fbpx

נפתחה ההרשמה לשנה"ל תש"פ לתוכניות ספריית פיג'מה במעונות, גנים וכיתות א'-ב'. מהרו להירשם! לפרטים נוספים לחצו >>>

ספריית פיג’מה בתקשורת > כתבה ב MAKO: סיפור לפני השינה באמצעות מסך? חשבו שוב
?
> יוני 2019

כתבה ב MAKO: סיפור לפני השינה באמצעות מסך? חשבו שוב

מערכת הורים | mako | פורסם 13/06/19 11:37 

מחקר חדש מצא שאי אפשר להחליף את ההורים במסך בשעת קריאת הסיפור. כן, גם אם הם ממש עייפים


אל תתעצלו. קריאת סיפורים לילדים היא קריטית להתפתחות

לקראת שבוע הספר העברי, שיעסוק השנה בנושא קריאה משותפת, ביוזמת התאחדות המו״לים ובשיתוף עם תכנית  "ספריית פיג'מה", הוכיח מחקר ישראלי חדש וראשון מסוגו שפשוט אי אפשר להחליף את ההורים במסך – גם אם הם ממש עייפים…
כולנו כבר שמענו על המסכים והאייפונים ש״הורסים״ את מוחם של הילדים, וכמה שחשוב להפחית בזמן מסך ולקרוא ספרים במקום – אבל זו לא רק קלישאה. מסתבר שלקריאה בספרים יש השפעות של על מוחם של ילדים – הן קוגניטיביות והן רגשיות-חברתיות.

להמשך קריאת הכתבה ב MAKO

לאחרונה, הוכיחה ד"ר ציפי הורוביץ-קראוס, ראשת המרכז לדימות מוחי בילדים בפקולטה לחינוך מדע וטכנולוגיה ובפקולטה להנדסה ביורפואית בטכניון, כיצד הקראת סיפורים לילדים באופן אינטראקטיבי, מגייסת אזורים מוחיים הקשורים לקשב וחשיבה גבוהה. זאת לעומת שמיעת אותם ספרים המוצגים במסך, שלא השפיעה על פעילותם המוחית של הילדים באזורים אלה.

באמצעות טכנולוגיות כמו EEG ו-MRI אשר בודקות את רמת פעילות מוחם של הילדים, ביצעה ד"ר הורוביץ-קראוס ניסוי, בו הוקראו לילדים בגילאי 4-5 סיפורים בשני אופנים – הקראה דיאלוגית (אינטראקטיבית) לעומת צפייה בסרטון בו רואים את דפי הספר והוא מוקרא על ידי נסיין. "הממצא מתיישב עם מחקרים קודמים שלנו בהם מצאנו שזמן הקראת ספרים לילדים ומספר הספרים בבית באים יחד עם סנכרון גבוה יותר בין אזורים מוחיים הקשורים לקריאה לבין אזורים המשוייכים לקשב וריכוז, ולעיבוד שפה. כלומר, האזורים פעילים באופן יעיל יותר יחד, ככל שמקריאים לילדים יותר", אמרה ד"ר הורוביץ-קראוס. במחקר נוסף נמצא שככל שילדים היו חשופים יותר למסכים, האזורים האמורים היו מסונכרנים פחות", הוסיפה.

ההסבר לכך הוא שככל שהורה מקריא יותר סיפורים לילדו, כך הילד "פנוי" יותר לדמיין את הסיפור. הדבר חשוב ביותר מפני שאותם האזורים הקשורים לדמיון ישמשו גם לרכישת יכולות מורכבות אחרות של קריאה והבנת הנקרא עם כניסת הילד לכיתה א'. למעשה, פעילות שגרתית כמו הקראת סיפור לפני השינה "מזינה" את מוחו של הילד ונותנת את הפלטפורמה ליכולות קוגנטיביות גבוהות יותר ויכולות שפה טובות יותר.

הפרופסור דורית ארם, ראש מגמת הייעוץ החינוכי בבית הספר לחינוך באוניברסיטת תל אביב, מצאה כי כאשר אנו מקריאים ספרים לילדינו, אנו תורמים גם להתפתחות הרגשית-חברתית שלהם. בסדרת מחקרים שערכה היא מצאה כי כמות השיח החברתי-הרגשי של ההורים עם ילדיהם בעת קריאת ספר מנבאת את ההסתגלת החברתית של ילדיהם, האמפתיה וההבנה המוסרית שלהם.

באמצעות קיום מפגשי קריאה בבתי הילדים, בהם הונחו ההורים כיצד להקריא לילדיהם ספרים בדרך יעילה, ולדבר על הרגשות של הדמויות בסיפור ועל מערך היחסים ביניהם, מצאה פרופ' ארם יחד עם שותפותיה כי לא רק שההקראה תורמת להתפתחות השפה של הילדים, אלא שהיא גם עוזרת להם לפתח את ההבנה שלהם את האחר.

"גילינו שיש חשיבות לא רק לכך שאנו מקריאים לילדים סיפורים, אלא גם לדרך שבה אנחנו עושים זאת. לא די בהקראה טכנית, עלינו לבחור את הסיפורים הנכונים לילדינו, ולנתב אותם באמצעות שאילת שאלות ושיח על רגדות הדמויות, ומערך היחסים שביניהן", אמרה פרופ' ארם. "ההערכה של ההתפתחות הרגשית חברתית התבססה בעיקרה על שאלונים לילדים, לגננות ולהורים ועל תצפיות ישירות. לדוגמא, הערכת התפתחות המוסר בקרב הילדים התבססה על מידת הבחנתם בין עברות מוסריות לבין חריגה ממוסכמות חברתיות, כמו גם על התנהגותם ובחינת התחשבותם באחר", הוסיפה.

 

"הקראת סיפור לילד היא לא רק הקריאה הטכנית בלבד", הוסיפה ד"ר הורוביץ-קראוס, "היא כוללת גם את החיבוק בין ההורה לילד, את קשר העין, ואת נוכחותו המלאה של ההורה בחוויית הקריאה המשותפת, כך שנפתח פתח גם לשיחה על מאורעות היום ועל רגשותיו של הילד. הספרים מאפשרים לנו לא רק חשיפה לעולמות תוכן ומאגרי ידע, אלא גם רגעי קסם, וריחוף על גלי הדמיון תוך שימוש ייחודי ברשתות מוחיות החיוני להתפתחות הילד." סיכמה.

לתכנית שבוע הספר המלאה >> https://www.pjisrael.org/shvua_hasefer/ 

ניתן לשתף את העמוד על ידי לחיצה על אחד האייקונים שלהלן:
Print Share