיגיות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי לשים לב לטור המיוחד בצד כל דף, "מילים חגיגיות". הטור מיועד להעשרה שלך ושל ההורים, וחלקו מתאים גם לילדים. אנו מאמינים שהיכרותך עם ילדי הגן תסייע לך להחליט מתי וכיצד לתווך את המידע לילדים.

שיתוף זיכרונות חגים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אם מתאים לך, תוכלי לשתף את ילדי הגן בזיכרונות חגים שלך. הילדים בוודאי ישמחו לשמוע ממך סיפורים "של פעם", ושיתוף מצדך עשוי גם לעודד הורים וסבים לשתף זיכרונות שלהם.

שימו לב ♥️

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

כדאי להסב את תשומת לב ההורים לעמוד הראשון של הספר, בו מכתב להורים, ולדף האחרון, שם הוקצה מקום לרשום מתכון וסיפור או מנהג משפחתי.

המתכונים של ילדי הגן

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המתכונים שבספר פשוטים ומתאימים גם לילדים צעירים. בעקבות פיענוח הוראות ההכנה שבספר, ילדי הגן יכולים "לכתוב" בעצמם מתכונים שלהם.

קהילת הגן שלי

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בעקבות הספר אפשר להכין ספר מתכונים וסיפורים של קהילת הגן שלך. בכל חג במהלך השנה ניתן להוסיף לאוגדן עוד דפים: סיפורי חגים של הילדים, מנהגי משפחות, מתכונים של הגן ושל הבית, צילומים של פעילות בגן סביב החגים ועוד. כאשר מתאים, כדאי לשתף גם סבים ולהזמין אותם להכין מאכלים עם הילדים בגן. בסוף השנה כל ילד יקבל עותק שלו של ספר החגים של הגן, בהשראת "טעם של חג", כמזכרת.

חוויות מהשטח

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

אורנית דהאן גננת גן נוגה באשדוד סיפרה שהילדים קיבלו משימה הביתה. היה עליהם לבחור אחד מהחגים היהודיים ולצרף לו מתכון שאותו הם נוהגים להכין בביתם והכנו מזה ספרון מתכונים של הגן.

משתפת הגננת תמנע רז מגן שקד בקיבוץ הזורע: "ביקשתי מההורים שכל משפחה תכתוב לנו את המתכון של האוכל שהכי אהוב על המשפחה ותכין אותו לכל ילדי הגן. כך יצרנו מחברת מתכונים של הגן וגם טעמנו את כל המאכלים הטעימים של המשפחות. היה מצוין!"

לנעמה ערבה אבנד, גננת גן קשת בירושלים יש בגן ילד שאבא שלו שף ובעל מסעדה ולשמחת כולם הוא נענה להזמנתה להגיע לגן, ולספר על העבודה שלו. האבא הביא לכל הילדים כובעי טבח והילדים נהנו מאוד להכין איתו ספינג' (עוגות מרוקאיות).

בגן שקד בקיבוץ גשר הזיו שיתפה הגננת אור בובי סגל את משפחות ילדי הגן בפעילות הבאה: "כל משפחה קיבלה דף לכתיבת מתכון משפחתי מאחד החגים וכן חוויה שזכורה להם. הדפסנו וערכנו את כל המתכונים המשפחתיים, כרכנו אותם והגשנו ספר מכובד הכולל את מתכוני משפחות הגן לחגים. המשפחות קיבלו את הספר ביום המשפחה."

הגננת הילה גלבנדורף מגן סביונים בקריית ביאליק מספרת: הספר "טעם של חג" הגיע לקראת חג החנוכה. הילדים הכינו בגן בעזרת המתכון שבספר לביבות תפוחי אדמה וסיפרו שבבית הכינו לביבות עם ההורים. לאחר מכן הקראנו את הסיפור "נר דולק מנר" ולמדנו על נתינה.

כתבה לנו הגננת טובה גיגי מגן שיבלים בעין השלושה: " טעם של חג, איזה ספר נפלא. תודה!!! הכנו את הלביבות בגן עם המתכון האורייני של הספר, עוד לפני שהצגנו אותו. במסיבת החנוכה שלנו עם ההורים, לאחר הדלקת הנר הראשון בחנוכייה, הזמנתי את המשפחות ל"טעם של חג". עברנו וחילקנו באופו אישי את הספר לכל ילד כשמאחוריו יושב ההורה הפעיל, הקדשתי אותו באופו אישי, לעיני הילד רשמתי את שמו ואיחלתי לו הנאה מרובה עם הספר, החבר החדש לימים ארוכים. סיפרתי את הסיפור בפני הקהל הגדול בזמן שעיינו בו, חוויה מרוממת וחגיגית. אכן, "כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן", סיפור אידי מרגש וחם. הילדים יצאו מהמסיבה העליזה עם הסביבון ודמי החנוכה והחשוב מכול הספר, חבר חדש וערכי. תודה!"

נעמה ערבה אבנד וילדי גן קשת בירושלים התכבדו בביקור של שף: "הזמנתי לגן אבא של אחד הילדים שהוא שף ובעל מסעדה .הוא סיפר על העבודה שלו, הביא לכל הילדים כובעי טבח והכין עם הילדים ספינג'."

ואילו ילדי גן שקד מקיבוץ גשר הזיו, בראשות הגננת אור בובי סגל, הפיקו ספר מתכונים של משפחות הגן: "כל משפחה קיבלה דף לכתיבת מתכון משפחתי מאחד החגים וכן חוויה שזכורה להם. הדפסנו וערכנו את כל המתכונים המשפחתיים, כרכנו אותם והגשנו ספר מכובד הכולל את מתכוני משפחות הגן לחגים. המשפחות קיבלו את הספר ביום המשפחה".

וילדי גן לכיש ברמת בית שמש הביאו את מטעמי הבית לגן. כתבה לנו הגננת נאוה אדמוני: "הכנו בגן את רולדת הפירות לכבוד טו בשבט. בעקבות המתכונים הילדים הכינו עם הוריהם בבית תבשיל שהם בחרו והביאו לגן".

הגננת מורן עוזיהו, גן דרור מושב יתד: "ספר מדהים. קראנו הרבה מהסיפורים. המחזנו ובעיקר לקחנו את הסיפור ליום המשפחה. הכנו ספר מתכונים: כל משפחה הביאה מתכון וגם כתבה על ההווי המשפחתי סביב בישול בפרט ופעילות משותפת בכלל".

השבת אבדה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

איבדתם פעם משהו שלכם או של אחרים, כמו שקרה לאיתמר? איך הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר? עזרתם למישהו אחר לחפש דבר שאבד לו? איך מרגישים כשמוצאים משהו שמישהו אחר איבד? ומה אפשר לעשות כשזה קורה?

מסע באיורים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

באמצעות האיורים אפשר לגלות פרטים נוספים על החיים בארץ ישראל לפני אלפי שנים. אפשר להתמקד בכל פעם בפרט מעניין אחר, למשל בתי האבן, הכלים או בעלי החיים; אפשר להעלות שאלות ולנסות לדמיין איך היה לרעות צאן בשדה וכיצד נשמע צליל הפעמונים על מעילו של הכוהן הגדול.

מיני הדרכה על הספר לצוות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

היכן מסתתר הפעמון?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להחביא פעמון או חפץ דומה ברחבי הבית ולשלוח את כל המשפחה למסע חיפושים. המוצא הישר יהיה המחביא בסבב הבא. ואם קשה למצוא? אפשר לבקש מהמחביא לרמוז למחפשים בהשמעת קולות פעמון (כמו "גלין גלין"). ככל שיתקרבו המחפשים למחבוא, כך יתחזקו קולות הפעמון שישמיע המחביא.

"אבן הטוען"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תָּנוּ רַבָּנַן: אֶבֶן טוֹעִן הָיְתָה בִּירוּשָׁלַיִם. כׇּל מִי שֶׁאָבְדָה לוֹ אֲבֵידָה נִפְנֶה לְשָׁם, וְכׇל מִי שֶׁמּוֹצֵא אֲבֵידָה נִפְנֶה לְשָׁם. (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב).

אחד מבני המשפחה הוא ה"מוצא", העומד על "אבן הטועין" ומתאר לפרטי פרטים חפץ שנמצא בבית. מי שמנחש נכון ומגלה מהו החפץ, מביא אותו לטוען והופך להיות הטוען הבא.

האזינו לסיפור "פעמון הזהב"

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

האזינו לסיפור בהסכת של ספריית פיג'מה.

פינטרסט

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

יצירות ועוד הפתעות מחכות לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.

על הספר

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הספר נכתב בהשראת גילוי ארכיאולוגי אמיתי של פעמון זהב קטן מתקופת בית שני, ומספר את סיפורו של איתמר, בן החייט, המתגורר בירושלים ומאבד פעמון זהב ממעילו של הכוהן הגדול. דרך נקודת מבטו הילדית של איתמר, אפשר להזדהות עם החוויה המוכרת של חיפוש אחר אבדה ולדמיין את חיי היום-יום בארץ ישראל בתקופות קדומות.

כיצד לתווך קפיצות בזמן בעלילה?

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

בספר ישנם מעברים בין כמה התרחשויות בזמנים שונים – תחילה מוצג איתמר עומד ליד אבן הטוען, לאחר מכן מתוארים הימים שקדמו לכך והימים לאחר מכן, ולבסוף איתמר הזקן מספר את הסיפור לנכדיו.

כדי לסייע לילדים לעקוב אחר העלילה, חשוב בעת ההקראה לעצור עצירות קטנות לשחזור ולבדיקת הבנה לפני שעוברים לקטע הבא. בנוסף לכך, בסוף הסיפור, בקטע של מציאת הפעמון, ישנה קפיצה לזמן ההווה, שגם אליה ניתן להתייחס. הצעות לשאלות לתיווך ניתן למצוא בכרטיסיית השיחה.

הטרמה:
בעמוד האחרון בספר מופיע קטע קצר המספר כיצד נולד הסיפור – כדאי להקריא גם אותו לילדים.

חשוב לחשוף את הילדים למסורת כדי שיוכלו להבין את המתרחש בסיפור (הרחבה בעמוד האחרון בספר).

הצעות לקריאה דיאלוגית

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטרמה:

לפני קריאת הסיפור לראשונה, כדאי להתייחס לאיור על הכריכה. באיור מופיעה הארכיאולוגית שמוזכרת גם באיור האחרון, בקפיצה לזמן ההווה. מתוך ההתבוננות בכריכה אפשר לחשוף את הילדים למושג "ארכיאולוג".

באמצע הסיפור אפשר לחזור אל הכריכה ולשאול את הילדים: מה עם הדמות על הכריכה? היא לא הופיעה בסיפור עצמו, איך היא קשורה? האם היא גם קשורה לימים ההם, לדעתכם? שאלה כזו משמשת כשאלת ניבוי שתסייע לילדים להבין בהמשך את הקפיצות בזמן.

שאלות נוספות לקריאה ראשונה:

שאלות ניבוי:

– לאחר שגילה שהפעמון אבד: מה לדעתכם איתמר יעשה?

– בתחילת הסיפור, כשאיתמר עומד מודאג ליד אבן הטוען, אפשר לשאול: מדוע לדעתכם הוא היה מודאג?

שאלות ניטור הבנה:

– אחרי שמתואר שאיתמר נהג להתלוות לאביו כשהלך לאסוף בגדים לתיקון, אפשר לשאול: מה זה חייט? מה בעצם אבא של איתמר עושה?
– למה איתמר עסוק יותר בדמיונות ופחות בתקוות? למה הכוונה?

בסוף הספר, באיור שבו איתמר זקן, אפשר לשאול: איפה איתמר באיור? (יחד עם הילדים אפשר לבדוק ולגלות שהמאייר יוסי אבולעפיה צבע את בגדי איתמר המבוגר באותו הצבע שבו השתמש לבגדי איתמר הצעיר); מי הילדים סביבו? מה הוא מספר להם?

שאלת שחזור:

– כאשר איתמר מחפש את הפעמון ונראה עומד ליד אבן הטוען, אפשר לשאול את הילדים: אתם זוכרים מה התפקיד של האבן הזו? מה שמה? למה איתמר מחכה פה?

שאלות למפגש חוזר עם הספר:

-כיצד הרגיש איתמר כשלא מצא את הפעמון?

– מה הייתם עושים במקומו?

– מה קרה לדעתכם לפעמון?

– במה שונה הדרך שבה איתמר ניסה למצוא את האבדה שלו מהדרך שבה מחפשים אבדות היום?

– האם קרה לכם שאיבדתם משהו ולא מצאתם אותו?

– תשומת לב לאיורים: במה שונים הבתים המאוירים מהבתים של היום? במה שונים הבגדים? באילו פרטים מעניינים הבחנתם?

משחק הסימנים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

המשנה מנחה את מי שאיבד דבר-מה לתאר אותו על פי סימנים מזהים ייחודיים לו כדי לקבלו חזרה. אפשר לשחק יחד את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ שנמצא בגן. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.

אפשר גם להציג  לילדים כמה חפצים מהגן, ובכל פעם ילד או ילדה בוחרים חפץ (בלי לגעת בו) ואומרים: "הגעתי לאבן הטוען כי איבדתי חפץ", ואז ממשיכים ומתארים אותו. ילד או ילדה שחושבים שהם יודעים מה החפץ קוראים: "מצאתי", ואומרים מהו החפץ. אם צדקו, התור עובר אליהם. אם לא, הטוענים ממשיכים לתאר עד לגילוי החפץ.

חפירות ארכיאולוגיות בחול

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

הטמינו כמה כלים בארגז חול או בתיבה עם אדמה, והזמינו את הילדים למסע ארכיאולוגי. אפשר לצייד אותם בכלי חפירה קטנים ובמברשות (אפשר להשתמש במברשות איפור או שיניים), ולעודד אותם לעבוד בזהירות ולנקות את הממצאים ממש כמו שעושים ארכיאולוגים.

אפשר לשלב בפעילות צפייה בסרטון אני גדול מתוך ערוץ yes kids המספר על תפקידו של ארכיאולוג.

פינת השבת אבדה

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

תוכלו להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני. ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים?

תוכלו לייצר מקום קבוע בגן כמו "אבן הטוען" להשבת אבדה, שאליו יביאו הילדים פריטים שמצאו בגן ואינם יודעים למי הם שייכים.

אפשר לעשות זאת גם במסגרת מפגש שבו יחזיקו הילדים את החפץ שמצאו ויציגו אותו במטרה למצוא את בעליו.

ארכיאולוגיה ורפאות

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

להרחבה: "המוזה אומנות בגן העתידי" סיפור הוא הזדמנות להכיר לעומק את מקצוע הארכיאולוגיה ואת עבודת הרפאות  -שחזור כלים עתיקים שנשברו.

מוזמנים לצפות עם הילדים בשידור לילדים "ביקור במוזיאון לארכיאולוגיה – המוזיאון לתרבות הפלשתים" במערכת השידורים הלאומית.

הכירו את המאייר – יוסי אבולעפיה!

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

צפו בריאיון קצר עם יוסי אבולעפיה, המאייר, אשר מכניס אותנו לעולמו הצבעוני. האם יש בספריית הגן ספרים נוספים שאייר יוסי אבולעפיה? או בבתי הילדים? בהשראת הסיפור, מוזמנים לחפש, ולהקים תערוכה של ספרים שאייר יוסי אבולעפיה.

יֶדַע, מְיֻמָּנוּיוֹת, עֲרָכִים

• שְׁמִירָה
• שִׁיתּוּף
  • 
  • 
  • 
  • 

ידע

שפה ואוריינות
הסיפור מזמן פיתוח אוצר מילים (כגון "המולה", "אבד", "רקום", "נקיק"), והבנת רצף עלילה, כולל תנועה בין עבר להווה.

ידע בין-תחומי
הסיפור מחבר בין שפה ומורשת ותרבות יהודית. מושגים כגון "מעיל הכהן הגדול", "ירושלים העתיקה" ו"אבן הטוען" חוברים לנרטיב משמעותי. החיבור בין הסיפור ההיסטורי לחוויה הרגשית מאפשר לילדים להתוודע לקשר בין מסורת לבין חיי היום-יום. הסיפור הוא הזדמנות טבעית להרחיב על מושגים כמו "מעיל הכהן הגדול", ללמוד על בית המקדש, ולהתוודע לעבודתם של  ארכיאולוגים. בדרך זו הספר מעודד סקרנות בנוגע לעולם ומפתח את חדוות הגילוי.

ידע עולם
הסיפור מעשיר את הידיעות ההיסטוריות של הילדים עם הפניית הזרקור לירושלים של תקופת המקרא, בית המקדש, מלאכת החייטות ועבודת הכהן הגדול, וגם שופך אור על עבודת הארכיאולוג.

מיומנויות

מיומנויות קוגניטיביות – פתרון בעיות
איתמר מגלה שיטתיות בהתמודדותו עם אובדן הפעמון. הוא משחזר את הדרך, בודק אפשרויות, ופועל בהתאם למנהג החברתי של אבן הטוען.

מיומנויות תוך־אישיות
הסיפור מציג כלים להתמודדות עם אובדן ואכזבה. איתמר לומד לחיות עם החסר ועם האפשרות שהפעמון לא ישוב, ובמקביל נוצר את זכרו ושומר על תקווה.

מיומנויות בין־אישיות
הסיפור מדגיש קשר ומשמעות בין אנשים:

– הקשר בין איתמר לאביו מבוסס על שותפות, גאווה משפחתית והעברה בין־דורית של מלאכה וזהות.

– איתמר הבוגר מעביר את הסיפור ואת הזיכרון אל ילדיו – המחשה של המשכיות משפחתית ותרבותית ותחושת שייכות.

– אמפתיה: האישה הצעירה מזהה שאיתמר מודאג, היא מתעניינת במקרה שלו, שואלת אותו שאלות, מברכת אותו ומביעה השתתפות בכאב. זהו מודל לחמלה טבעית, להבעה רגשית ולתגובה אנושית מכבדת.

ערכים

כבוד האדם והמשפחה
הקשר החם והמשמעותי בין איתמר לאביו מבוסס על אמון, על תחושת שייכות ועל העברה בין-דורית של זהות משפחתית ותרבותית.

ערבות הדדית וצדק חברתי
מנהג אבן הטוען, להשיב אבדה לבעליה,  מגלם ערכים של אמון, יושרה והוגנות קהילתית.  

רגישות וסיוע לזולת ניכרים במפגש של איתמר עם האישה. היא מבחינה בהבעתו המודאגת, מתעניינת בו, שואלת לשלומו ומברכת אותו. במחווה הקטנה הזו מגולמת האמפתיה האנושית – הזדהות עם רגשות הזולת וניסיון לסייע לו במצוקתו.

אהבת הדעת וחדוות למידה
הסיפור מרגש ומסקרן, והילדים יכולים להזדהות עם גיבורו. החיבור הרגשי מזמין רצון להקשיב, לשאול ולדעת עוד – ומחזק את אהבת הספר.