סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
אז והיום
תוכלו לשתף את הילדים: אילו דברים השתנו מתקופת ילדותכם? או מתקופת ילדותם של סבא וסבתא? מה היה שונה בחיי היום־יום שלכם כילדים? האם גם אז היו דברים שהותרו רק לבנות או רק לבנים?
לנגן אותיות
סעדה למדה לקרוא כשהאזינה לטעמי המקרא, שמלמדים כיצד "לשיר" טקסט ולהדגיש מילים מסוימות. בהשראתה תוכלו להמציא צליל ייחודי לכל אות שמרכיבה את שמכם ו"לנגן אותו": אפשר לבחור צליל מסתלסל, נמוך או גבוה. לאות מ"ם למשל תוכלו לבחור צליל מתמשך כמו כשאוכלים דבר טעים "ממממ "…
מכינים פיתות כמו סבתא סעדה
מצרכים
2 כוסות קמח
1 כפית גדושה שמרים יבשים
1 כוס מים פושרים
1 כף שמן זית
1.5 כפיות מלח
אופן ההכנה
מניחים בקערה את הקמח, השמרים והמלח ומערבבים היטב. מוסיפים את המים בהדרגה ומערבבים עד קבלת בצק נוח. מוסיפים את השמן והמלח ולשים את הבצק בעזרת הידיים. מכסים במגבת. לאחר עשר דקות מחלקים את הבצק לשישה-שבעה כדורים. בעזרת מערוך מקומח מרדדים כל כדור לפיתה בעובי כחצי סנטימטר. מניחים את הפיתה במחבת חמה מאוד, כל צד כשתי דקות.
האזינו לסיפור "אותיות ומנגינה"
האזינו לסיפור "אותיות ומנגינה" בהסכת "ספריית פיג'מה קוראת לכם"
מזהים אותיות
תוכלו להביט באיורי המנגינות שסעדה שומעת ולזהות את האותיות המסתלסלות בניגון. אילו אותיות זיהיתם?
פינטרסט
יצירות, השראות ועוד הפתעות מחכות לכם בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
טיפ לקריאה
בראשית הקריאה ילדים משקיעים מאמץ רב במעקב אחר רצף האותיות ושטף המילים. כשהם מאזינים למבוגרים קרובים קוראים להם, הם יכולים להתפנות מהמאמץ, להתמסר לדמיון ולגלות דברים חדשים בספר. מומלץ כמובן לעודד את הילדים לקרוא בעצמם, אך במקביל להמשיך ולקרוא גם יחד.
ללמוד מהניסיון
ניסיתם פעם לבנות או לתכנן משהו וזה לא יצא כמו שדמיינתם? איך מרגישים כשלא יוצא לנו בדיוק כמו שהתכוונו? מה יכול לעזור במצבים כאלה?תוכלו לשתף את הילדים בניסיונות שלכם שלא תמיד הצליחו ובמה שעוזר לכם להתמודד.
האזינו לסיפור
האזינו לפרק "רעיון נהדר" מתוך ההסכת "ירדן ודידי בפיג'מה" בשיתוף תאגיד כאן הסכתים, קרן גרינספון ישראל ומשרד החינוך.
בונים ביחד
מה קורה כשמתכננים קודם ואז בונים? וכשבונים ללא תכנון? תוכלו להתנסות בשני האופנים בבנייה בעזרת חפצים שתאספו, קוביות לגו או כל דבר אחר שיש בבית, ולראות איך הרגשתם ומה הייתה התוצאה בכל אחת מן הפעמים.
לצייר מהדמיון
אפשר לשחק במשחק דמיון וציור. אחד מבני או בנות המשפחה מתאר לאחרים: אני רואה בדמיוני דבר שעושה… לדבר יש… הוא בצבע… – ושאר המשתתפים מציירים לפי התיאור. מה רואים בכל ציור? מסקרן מאוד!
בין הרצוי למצוי, רגשות, עידוד ותכנון
גיבורת הספר מתמודדת עם הפער שבין הדמיון והתכנון לבין התוצר במציאות. ילדים רבים חוֹוִים כעס או תסכול כאשר דברים לא מצליחים כמו שרצו. הספר מאפשר להזדהות עם החוויה ונותן תוקף לרגשות שעולים במצבים אלה.
לצד זה הספר מציע עידוד ומראה את האפשרות לקום ולנסות מחדש.
כמו כן בהשראת הספר אפשר לעסוק בתכנון ולעבוד יחד על פרויקט כיתתי לפי חזון, מטרות ושלבים.
קבוצות קטנות, עותק אישי וניבוי
מומלץ לקרוא את הספר בקבוצות קטנות כשלכל ילד עותק משלו. כך יתאפשר לכל ילד וילדה לעקוב אחרי העלילה ולהתבונן באיורים, המסייעים להבנתה.
ניבוי – בסיפור יש הַבְנָיָה של מתח: הקוראים לא יודעים מהו הדבר הכי מדהים עד לסופו של הסיפור. בתחילת הקריאה אפשר לעצור ולשאול: "מה הילדה רוצה לבנות לדעתכם?", "מה אתם הייתם בונים?". לפני העמוד האחרון אפשר לעצור ולתת לילדים לשער מהו הדבר הכי מדהים.
קריאה חוזרת – בקריאה חוזרת של הספר תוכלו לאסוף עם הילדים רמזים מהאיורים על הדבר הכי מדהים, למשל הרמז שעולה מהאיור שבו הילדה רוכבת על הקורקינט בלי הכלב, רמזים מהחפצים שהיא משתמשת בהם, רמזים מהשרטוט.
שאיפה לשלמות והתמודדות עם כעס
לאחר הקריאה הראשונה שאלו שאלות המסייעות להבנת הרצף הסיפורי: "מי הוא החבר הכי טוב של הילדה?", "מה הילדה והחבר שלה עושים יחד?", "מה עשתה הילדה כשהדברים שהיא בנתה לא יצאו כמו שהיא תכננה?", "מה חשבו המעריצים שראו אותה בונה?", "לְמה מתכוונים כשאומרים 'מעריצים'?", "מה זה אומר שהילדה 'מתפוצצת'?", "מה קרה כשהילדה כעסה?", "למה היא רצתה לפרוש?", "מה עזר לה להרגיש אחרת?", "מה גרם לה לבנות מחדש את הדבר הכי מדהים?", "לְמה הוא משמש?".
שיח רגשי – "איך הילדה מרגישה כשהיא עם החבר הכי טוב שלה?", "איך היא מרגישה כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית באיורים כשהיא מתכננת את הדבר הכי מדהים?", "איך היא נראית כשהיא בונה?", "איך היא מרגישה כשהדבר הראשון שהיא בונה לא יוצא כפי שתכננה?", "למה המעריצים לא מבינים אותה?", "איך הכעס משפיע עליה?", "לְמה הכוונה במשפט 'זה לא אחד מרגעיה היפים'?".
התייחסות לעמוד של הטיול עם העוזר – "מה קורה למצב הרוח של הילדה במהלך הטיול?", "מה גורם לכעס שלה להתפוגג?", "מה מרגיע בטיול?", "אֵילו דברים מסייעים לכם להירגע?"
"כשהילדה פוגשת שוב בדבר הלא-נכון הראשון שבנתה, כתוב: 'תחושה רעה עומדת להציף אותה שוב.' למה, לדעתכם, נכתב כך?", "מה גורם לתחושה שלה להשתנות?", "איך היא מרגישה כשהיא משלימה את מה שהיא בונה?", "למה היא והעוזר שלה חושבים שהם בנו את הדבר הכי מדהים אף על פי שיש דברים שיכלו לשפר?"
דמויות ללא שם – "למה, לדעתכם, לדמויות שבספר אין שמות?" תוכלו לשוחח על הבחירה המיוחדת הזו – אם אין שם, אולי הן יכולות להיות כל אחד ואחת?
בין דמיון למציאות – "תוכלו לספר על מקרה שבו תכננתם מראש ודמיינתם איך ייראה משהו שרציתם להכין?", "מה קרה כשהכנתם אותו?", "הוא היה כמו שדמיינתם?", "איך הרגשתם?", "חשוב לכם שמה שאתם עושים יֵצא בדיוק כמו שדמיינתם?", "מתי כדאי, לדעתכם, להמשיך ולנסות לעשות אותו, ומתי כדאי להפסיק לגמרי או לקחת הפסקה?", "מה הופך משהו למושלם בעיניכם?", "האם גם דבר לא מושלם יכול להיות מדהים?"
מסלול הכעס
הספר מאפשר לעסוק בנושא חשוב ורב-משמעותי בחיי ילדים – חוויית הכעס וההתמודדות איתה. תוכלו להתחיל את המעקב אחרי מסלול הכעס שבסיפור בהתבוננות בהבעות הפנים ובמחוות הגוף של הילדה, החל בניסיון הראשון שלא צולח ועד לרגע שבו הכאב עולה לה לראש והיא "מתפוצצת". תוכלו לשאול: "האם רק הכאב עולה לה לראש?", "מה גורם לה 'להתפוצץ', לדעתכם?", "הרגשתם פעם כעס כשדברים לא קרו כמו שתכננתם?", "איפה מרגישים את הכעס בגוף?", "מה חשבתם בזמן שכעסתם?", "מה עזר לכעס לעבור?", "יש מישהו או משהו שאתם נעזרים בו כשאתם כועסים?", "מה הייתם מציעים לילדה לעשות כשהיא הרגישה שהיא 'מתפוצצת'?".
לבסוף תוכלו להציע לילדים לצייר את מסלול הכעס שלהם ולהתייחס בציורם לאופן התפתחותו ולמקומות בגוף שבהם הם מרגישים אותו.
תכנון ובנייה
בכיתה אפשר להתנסות בבנייה לפי תכנון בכמה אופנים: אפשר להזמין את הילדים לצייר משהו מדהים שהם רוצים לבנות, לאחר מכן לשאול אותם שאלות שיעזרו להפוך את התכנון למציאות, כמו "מאילו חומרים תבנו את זה?", "באיזה גודל זה יהיה?", "מהו סדר פעולות הבנייה?".
פנטומימה
תוכלו להכין שתי קערות, באחת פתקים עם פעלים מהספר, כמו מכָּה בפטיש, מנסרת, מדביקה, ובשנייה פתקים עם רגשות שונים, כמו כעס, שמחה, עצב, פחד.
הזמינו בכל פעם ילד או ילדה לקחת פתק ולהציג אותו בפנטומימה. בסבב הראשון יהיה עליהם לקחת פתק מקערת הפעלים, ובסבב הבא – מקערת הרגשות.
לאחר מכן אפשר לאתגר את הילדים ולהזמין אותם לקחת פתק מכל קערה ולנסות להציג את השילוב ביניהם, למשל לנסר בעצב, להכות בפטיש בשמחה.
פעילויות בעקבות האיורים
האיורים בספר משלימים חלק מהפרטים, למשל את העובדה שהחבר הכי טוב של הילדה הוא כלב, או לְמה משמש הדבר הכי מדהים. אפשר לתת לילדים להתבונן באיורים ולראות אילו פרטים הם מגלים בהם.
ציור בשילוב של צבעים ושחור-לבן – אפשר להזמין את הילדים לצייר בסגנון המיוחד של הספר ולבחור אילו חלקים לצבוע ואילו חלקים להשאיר רק בקווי מִתְאָר.
הבעות פנים ושפת גוף – הפנים ומחוות הגוף של הילדה באיורים השונים מביעים מגוון רגשות. תוכלו להציע לילדים להתנסות בחיקוי חלק מהאיורים בתנועה, בהבעות פנים או בפנטומימה. אפשר גם להציע להם לצייר בעצמם תחושות ורגשות שונים.
לְכֻלָּנוּ יֵשׁ סִפּוּר לְסַפֵּר
איך נולד ספר ילדים מסיפור עלייה משפחתי? כיצד להנגיש את ההיסטוריה לילדים כך שיחוו אותה חיה וקיימת? הרחיבו את הדעת בריאיון עם מחברת הסיפור, שרה ששון, בקישור הבא.
"כדי שתזכרי מניין באת"
בעקבות הקריאה תוכלו לשוחח על חשיבות הקשר המשפחתי ולשתף בזיכרונות של רגעים קרובים ומיוחדים עם סבא וסבתא, לספר על השורשים, על המאכלים ועל התרבות המשפחתית שלכם וכן על חפצים שעוברים במשפחה.
תזכורת מיוחדת משלי
גם אתם רוצים חפץ שיזכיר לכם דברים ויעזור לכם להתגבר על קושי ועל געגוע? תוכלו ליצור מחרוזים שרשרת או צמיד, לצבוע אבן קטנה, או כל רעיון אחר, ולהחליט מה צריך לעשות עם החפץ כדי להיזכר או להתעודד: לסובב? למחוץ? ללטף? להעביר ליד השנייה?
עוגיות של בית
אילו עוגיות מזכירות לכם, ההורים, את בית ילדותכם? בהשראת הסיפור אפשר לאפות יחד עוגיות, או להכין כל מאכל אחר שמחבר אתכם אל השורשים, אל המשפחה ואל הבית.
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם"
האזינו לסיפור "הצמיד של שוהם" מאת: שרה ששון, איורים: נועה קלנר, הוצאת: אגם (כיתות א').
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
שחקנית אורחת: שושה גורן
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
האזינו גם בספוטיפיי!
רקע - עלייתם של יהודי עיראק לארץ ישראל
יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא הקהילה היהודית באזור מֵסוֹפּוֹטַמְיָה בעיראק המודרנית ונחשבת מהקהילות היהודיות העתיקות ביותר.
מבצע העלאת יהודי עיראק לישראל היה אחד ממִבצעי העלאת היהודים ארצה במהלך שנות ה-50 של המאה ה-20. לרוב הוא מכונה מבצע בבל, אך הוא מוכר גם כמבצע עזרא ונחמיה, שֵם שניתן על שמם של עזרא ונחמיה, מנהיגי היהודים בבבל ובארץ ישראל בתחילת תקופת בית שני.
את המבצע תכננו וביצעו ממשלת ישראל, הסוכנות היהודית וארגון ה"ג'וינט" באמצעות טיסות מעיראק לקפריסין.
ממשלת עיראק הלאימה את רוב רכושם של העולים.
עִבְרוּת שמות העולים לארץ ישראל החל כבר בתקופת היישוב ונשא לעיתים מִטען סמלי רב, למשל שלילת הגלות. גם שמה של גיבורת הסיפור, "שוהם", הוא עִברות; בעיראק היא נקראה "סוּהַם". הנוהג לעברת שמות פסק בשנות ה-90 של המאה ה-20. שתפו בנוהג זה את תלמידי הכיתה ושִלחו אותם לבדוק עם בני משפחתם אם הם מכירים מישהו ששמו שוּנה עם הגעתו ארצה.
"כדי שתזכרי מניין באת"
"כדי שתזכרי מניין באת": הצמיד של שוהם מסמל את החיבור שלה לסבתה ולמקום שממנו הגיעה. הספר יכול לסייע בהבנת החוויה של ילדים עולים או של בני משפחה שעלו.
ניתן לשלב את הספר במפגשי תרבויות. באמצעותו יתאפשר לתלמידי הכיתה לחזק את הקשר הבין-דורי, להרחיב את הידע על שורשיהם, להכיר סיפורים ונקודות מבט שונות ולהיחשף לתרבויות נוספות.
הסיפור מתאים גם למועדים אחרים לאורך השנה, למשל שבוע העליות ויום העצמאות, וכן ליום המשפחה, שבו בקריאת הספר מומלץ להדגיש הקשר של שוהם עם סבתה.
בעקבות הסיפור ניתן להסביר לתלמידים על המושג "עלייה" ולתווך להם מעט מהחוויה של מי שהגיעו לישראל ממדינה אחרת. בין השאר, אפשר לקיים בכיתה מפגשי תרבות שאליהם יוזמנו בני משפחה שונים שעלו ארצה וישתפו בחווייתם האישית.
פרידה ומעבר – הסיפור יכול לעודד ולהעצים תלמידות ותלמידים בעת מעבר, פרידה או הסתגלות למקום חדש באמצעות הזדהות עם התמודדותה של שוהם ועם הקושי שלה להיפרד מהמוּכר והאהוב ולעזוב אותם מאחוריה.
כיצד נקרא בכיתה?
כדאי לקרוא את הסיפור כך שלכל ילד העותק האישי שלו. באופן זה יתאפשר לכל אחד להתבונן באיורים, לקרוא בקצב האישי שלו, להבין טוב יותר את המתרחש בסיפור ולהעצים את חוויית הקריאה.
קריאה בשתי פעימות ונקודת עצירה: הסיפור ניתן לקריאה ברצף, אך במקרה הצורך תוכלו לקרוא אותו בשתי פעימות ולעצור לפני העלייה לארץ ישראל.
בנקודת עצירה זו אפשר לשאול ולנבא: "מה, לדעתכם, יקרה כששוהם ומשפחתה יגיעו לארץ ישראל? איך שוהם תרגיש, לדעתכם? האם היא תתרגל למקום החדש? נמשיך ונגלה!"
משוחחים על הספר
לאורך קריאת הסיפור וגם בעקבות הקריאה תוכלו לשאול כמה שאלות הבנה, למשל: "מה ננה עזיזה אומרת לשוהם כשהיא רואה שפניה עצובות? למה כל כך חשוב לה ששוהם תחזיק חזק את הפיתות? מה שוהם מספרת על חוויית הטיסה לארץ ישראל? מה אומר לה אביה, בנסיעה המרעידה במשאית? כיצד היא משתמשת בצמיד ב'עולם החדש'?"
הקשר הבין-דורי – שוהם אוהבת מאוד את סבתה ולהפך. בעקבות הקריאה תוכלו להסב את תשומת ליבם של הילדים לקשר המיוחד ביניהן באמצעות דוגמאות לפעולות שהן עושות יחד בעיראק ובישראל. שיח שיתופי על הקשר של התלמידים עם סבם או סבתם הוא הזדמנות לקרב אותם לנושא זה.
מה דעתנו? – "איך, לדעתכם, מרגישה שוהם כשאימה מחליקה לה את הצמיד מהיד? מה, לדעתכם, כוונתה במשפט 'וכל העולם שלי החליק לי מהידיים?' מדוע, לדעתכם, היא רצה אל סבתה לשמוע את הצמידים שלה? מה הצמיד גורם לה להרגיש? איך היא מרגישה בישראל?"
מהסיפור אלינו – בקבוצות קטנות ניתן לשאול ולשתף: "קרה לכם שנאלצתם להיפרד ממשהו שאתם כבר מכירים ואוהבים? איך הרגשתם? מה עזר לכם?"
חפץ קרוב ללב – "יש לכם או היה לכם בעבר חפץ שעזר לכם להרגיש ביטחון, להתגבר על קושי או להיזכר במשהו או במישהו? תרצו לשתף מה הוא היה וכיצד הוא עזר לכם?"
מעברים והתחלות חדשות – האם עברתם לגור במקום אחר – מדינה, עיר, בית או מלון?
גם אם לא, אתם בוודאי זוכרים שעברתם מהגן אל בית הספר, נכון?! איך הרגשתם כשעזבתם את הגן, שהיה מוכר לכם היטב, ועברתם לבית הספר? ממה היה לכם קשה להיפרד? לאילו דברים התגעגעתם? אילו דברים יכולים לעזור כשעוברים למקום חדש? אילו דברים למדתם במקום החדש?"
יש לנו זה את זה – תוכלו לחזור אל הסיפור ולבדוק באילו הזדמנויות נאמר לשוהם "יש לנו זה את זה". בחנו יחד באילו הזדמנויות בכיתה המשפט הזה יכול להתאים ולעודד, ושאלו: "באילו מצבים בחייכם המשפט הזה התאים והייתה לו חשיבות בעיניכם?"
כדי לא לגרוע מחוויית האסתטיקה של הקריאה, כדאי לבחור נושא אחד לשיחה בכל מפגש חוזר עם הספר.
מקומות ותרבויות
בעקבות הסיפור תוכלו לחפש יחד במפה ולחקור: "איפה נמצאת עיראק? מהי עיר הבירה שלה? איפה זורם החִִִדֶקֶל? מה המרחק בין עיראק לישראל?"
ניתן לחזור אל הספר, להתבונן בפרטים הקטנים שבאיורים ולהבחין במאפיינים מתרבותה של שוהם – תלבושת מסורתית, עוגיות תמרים, כלים מיוחדים, כמו: עששית או מכתש ועֱלי, תמונות נוף, מנהג שתיית תה, מבנה הקשתות בחדרי הבית. ומה עוד?"
שיתוף הורים – תוכלו לבקש מתלמידי הכיתה להביא תמונה, כלי מיוחד או חפץ המאפיינים את תרבות משפחתם ולהציג אותם בכיתה.
תוכלו לבקש גם מההורים להביא לכיתה חפץ או מאכל שמאפיינים את התרבות המשפחתית שלהם ולספר עליהם.
במכתב ההסבר להורים כדאי להוסיף את השאלות המנחות האלה:
*איזה חפץ בביתכם מספר על השורשים שלכם?
*איזה מאכל מסורתי אהוב על המשפחה?
*האם יש לכם פְּריט שיש סיפור מעניין מאחורי השימוש בו?
תוכלו להעמיד תערוכה כיתתית של הפריטים השונים ולהציב ליד כל פריט שלטים קטנים עם שם התלמיד והסבר קצר. התלמידים יוכלו להציג את החפצים ולהכיר את השורשים של חבריהם.
הצמיד שלנו
הכנת צמידים
בהשראת הצמיד של שוהם תוכלו להכין צמידים על ידי השחלת חרוזים. אפשר לשלב בצמידים חרוז שעליו כל אחד יכתוב מילה מעצימה שתעזור לו לזכור משהו או להתגבר על משהו, למשל: "אומץ", "ביחד", "משפחה", "חבר".
עַל עַצְמָאוּת וּמְסֻגָּלוּת בְּסִפְרֵי פָּעוֹטוֹת
קראו על התפתחות העצמאות בגיל הרך וביטויה בספרים במאמר קצר ומעניין במגזין!
טיפ לקריאה: עצמאות בקריאה
בזמן הקריאה פעוטות יכולים להשתתף ולהרגיש שהם גדולים ועצמאים. הם יכולים לבחור ספר ולהביא אותו, להחזיק ולהפוך דפים, להצביע ולומר מילים שהם מכירים. עידוד הפעוט להשתתף בקריאה יחזק את הרגשת המסוגלות ויעצים את החיבור לעולם הספר.
לעשות בעצמי
תוכלו לשוחח על דברים שהפעוטות לומדים לעשות בעצמם ולשאול: מה אתם עושים בעצמכם בבית? ובמה אתם צריכים עזרה? יש דברים שהייתם רוצים ללמוד לעשות לבד? איך אפשר להתאמן על משהו חדש שרוצים ללמוד לעשות?
הדפיסו, גזרו ושחקו עם דמויות להמחשה ועוררו לחיים את הסיפור!
תוכלו להדפיס את הדמויות מהספר, לגזור, להדביק על מקלות ארטיק ולהציג בעצמכם את הסיפור או לדמיין בעזרת הדמויות מה קרה ביום השמיני.
איורים
באיורים מופיעים פרטים רבים. תוכלו לחפש בכל קריאה פרט חדש, ממש כמו טים טם שמוצאת בכל יום נקודה חדשה. איפה טים טם? היכן הנקודות השחורות? באילו עוד צורות אתם מבחינים? אילו חיות נראות בכל עמוד? אילו פריטים יש בבית של טים טם?
מחפשים נקודות
טים טם לומדת להבחין בנקודות בסביבתה ולמצוא אתן. תוכלו לחפש יחד נקודות וחפצים עגולים בסביבה שלכם. היכן מסתתרות נקודות? אולי על החולצה? אולי בגוף? אילו חפצים עגולים יש לנו בבית? אולי אפילו תבחינו באחת מחברותיה החיפושיות של טים טם.
אצבע חיפושית
עם שתי אצבעות אפשר לטייל בטפיחות קלות כמו חיפושית על היד, על הרגל או על הפנים ולהרגיש מה נעים, מה מדגדג, איפה התחושה חזקה יותר ואיפה פחות.
על הספר
הספר מתאר בצורה ייחודית ובעזרת איורים קסומים תהליך של גדילה ושל פיתוח עצמאות. ילדה-חיפושית בשם טים טם יוצאת בפעם הראשונה לחפש נקודות. תחילה מלַווה אותה אימה, שחונכת ומלמדת אותה כיצד למצוא נקודות, ולאחר מכן היא כבר מגלה אותן בכוחות עצמה. הפעוטות, שמגלים בעצמם את היכולת לרכוש מיומנויות ולעשות דברים לבד, יכולים להזדהות עם הגיבורה הקטנה-גדולה.
קוראים את הספר
לפני הקריאה אפשר לחלק לפעוטות את הספר האישי, לתת להם לדפדף בו ולעיין באיורים ולראות מה מושך את תשומת ליבם.
הטרמה
שאלו את הפעוטות: "איפה אתם רואים נקודות? לאילו חיות יש נקודות?"
תוכלו לומר להם: "נקרא סיפור על חיה מיוחדת. היא אדומה, ויש לה נקודות שחורות. נחשו באיזו חיה מדובר".
כדאי לקרוא במקום נעים ושקט ובקבוצות קטנות וכך לאפשר לפעוטות להיות קרובים וקשובים אליכן ולראות את הבעות הפנים ואת התנועות שלכן.
מפגש ושיחה במעון
שאלות הבנה – מהי טים טם? היכן היא גרה? מה היא אוספת? מי עזרה לה לאסוף נקודות? כיצד אימא עזרה לה? באילו מקומות מצאה טים טם נקודות? מה היא למדה וכבר יכולה לעשות בעצמה?
עצמאות – אילו דברים אתם עושים בעצמכם במעון? ובבית? במה אתם צריכים את עזרת המבוגרים? מה הייתם רוצים ללמוד לעשות בעצמכם?
כדאי להסביר את המילה "להתאמן" – כשמנסים לעשות משהו שוב ושוב עד שלומדים לעשות אותו לבד, לדוגמה: לאכול עם סכו"ם, לחלוץ נעליים, לבנות בקוביות.
קוראים באיורים – מה אתם רואים באיורים? אילו צורות? אילו חיות אתם מזהים? באילו צבעים האיורים?
משחקי חיפוש ומציאה
היכן יש נקודות? – הציגו בפני הפעוטות חפצים עגולים כמו הנקודות של טים טם והזמינו אותם לחפש נקודות ועיגולים במרחב המעון. אפשר לסייע ברמיזה במילים כמו "חם-קר", או "קרוב-רחוק".
מחפשים עם ההורים – גִזרו עיגולים מקרטון או ציורים ותצלומים של חיפושיות ותלו אותם במקומות שונים במעון. בכל בוקר, כשההורים מביאים את הילדים למעון, הַזמינו אותם לחפש יחד היכן החיפושיות מסתתרות.
עיגולים וצורות אחרות – הַכירו לילדים צורות שונות, כמו: משולש, מרובע, מלבן, וסדרו אותן בשורה. בכל פעם הזמינו פעוט או פעוטה לזהות צורה ולהצביע עליה.
שחור-אדום – שוחחו בעזרת הספר על הצבעים שחור ואדום ועל פריטים, חפצים, בעלי חיים או פרחים בצבעים אלה. לאחר מכן אפשר לחפש ולאסוף במרחב פריטים בשחור ובאדום.
יוצרים בעיגולים
תוכלו לתת לפעוטות מדבקות עגולות בגדלים ובצבעים שונים כדי שיתנסו בהדבקה. כך תחזקו את המוטוריקה העדינה שלהם.
אפשר לערוך פעילות הדבקה אחת רק בשחור-אדום ופעילות הדבקה נוספת ביום אחר בצבעים רבים ואז להתבונן בשוני בין היצירות.
שילוב הספר בחיי היום-יום במעון
אפשר להציע לפעוטות ללמוד לעשות לבד דברים שכרגע הם צריכים בהם עזרה ואחר כך להתאמן בעשייתם: "רוצה לנסות לחלוץ נעליים בעצמך, כמו שטים טם למדה לאסוף נקודות בעצמה?"
תוכלו להפנות את תשומת ליבם של הפעוטות לצורתם העגולה של חפצים במעון: "הצלחת עגולה כמו הנקודות של טים טם"; "איזו צורה יש להגה של המכונית?"
כמובן, אם תפגשו בחיפושית מושית השבע, זו תהיה הזדמנות נהדרת להראות לפעוטות כיצד היא מטפסת ואיך נראות הנקודות שעל גבה.
מהמעון אל הבית
ההורים ישמחו לדעת שהספר בדרך הביתה. שיתוף ההורים בפעילות שנעשתה במעון יגביר את רצון הילדים להמשיך את הקריאה גם בבית ויעצים את ציפייתם לכך.
נעים להכיר – חיפושית מושית השבע
מושית השבע, המוכרת גם בשם "פרת משה רבנו", היא חיפושית קטנה אדומה שעל גבה שמונה נקודות שחורות. שתיים מהנקודות צמודות ונראות כנקודה אחת, ומכאן שמה – "מושית השבע". היא ידועה בעולם החקלאות כחֶרֶק מועיל מאוד, מכיוון שהיא אוכלת כנימות עלים וחרקים קטנים אחרים שמזיקים לצמחים. מושית השבע עוברת גלגול מלא: מביצה, לזחל, לגולם ולבסוף לחיפושית בוגרת.
שיר
עם סריקת הקוד תוכלו להשמיע את השיר חיפושית טיפסה עליי של גולי והגיטרה ולהציע לפעוטות לטפס עם האצבעות שלהם על היד או על הרגל.
דמויות מהספר
לארגז מצורפות דמויות מהספר. אפשר לגזור ולהדביק אותן על מקלות ארטיק.
סִרקו את הקוד ותוכלו להדפיס בעצמכן את הדמויות או לשלוח אותן להורים לפעילות בבית.
טיפ קריאה להורים
"הַיּוֹם הַגָּדוֹל שֶׁל סִימַצִ'י" הוא ספר ארוך. לכן מומלץ לקרוא אותו בשני חלקים: כדאי לעצור את הקריאה לאחר שסימצ'י מתפלאת מדוע אחיה אברם לבוש בבגדי חג, ולהמשיך לקרוא למחרת.
זיכרונות
הסבתא בספר מספרת זיכרונות מילדותה. זוהי ההזדמנות שלכם, ההורים, לשתף גם כן ברגעים מיוחדים מהילדוּת שלכם. לספר על דברים שעשיתם, כאלה שקודם לא חשבתם שתוכלו לעשות, או על הקשר ביניכם לבין האחים שלכם. שאלו גם את הילדים: האם הם יכולים להיזכר במעשים מיוחדים שעשו ובמבט לאחור הפתיעו אותם בשל היכולות שגילו בעצמם?
מאזינים לסימצ'י
איך נשמע הסיפור? היכנסו להאזנה לסיפור תוך כדי דפדוף בספר.
האזינו לסיפור "היום הגדול של סימצ'י"
מגישים : דידי שחר, ירדן בר כוכבא הלפרין, אפרת אביב ואברהם סלקטר.
יוצרים : ירדן בר כוכבא הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה : טל בלכרוביץ׳
פתיח: דידי שחר
כלי נשיפה : עופר פלד
אקורדיון: סלעית להב.
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
תנועה – בעקבות הים
הסיפור מתאר פעילויות רבות הקשורות לים: תנועת הדגים, חתירה בסירה, שחייה, איסוף רשתות דייגים, הפלגה או הנפת דגל על תורן הספינה. תוכלו לבחור את אחת הפעולות ולהדגים אותה בתנועה. בני המשפחה יצטרכו לנחש לאיזו פעולה התכוונתם, ויחפשו אותה בין איורי הספר. בהצלחה!
אננס על הראש 🍍
אברם ונֶמי משחקים במשחק הליכה עם אננס על הראש ומתחרים מי יצליח לא להפיל אותו. תוכלו גם אתם לשחק במשחק דומה: בחרו חפץ שאפשר להניח על הראש – כרית, בובה או קופסה, ובדקו: מי מכם מצליח ללכת ולשאת אותו על הראש? ולאיזה מרחק?
יהדות קוּצִ'ין
הספר טומן בחובו שני סיפורים: האחד אישי – סיפור על תפקידים במשפחה, על קשר בין אח לאחות, על אחריות ועל התבגרות, והשני קולקטיבי – סיפור שחושף אותנו לתרבותה העשירה של יהדות קוצ'ין ולאורח חייה. מכירים את יהודי קוצ'ין – בהצעות לפעילות המשפחתית שבסוף הספר מופיע הסבר על קהילת יהדות קוצ'ין. הסבר זה עשוי לסייע ברקע לספר.
להעשרה – הסרטון מי הם הקוצ'ינים (קרדיט: הדר נחמיה)
הסיפור שלנו
הסיפור הישראלי מורכב מסיפורים רבים ומגוונים של קהילות שונות שכל אחת מהן היא עולם ומלואו. הספר מְזַמֵן היכרות עם קהילת יהודי קוצ'ין ומאפשר לשתף בסיפורים משפחתיים וכך לחשוף מגוון תרבותי וקהילתי רחב ולחזק את הקשר בין העבר להווה ואת תחושת השייכות.
ילדים נתקלים לעיתים במצבים מאתגרים ומגלים כוחות שלא ידעו שקיימים בהם. גם סימַצ'י מגלה שהיא נֵיחנה בתושייה ובאומץ בעת מצוקה.
קוראים את הסיפור
מילים בעברית גבוהה – בספר יפגשו הילדים מילים שכמה מהן יהיו חדשות להם, למשל: "מעורסל", "תחנוניה", "גַאוותן", "גְרוּמוֹת", "מרצדת" ועוד. לפני קריאת הסיפור תוכלו להכיר להם את המילים ואת פירושן באמצעות תיבת אוצר של מילים שמתוכה אפשר לשלוף מילה ולשלב אותה בְּמשפט או להציג אותה. לחלופין, אפשר להסביר את המילים תוך כדי קריאה ולהיעזר בהקשר ובאיורים.
סיפור מארץ רחוקה – לפני קריאת הסיפור אפשר להראות לתלמידים תמונות של המדינה הקרויה קֵרָלָה ושל קהילת קוּצי'ן, לשאול אם שמעו על המדינה ולבקש מהם לשער היכן היא נמצאת, מי הם האנשים שבתמונה, ואיך הם מדמיינים את החיים של הילדים שגרים שם.
קריאה בחלקים – הספר ארוך, ולכן כדאי לפצל את הקריאה בו לשני חלקים ולקרוא אותו יום אחרי יום. לפני קריאת החלק השני כדאי לרענן את זיכרון התלמידים בעזרת האיורים. אפשר גם לעצור את הקריאה בנקודה שבה סימצ'י תוהָה לאן הולך אברם בעודו לבוש בבגדי שבת ולשער לאן הוא הולך (עצירת ניבוי).
הסיפור קופץ בזמן, כלומר פותח בתקופת ילדותה של סימצ'י ועובר להיותה סבתא. תַווכו לתלמידים את הפער בזמנים.
אפשר להזמין אותם לשער מה קרה בין לבין:
איך סימצ'י הגיעה בסופו של דבר לארץ ישראל: במטוס? באונייה?
בת כמה היא הייתה כשהגיעה ארצה?
איך הייתה הקליטה שלה? האם ארץ ישראל הייתה כפי שדמיינה?
מדוע נכדתה נקראת תמר?
משוחחים על הסיפור
לאחר הקריאה הראשונה – כדאי לערוך קריאה הכוללת שאלות הבנה:
מי הם בני משפחתה של סימצ'י?
לאן שט אביה?
מה לימד אברם את סימצ'י? מה הכוונה במשפט "את לא צריכה ידיים ארוכות, את צריכה ידיים חכמות"?
לאן סימצ'י רצתה להגיע?
מה רצה אברם לעשות עם בבא?
למה אברם לקח את הסירה?
למה אברם כעס על סימצ'י? מה קרה לאברם במהלך ההפלגה?
כיצד עזרה סימצ'י לאברם? מי היא סבתא סימצ'י?
למי היא סיפרה את הסיפור?
שיח רגשי – תוכלו לערוך שיח על הרצון של אברם ושל סימצ'י להרגיש גדולים. כדאי לפתוח את השיח בשאלות דעה:
למה, לדעתכם, בבא לא הסכים שאברם יצטרף אליו לדיג?
איך הרגיש אברם כשבבא סירב לבקשתו להצטרף?
איך הרגישה סימצ'י כשאמרו לה "כשתגדלי" או "את עוד קטנה"?
למה אברם לא אִפשר לסימצ'י להצטרף אליו?
מעולמם של הילדות והילדים – על אילו דברים אומרים לכם שתוכלו לעשות אותם רק כשתגדלו? איך זה גורם לכם להרגיש?
אֵילו דברים לא יכולתם לעשות כשהייתם קטנים והיום אתם כבר יכולים לעשות? סימצ'י נדרשה להתאזר בסבלנות. האם גם אתם מחכים בסבלנות למשהו מיוחד? איך אתם מרגישים כשאתם מחכים? האם קל לכם או קשה לכם להתאזר בסבלנות? למה? מה הייתם אומרים לסימצ'י ברגעים שבהם קשה לה להתאזר בסבלנות?
תושייה – איך הרגישה סימצ'י כשהצליחה לקטוף את המנגו מהעץ בעצמה? למה, לדעתכם, היא החליטה לקפוץ אל תוך הסירה? איך היא הרגישה כשראתה את אברם טובע? איך היא חשבה על הרעיון של הושטת המשוט לעברו? מה היא הרגישה לאחר שהצליחה להציל את אברם? באילו כוחות היא השתמשה כשהיא ואברם נקלעו למצוקה?
תוכלו להמשיג את המילה "תושייה" – חוכמה מעשית להיחלץ מִצָרה או להתגבר על תקלה (מתוך אתר האקדמיה ללשון העברית) – ולהדגים מקרים שבהם נוהגים בתושייה.
אפשר לשאול: באילו מצבים גיליתם תושייה או ראיתם מישהו אחר מגלה תושייה?חשוב להדגיש, כמובן, שאפשר לגלות תושייה גם במצבים יומיומיים: כשכדור נעלם בחצר, כשמפייסים בין חברים, כשמציעים הצעה שמוסכמת על כולם ועוד.
המחזה של הספר
אפשר לערוך המחזה כיתתית של הספר. כדי לאפשר לכמה שיותר ילדים להשתתף, אפשר לתת לתלמידים להחליף תפקידים בכל חלק של הסיפור או לחלק אותם לקבוצות עבודה: שחקנים, עובדי תפאורה, מעצבי תלבושות, רקדנים, נגנים… אפשרות נוספת היא לעבוד בקבוצות קטנות, כך שכל קבוצה תבחר סצנה אהובה ותמחיז אותה.
פה ושם
הספר הוא צוהר להיכרות עם התרבות של יהודי קוצ'ין. תוכלו ליצור מערך שיעורים חווייתי בנושא:
1.הַציגו לתלמידים את מפת העולם. אפשר לצלם לכל תלמיד מפה אישית ולבקש לסמן בה את קרלה ולמתוח קו בינה ובין ישראל. תוכלו להזמין את התלמידים לסמן את המקומות שהמשפחה שלהם הגיעה מהם או שהם מכירים אנשים שעלו מהם. תוכלו להזמין את התלמידים לצייר את חוף מאלה כפי שהם מדמיינים אותו.
2.הַזמינו את התלמידים לכתוב מכתב לסימצ'י שבו יספרו על ארץ ישראל, יתארו את מה שלמדו מהסיפור על חייה ויספרו לה על חייהם.
3.הַזמינו למפגש בכיתה בן משפחה של אחד התלמידים או מורה שעלה לארץ ישראל. לפני המפגש כִּתבו עם התלמידים שאלות בהשראת הספר. תוכלו לאפשר לתלמידים לספר על שורשי משפחתם. בקשו מהם להביא תמונות של המדינה שממנה עלתה משפחתם ולספר על התרבות והמנהגים הנהוגים בה.
מילון כיתתי
בתחילת הספר יש מילון של המילים המופיעות בספר. כדאי לקרוא את המילים יחד ולדון במושג "מילון רב-לשוני". תוכלו להרכיב עם התלמידים מילון כיתתי של מילים בשפות שונות המדוברות בכיתה או בביתם.
שטותיקופטר
שטותיקופטר – מאילו מילים מורכבת המילה "שטותיקופטר?" תוכלו להמציא עם הילדים מילים המורכבות מכמה מילים.
ההמצאה שלי
ההמצאה שלי – ּ תכנון בעזרת נייר מילימטרי – בַספר איורים שנוצרו על גבי נייר מילימטרי. הזמינו את הילדות והילדים לתכנן שטותיקופטר אישי או כל המצאה העולה על דעתם על נייר מילימטרי או על נייר משובץ אחר. לאחר התכנון כדאי להכין אב-טיפוס של דגם ההמצאה בעזרת קופסאות וחומרים ממוחזרים.
"אנחנו יכולות לעשות את זה!"
"אנחנו יכולות לעשות את זה!" – הָכינו תערוכה כיתתית של מודעות לעידוד ברוח דודה הדסה.
ידע עַם ועולם – רוזי המְסַמְרֶרֶת – הספר נכתב בהשראת דמותה של רוזי המסמררת, דמות מצוירת ידועה של פועלת שעודדה פועלות בארצות הברית בזמן מלחמת העולם השנייה לעבוד במרץ ולתרום למאמץ הלאומי. רוזי, הלבושה בסרבל כחול ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן, מעודדת את העובדות במילים: "אנחנו יכולות לעשות זאת!"
הדסה סמואל – מתרגמת הספר בחרה ששמה של הדודה בעברית יהיה הדסה, על שם הדסה סמואל )1986-1897(, אשת ציבור שפעלה לגיוס בנות היישוב העברי לצבא הבריטי בזמן מלחמת העולם השנייה. הדסה סמואל דאגה לרווחת החיילות, לשיפור שכרן ולהטבת תנאי השירות שלהן. למידע נוסף על הדסה סמואל קִראו את הערך "הדסה סמואל" בוויקיפדיה.
תוכלו לספר בכיתה את סיפורן של רוזי והדסה ולחקור עם התלמידות והתלמידים על דמותן ועל השפעתן
כדאי להתבונן יחד באיורים.
כדאי להתבונן יחד באיורים. האם ילדיכם הצליחו לאתר את הדס בין חברי הכיתה בתמונה בעמוד ֵ הראשון? אילו המצאות המציאו החברים של הדס? האם יש המצאה שמצאה חן בעיניכם? מה מיוחד בה?
לערוך יחד רשימה של דברים שניסיתם והצלחתם
תוכלו לערוך יחד רשימה של דברים שניסיתם והצלחתם, ודברים שעוד לא הצלחתם לעשות ושאתם רוצים לנסות בעתיד. אולי אפשר להצליח בכוחות משותפים?
לבנות יחד "פטנט" משלכם
תוכלו להמציא, לתכנן ולבנות יחד "פטנט" משלכם ממשחק הרכבה כמו קוביות, לגו או פליימוביל. אפשר לשלב בתוך ההמצאה שלכם חפצים שונים שתמצאו בבית או בחצר.
דודה משמעותית ובעלת מעוף
האם גם לכם יש או היתה דודה משמעותית ובעלת מעוף שהשאירה חותם על ילדותכם? תוכלו לחפש תמונות ולספר עליה לילדיכם.
כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה
כדאי להשוות בין תגובת דוד צבי לתגובת דודה הדסה להמצאות של הדס. אפשר להמציא יחד משפטים או ביטויים שבני המשפחה אומרים זה לזה כשמישהו זקוק לעידוד. תוכלו לכתוב על גבי פתקים מילים ומשפטים מעודדים ולפזר את הפתקים ברחבי הבית.
לילדים צעירים יש רעיונות גדולים
לעיתים קרובות לילדים צעירים יש רעיונות גדולים ומחשבות מקוריות. אפשר לספר לילדיכם על ממציאים גדולים, בארצנו ובעולם כולו, ולהזכיר שגם הם היו פעם ילדים שופעי רעיונות.
גם איינשטיין נכשל:
גם איינשטיין נכשל: למה חשוב ללמד על כישלונותיהם של אנשים מעוררי השראה – הגיע זמן חינוך
https://www.edunow.org.il/edunow-media-story-254706
מאמר באתר מכון דוידסון
החוקרת שפענחה את סוד החיים – מאמר באתר מכון דוידסון על פרופ' עדה יונת
https://davidson.weizmann.ac.il/online/sciencehistory/—-
מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה
מה מסתתר מאחורי סיפורה של הדודה הדסה: "אנחנו יכולות לעשות את זה!" מכריזות הדס והדודה הדסה – דודה הדסה בנתה מטוסים כשהיא לבושה בבגדים כחולים ולראשה מטפחת אדומה מנוקדת בלבן. הכרזה נוצרה בזמן מלחמת העולם השנייה בארה"ב במטרה לעודד פועלות בתעשיות שסייעו למאמץ המלחמתי. בשנת 1982 זכתה הכרזה לגילוי מחדש בכתבה של הוושינגטון פוסט. היא נפוצה והפכה לסמל מחודש של עוצמה ויכולת נשית. עוד על סיפורה של הכרזה בערך בויקיפדיה We Can Do It!
https://he.wikipedia.org/wiki/We_Can_Do_It!
אותיות ומנגינה
הדבר הכי מדהים
הצמיד של שוהם
טים טם והנקודות
היום הגדול של סימצ'י
הדס המהנדסת בונה שטותיקופטר 