סבא גר לבדו בבית. כשהחליט לבשל לעצמו מרק שהוא אוהב, לא ידע כמה אורחים יגיעו לחלוק איתו את הארוחה! ישבו כולם לאכול מרק: סבא, נכדים וחברים, והמרק, הפלא ופלא, הספיק לכולם... כמעט....
נוֹשְׂאִים קְשׁוּרִים:
קְבוּצַת גִּיל: גַּנִּים צְעִירִים
פְּעִילֻיּוֹת בְּעִקְבוֹת הַקְּרִיאָה
שֵׁמַע
הַמְחָשָׁה
בִּשּׁוּל
כְּלָלִי
שִׂיחָה
הַעֲשָׁרָה
הַמְחָשָׁה
שִׁלּוּב הַסֵּפֶר
שִׂיחָה
כְּלָלִי
הַמְחָשָׁה
שִׂיחָה
יְצִירָה
הַשְׁרָאָה
בִּשּׁוּל
הַעֲשָׁרָהכמו לסבא, גם לנו נעים לארח קרובים וחברים, וכיף גם להתארח אצלם. כשאנחנו מתארחים, אנחנו זוכים ליחס מיוחד ולתשומת לב, וכשאנחנו מארחים, זו הזדמנות עבורנו לכבד את אורחינו ולשתף במה שיש לנו.
הכנסת אורחים
בתורה מסופר על אברהם אבינו, שראה שלושה אנשים מתקרבים לאוהל שלו. הוא רץ לקראתם, הזמין אותם להיכנס וגם הכין בשבילם אוכל מיוחד: "יֻקַּח-נָא מְעַט-מַיִם, וְרַחֲצוּ רַגְלֵיכֶם; וְהִשָּׁעֲנוּ, תַּחַת הָעֵץ. וְאֶקְחָה פַת-לֶחֶם וְסַעֲדוּ לִבְּכֶם, אַחַר תַּעֲבֹרוּ" (בראשית יח ד-ה). מאז ועד היום משמש לנו אברהם אבינו דוגמה להכנסת אורחים.
"מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ"
כאשר מגיעים אל סבא אורחים, הוא שמח לארח אותם ולחלוק איתם את האוכל שהכין. לבו מתרחב עם כל צלחת מרק שהוא מגיש: "מַתָּן אָדָם יַרְחִיב לוֹ" (משלי יח טז). הפסוק מלמד אותנו שיש ערך ותועלת בנתינה גם עבור מי שנותן, ולא רק עבור מי שמקבל. אף על פי שנדמה שנתינה מחסירה מאיתנו משהו, היא לאמיתו של דבר מוסיפה ומעניקה גם למי שנותן.
סְרָטִים בְּעִקְבוֹת הַסִּפּוּר
עֳתָקִים שֶׁחֻלְּקוּ:
120,000 | 60,000
הוֹצָאָה לָאוֹר:
הקיבוץ המאוחד
שְׁנַת חֲלֻקָּה:
תשע"ו 2015-2016, תשע"ב 2011-2012
סתם ים
איפה האפיקומן?
