סְּפָרִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
צרו את גיבור הסיפור - הקיפוד מחומרים שיש בבית!
הצעה לפעילות יצירתית נהדרת בעקבות הספר ״הקיפוד שאמר מה אכפת״.מה צריך?
✔️ דף
✔️ איור של קיפוד בלי קוצים
✔️ קצת צבעי גואש
✔️ מזלגצרו קיפוד חמוד, קוצני וצבעוני!
עכשיו רק צריך שיהיה אכפת לו 🦔
האזינו לסיפור "הקיפוד שאמר מה אכפת"
אפשר להתרווח ולהאזין יחד לסיפור בכל עת.
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "הקיפוד שאמר מה אכפת", מאת: נרי אלומה | איורים: עמית טריינין | הוצאת: הקיבוץ המאוחד (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
מִפְגָּשׁ וְשִׂיחָה בַּגַּן
הטרמה לסיפור – תוכלו להכין את ילדי הגן לאתגר שמוצג בתחילת הסיפור ולספר להם על דבר-מה שחסם את דרככן לגן. אפשר לשאול אותם: מה אפשר לעשות במקרה כזה?
קריאה חוזרת – כדאי להמחיש את הסיפור ולהצביע על האיורים כדי שהילדים והילדות יוכלו לעקוב אחרי העלילה. כדאי גם לשאול שאלות הבנה:
מדוע נוצר הר על השביל?
מה גרם ההר שנוצר על השביל?
מדוע נזקק הקיפוד לעזרה?
מי עזר לקיפוד ואיך?
כיצד גמל הקיפוד לחבריו?
שיח רגשי – בעקבות הסיפור תוכלו לעודד שיח רגשי:
מה הרגישו העכבר והארנב כשהקיפוד אמר "מה אכפת" וגירש אותם?
מה הרגיש הקיפוד כשמצא את עצמו לבד בגשם?
כיצד הרגיש הקיפוד כאשר החברים עזרו לו?
מה הרגישו העכבר והארנב כשהקיפוד ביקש מהם סליחה?
עולם הילדים – כדאי להרחיב את השיח ולהתייחס לעולמם של הילדות והילדים:
האם קרה שמישהו לא התחשב בכם? כיצד הרגשתם? מה אמרתם? מה עשיתם?
מה ניתן לעשות במקרה כזה?
קרה לכם שהרגשתם עצובים?
איך נראה מישהו עצוב?
כיצד ניתן לשמח מישהו עצוב?
הִתְחַשְּׁבוּת
זו הזדמנות להכיר את המושג "התחשבות": הקיפוד לא התחשב בבקשה לפנות את הדרך, אך בהמשך הבין כי יש להתחשב באחרים: הקיפוד חשב רק על עצמו. העכבר והארנב, לעומת זאת, לא חשבו רק על עצמם, ועל כן יצאו לעזור לו על אף הגשם.
שיחה – תוכלו לשאול: איך היינו רוצים שיתחשבו בנו? מה נוכל לעשות בגן כדי להתחשב זה בזה?
כדאי לאסוף את הצעות הילדים ולהיעזר במושג "התחשבות" בנוגע ליחסים בגן.
התחשבות כחלק מהשגרה – אפשר להציע לילדים לספר על מישהו שהתחשב בהם במהלך היום ולעודד התנהגות כזו.
להעשרה – צפו יחד בסרטון בחצר של פופיק וליבי: התחשבות.
(עד דקה 03:30)
מִתְחַשְּׁבִים בַּסְּבִיבָה
כדאי לצאת לסיור ברחבי הגן, להתבונן סביב ולחשוב מה אפשר לעשות כדי שיהיה לכולם נעים יותר: אולי צריך לנקות את המקום? לשתול צמחים? לסדר את המרחבים בגן בדרך שונה?
אפשר להרחיב את ההתחשבות בסביבה ולצאת עם הילדים לסיור בשכונה או ביישוב ולחפש מקומות שכדאי ואפשר לנקות, לשפר וכך להתחשב בשכנים.
כדאי לצלם את הסביבה לפני הפעילות, במהלכה ואחריה, להציג את התצלומים בגן ולשתף את ההורים.
שילוב הקהילה – אפשר לנסות לפעול בשילוב כוחות בקהילה, למשל: הורי הילדים בגן, ילדי גנים נוספים, ילדים מבתי הספר הקרובים, מועדון קשישים ועוד.
להעשרה
מדריך מקיף להקמה, תחזוקה והפעלה של גינות קהילתיות
המרחב הפדגוגי – גני ילדים
קשר עם הבית
כדאי לשתף את ההורים בפעילויות בגן ובסביבתו.
אפשר לצאת לפעילות משפחתית של אכפתיות ותיקון.
אִכְפַּת לָנוּ מִבַּעֲלֵי הַחַיִּים
כיצד אנו יכולים לסייע לבעלי החיים בסביבה שלנו? רצוי לשתף את הילדים ולחשוב איתם מה ניתן לעשות בסביבה כדי לסייע לבעלי חיים וכיצד ניתן לקדם זאת. אפשר, למשל, להציע לחתולים ולכלבים קערות לשתייה ולהכין מתקני שתייה והאכלה לציפורים.
להשראה
להציל את חיות הבר – הקיפודים, ערוץ החינוכית
דאגה ודיווח – ניתן לדווח לרשויות, כמו "החברה להגנת הטבע", המשרד לאיכות הסביבה והעירייה, על בעלי חיים פצועים ועזובים.
משחק סוציו-דרמטי – גם במשחק שכזה ניתן לשלב תכנים אלו. אפשר לתכנן עם הילדים את המרחב ולחשוב יחד על העניינים האלה:
במה יעסוק המרחב?
מה כדאי להוסיף לו?
כיצד יתנהל המשחק?
מה הם הכללים?
להשראה – בית חולים לחיות בר – הקמת מרחב משחק בגן ביוזמת ילד במרחב הפדגוגי של גני הילדים
דאגה לחיות הבית – כיצד נדאג לבעלי החיים שאנו מגדלים בביתנו וכיצד נתחשב בהם?
להשראה – הו כמה שרציתי כלב, במרחב הפדגוגי של גני הילדים
מָה מִסְתַּתֵּר בְּאִיּוּר
הסיפור מתרחש בעונת הסתיו. אפשר להתבונן יחד באיורים ולגלות אילו מסימני הסתיו מתגלים באיורים.
פינטרסט
פינטרסט
ספרים נוספים, יצירות והשראה מחכים לכם בתיקיית הספר בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
שיחה - להתחשב
תוכלו לשוחח על התחשבות: מה זה "להתחשב"? מי התחשב במי בסיפור? – כדאי לשתף במקרים שמישהו התחשב בכם – מה קרה ואיך הרגשתם? ואיך תוכלו להתחשב זה בזה במשפחה?
משחק – מצאו אותי!
הביטו באיור המתאר את ביתו של הקיפוד.
בכל תור אחד המשתתפים יצביע על חפץ באיור. היכן נמצא חפץ זה בבית שלכם? המשתתפים האחרים מוזמנים למצוא אותו.
חיות ואיורים
גיבורי הספר הם קיפוד, ארנב ועכבר. באיורים שבספר מופיעות חיות נוספות – האם תוכלו למצוא אותן? כמה חיות מצאתם?
יֶדַע
ידע בתחומי הליבה
שפה ואוריינות – קידום הבנה של מסרים גלויים וסמויים בסיפור, פיתוח כישורי שיח רגשי, חריזה, הרחבת אוצר המילים ושימוש בביטויים ממשלב לשוני גבוה, לדוגמה: "מחילה", "עלה כבר אור ראשון", התנשא", "הֵעז", "ניעור".
מיון וקטגוריות של מילים – הקיפוד ממיין את החפצים שבביתו לקבוצות.
קידום ניצני קריאה – באיורים ישנם שלטים בעלי משמעות פונקציונלית: "הבית של קיפוד" ושילוט של תיבות האחסון לארגון חפצים.
הרחבת ידע העולם – בסיפור מופיעים מגוון בעלי חיים, כמו: נמלים, ציפורים, גירית, מרמיטה וארמדיל.
ידע בין-תחומי – מדע – באיורי הסיפור ניתן להבחין בסימני הסתיו ובדרך ההתנהלות של בעלי החיים, לדוגמה: בעלי חיים שחופרים מחילה.
מְיֻמָּנוּיוֹת
מיומנויות בין-אישיות – בסיפור מוצגים חוסר אכפתיות כלפי הזולת לצד עזרה הדדית והושטת עזרה, המלמדות אמפתיה, התחשבות והתנהלות חברתית נכונה ומתגמלת, יצירת מערכות יחסים ושיתופי פעולה חיוביים ושימורם.
עֲרָכִים
אהבת הספר וחדוות הלמידה
התייחסות לזולת, התחשבות בו ונתינה
סיוע לנזקק בעת צרה
הכרה בטעות ובקשת סליחה ומן הצד השני – קבלה ומחילה
כיבוד מערכות יחסים חברתיות
דרך ארוכה או קצרה? משחק מסלול להורדה
רוצים לשחק עם הילדים לאחר הקריאה?
הכנו עבורכם משחק בדיוק בשביל זה!
🖨️ מדפיסים
✂️ גוזרים
🎲 ומשחקים!
עצות טובות
מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? ממי אתם שמחים לקבל עצה? ממי קשה לכם לקבל אותה, ומדוע? – לפעמים עצות טובות באות באופן בלתי צפוי: תוכלו לשוחח על כך עם ילדיכם, להיזכר בפעמים בהן הקשבתם לעצות ולשתף בדברים שלמדתם מאנשים מבוגרים וצעירים.
ליהנות מהדרך
יצאתם לדרך והיא ארוכה? אולי משעממת? – אפשר לשחק במהלך הנסיעה: תוכלו לספור את השלטים בדרך, לזהות אותיות מוכרות, לגלות שינויים בסביבה בעקבות עונות השנה, לשיר שירים אהובים, וגם… להתבונן בדרך וליהנות מדברים שעד עכשיו לא שמתם לב לקיומם.
ללמוד מכל אדם
מה יכולים ילדים ללמד מבוגרים? ומה מבוגרים יכולים ללמד ילדים? – כדאי שתשתפו זה את זה בידע שלכם, ותוכלו להתנסות בו יחד: אפשר ללמד משחק, שיר, ריקוד, לשתף בידע על ספורט, בעל חיים או כל תחום אחר. לימדתם? למדתם? עכשיו החליפו תפקידים.
משחק – איך מגיעים?
איך מגיעים ממקום למקום בעזרת הקשבה? עמדו בפתח החדר בעיניים עצומות ובקשו מבני המשפחה להוביל אתכם בבטחה למקום אחר בבית, בעזרת הוראות. תוכלו להמשיך ולשחק במשחק לוח שיצרנו עבורכם, בעקבות הספר.
מפגש ושיחה
הטרמה לסיפור – תוכלו ליצור בכיתה שני מסלולים באורך שונה: מסלול קצר עם מכשולים, כמו כיסא או שולחן, ומסלול ארוך ללא מכשולים. התלמידים והתלמידות יתנסו בשתי הדרכים, ולאחר מכן תתקיים שיחה על הדרכים השונות: האם קרה לכם שחשבתם שמעשה שתעשו יהיה קל ופשוט והתברר לכם שהוא מסובך יותר? ואולי להפך? האם ניתן לדעת זאת מראש? כדאי לעמוד על כך שהדרך שאנחנו בוחרים בה יכולה להיות מפתיעה, קלה או קשה מכפי שחשבנו.
קריאת הסיפור – כדאי לעסוק בסיפור יותר מפעם אחת ולאחר הקריאה הראשונה לדון בכל פעם בנושא אחר.
הסיפור שלנו – מאחר שהסיפור מופשט וסמלי, כדאי לבקש מהתלמידות ומהתלמידים לתאר את תוכנו בדרכים מגוונות: לוודא שהם הבינו את מהלך הסיפור ולבקש מהם לספר אותו במילים שלהם, לצייר אותו או להמחיז אותו.
שיחה בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול את התלמידים:
דרך ארוכה וקצרה – מה זו "דרך קצרה שהיא ארוכה"?
מה זו "דרך ארוכה שהיא קצרה"?
למה, לדעתכם, הנערה עונה כפי שהיא עונה?
מה למד האיש בסוף הסיפור? האם הוא כעס על הנערה, לדעתכם?
מה עדיף: לבחור בדרך ארוכה או בדרך קצרה? לפתור תרגילים קלים בחשבון או להתמודד גם עם המורכבים יותר? להתחיל לרוץ במהירות או לשמור כוחות ולרוץ לאט יותר?
אחרי הקריאה השנייה:
על פרשת דרכים – מה עושים כשמתלבטים ולא יודעים מה לעשות? למי פונים? איך מקבלים החלטה? כדאי לשוחח על כך בזוגות ולבקש מהתלמידים ומהתלמידות להציג את התובנות שלהם בדרך יצירתית: המְחזה, ציור, קומיקס או פנטומימה.
הקשבה – ניתן לשאול: מדוע, לדעתכם, האיש בחר בדרך הקצרה? אילו היה מקשיב לדברי הנערה עד סופם, במה היה בוחר, לדעתכם? כדאי לעמוד על כך שגם אם טועים, ניתן לתקן. אפשר להתנסות בתרגילי הקשבה [ר' בהמשך].
מהירות ואיטיות – האיש מיהר לדרכו. מתי אתם אוהבים להתנהל לאט ומתי מהר? כדאי להתנסות בתרגילים של הליכה איטית, של נשימה איטית ושל התבוננות איטית בסביבה ולאסוף חוויות ותובנות.
אנחנו מקשיבים
למה חשוב להקשיב למי שאנחנו מדברים איתו?
איך אנחנו מרגישים כשלא מקשיבים לנו?
כדאי לשוחח על כך עם התלמידים ועם התלמידות ולתרגל את האתגר והיתרון שבהקשבה לזולת:
תרגיל בזוגות – כל אחד ואחת מקשיבים בתורם לבן או בת הזוג המספרים על עצמם במשך דקה עד שתי דקות. רצוי לסייע בהכוונה: "ספרו על חלום שחלמתם", "ספרו על משחק שאתם אוהבים"… בסיום התלמידים והתלמידות משתפים את הכיתה בפרטים שהתחדשו להם מהסיפור.
תרגיל ציור גב אל גב – הזוגות יושבים גב אל גב, כאשר אחד מבני הזוג מתאר את הדרך לביתו, אך השני צריך מפה, ובן זוגו מצייר לו אותה. כדאי לעודד ביקורי בית הדדיים בעקבות ההתנסות. האם המפה סייעה בדרך?
תרגיל הקשבה לסיפור – המורה חוזרת ומקריאה סיפור מוכר ומשנה בו כמה מילים. התלמידים והתלמידות צריכים לזהות מה השתנה בעוד הספר מונח לפניהם.
המשך לסיפור
בסוף הסיפור האיש יצא לדרך הארוכה. מה הוא פגש בה? על מה הוא חשב בדרך? תוכלו לבקש מהתלמידים ומהתלמידות לכתוב המשך לסיפור ולהוסיף איור או תצלום. אפשר ליצור דגם תלת-ממדי של שתי הדרכים: אחת קצרה ומרובת מכשולים כמו בסיפור, ואחרת ארוכה כיד הדמיון.
מילים-מילים
אוצר מילים – במהלך קריאת הסיפור כדאי לתווך לתלמידים ולתלמידות מילים לא מוּכָּרוֹת, כגון "אתמולַיִים' ו"קיסוסית".
הכפלה – אפשר להתייחס לתופעה הלשונית של הכפלה: אתמוליים, חתוליים, נעליים, אופניים.
מילים מחוברות – בסיפור מופיעה המילה "כלבסוס", המורכבת משתי מילים: "כלב" ו"סוס". כדאי להדגים חיבור של שמות בעלי חיים ולהרחיב לנושאים נוספים, כמו מזון (גלידה ועוגה = עוגילידה), כלים וכדומה. אפשר לעודד את התלמידות והתלמידים ליצור מילים מחוברות משלהם ולאייר אותן.
מסלול חיצים
מניחים שורת חיצים על הרצפה באופן כזה שכל חץ מורה לכיוון אחר. התלמידות והתלמידים מתקדמים על פי הכיוון שהחיצים מורים אליהם. אפשר להוסיף לצד כל חץ תמונה של יד או של רגל, כך שבכל פעם מניעים איבר אחר לפי ההוראות. לאחר כל התקדמות מבקשים מהם לתאר מה הם "רואים" במקום החדש: הם יכולים לתאר משהו מהכיתה או לתאר דרך מדומיינת: "אני רואה את הרצפה" או "אני רואה הר ועליו ארמון".
משחקי מסלול נוספים בפינטרסט של ספריית פיג'מה.
ביטויים עם המילה "דרך"
אפשר להרחיב ולעסוק בביטויים שמשולבת בהם המילה "דרך": דרך ארץ, אצה לו הדרך, דרך אגב, דרך המלך, קפיצת הדרך.
תוכלו לעודד חקר של משמעות ביטויים ושימושם בשפה, בחיי היום-יום ובכתיבה. אפשר להכין תערוכה של התוצרים.
להעשרה – צירופים עם המילה "דרך", אתר מילוג
דרכים ושבילים בעברית, האקדמיה ללשון העברית
קשר עם קהילת הכיתה
משחק לוח להולכים בדרכים ארוכות וקצרות! סִרקו את הקוד ותגיעו למשחק לוח בהשראת הסיפור. כדאי לשתף את המשפחות ולעודד משחק משפחתי!
שיתוף משפחות עולים – משחק הלוח מתורגם לאמהרית ולרוסית. הצעות הפעילות למשפחות נמצאות בדף הספר "הדרך הארוכה" באתר ספריית פיג'מה באמהרית, ברוסית ובאנגלית.
האזינו לסיפור "סתם שדה ריק"
אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הסיפור "סתם שדה ריק", מאת: תמר וייס-גבאי | איורים: בלה פוטשבוצקי | הוצאת: כנרת (גנים)
יוצרים ומגישים – ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר מוזיקה ונגינה – טל בלכרוביץ' פתיח – דידי שחר
מוכנים/ות? מת – חי – לים!
שיחה – מה זו התחשבות?
"חשוב לנהוג בסביבה בהתחשבות" – מה זו התחשבות? איך אפשר להתחשב זה בזה בבית, בקרב בני המשפחה? ואיך נתחשב בסביבה? תוכלו לשוחח על כך עם הילדות והילדים ולהציע הצעות כיצד להתחשב בבני אדם ובסביבה.
הזמנה לתצפית
מוזמנים לצאת לתצפית על פיסת טבע בסביבה: גינה בקרבת הבית, שדה, חצר או אדנית במרפסת. מה תגלו אם תשבו בשקט ותתבוננו? מומלץ להצטייד בזכוכית מגדלת.
לומדים זה מזה
מה מבוגרים יכולים ללמוד מילדות ומילדים? הרבה דברים! לשחק במשחק אהוב, להכין יצירה, להכיר נושא שנלמד בגן או לשתף במחשבה מעניינת. ומה ילדים וילדות יכולים ללמוד ממבוגרים? כדי לגלות מה ניתן ללמוד זה מזה צריך רק לשבת יחד ולהיות קשובים.
תופסים צבעים
השמיים כחולים, האדמה חומה, הצמחייה ירוקה. כדאי לצאת החוצה ו"לתפוס צבעים": כל אחד וכל אחת, לפי תור, מכריזים על צבע, ושאר המשתתפים צריכים למצוא במהירות פריט בסביבה באותו הצבע ולהצביע עליו.
מפגש ושיחה בגן
הטרמה לסיפור – איך אתם מגיעים לגן? האם אתם הולכים ברגל או נוסעים? מה אתם רואים בדרך? תוכלו לשוחח על כך עם הילדים והילדות ולהסביר שהסיפור שהם עומדים לקרוא מתרחש בדרך אל הגן.
אפשר לשאול: מה אתם חושבים שיקרה לגיבורי הסיפור בדרך לגן?
בעקבות הסיפור – תוכלו לשאול: למה בהתחלה כולם חשבו שהשדה ריק? איך הילדים גילו שהשדה לא ריק בכלל? למה המבוגרים לא שמו לב למה שקורה בשדה? האם גם אתם שמים לב לפעמים לדברים שאחרים לא רואים? האם ילדים וילדות יכולים ללמד מבוגרים? אם כן, מה הם יכולים ללמד אותם?
שומרים על הטבע
לאחר קריאת הסיפור ועיון משותף באיורים כדאי לשאול:
איפה יש פיסת טבע באזור שלנו?
מה אתם אוהבים לעשות בטבע?
איך שומרים על הטבע?
בעקבות השיחה ילדי הגן יכולים להכין כרזה שמתייחסת לפעולות שכדאי לעשות בטבע ולפעולות שיש להימנע מהן.
העשרה – דרך כערך – יציאה למרחב הסביבתי כפעילות שבשגרה
טבע עירוני – עמק הצבאים, פארק טבע עירוני , טבע עירוני תל-אביב-יפו
טבע עירוני כפר סבא" ,טבע עירוני בירושלים – תערוכה
ספרים בנושא שמירת הטבע והקשר לטבע – הטיול הקטן, איך זה להיות עץ, האיש שאהב עצים, סיפור על גשם, שלג של סביונים
מְאמצים טבע
בעקבות הסיפור תוכלו לאמץ מרחב טבעי בקרבת הגן או לייחד לכך פינה בחצר:
חוקרים – מה יש בשדה? – מה רואים, מריחים ומרגישים? מהו עולם החי שקיים בשדה? מה צומח שם? ומה עשו בני האדם בַּמקום? ניתן להיעזר בזכוכית מגדלת או במשקפת ולעודד שיטוט, התבוננות, שאילת שאלות ויוזמה.
יוזמים – מה נרצה לעשות? – כדאי לחשוב יחד מה ניתן לעשות כדי לשמור על המרחב הטבעי ולסייע לו.
יצירה ותיעוד – כדאי לעודד יצירה במרחב הטבעי ובגן בעקבות הביקור במקום.
שיתוף משפחות – אפשר להזמין את בני המשפחה למרחב הטבעי. ילדי הגן ידריכו אותם ויציגו לפניהם את היוזמות שלהם, את היצירות שלהם ואת כלל הפעילות.
הכנת שלט – אפשר לשאול את לילדים מה הם היו רוצים לומר למי שמגיע, להציע להם להכין שלט למבקרים בַּמקום ולהכין יחד את השלט.
העשרה – רגעי קסם ביער – אימוץ שטח טבעי בסמוך לגן
בית גידול לחיות
בית גידול – הסביבה הטבעית של בעלי חיים וצמחים
כדאי להכיר בעלי חיים ואת סביבת הגידול שלהם: מדוע מתאים לדג לחיות בים? ומדוע הגמל חי במדבר? מה יקרה לחיה אם יעבירו אותה לסביבה שהיא לא רגילה לחיות בה?
בעקבות השיחה ניתן לשחק משחקי התאמה וזיכרון של חיות ובתי הגידול שלהן.
העשרה – בתי גידול נדירים, החברה להגנת הטבע
איור מדעי
מאיירת הספר, בלה פוטשבוצקיֵ הקפידה לשלב איורי בעלי חיים וצמחים שדומים מאוד למינים המציאותיים. בעמוד האחרון של הספר היא הוסיפה מעין מילון מאויר של הפריטים הללו. כדאי לחשוף את הילדים והילדות לעמוד זה. אפשר להשוות בין תצלומים מציאותיים ובין האיורים. אפשר לצאת למרחבי החיים ולבדוק: אילו מינים חיים וגדלים בסביבתנו? האם נמצא את המינים המופיעים בסיפור?
אפשר להזמין את הילדים ליצור יומן מעקב מאויר של הפריטים החיים במרחב החיים של הגן.
להעשרה – השידור מיקוד התבוננות ואיור חווייתי בטבע, "אקדמיה ברשת", שבו רן לוי-יממורי מדגים תהליך של התבוננות וציור בגן ובטבע.
מי עבר כאן?
הילדים מגיעים אל השדה הריק ומבחינים בעקבות בעלי חיים שהתהלכו בשדה. ומי מבקר בחצר הגן שלנו? אפשר להכשיר בגן חלקה קטנה, ובה נפזר חול, נחליק יחד את השכבה העליונה באמצעות מגב ולמוחרת נבדוק אם יש עקֵבות חדשות ונגלה מי השאיר אותן.
אני רואה בעיני הקטנה
הסיפור כולו מרובה בתיאורים שהקוראים יכולים ללמוד מהם על הסובב אותם. אפשר לשחק עם הילדים והילדות את המשחק "אני רואה בעיני הקטנה" ועל ידי כך להעמיק את ההתבוננות ולהרחיב את יכולת התיאור.
סיפורי מסלול
אפשר להציע לילדי הגן לבחור מסלולים שונים בדרכם אל הגן ולמפות את המסלולים.
מפה – אפשר להזמין את הילדים ואת הילדות ליצור מפה של חצר הגן בדומה לאיור שבספר.
מסלולים – כדאי לבחור מסלולים ולשחק במשחקים שמשלבים הליכה במסלול, לדוגמה "מחפשים את המטמון".
להשראה – השידור סימני דרך במאגר ההקלטות במרחב הפדגוגי
גשר לקשר
תוכלו לשאול: מה זה גשר? אילו גשרים אתם מכירים? לשם מה נדרשים גשרים?
כדאי לעודד בניית גשרים בדרכים מגוונות: לגו, קוביות, מצנח בד או גשר אנושי של ילדים וילדות שאוחזים ידיים. מי רוצה לעבור מתחתיו?
מעבר אקולוגי – כדאי להכיר לילדי הגן את המעברים האקולוגיים שנבנו בישראל כדי לאפשר לבעלי חיים לחצות כבישים סואנים בבִטחה, למשל: מעבר בגן לאומי ירקון או מעבר אקולוגי לצבאים מעל כביש 6 בדרום הארץ.
לצפייה – בעלי חיים במעבר אקולוגי מעל כביש 70
אפשר להכיר לילדים ולילדות סיפורים ושירים העוסקים בגשרים:
שירים – כל העולם כולו גשר צר מאוד, בְּנו גשר מזהב, גשר אביניון
אפשר להציג לפניהם גם גשרים מיוחדים: להכיר גשרים מיוחדים מהעולם.
משוחחים
בעקבות נורי כדאי לשוחח על הביטוי "שלח לחמך…" ועל מקרים שבהם עשיתם טובה לאחרים. תוכלו לשאול: האם אנחנו עושים טובות כדי לקבל גמול? האם הטובה שהענקנו יכולה להספיק ולהיות בעצמה הגמול הטוב שקיבלנו?
מילים טובות
מה עוד נוכל לשלוח על פני המים שיכול לעזור לאחרים? לא תמיד אלו חפצים או דברים מוחשיים שאנחנו מעניקים לאחרים, לפעמים אלו מעשים שלנו ודברים שלנו, למשל מילים. תוכלו לשבת במעגל ובכל סבב להעניק מילים טובות לאחד מבנות או מבני המשפחה. אפשר גם להכין "דף של נחת" לכל אחת ואחד, שבו כולם יכתבו או יציירו מילים טובות ומעצימות.
מה אומרים הדגים?
בעקבות הסיפור ניתן להכין יצירה משותפת: מדביקים על דף תמונות של דגים מסוגים שונים, להקה של דגיגים, לווייתן ועוד, מצמידים להם בלוני קומיקס וכותבים מה הם אומרים על מעשיו של נורי ועל חבריהם שאר יצורי הים.
שולחים לחם על פני השמיים
האם דגים אוכלים לחם? ומה אוכלות הציפורים? אילו בעלי חיים מותר להאכיל? תוכלו לחפש את התשובות לשאלות הללו, להתנסות בהאכלה ולחוות את תחושת הסיפוק שבהענקה לאחר. ניתן להתקין מתקן האכלה לציפורים במרפסת או על עץ, ולקוות שהשמועה על המתקן תעשה לה כנפיים.
מפגש ושיחה בכיתה
הסיפור מזמן התעמקות בפתגם "שלח לחמך…". כדאי לשוחח עם התלמידים על משמעות הפתגם:
מתי, לדעתכם, מתאים להשתמש בפתגם?
מדוע נבחר דווקא הלחם לפתגם זה?
– כדאי לעמוד יחד על חשיבותו של הלחם בחיינו כמזון בסיסי וסמלי.
– באיזה "לחם" נוכל להזין את העולם שסביבנו? אילו דברים בסיסיים וחשובים נוכל להעניק לעולם? אלה יכולים להיות מילים טובות, חיוך, התנהגות מכבדת ועזרה למי שזקוק לכך.
סיפורים נוספים – כדאי לשוב ולקרוא סיפורים נוספים שעוסקים בנתינה, כמו "החוט שלא נגמר", "שני אחים" ו-"ענק בישל מרק".
העשרה – הספר "קיש קיש קַרְיָא", המתאר בחריזה פתגמים וביטויים .
על דגים גדולים ואנשים
לווייתנים, דגים גדולים ושהייה בבטן הדג – את כל אלו ניתן למצוא בסיפורים בתרבויות שונות. כך, לדוגמה, בתנ"ך ניתן לקרוא את סיפורו של יונה הנביא, שנבלע על ידי דג וניצל מטביעה. בסיפור שונה לגמרי מופיע פינוקיו, בובת העץ שהופכת לילד אמיתי ונבלעת בבטנו של לווייתן ענק.
כדאי להכיר לילדים ולילדות את הסיפורים הללו, לצפות באיורים המתארים את הדמויות ולשאול: למה, לדעתכם, הדמויות נבלעות בבטנו של דג גדול?
אגדות שלמה המלך
זו הזדמנות לספר על שלמה המלך ועל חוכמתו ולהכיר את אגדות שלמה המלך, את הפתגמים ואת הביטויים שנוצרו בספר מִשְׁלֵי.
להעשרה – הספר "שלמה המלך והדבורה" וסרטוני האנימציה "אגדות שלמה המלך" שיצר רוני אורן.
"אם תרצו אין זו אגדה"
בנימין זאב הרצל, חוזה מדינת היהודים, כתב על הרעיון להקמת מדינה את המילים: "אם תרצו, אין זו אגדה". מאז הפכו המילים לדרך לבטא חלום שניתן להגשים בכוח הרצון. כדאי לדבר על מקור הביטוי ועל משמעותו ולחשוב: האם אתם מסכימים עם הרעיון שהרצל הביע?
יצירה משותפת:
תוכלו לבקש מכל תלמיד ותלמידה לכתוב על גבי דג רעיון למעשה טוב שניתן לעשות למען הזולת: הדגים חוברים לשרשרת שאותה תולים בכיתה, ובכל פעם בוחרים את אחד הדגים, קוראים את הרעיון הכתוב בו ובוחנים כיצד ניתן ליישם את הרעיון שמוצג בו בחיי היומיום בכיתה.
להכיר בעלי חיים:
תמנון, סוסון ים, מדוזה ודג מסור מתחבאים בין איורי הספר. כדאי לחפש את חיות הים ואת חיות היבשה, את בעלי הכנף ואת הזוחלים, להכיר את שמותיהם ולבחור כמה מהם להיכרות קרובה.
להעשרה – שמורות טבע ימיות בישראל, רשות הטבע והגנים
משוחחים על שפות:
נורי קיבל מתנה: הוא מצליח להבין את שפת החיות. ניתן לשוחח עם התלמידים ולדון בשאלה אם החיות אכן מדברות ביניהן. כדאי לחשוב על שפות דמיוניות, כמו "שפת החפצים" או "שפת הצמחים", ולהרחיב את השיח גם לשפות נוספות שאנשים מדברים בהן, כמו שפות זרות או שפת הסימנים.
להעשרה – בעלי חיים מדברים, ואנחנו לא מבינים – YNET;
א-ב של ציפורים – מט"ח;
העיפרון הכי מחודד -שפת החיות, כאן חינוכית
קשר עם קהילת הכיתה:
מומלץ לשתף את משפחות התלמידים בשרשרת הדגים שהוכנה בכיתה, ולבקש מההורים להוסיף עצה משלהם למעשה טוב שכדאי לעשות למען אחרים.
האזינו לסיפור "החוצה"
הימים האלו עכשיו הם ימים לא רגילים, ובימים כאלה סיפורים יכולים לשמח, לרגש, אפילו להצחיק. אנו מזמינים אתכם/ן להאזין להקלטה הקסומה של הספר "החוצה", מאת: רינת פרימו | איורים: איתי רייכרט | ידיעות ספרים.
האם יצליח אבא ללמד את איתמר שגם המסדרון, חדר המדרגות ואפילו הרחוב הם שלו? האזינו לסיפור וגלו!
יוצרים ומגישים: ירדן בר כוכבא – הלפרין ודידי שחר
מוזיקה ונגינה: טל בלכרוביץ'
פתיח ההסכת ולחן השיר בסיפור "החוצה": דידי שחר
מה עוזר לי לזכור?
בסיפור מופיעה שוב ושוב רשימת הצעצועים של איתמר. בזמן קריאות חוזרות של הסיפור תוכלו לשחק במשחק הזיכרון: כמה מרשימת הצעצועים הילדים זוכרים? את כולה? חלק ממנה? האם החריזה עוזרת לזכור?
מדוע ילדים רוצים לקרוא שוב ושוב את אותו הסיפור? לקריאה עברו למגזין שלנו >>
סדנת שיקום לצעצועים ושוק קח-תן
סדנת שיקום לצעצועים – נבקש מהמשפחות להביא צעצועים ומשחקים שזקוקים לשיפוץ. נערוך סדנת שיקום בשיתוף הורים, ונשפץ, נרכיב וניצור צעצועים חדשים. שוק קח-תן – ניתן לארגן שוק בו משפחות מביאות צעצועים ישנים ומחליפות ביניהם משחקים וצעצועים. ביניהם הצעצועים שעברו שיקום בסדנה שיצרנו.
סיפור תלמודי
"החוצה" נכתב בהשראת סיפור תלמודי על אדם שסיקל מרשותו לרשות הרבים: מעשה באדם אחד שהיה מסקל מרשותו לרשות הרבים, ומצאו חסיד אחד. אמר לו [החסיד]: "ריקא [אדם ריק], מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שלך?" לגלג עליו [האדם שסקל אבנים לגלג על החסיד] . לימים נצטרך [האדם שסיקל] למכור שדהו, והיה מהלך באותו אתר רשות הרבים ונכשל באותן אבנים. אמר: "יפה אמר לי אותו חסיד מפני מה אתה מסקל מרשות שאינה שלך לרשות שהיא שלך". (בבלי, בבא קמא, דף נ', ע"ב).
מחזור צבעים
האם גם לכם יש צבעים שבורים ששקלתם לזרוק? אפשר למחזר אותם! ממיינים אותם לצבעים בעלי גוון דומה, מקלפים את שאריות עטיפות הנייר ומכניסים אותם לתבניות אפייה מנייר או מסיליקון. אופים בחום נמוך עד שהצבעים נמסים. מקררים, משחררים מהתבנית ונהנים מצבעים חדשים וססגוניים!
בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום.
הסיפור המקורי נפתח במשפט: "בן ארבעים שנה היה ולא שנה כלום." לעומתו, בחרה שוהם סמיט לפתוח אחרת את עיבוד הסיפור לילדים צעירים. הטקסט, כמו האיורים, נותן מקום נכבד לכל אותם הדברים שידע עקיבא לעשות לפני שלמד קרוא או כתוב. כדאי לחשוב כיצד תרצי להציג את כל הדברים שילדי הגן יודעים לעשות, למה הם מסוגלים… וגם לתת ביטוי לשאיפות שלהם, מה חסר ומה יתווסף כשילמדו לקרוא.
"לא הביישן למד"
"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדפנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. הסיפור מזמין עיסוק בפתגם וחיבור עם ההווי של ילדים שונים בקבוצה. מה מסקרן אותנו, איך לומדים דברים חדשים, מתי ואת מי שואלים, איך ואיפה מחפשים מידע… כדאי להוסיף דוגמאות מהניסיון האישי שלך ולהזמין דוגמאות מהורי הגן. כך תעודדי את הילדים לא להתבייש לשאול ותדגישי בסיפורים אישיים ש"לעולם לא מאוחר ללמוד".
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן
מנהיגים רבים החלו את דרכם כרועי צאן. אפשר לחבר את הסיפור על רבי עקיבא עם דמויות נוספות ולשוחח על מהות העבודה של הרועה והתכונות המאפיינות אותו. אפשר לחשוב יחד איך תפקיד רועה הצאן סייע לרבי עקיבא בהמשך דרכו – כמנהיג חכם ומורה גדול בישראל.
איפה אתם וילדיכם מחפשים תשובות לשאלות שלכם?
"לא הביישן למד" (אבות ב, ה): כשרבי עקיבא ראה את הסימנים בדופנות הבאר ולא הבין איך נוצרו, הוא הלך לחפש תשובות בבית המדרש. איפה אתם וילדיכם מחפשים תשובות לשאלות שלכם? האם יש דברים שילדיכם יודעים ואתם לא? אל תתביישו לשאול אותם!
"האגדות שלנו" הוא קובץ ובו עשרה סיפורים שונים.
"האגדות שלנו" הוא קובץ ובו עשרה סיפורים שונים. בטרם הצגת הספר בכיתה מומלץ לקחת אותו הביתה, לקרוא את כל הסיפורים, לעיין בהקדמה ובהערות בשוליים. כדאי לחשוב כיצד תרצו להציג את תוכן וצורת הספר לילדים, במה תרצו לעסוק בכיתה, ומה עדיף להשאיר לגילוי של הילדים עם הוריהם בבית.
להתחפש ולהמחיז אחד הסיפורים
על מנת להכניס את הילדים לאווירה של הסיפורים, אפשר להתחיל בהצגה כללית של אחת הדמויות. ניתן להתחפש ולהמחיז אחד הסיפורים, לפתוח בשיר או בפתגם, או להזכיר סיפור אחר שהילדים כבר מכירים אודות הדמות.
לקרוא יחד אחד הסיפורים
אפשר לקרוא יחד אחד הסיפורים, לעצור את הקריאה לפני נקודת המפנה של הסיפור (לפעמים יש יותר מאחת) ולבקש מהתלמידים להציע מה הם היו עושים במקרה המתואר (למשל, מה היו עושים במקום הלל הזקן אילו היו מגרשים אותם מבית המדרש, מה היו עושים במקום ר' חנינא בן דוסא אילו היו פוגשים באדם שהשאיר אצלם את התרנגולות וכו').
לבחור אחד הסיפורים ולהמחיז אותו יחד בכיתה
אפשר לבחור אחד הסיפורים ולהמחיז אותו יחד בכיתה. כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, כדים וכדומה). ניתן גם לשלב בהצגה תנועה ומוסיקה.
לחפש חיבורים בין הנושאים שעולים מהסיפורים לבין חוויות
כדאי לחפש חיבורים בין הנושאים שעולים מהסיפורים לבין חוויות מזמנות מהווי הילדים בכיתה. רצוי גם לקשר עם תכנים המועברים במסגרת תכנית "מפתח הל"ב".
לשוחח עם הילדים על חכמים ועל חוכמה.
הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. תוכלו לשוחח עם הילדים על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?
לשאול את הילדים אם הם הופתעו מחלק מהסיפורים
האם הילדים נהנו מהסיפורים? האם הם הבינו את כולם? לעתים סיפורי חז"ל הם כמו חידות. במעט מילים הם עוסקים בנושאים גדולים, ולפעמים הסוף מפתיע. אפשר לשאול את הילדים אם הם הופתעו מחלק מהסיפורים, אם משהו הצחיק אותם, אלו מחשבות עלו בעקבות המעשיות של חז"ל?
יחד עם הילדים אפשר לקשט את הכיתה בפתגמים ואמרות מהסיפורים.
יחד עם הילדים אפשר לקשט את הכיתה בפתגמים ואמרות מהסיפורים.
להכיר לילדים גרסאות שונות לסיפורים שבספר
זו הזדמנות להכיר לילדים גרסאות שונות לסיפורים שבספר. תוכלו להביא לכיתה את ספר האגדה, את מקורות הסיפורים בתלמוד, קבצי אגדות אחרים ועוד. אפשר לבקש מהילדים לשאול את הוריהם אם גם הם הכירו את הסיפורים, ולחפש בבית או בספריה גרסאות שונות להביא לכיתה (למשל, הסדרה "כה עשו חכמינו" שליקטה יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך…). אפשר לערוך תצוגה בכיתה ולהזמין את הילדים להשוות בין הגרסאות השונות.
לבקש מהילדים לבחור עם הוריהם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליהם במיוחד
תוכלו לבקש מהילדים לבחור עם הוריהם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליהם במיוחד וליצור ביחד, בעזרת חומרים וחפצים המצויים בבית, את אחת הסצנות המעניינות מתוך הסיפור או את אחת הדמויות המופיעות בו. את היצירות ניתן להעמיד בתערוכה בכיתה או במסדרון בית הספר תחת הכותרת "מעשה אבות סימן לבנים".
ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו
בהשראת הספר אפשר לערוך "ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו" להורים וילדים, כולל המחזת הסיפורים, יצירה בעקבותיהם, עיסוק בפתגמים ושירים.
לשוחח עם ילדיכם על חכמים ועל חוכמה
הדמויות המתוארות בסיפורים נקראות חז"ל – חכמינו זיכרונם לברכה. בעקבות הקריאה המשותפת תוכלו לשוחח עם ילדיכם על חכמים ועל חוכמה. לפי מה אנחנו קובעים שמישהו "חכם"? את מי אנחנו מחשיבים "חכמים" היום? האם אנחנו מכירים סוגים שונים של חוכמה?
האם הכרתם חלק מהסיפורים?
האם הכרתם חלק מהסיפורים? אם שמעתם אותם בילדותכם, תוכלו לשתף את ילדיכם ולספר להם מי סיפר לכם אותם ומה למדתם מהם. האם נהניתם מהסיפורים?
האם אתם מכירים גרסאות שונות לסיפורים שבספר
לסיפורים אחדים יש גרסאות שונות. האם אתם מכירים גרסאות שונות לסיפורים שבספר (מתוך ספר האגדה, מהתלמוד או ממקורות אחרים)? תוכלו לחפש את הסיפורים יחד ולהשוות ביניהם.
אגדות חז"ל ומדרשים עברו בקהילות ישראל מדור לדור
אגדות חז"ל ומדרשים עברו בקהילות ישראל מדור לדור, חלקם בכתב ואחרים בעל-פה. האם יש סיפור ששמעתם מסבא או מסבתא, סיפור שעבר במשפחה שלכם מדור לדור? אפשר להמשיך את שרשרת הדורות ולספר אותו לילדיכם.
תוכלו לשאול את ילדכם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליו במיוחד
תוכלו לשאול את ילדכם איזה סיפור מתוך הספר היה חביב עליו במיוחד. יחד תוכלו לחשוב איזו משמעות יש לו בימינו. עם איזו דמות אתם מזדהים? כיצד הייתם מגיבים במקרה דומה?
לבחור את אחד הסיפורים ולהמחיז אותו.
אפשר לבחור את אחד הסיפורים ולהמחיז אותו. כדאי להיעזר בתחפושות ובאביזרים מתאימים (בדים, גלימות, כדים וכדומה).
ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו"
האם אתם מכירים אגדות נוספות על הדמויות שנזכרו בספר? זו הזדמנות להעשיר את הילדים באמרות ידועות ובסיפורי חז"ל נוספים ולערוך "ערב פתגמים וסיפורים מימים עברו". אפשר להיעזר באתר האינטרנט "ספר האגדה לילדים", בספר המלא של שהם סמיט "האגדות שלנו" או בקובצי אגדות חז"ל אחרים, כגון הסדרה "כה עשו חכמינו" של יוכבד סגל, "חכמינו לימינו" של אורי אורבך, ועוד רבים נוספים.
אנו מאחלים לכם קריאה מהנה ושיחה נעימה!
"התרנגולים שהפכו לעזים" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי
"התרנגולים שהפכו לעזים" הוא עיבוד מודרני לסיפור תלמודי. לצד המסר הערכי הטמון בסיפור, הוא מפגיש את הילדים עם דמות ידועה מהמקורות. לפני שאת קוראת את הספר עם הילדים כדאי ללמוד על רבי חנינא בן דוסא (בהמשך הדף), להכיר אותו לילדים ולתאר את התקופה בה התרחש הסיפור. אפשר ללבוש בגדים מתאימים ולהציג את עצמך כאישתו של הרבי, תוך ציון אישיותו ואורח חייו, התקופה ההיסטורית בה מתרחשת העלילה ופרטים נוספים שיכניסו את הילדים לאווירה של הסיפור.
תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני
תוכלי להרחיב את הסיפור ולספר לילדים על אבן הטוען, מעין "אגף מציאות" מתקופת הבית השני: תנו רבנן: אבן טוען היתה בירושלים. כל מי שאבדה לו אבידה, נפנה לשם וכל מי שמוצא אבידה – נפנה לשם. זה עומד ומכריז וזה עומד ונותן סימנין ונוטלה (תלמוד בבלי, בבא מציעא, דף כח, עמוד ב).
כך אנו למדים כי בזמן העלייה לרגל לבית המקדש היתה מונחת אבן גדולה בירושלים או בסביבתה, אליה היו מגיעים אנשים שאיבדו או מצאו דבר-מה. אנשים היו עומדים ליד האבן ומכריזים על אבידות. מי שאבד לו חפץ היה מתאר אותו לפי סימנים ייחודיים, ואם הצליח בתיאור – המוצא היה מחזיר לו אותו.
ומה קורה אצלך בגן?
ומה קורה אצלך בגן? האם יש לכם ארגז מציאות או דרך אחרת להשיב חפצים אבודים? אפשר להעתיק את מנהג אבן הטוען לגן, ולקבוע מקום מרכזי בו יוכלו ילדים להכריז על מציאות ולחפש חפצים אבודים.
זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים
זו הזדמנות לשוחח עם הילדים על שמירת חפצים, וגם ללמד אותם כי גם היום יש מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקות אבידות ומציאות במקומות ציבוריים).
"משחק הסימנים"
אפשר לשחק את "משחק הסימנים": בזמן שאחד הילדים עוזב את החדר, חבריו בוחרים חפץ בחדר. עם חזרתו לחדר, הילד מנסה לנחש מהו החפץ המוסתר, תוך תיאור החפץ על פי סימנים מזהים.
לצייד את הפינה למשחק סוציו-דרמטי בתחפושות ואביזרים
כדאי לצייד את הפינה למשחק סוציו-דרמטי בתחפושות ואביזרים מתאימים כדי לעודד המחזת הסיפור ושילוב תוכנו במשחקי "כאילו" של הילדים.
השבת אבידות
שיחה בעקבות רגשותיהן של הדמויות בסיפור עשויה לסייע בהעלאת הרגישות של הילדים לחשיבות של השבת אבידות גם בחייהם.
מה לדעתם חשב האיש שאיבד את התרנגולת
למרות העוני של משפחתו, ר' חנינא בן דוסא לא שמר לעצמו את התרנגולת ולא ביקש כל תגמול על שמירתה עד שהשיב אותה לבעליה. אפשר לשאול את דעתם של הילדים: האם הם חושבים שהוא התנהג כראוי? למה לדעתם הוא לא ביקש תמורה למעשיו? ומה לדעתם חשב האיש שאיבד את התרנגולת כשנודע לו שרבי חנינא שמר עליה ואף הגדיל את ערכה?
מי היה רבי חנינא בן דוסא?
מי היה רבי חנינא בן דוסא?
רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על צניעותו ותכונותיו המיוחדות. אף על פי שרבי חנינא ומשפחתו חיו בעוני רב, הוא לא התפתה לקחת את מה שאינו שייך לו, והקפיד מאוד להשיב אבדה לבעליה. הסופר אורי אלון עיבד את הסיפור על רבי חנינא והתרנגולת שהלכה לאיבוד, על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית, דף כה, עמוד א:
מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו של רבי חנינא, והניח שם תרנגולין ומצאתן אשתו של רבי חנינא בן דוסא, ואמר לה: אל תאכלי מביציהן. והִרבו ביצים ותרנגולין, והיו מצערין אותם. ומכרן, וקנה בדמיהן עזים. פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר לחברו: בכאן הנחתי התרנגולין שלי. שמע רבי חנינא, אמר לו: יש לך בהן סימן? אמר לו: הן. נתן לו סימן ונטל את העזין
להתבונן יחד באיורים החינניים
אפשר להתבונן יחד באיורים החינניים שאייר מנחם הלברשטט, ולבקש מילדיכם לספר את הסיפור במילים שלהם. איננו יודעים איך נראה רבי חנינא בן דוסא, אבל אנחנו יכולים לדמיין את אורח החיים באותם ימים ואת הנוף הגלילי. נסו לחפש בתמונות סימנים למקום ולתקופה.
לחפש את האיור של כל התרנגולים בחצר
מנחם הלברשטט הוסיף באיורים פרטים משעשעים, שאינם מוזכרים בעלילת הסיפור. כדאי לחפש את האיור של כל התרנגולים בחצר. מה הם עושים? האם משהו הצחיק אתכם בתמונה?
בסיפור מתאר רבי חנינא את התרנגולים לפי סימנים
בסיפור מתאר רבי חנינא את התרנגולים לפי סימנים: אחד שחור עם כתם לבן, השנייה לבנה עם נקודות זהב. אפשר לשחק את משחק הניחושים: אחד חושב על חפץ בחדר ומתאר אותו לפי סימנים, והשני מנסה לנחש מהו החפץ. האם ניחשתם נכון?
האם נמצאה האבדה?
האם פעם אבד לכם או לילדיכם חפץ אהוב? האם נמצאה האבדה? נסו להיזכר יחד איך הרגשתם כשגיליתם שהחפץ חסר או כשמצאתם אותו.
"איפה התרנגולת האבודה?
תוכלו לשחק "איפה התרנגולת האבודה?": מניחים את כף היד על דף נייר כך שהאגודל מופרד מארבע האצבעות האחרות, ומשרטטים את קווי המתאר של כף היד. האגודל הוא הראש, והאצבעות הן כנפיים. מוסיפים רגליים, כרבולת ומקור וגוזרים את התרנגולת שנוצרה. אחד המשתתפים מחביא את התרנגולת, ועל המשתתפים האחרים למצוא אותה. המחביא מכוון את המחפשים אל התרנגולת שהלכה לאיבוד על ידי רמזים של "חם" – "קר"
איך לא נאבד דברים שחשובים לנו?
איך לא נאבד דברים שחשובים לנו? כדאי לאפשר לילדים להעלות רעיונות שיסייעו להם לשמור על חפציהם, ולשתף אותם בדרכים שבהן אתם שומרים על חפציכם. כדאי גם ללמד את הילדים על מקומות שאליהם מביאים אנשים דברים שמצאו (למשל, למשטרה או למחלקת אבדות ומציאות במקומות ציבוריים.)
מי היה רבי חנינא בן דוסא?
מי היה רבי חנינא בן דוסא?
רבי חנינא בן דוסא היה תנא – חכם מתקופת המִשנה, שחי בגליל לפני כאלפיים שנה. הוא היה איש מופלא, ואגדות רבות מספרות על צניעותו ותכונותיו המיוחדות. אף על פי שרבי חנינא ומשפחתו חיו בעוני רב, הוא לא התפתה לקחת את מה שאינו שייך לו, והקפיד מאוד להשיב אבדה לבעליה. הסופר אורי אלון עיבד את הסיפור על רבי חנינא והתרנגולת שהלכה לאיבוד, על פי סיפור קצר שמופיע בתלמוד הבבלי, מסכת תענית, דף כה, עמוד א:
מעשה ועבר אדם אחד על פתח ביתו של רבי חנינא, והניח שם תרנגולין ומצאתן אשתו של רבי חנינא בן דוסא, ואמר לה: אל תאכלי מביציהן. והִרבו ביצים ותרנגולין, והיו מצערין אותם. ומכרן, וקנה בדמיהן עזים. פעם אחת עבר אותו אדם שאבדו ממנו התרנגולין ואמר לחברו: בכאן הנחתי התרנגולין שלי. שמע רבי חנינא, אמר לו: יש לך בהן סימן? אמר לו: הן. נתן לו סימן ונטל את העזין.